אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר תפלת ערבית שיר המעלות הנה ברכו את ה' וכו'

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר תפלת ערבית שיר המעלות הנה ברכו את ה' וכו'

ח"א סדר התפלה

הנה ברמב"ם ובטור ובאבודרהם ליתא אך בשה"ג ריש מס' ברכות כתב דבקצת מקומות נהגו לאמרו והטעם משום דאמרינן בגמ' אם רגיל לקרות קורא וכו' וקורא ק"ש מתוך ד"ת והא דתיקנו לומר מזמור זה דוקא עיין במחהש"ק סי' רל"ז בשם א"ר משום דכתיב בה העומדין בבית ה' בלילות וכתב דמהאי טעמא אם מתפלל מנחה ומעריב זה אחר זה אין לומר המזמור ע"ש אך עיין בסידר הרמ"ק ובפע"ח טעם אחר עפ"י דרכם בקודש והנה פסוקי ה' צבאות ושאר הפסוקים הם מסידורי ספרד ובכתבי האריז"ל ועיין בס' נגיד ומצוה שכתב שהאריז"ל לא היה אומר המזמור רק הפסוקים וכן נראה מדברי המשנת חסידים אך כתבתי לעיל בשם הרמ"ק ופע"ח שיש כוונה להמזמור הנ"ל גם עפ"י סוד והנה גם למנהג דידן שאומרים המזמור והפסוקים במוצש"ק ברוב מקומות אין אומרין אותו ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת ערבית למוצ"ש:

חצי קדיש הנה אמירת קדיש הוא עפ"י סוד עיין בסידר האר"י ובמשנת חסידים אך במקום שאין אומרים המזמורים והפסוקים אין אומרים ג"כ הקדיש ופשוט הוא ועיין בס' אשל אברהם סי' ס"ט שדעתו לומר קדיש זה אחר פסוקי והוא רחום להסמיכו לברכו ואף דכתב הרמ"א בסי' ס"ט דליכא קדיש קודם ברכו דערבית היינו לפי מנהגם שלא אמרו שום מזמור וקדיש קודם מעריב אבל כעת שנתפשט המנהג לומר מזמור ופסוקים וקדיש בודאי נכון להסמיך הקדיש ממש לברכו ולומר והוא רחום קודם הקדיש ושכן הוא בסידר הגה"ק התניא ע"ש אך בכל סידורי דידן הקדיש קודם והוא רחום וכן נראה במשנת חסידים ובשכנה"ג ע"ש:

והוא רחום יכפר עון וכו' הכה מנהג זה לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית מוזכרת בזוה"ק תרומה דף ק"ל והטעם ע"ש עפ"י דרכו. בקודש והטור כתב הטעם משום דבשחרית היו תמידין שמכפרין אבל ערבית שלא היו קרבן לכפר שאין קרבן בלילה לכך מתפללין והוא רחום יכפר טעם ב' משום שנהגו ללקות בלילה קודם תפלת ערבית ובמלקות מכפרין לכך היו אומרין בערבית לאחר המלקות והוא רחום יכפר עון ובליל שוי"ט מנהגינו שלא לאמרו ואכתוב בזה אי"ה במקומה:

ה' הושיעה המלך וכו' הנה באבודרהם ובכל בו ליתא רק פסוק והוא רחום אך הוא בסידר ר"ע ובאו"ז בסדר מוצ"ש ובס' מנהגים והכוונה עיין בקב הישר פ' ל"ג כי האף והמשחית והחמה הם מקטריגים עלינו והשם יב"ק מצילנו מידם ע"כ לאחר שאמרנו ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו והוא תפלה על האף ומשחית וחמה אומרים ה' הושיעה וכו' היינו השם יב"ק היוצא מר"ת "עננו "ביום "קראנו ע"ש:

ברכו את ה' המבורך הטעם דאומרים ברכו בערבית עיין בא"ר שהוא עפ"י המדרש חיה אחת ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ולערב אמונה במצחה ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך ע"ש ומהאי טעמא ניחא נמי שאין אומרים ברכו במנחה:

בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים הנה ברכת ק"ש דערבית בכלליות מוזכרה במשנה פ"ק דברכות דף י"א ע"א בערב מברך שתים לפני' ושתים לאחריה אך מוזכרה ג"כ בפרטיות בגמ' בדף ט' ובדף י"א ובדף י"ב ע"ש (ולענין הפסקה בברכת ק"ש דערבית דינו כמו בברכת ק"ש דשחרית ע"ש) בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים עיין בש"צ בש"צ בשם האריז"ל והובא בשע"ת לומר מעריב ערבים בחכמה ואח"כ פותח שערים בתבונה ע"ש אך מפע"ח וממשנת חסידים יראה לכאורה דתיבות בתבונה שייך למטה לתיבות משנה עתים וכן היא בהדי' באבודרהם ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא יום ולילה הנה נוסח האבודרהם (בורא יומם ולילה) וכן הוא בשיטה מקובצת ברכות דף י"א אך בכל הסידורין כנוסח דידן (ודע דבסידורי דידן הב' למדי"ן של לילה הם בקמ"ץ אך בסידורי ספרד הלמ"ד הא' בפתח) גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור הנה בגמ' דף י"א דברכות אמרינן דמזכיר מדת יום בלילה דאומר גולל אור מפני חושך וכו' ועיין בסטמ"ק דמקשה דלמה לא אמר דמדת יום בלילה הוא בורא יום ולילה שהוא קודם וכתב דאפשר דבנוסח דידהו היה גולל אור קודם בורא יום ולילה או שלא היה כלל בנוסחתם הך בורא יום ולילה ע"ש ולפענ"ד נראה דאפשר משום דאמרינן שם דמדת לילה ביום הוא יוצר אור ובורא חושך לכך גבי מדת יום בלילה נקוט נמי לישנא דאור וחושך ויותר נראה לפענ"ד משום דמה שאנו מזכירין מדת לילה ביום ומדת יום בלילה הוא לדחות דברי המין שאמר מי שברא אור לא ברא חושך ע"ז אנו מזכירין מדת לילה ביום וכו' להודיע שבורא אחד בראם כמ"ש תר"י בשם ר' אלי' הצרפתי לכך נקוט לישנא דאור וחושך (ואם כי המהרש"א מקשה ע"ז דלא מצינו בגמ' שם בהאי קרא דיוצר אור אלא על קרא דיוצר הרים ובורא רוח ע"ש לפנע"ד ברור דיש חסרון דברים בדברי תר"י וכצ"ל משום דאמר המין לרבי מי שברא רוח לא ברא הרים משום דגבי הרים כתיב יצירה וברוח בריאה א"ל שטיא שפיל לסיפא וכו' הכא נמי הא כתיב יוצר אור ובורא חושך לכך מזכירין אותו יחד להודיע שבורא אחד ברא הכל וכן הובא בהדי' דברי ר' אלי' בתוס' ר"י חסיד ובתוס' הרא"ש ע"ש) ומעביר יום ומביא לילה הנה נוסח סידורי ספרד (המעביר יום ומביא לילה) ונוסח האבודרהם מעביר יום וכו') ומבדיל כין יום ובין לילה הנה הנוסח במשנת חסידים (המבדיל בין יום וכו') אך בטור ובאבודרהם כנוסח דידן ה' צבאות שמו אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לע"ו עיין בטור שבנוסח ספרד כל זה ליתא והטעם ע"ש מפני שאין זה מעין חתימה והנה ג' תיבות אלו לה' צבאות שמו) איתא ג"כ במשנת חסידים ועיין במט"מ שה' צבאות שמו הוא ג"כ מעין חתימה דכתיב עושה עיפה ושחר ה' צבאות שמו וכן וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות וכו' ונוסח סידר ר"ע (ה' צבאות שמו חי וקיים תמיד ימלך עלינו לע"ו) אך נוסח סידורי דידן (אל חי וקיים וכו') הוא בטור ובפרישה ובמט"מ בשם נוסח אשכנז וליישב הנוסחא כתב בשם אביו שאנו מתפללין שה' ימלך לע"ו ויקוים הפסוק והיה לעת ערב יהיה אור ויאיר לנו ויחשיך לשונאינו והוי קצת מעין חתימת הברכה בא"י המעריב ערבים ע"ש ועיין בפרישה שיאמר אל חי וקים תמיד ואח"כ יאמר ימלך עלינו לע"ו וכן בברכת יראו עינינו יאמר המלך בכבודו תמיד ואח"כ ימלך וכו' אך המג"א כתב בשם ע"ב שתיבות תמיד נקשרת לתיבות ימלך עלינו לע"ו וכן נראה מדברי הלבוש ע"ש:

אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת הנה נוסח אשכנז לומר בשחרית אהבה רבה אך בערבית כלם שוין לומר אהבת עולם והטעם עיין בתוס' וברא"ש דכיון שיש פלוגתא בגמ' חד אמר אהבה רבה וחד אמר אהבת עולם לכך קיימו שניהם והא דתקנו בשחרית אהבה רבה עיין בצל"ח על סמך הפסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך שהזכיר בבוקר לשון רבה תורה ומצות חוקים ומשפטים אותנו למדת על כן ה' אלהינו בשכבנו ובקימנו נשיח בחוקיך הנה נוסח ר"ע (ע"כ ה' אלהינו תן בלבנו ונשיח בחוקי רצונך) אך נוסח דידן הוא באבודרהם ובסידורי ספרד והא דתיקנו בברכה דלפני ק"ש הן דשחרית והן דערבית מענין תלמוד תורה נראה לפענ"ד דאפשר משום דאמרינן במס' מנחות אפי' לא קרא רק ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ס"ת מפיך וכדי שלא יהא נראה שאנו רוצים לפטור מת"ת עם הק"ש לכך מקדימין בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך וכן ותן בלבנו להבין ללמוד וללמד וכו' ונשמח בדברי תורתך ובמצותיך לעולם ועד הנה נוסח האבודרהם (ונשמח ונעלוז בדברי תורתך וכו') ובסידורי ספרד (ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורתך ובמצותיך וחקותיך לע"ו) אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהנה יומם ולילה ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים הנה נוסח ר"ע (ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים) ונוסח ספרד (ואהבתך וחמלתך לא תסיר וכו') אך נוסח סידורי דידן הוא באבודרהם בא"י אוהב עמו ישראל הנה נוסח ספרד ור"ע ואבודרהם (אוהב את עמו ישראל אך נוסח סידורי דידן הוא ברמב"ם:

אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו כי הוא ה' אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו הנה נוסח סידר ר"ע (כי הוא ה' אלהינו ואנחנו ישראל עמו אמת מלכנו ואין זולתו) אך נוסח דידן הוא באבודרהם הפודנו מיד מלכים מלכנו בסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות (מלכנו) המשלם גמול לכל אויבי נפשינו הנה נוסח ר"ע (ומשלם גמול וכו') אך נוסח דידן באבודרהם העושה גדולת עד אין חקר ניסים ונפלאות עד אין מספר בסי' ר"ע ובאבודרהם ליתא אך הוא בסידר השל"ה העושה לנו ניסים ונקמה בפרעה הנה נוסח סידורי ספרד (האל העושה לנו וכו') אך נוסח דידן בסידר ר"ע והשל"ה והאבודרהם וראו בניו גבורתו הנה נוסח ר"ע (ראו בניו את גבורתו) ונוסח ספרד והאבודרהם וראו בנים את גבורתו) שבחו והודו לשמו הנה נוסח האבודרהם (הודו לו ושבחו לשמו) אך נוסח דידן בסידר ר"ע וספרד: מלכותך ראו בניך הנה נוסח ספרד והאבודרהם מלכותך ה' אלהינו ראו בניך אך נוסח דידן ברש"י ברכות דף י"ד ד"ה ושרנו לך ע"ש בוקע ים לפני משה זה אלי ענו ואמרו הנה נוסח ספרד והאבודרהם (על הים יחד כלם הודו והמליכו ואמרו):

ונאמר כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חוק ממנו ועיין בכנה"ג דיש מוסיפין ומעולם אתה גואל ישראל ע"ש אך בכל הנוסחאות דידן ליתא והנה נוסח ר"ע ויקיים לנו ה' אלהינו מלכותא וכו' וירויח לנו מהרה מכל צרותינו וימהר לגאלנו גאולה שלימה בקרוב ע"ש אך באבודרהם ובכל הנוסחאות כנוסח דידן:

השכיבנו ה' אלהינו לשלום הנה נוסח סידורי ספרד והאר"י והרמ"ק והאבודרהם השכיבנו אבינו לשלום אך נוסח סידורי דידן ברמב"ם ובסידר ר"ע ובשבלי לקט והכל בו והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום הנה נוסח סידורי אשכנז והעמידנו מלכנו לחיים ונוסח האבודרהם (והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום אך במשנת חסידים איתא ג"כ תיבות טובים וכן הנוסח בסידורי ספרד ור' קאפיל ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך הנה נוסח סידורי ספרד ותקננו מלכנו וכו' אך נוסח סידורי דידן בסידר ר"ע ובאבודרהם והושיענו מהרה למען שמך הנה נוסח סידורי אשכנז וסידר ר"ע והושיענו למען שמך ונוסח האבודרהם (והושיענו בקרוב למען שמך) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד ובשערי ציון והגן בעדנו והסר מעלינו אויב הנה נוסח סידורי ספרד (והסר מעלינו מכת אויב ועיין בש"צ שיש שאין אומרים כלל תיבות אויב ע"ש ובאמת גם בסידר ר"ע ליתא אך נוסח דידן הוא באבודרהם דבר וחרב ורעב ויגן הנה נוסח האבודרהם (דבר חרב צרה רעה רעב ויגן) ובסידורי ספרד מוסיף עוד (ומשחית ומגפה) אך נוסח דידן בסידר ר"ע והסר שטן מלפנינו ומאחרינו הנה נוסח ספרד (שבור והסר שטן וכו') ונוסח ר"ע והאבודרהם (שבור שטן וכו') אך נוסח דידן הוא בכל בו סי' כ"ח ובמט"מ ובצל כנפיך תסתירנו בסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא אך הוא בסידורי ספרד ובטור ובש"ע סי' רס"ז ובלבוש כי אל שומרנו ומצילנו אתה הנה נוסח ר"ע ובאבודרהם כי שומרינו ומצילנו אתה אך נוסח דידן הוא ג"כ בסידורי ספרד ובטור סי' רס"ז ובפרישה שם ובלבוש והנה יש מוסיפין ואומרים כי שומרנו ומצילנו אתה מכל דבר רע ומפחד לילה וכן הוא בסידורי ספרד ובשערי ציון גבי ק"ש שעל המטה אך האבודרהם כתב דבתוספת זה מורה חסרון דכיון שאמר שומרנו ומצילנו אתה נכלל בו כל נזק בעולם ע"ש כי אל מלך חנון ורחום אתה בסידר ר"ע ואבודרהם ליתא ושמור צאתינו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם הנה נוסח סידור ר' קאפיל ושמור צאתינו ובואנו מעתה ועד עולם לחיים ולשלום אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן ודע דבנוסח ספרד ור"ע והאבודרהם ושמור צאתנו ובואנו וכו' כי אל שומרינו ומצילנו אתה אך נוסח סידורי דין הוא בטור סי' רס"ז ובפרישה ובב"ח ע"ש ובסידר ר' קאפיל בא"י שומר עמו ישראל לעד הנה נוסח סידורי ספרד בזוה"ק בראשית דף מ"ח ובאבודרהם (שומר את עמו ישראל לעד) אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובטור סי' רס"ז ובש"ע כאן סי' רל"ז ושם וברמב"ם:

והגה בשוי"ט במקום ברכת שומר עמו ישראל חותמין הפורס סכת שלום ואכתוב בזה אי"ה בתפלת ערבית דשבת ועיין בש"ע סי' רל"ו דאחר שומר עמו ישראל לעד עונה אמן אחר ברכת עצמו וכן נראה בהדי' מזוה"ק פ' בראשית ע"ש והה"ד אחר ברכת הפורס סוכת שלם עיין בב"י סי' נ"א אך עיין ברמ"א סי' רט"ו דאין המנהג כן והיכי דנהוג נהוג ע"ש רק באם סיים הברכה בשוה עם הש"צ אז גם למנהג דידן יש לענות אמן ט"ז סי' נ"א:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן וכו' הנה פסוקי ברוך ה' לעולם וברכת יראו עינינו הגאונים תיקנו עיין ברוקח סי' שכ"ו וטעם התקנה. עיין בתוספת פ"א דברכות שבתוך כך יתפלל חבירו גם הוא ולא ילך מביהכ"נ עד שיגמור כל אחד תפלתו והרא"ש כתב לפי שבתי כנסיות שלהם ה"ו בשדות והיו יראים להתעכב שם עד אחר תפלת ערבית ותקנו פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ותקנו אח"כ ברכת יראו עינינו וקדיש כמו אחר תפלת י"ח ובזה נפטרים מתפלת י"ח והשתא נמי שמתפללין י"ח בביהכ"נ מ"מ לא נתבטל המנהג הראשון והאבודרהם כתב בשם בעל המנהגות משום שגזרו שמד שלא יתפללו ערבית תקנו לומר י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ובשם הראב"ד כתב משום דכשאדם בא מהשדה והוא עיף ואינו יכול להתפלל י"ח ברכות לכך תקנו פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות ועיין בטור וב"י שכמה גדולי הראשונים קראו תגר על מנהג זה שלא לאמרו שלא להפסיק בין גל"ת אך עיין באבודרהם שכבר נהגו לאמרו ומנהג אבותינו תורה הוא ע"ש אם נתאחר קצת יכול לדלג פסוקי ברוך ה' לעולם כדי להתפלל תפלת י"ח עם הציבור מג"א:

ועיין ברמ"א שנהגו המדקדקים לעמוד באמירת פסוקים אלו כיון שנתקנו כנגד תפלת י"ח אך דעת הט"ז דיותר טוב לאמרם מיושב דאם האומרם מעומד נתכוון שיהיה במקום חפלת י"ח א"כ איך יתפלל אח"כ שנית י"ח ברכות ושכ"כ במט"נ בשם מהרי"ל ורש"ל וכ"כ במג"א בשם הרמ"ע ועיין בבאה"ט בשם א"ר דעכ"פ לא יתפלל ופניו אל הקיר ע"ש והנה יש שאין אומרים פסוקים אלו במוצאי שבת ויו"ט ואכתוב בזה בסדר תפלת ערבית למוצאי שבת יע"ש הושיענו ה' אלהינו וקבצנו וכו' עיין בעיון תפלה שהעיר ע"ז שהרי מבואר במג"א דיש לומר פסוק הושיענו אלהי ישענו שהוא מדה"י שלא יהא יותר מי"ח אזכרות וע"ש שכתב בשם בנו הרב שאפשר שעכשיו שתקנו ברכת המינים שיש י"ט ברכות י"ל ג"כ פסוק הושעינו ד' אלהינו ע"ש ובאמת כדברי בנו מבואר בהדיא במחצית השקל ע"ש בכ"ז נראה לפענ"ד דצדקו בזה דברי רבינו המג"א לומר דוקא פסוק הושיענו אלהי ישענו דהנה אמרינן בפ' תפלת השחר הני י"ח ברכות כנגד מי כנגד י"ח אזכרות שבמזמור הבו לה' בני אלים וברכת המינים כנגד אל הכבוד הרעים ר' יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבק"ש וברכת המינים כנגד תיבות אחד ע"ש הרי דכנגד כל הי"ח ברכות יש אזכרה ונגד ברכת המינים ליכא אזכרה (והטעם עיין בח"א מהרש"א) לכך גם הגאונים שתקנו ברכת ברוך ה' לעולם וכו' בודאי ג"כ לא תקנו אזכרה נגד ברכת המינים ואף שיש עוד שאר רמזים על הי"ח ברכות עיין במדרש וירא ובבעה"ט סוף פ' פקודי וסוף פ' בהר וג"כ בגמרא שם כנגד י"ח חוליות שבשדרה וברכת המינים כנגד חוליא קטנה ע"ש עכ"פ הני גאונים שתקנו פסוקי ברוך ה' לעולם עכ"ח לא על הני רמזים סמכו כיון שתקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות עכ"ח שסוברים דהברכות כנגד האזכרות ניתקנו דלכל הני שאר רמזים לא שייכי האזכרות להברכות כי לא ניתקנו הברכות נגד האזכרות כלל כנלפענ"ד ועיין בסדר התפלה להרמב"ם שמביא שם ג"כ הפסוק הושיענו אלהי ישענו ולא פסוק הושיענו ה' אלהינו ואם כי מהרמב"ם אין ראיה כי שם יש כמה פסוקים שליתא בנוסח דידן וכנגדן יש פסוקים בנוסח דידן שליתא שם ע"ש מ"מ אף שאין ראיה לדבר זכר לדבר איכא כל גוים אשר עשית יבאו וישתחו לפניך אדני הנה בסידורי ספרד ור' קאפיל כתב כאן בהוי' וכן במט"מ מונה שם זה בחשבון הי"ח אזכרות הויה ע"ש וצ"ע הלא פסוק זה הוא בתהלים ושם נכתב באדנ"י ובאמת כן היא בכל סידורי דידן באדנ"י ובזה אפשר ליישב נוסח סידורין אלו שגרסו הושיענו ה' אלהינו ואעפ"כ אין בו יותר מי"ח אזכרות משום דגרסי כאן באדנ"י וכאשר באמת הוא כן בתהלים אך יש לדקדק אותן שאומרים הושיענו ה' אלהינו לא יאמרו וקבצנו והצילנו רק וקבצנו לבד כי בתהלים שם לא נכתב רק וקבצנו ואותן האומרים הפסיק מדה"י יאמרו וקבצנו והצילנו אלהינו שבשמים יחד שמך וקים מלכותך תמיד ומלוך עלינו לע"ו הנה נוסח סידורי ספרד (אלהינו שבשמים יחיד חי וקים תמיד ימלוך עלינו לע"ו) ונוסח הרמב"ם (אלהינו שבשמים יחד שמך הקרוי עלינו קיים את שמך ומלכותך עלינו תמיד) בא"י המלך בכבודו כן הוא נוסח סידורי דידן ובש"ע וברוקח ובכל בו ובפרישה המלך בלא וא"ו ועיין במג"א בשם ס' עמק המלך שקורא תגר על האומרים המולך בוא"ו אך המג"א כתב דנוסח הרמב"ם והטור הוא המולך בוא"ו ע"ש ואני הצעיר אוסיף דכן הוא ג"כ בסידר ר"ע ובסידורי ספרד ובאבודרהם ע"ש וקשה לשבש כל הני ספרים ע"כ כל אחד יאחוז במנהגו ודעביד כמר עביד וכו' תמיד ימלוך עלינו לע"ו הנה נוסח הרמב"ם והאבודרהם (חי וקים תמיד ימלוך עלינו לע"ו) ונוסח סידורי ספרד (אל חי וקים תמיד ימלך וכו') אך נוסח סידורי דידן ובפרישה ועיין בד"מ שמהר"ם לא היה אומר תמיד ימלוך עלינו כי אין אומרים תפלה בברכה אך הד"מ סיים ע"ז שהמנהג שהמנהג לאמרו ושכן הוא ג"כ ברמב"ם ע"ש והרי לפניך שכן הוא ג"כ באבודרהם ובסידורי ספרד ועיין במג"א שגם זה אינו תפלה רק שבח שהקב"ה ימלך לעולם וע"ש ג"כ שיקרא מלת תמיד למטה והפרישה כתב להיפך שיקרא תיבות תמיד למעלה וכבר כתבתי מזה לעיל גבי ברכת מעריב ערבים ע"ש ועל כל מעשיו בסידר ר"ע ליתא אך הוא באבודרהם ובסידורי ספרד (ודע דנוסח ברכה זו בשבלי לקט בא"י מלך אל חי לעד וקיים לנצח ובס' הפרדס בא"י מלך משובח ומפואר חי וקיים תמיד וכו'): קדיש כבר כתבתי לעיל שתקנו קדיש אחר פסוקי ברוך ה' לעולם משום דפסוקים אלו במקום תפלת י"ח הם ועיין בפרישה דאפילו בשבת שאין אומרים הפסוקים מ"מ אומרים קדיש משום לא פליג ע"ש ועיין בש"ע דאין להפסיק בין גל"ת דערבית אף שמפסיקים בפסוקי ברוך ה' לעולם וקדיש מ"מ אין להפסיק לדבר אחר אך מה שמכריז הש"צ יעלה ויבא בר"ח בין קדיש לתפלה לא מקרי הפסקה כיון שהוא צורך תפלה ע"ש ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת ערבית דר"ח והנה דיני ומנהגי תפלת י"ח דערבית כתבתי לעיל בסדר תפלת י"ח דשחרית ע"ש:

ועיין בש"ע שאין הש"צ חוזר התפלה בתפלת ערבית והוא מדברי הרמב"ם והטעם ע"ש מפני שאין תפלת ערבית חובה ומהאי טעמא נמי כתב הכל בו סי' חי"ת בשם הרמב"ם שאין אומרים קדושה בערבית ובשם הר' נתן כתב דכשם שאין המלאכים נכנסין בגבולינו כך אין אנו נכנסים בגבולם ובלילה הזמן שהמלאכים אומרים קדושה:

קדיש תתקבל הנה אחר תפלת י"ח אומרים קדיש תתקבל ועיין בכל בו שאחר הקדיש אומר שיר מזמור ויש מקומות שאומרים קודם ושיר המעלות לדוד לולי ה' וכו') ויש מקומות שאומרים אין כאלהינו וא"ר אלעזר א"ר חנינא וכו' בין בערב בין בבוקר ויש מקומות שאומרים פיטום הקטורת (וזה כתב ג"כ הטור לפי שהקטורת היה גם בערב) ואח"כ אומרים קדיש ובמקומות שאומרים פיטום הקטורת ואין כאלהינו אומר על ישראל ועל רבנן וכו' ואח"כ אומרים עלינו לשבח ע"ש ובכל אלו הדברים אין מנהגינו כן רק תיכף אחר קדיש תתקבל אומרים עלינו לשבח ותו לא ועיין בטור שבבבל נופלין על פניהם בתפלת ערבית אך עיין בד"מ וברמ"א שאין המנהג כן ויש קפידא בדבר עפ"י הקבלה:

והנה מנהג ספרד שאומרים אחר תפלת ערבית ג' מזמורים שבתהלים מזמור לד' הארץ ומלואה ומזמור למנצח על הגיתית ומזמור הבו לה' בני אלים והטעם עיין בס' שפע"ח בהגהות שם שהוא עפ"י הזוהר חדש דבמדרש רות כתב דאשמורה ראשונה המלאכים אומרים לה' הארץ ומלואה וכ"כ בזוהר ויקהל ובזו"ח בראשית כתב כד ישראל מסיימין צלותהון בלילה אומרים המלאכים מה אנוש כי תזכרנו וכו' ובאשמורה שניה אומרים הבו לה' בני אלים וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה