אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר התפלה

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר התפלה

ח"א סדר תפלת מנחה

הנה ברמב"ם ובטור לא מוזכר רק אשרי ותפלת י"ח אך עיין ברמ"א סי' רל"ד והוא מדברי אגרת התשובה לרבינו יונה שמנהג יפה הוא לומר פ' התמיד קודם אשרי של תפלת מנחה (והנה דעת הט"ז והמג"א בשם הרמ"ע לומר פ' התמיד אחר אשרי ע"ש אך כבר נתפשט המנהג כהרמ"א לומר התמיד קודם אשרי וכ"כ בסידר ר' קאפיל ע"ש) ועיין בבאה"ט בשם האריז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פ' התמיד ועיין בסידר היעב"ץ שאין אומרים אביי מסדר במנחה וכ"כ בס' זכרון יהודא מהגאון בעל אמרי אש ועיין בסידורי ספרד לומר ג"כ מזמור (מה ידידות משכנותיך) קודם תפלת מנחה והובא ג"כ בב"י ע"ש אך במדינותינו לא נוהגין לאמרו:

ועיין בד"ח פ' אין עומדין שמורו מר"י גינצבורג נהג עצמו לומר קודם תפלת מנחה (משירו לה' כל הארץ עד ויאמרו כל העם אמן והלל לה') והוא מטעם שכתבתי לעיל שדוד המלך תיקנו לומר בתמיד של שחר מהודו עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערביים משירו לה' עד והלל לה': והנה כבר כתבתי לעיל בסדר מצות תפילין שיש מניחין תפילין גם בתפלת מנחה ושכן תיקן הרמ"ע ושכן הוא עפ"י האר"י ויניח תפילין דר"ת דוקא ובע"ש ובעיו"ט לא יניח ע"ש:

ועיין בס' עבוה"ק מהחיד"א לומר (פ' העקידה) בתפלת מנחה ע"ש וכ"כ בס' ש"צ בשם בעל שתי ידות כי הוא הזמן היותר ראוי לאמירת העקידה אך הש"צ כתב שכן היה המנהג בקושטנדינא וביטלו הרב מו"ה חיים אלפאנדרי זצללה"ה וכ"כ בסידר ר' קאפיל שאין לומר העקידה במנחה כי סוד העקידה הוא ע"י סדרא דאברהם ע"ש):

ועיין במג"א סי' ק"ח דמי שמתאחר יתפלל מנחה ואח"כ יאמר אשרי ושכ"כ בהגמ' ובס' חסידים סי' תתי"ב ודלא כב"ח בשם הריקאנטי דלא יאמר אשרי אחר מנחה ולכאורה משמע מזוהר פנחס ג"כ דלא יאמר אשרי אחר מנחה ואם דביוה"כ אומרים אשרי אחר מנחה שאני יוה"כ שהוא ברצון כל היום אך כתב דשלא אדעתא דחובה גם לדעת הזוהר מותר ע"ש ועיין ברמ"א כאן סי' רל"ד דאין לומר אשרי עד שיהיה עשרה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת מנחה ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו עשרה דעת הט"ז דכל שיש עשרה באמירת הקדיש סגי ע"ש בסי' נ"ה אבל דעת המג"א כאן בסי' רל"ד דיאמרו אח"כ מזמור אחד ואח"כ יאמרו הקדיש ע"ש והסכימו לזה רוב האחרונים אך עיין בא"ר סי' תקפ"א בשם הכל בו דסגי בג' פסוקים:

והנה כל דיני ומנהגי תפלת י"ח דתפלת מנחה בין דבלחש בין דהחזרת הש"צ כתבתי לעיל בסדר תפלת י"ח דשחרית ע"ש ולענין נפ"א כבר כתבתי לעיל בסדר נפ"א דשחרית הכרעת רבינו הרמ"א דבשחרית שיש תפילין על שמאלו יטה על צד הימין משום כבוד התפילין ובמנחה דליכא תפילין יטה לצד שמאל ע"ש ולפ"ז אותן המניחין תפילין בתפלת מנחה כמ"ש לעיל גם במנחה יטה על צד הימין וכבר כתבתי לעיל שבימים שאין נפ"א גם במנחה שלפניהם אין נופלין על פניהם חוץ מערב ר"ה ועיוה"כ ועיין ברמ"א דאם נמשכה תפלת מנחה עד הלילה אין נופלין ע"פ ובעשי"ת ידלג אבינו מלכנו כדי ליפול מבעוד יום ועיין בא"ר דמשמע מדברי המג"א דגם בין השמשות אין נפ"א אבל דעת הט"ז דבין השמשות נופלין ע"פ ע"ש:

ועיין בא"ר פי' רל"ו דידלג הנפ"א כדי להתפלל ערבית עם הציבור אך דעתו נוטה דאם אחר שהתפלל ערבית הוא עדיין יום יאמר אותו אחר מעריב דהטור כתב דאנשי בבל נופלין ע"פ אחר ערבית ואפי' לדעת האגור דאוסר י"ל דהיינו בלילה אבל ביום ובכגון זה מותר ע"ש אך עיין בפרמ"ג סי' רל"ז דאפילו אם התפללו ערבית מבעוד יום אין נפ"א דכבר שויא לילה ואפילו לתשלומין דמנחה ועוד דתשלומין לא תקנו אלא בתפלה ולא בתחנה ע"ש:

ועיין במג"א דאם נמשכה התפלה עד הלילה אין לומר קדיש תתקבל כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל וה"ה אם נמשכו באמירת אבינו מלכנו וכיוצא בו ע"ש אבל בא"ר ובפרמ"ג בשם כנה"ג חולק ע"ז דדוקא שהפסיקו מלהתפלל קודם שנתחדש היום רק ע"י אמירת אבינו מלכנו או ע"י הנפילת אפים נמשכו עד הלילה אז אין אומרים קדיש תתקבל אבל אם נמשכה התפלה עד הלילה אומרים קדיש תתקבל ובאשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש כתב דלדידן שאומרים קודם נפ"א וידוי ותחנונים וכן אח"כ שומר ישראל שייך ע"ז ג"כ שפיר לומר קדיש תתקבל צלותהון (וה"ה אחר אמירת אבינו מלכנו) וכמו אחר הסליחות ע"ש:

ועיין באבודרהם שכתב שאחר קדיש תתקבל אומרים מזמור מתהלים ואח"כ קדיש ע"ש ובסידורי ספרד איתא לומר מזמור (למנצח בנגינות) וע"ש שבע"ש אומרים ה' מלך גאות לבש ובר"ח למנצח על הגיתות ע"ש ובמדינתינו אין נוהגין לומר שום מזמור:

והנה כבר כתבתי לעיל שיש שאין אומרים עלינו לשבח אחר תפלת מנחה ושכן כתב בתועלת יעקב וכ"כ בא"ר שכן המנהג ע"ש אבל מנהגינו לאמרו גם אחר תפלת מנחה וכ"כ בכתבי האריז"ל ובסדר היום ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה