אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר תפלת מנחה

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר תפלת מנחה

ח"א סדר ברכת הודאה והשבח ברכת הגומל

גרסינן בגמ' פ"ק דברכות לעולם יזהר אדם בתפלת מנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אלי' וכו' ומטעם זה כתב התוס' בפ' ע"פ שלכך נקרא תפלה זו תפלת מנחה שבעת הקרבת המנחה הי' שעת רצון ועיין בא"ר שמביא עוד טעמים אחרים ועיין בזוה"ק ויחי דף ר"ל בכולהו צלותי בעי בר כש לכוונה דעתי' ובצלותי' דמנחה יתיר מכולהו בגין דדינא שרייא על עלמא וכו' ע"ש:

והנה תפלת מנחה ניתקן כנגד תמיד של בין הערביים וזמן התמיד מדאורייתא הוא בשש ומחצה משינטו צללי ערב וזה נקרא מנחה גדולה רק בכל ימות השנה דאיכא נדרים ונדבות דרחמנא אמר והקטיר עליה חלבי השלמים עלי' השלם כל הקרבנות כלם מאחרינן לי' ונקרב בתשעה ומחצה וזה נקרא מנחה קטנה ובע"פ שחל בער"ש דאיכא פסח אחריו וצלייתו לא דחי שבת אוקמי לי' אדינא עיין כ"ז בפ' תמיד נשחט והנה דעת הרא"ש והטור דזמן תפלת מנחה הוא ממנחה גדולה ואילך לכתחלה אך דעת הרמב"ם דזמנה לכתחלה ממנחה קטנה ואילך דהיינו מט' שעות ומחצה כמו שהיה מקריבין התמיד בכל יום רק בדיעבד אם התפלל משש ומחצה יצא כיון דמדאורייתא זמן התמיד הוא וגם בער"פ הי' מקריבין התמיד אז ולזה הסכים גם כן בהש"ע סי' רל"ג ע"ש ועיין במג"א דאם רוצה לאכול או לצאת לדרך מותר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה. והנה סוף זמן תפלת מנחה עד פלג המנחה לר' יהודה (שהיא עד סוף י"א שעות חסר רביע והוא שעה ורביע קודם הלילה) ומפלג המנחה ולהלן מתחיל זמן תפלת ערבית ולרבנן זמן המנחה עד הלילה ואסיקנא בגמ' דעביד כמר עביד וכו' ועיין בש"ע והוא דעביד לעולם כחד מנייהו שלא ינהוג פעם כך ופעם כך אפילו בשני ימים ומכ"ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג מנחה ומעריב קודם צאת הכוכבים אך בדיעבד בכל ענין יצא ובשעת הדחק גם לכתחלה יכול לעשות כן ע"ש:

ועיין בש"ע סי' רל"ב והוא מדברי המשנה פ"ק דשבת דלא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא למרחץ ולא לבורסקי ולא לדון ולא לאכול והנה יש בזה כמה דעות י"א דאפילו בתספורת דידן ולזיעה בעלמא ולסעודה יח:

קטנה קטנה אסור ואפילו ממנחה גדולה וכן הוא דעת הש"ע אבל דעת ר"ת הובא ברמ"א דדוקא סעודה גדולה כגון נשואין וברית מילה ופדיון הבן וכדומה אבל סעודה קטנה מותר סמוך למנחה גדולה (ועיין במג"א דה"ה תספורת דידן ולזיעה בעלמא) ודעת הבעל המאור דאפילו ס"ג מותר וי"א דסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה מותר:

ועיין בהש"ע דאם השעה דחוקה דהיינו שמתיראים שיעבור זמן התפלה יתפללו בלחש ואח"כ יאמר הש"צ מגן ומחי' וקדושה ומסיים האל הקדוש ודעת הרמ"א שם וביותר ביאר בסי' קכ"ד דהש"צ יתחיל מיד בקול רם והציבור מתפללין עמו בלחש מלה במלה עד לאחר האל הקדוש (ובמקום שנוהגים שהש"צ אומר לדור ודור במקום אתה קדוש יאמרו הצבור ג"כ עמו מלה במלה) וטוב שיהיה עכ"פ אחד שיענה אמן אחר ברכת הש"צ ועיין בבאה"ט שם דאם אין השעה דחוקה כל כך לא יתחילו הציבור עד לאחר שאמר הש"צ האל הקדוש וע"ש שמנהג ספרדיים שהחזן עם הקהל אומרים שלש ראשונות בקול רם והשאר בלחש ושלש אחרונות אומר הש"צ לבדו בקול רם ועיין בבאה"ט כאן בסי' רל"ב שהאריז"ל לא הניח לאמרם בקול רם אלא בלחש ואח"כ בקול רם אפילו אחר שקיעת החמה ואפילו בער"ש:

והנה צריך ליטול ידיו קודם תפלת מנחה ודעת הרא"ש סוף מס' ברכות לברך ג"כ על נט"י וכן דעת הגר"א אך דעת הש"ע בסי' רל"ג ליטול ידיו בלא ברכה וכן דעת רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים:

ועיין בכתבי האריז"ל שרבינו האר"י נתן ג' פרוטות לצדקה קודם תפלת מנחה והיה נזהר מאד לשלם שכר שכיר ולפעמים לא היה לו לפרוע והיה מתעכב עם תפלה מנחה אחר שקיעת החמה והיה משלח לכאן ולכאן לבקש מעות לשלם לו והיה אומר איך אתפלל להשי"ת ובא לידי מצוה כזאת ולא קיימתי' ואיך אשא פני להתפלל ע"ש ואף דהדין בהש"ע חו"מ סי' של"ט דאם אין לו מעות אינו עיבר משום בל תלין עיין בש"ע התניא והובא ג"כ בפתחי תשובה דעכ"פ מדת חסידות הוא ללות ולפרוע לשכיר בזמנו ע"ש ולפענ"ד נראה משום דאף דאינו עובר על בל תלין עכ"פ מצות עשה דביומו תתן שכרו לא קיים ורבינו האריז"ל היה מקפיד ע"ז לקיים המצות עשה ועיין בחו"מ שם דאחד שכר אדם או בהמה או כלים מצוה ליתן השכר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו ופועלים דידן שאין עושין מלאכה עד הלילה כיון ששקעה עליו חמה עובר עליו ואם עושה מלאכה עד הלילה יש לו זמן כל הלילה וה"ה בשכיר לילה ואם נתן טלית לאומן לתקנה וגמרה כ"ז שהטלית ביד האומן אינו עובר (ועיין בפ"ת אע"פ שנתן לו רשות להוליכו לביתו שאינו רוצה לעכבו בשביל השכירות) אבל כיון שהחזיר טליתו חייב לפרוע בזמנו ועיין בקצה"ח דאם גם גוף הסחורה היא של האומן אינו עובר דהוי מכר והלואה:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה