ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר תיקון חצות
הנה גודל מעלת המשכים לקום בחצות לילה מבואר בכל הספרים הקדושים וביותר בר"ת פ"ז משער הקדושה בשם הזוה"ק (ועיין בסידר השל"ה שכתב שאין לך מדה מכל המדות טובות שהרבו לצוות עלי' בזוהר כמו על דבר זה עד כמעט שאין פרשה שלא דברו בה פעם ושנים) ועיין בזוהר ויקהל דהמלאכים הנקראים אבלי ציון דבוכין על חורבן בית המקדש הם מתחילין להתאבל מתחלת משמורה שני' (היינו שתי שעות קודם חצות לילה) עד חצות לילה ע"ש ועיין בסידר הגה"ק התניא דמטעם זה יש מקום לומר תיקון חצות מתחלת משמורה שני' אך זמן המובחר הוא בחצות ממש ועיין בסידר היעב"ץ שי"א שזמן התיקון קודם חצות מעט ובחצות יעסוק בתורה וכ"כ בישועת יעקב בשם זוהר חדש שיר השירים אך בשע"ת מביא בשם הרמ"ז דקודם חצות לילה אין לומר התיקון אלא מחצות ואילך ע"ש אך כפי הנראה שכ"ז אינו רק אם לומר התיקון הנסדר בסדר בס' שערי ציון הנמסר לנו ע"י האר"י הקדוש מפי אלי' הנביא זכור לטוב (כמ"ש בשערי ציון ע"ש) כי תיקון זה נתקן דוקא על אחר חצות לילה בשעת זויג יעקב ולאה (עיין בפרע"ח ובסידר ר' שבתי) אבל להתפלל ולשפוך תחנונים על חורבן הבית ועל הגלות בודאי הם מודים ג"כ לדברי הטוהש"ע והיא מדברי הרא"ש שבסוף משמורה ראשונה ובסוף שני' ובסוף הלילה התפלה על החורבן ועל הגלות רצוי' באותן שעות ע"ש:
והנה בזמן חצות לילה יש כמה דעות דעת השערי ציון בשם הזוהר דששה שעות משעות השואה אחר צאת הכוכבים הוה חצות לילה בין בקיץ בין בחורף והסכים לזה המג"א ודעת השב יעקב בשם הזוהר הובא בשע"ת די"ג שעות מחצות היום בשעה שהחמה עומדת בראש כל אדם הוה חצות לילה ודעת הבכור שור במס' ברכות דלעולם באמצע חשכת לילה הוה חצות לילה ושכן הוא בלקוטי האר"י ז"ל (ועיין היעב"ץ שנראה מדבריו שזמן הבכור שור עם זמן השב יעקב הם שוין וצ"ע) אך עיין ביד אפרים בשם הרב הקדוש ר' שלום שרעבי ז"ל כדעת השב יעקב לפי שבגן עדן היום והלילה לעולם שוין וכ"כ בישועת יעקב בשם הזוהר חדש ע"ש. ועיין בסידר היעב"ץ דבשעת הדחק אף משעלה עה"ש יאמר התיקון וכ"כ בשע"ת בשם הרמ"ז וכ"כ בקיצר השל"ה בשם ס' דרך חכמה דעד הנץ החמה יש מקום לומר התיקון ע"ש אך עיין במטה אפרים באלף למטה סי' תקפ"א דזה דוקא בשעת הדחק ומביא בשם אגרת הרמ"ז דאחר שעלה עה"ש אין לומר התיקון והבא לחשוב שיתקן יקלקל ח"ו ע"ש (והיינו אף בקיץ כמו שמוכח ברמ"ז שם דקאמר דאי איתוספין שעתא ביממא לא יתחשב לילה לענין תיקון חצות ע"ש) ועיין בא"ר דלדעת השערי ציון הנ"ל אין לומר בחורף התיקון אחר י"ב שעות מתחלת הלילה ע"ש ממילא הה"ד לדעת השב יעקב אחר י"ח שעות מחצות היום כמובן ועיין בר"ח בחופת אלי' רבה שער שלשה שהקב"ה מכריז על ת"ח שאינו עוסק בתורה באשמורה האחרונה ועליו הכתוב אומר הדלת תסוב על צורה ועצל על מטתו ועיין בעט"ז דלא יאמר אדם אלמוד במטתי אלא יקום וילבוש במלבושים משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל והוא מדברי הזוהר פ' נח דף ע"ב ע"ש: והנה אם לומר התיקון בשוי"ט עיין בשערי ציון לומר תיקון לאה אבל תיקון רחל אין לומר בכל הימים שאין אומרים נפילת אפים אך עיין בסידר השל"ה בהקדמה לסדר תיקון חצות בשם ע"ת שבשוי"ט אין צריך לעורר השחר זולת יוה"כ ע"ש (וצ"ע מדברי הזוהר בהקדמת בראשית דאמר מאן דמצפה דא בכל יומא ע"ש) וכ"כ בספר תיקון חצות הנדפס כעת בא"י בשם ספר קו חיים דבשבת אין לומר גם תיקון לאה:
או"א תבא לפניך תפלתינו וכו' הנה בפע"ח ובשל"ה סוף מסכת חולין ובספר אור צדיקים לא מוזכר כלל לומר הוידוי קודם התיקון וכן נראה בשערי ציון (דקאמר שישב אצל המזוזה ויחלוץ המנעלים ויקח אפר מקלה וינוח במקום הנחת תפילין ויאמר לשום לאכלי ציון פאר תחת אפר אח"כ יאמר על נהרות בבל וכו' ע"ש) אך כעת הוא בכל ספרי שערי ציון ובכל הסידורין ועיין בספר עבודת ישראל בהפטרת ויגש שקודם תיקון חצות יתחרט בתשובה ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ שקודם הוידוי יאמר ג"כ מזמור תפלה לעני כי יעטוף וכו' ע"ש אך בכל הנוסחאות ליתא:
על נהרות בבל וכו' עיין בזוה"ק ויקהל דהמלאכים אבלי ציון הכל אומרים מזמור על נהרות בבל ע"ש ועיין בסדר היום שכתב וקודם שיתחיל ללמוד יאמר מזמור על נהרות בבל וקינה אחת וכו' ע"ש וכפי הנראה שמזמור הזה היה המנהג לאמרו מימי קדם אף קודם שמסר לנו רבינו האר"י ז"ל סדר התיקון ועיין בספר מדרש פנחס מהרב הקדוש מקאריץ דמי שאין לו פנאי יאמר על נהרות בבל וקינות בהיכלך:
אם אשכחך ירושלם וכו' אפשר לומר בדרך סמך עפ"י דברי הגמרא פ"ב דתענית כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה הרי דאבילת ציון וירושלים יש שייכות עם שמחת פורים ומי שמתאבל באב יש לו לשמוח באדר וזה אם אשכחך ירושלים ר"ל להתאבל על ירושלים אז תשכח ימיני היינו שמחת פורים שהוא מעשה מרדכי ואסתר הבאים משבט בנימין כ"ז כתבתי רק בדרך סמך ובדרך אפשר וכל פוטפוטי דאורייתא טבין: אלהים באו גוים בנחלתך הנה מזמור זה הוא לקונן על הריגת הצדיקים כמבואר בשערי ציון ובפע"ח ועיין בסידר היעב"ץ בשם הזוהר חדש דהמלאכים הנקראים אבלי ציון הנ"ל אומרים ג"כ מזמור זה אך שם הסדר להיפך תחלה מזמור אלהים באו גוים ואח"כ מזמור על נהרות בבל ע"ש באמת כן היא הסדר ג"כ במס' סופרים פי"ח לענין השיר של ט"ב ואפשר דזה אם לקונן תחלה על חורבן ביהמ"ק או על הריגת צדיקים תלי בהשתי גירסות דבגמ' סוף פ"א דר"ה איתא קשה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו ובמדרש איתא יותר מחורבן ביהמ"ק ודוק:
שפוך חמתך אל הגוים וכו' אפשר הכוונה עפי' דברי הרמב"ן פ' לך דאם יצא הגזרה עפ"י הנביא ורצה אחד לעשות רצון הבורא כנגזר אין עליו חטא ואדרבא וכו' משא"כ אם הרג אותו לשנאה יש לו עונש ע"ש וזה שאמר שפיך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך וכו' כי אכל את יעקב וכו' ר"ל בעת אשר אכל את יעקב לא ידעיך כלל שלא נתכוונו לקיים גזרת המקום לכך שפוך חמתך עליהם:
זכור ה' מה היה לנו עיין בספר מדרש פנחס דמי שאין לו פנאי לומר כל התיקון אז פסוקי זכור הם קודמין למזמור אלהים באו גוים:
למה לנצח תשכחנו הנה שמעתי בשם הרב הקדוש מריזין זצללה"ה דהנה הוכיח בין ישראל לאבינו שבשמים דהשי"ת אומר שובי אלי ואשיבה אליכם ואנו אומרים השיבנו ואח"כ ונשובה ולכאורה הוא רק דבר נצחון וזה שאמר למה לנצח ר"ל עבור הנצחון תשכחנו וכו' השיבנו וכו' ולפענ"ד אפשר להוסיף עוד על דבריו הקדושים דהנה גבי בשר ודם יתרחיש לפעמים נצחון כזה כי כל אחד רוצה להיות מוחזק כי מתיירא שמא ח"ו למחר ימות או שמא אח"כ ישטה בי חבירו ואז לא יהיה בידו להחזיר הדבר וזה שאמר קודם אתה ה' לעולם תשב וגם כסאך לדור ודור ובידך להחזיר הדבר א"כ למה לנצח תשכחנו וכו':
הבט משמים וראה הנה זה הוא פסוקים מלוקטים מהבט משמים עד ועתה ה' אבינו אתה הוא בישעי' קפיטל ס"ג ומשם עד המאס מאסת בקפיטל ס"ד ומשם עד כה אמר ה' בירמי' קפיטל י"ד כה אמר ה' קפיטל ל"א ה' ממרום ישאג קפיטל כ"ה (והוא רק חצי פסוק) ויקרא ה' אלהים ישעי' קפיטל כ"ב על אלה אני בוכי' במגילת איכה הן אראלים צעקו חוצה ישעי' קפיטל ל"ג ועיין בשלה"ק בשם האר"י ז"ל שם ליתא רק עד מאס מאסת וכן הוא בס' אור צדיקים וכן נראה מפע"ח אך נוסח דידן הוא בשערי ציון ובסידורי ספרד ועיין בסידורי ספרד שם יש אחר פסוק על אלה וכו' תוספת ג' פסוקים על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזיקתני ופסוק מי יתן ראשי מים ועיני מקיר דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי והם בירמי' קפיטל חי"ת אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם והוא בישעי' קפיטל נו"ן ע"ש: על אלה אני בוכיה וכו' אפשר לומר בדרך סמך עפ"י דברי חכמז"ל רובן בגזל וכו' וכלם באבק לשון הרע והנה איתא אלה הוא ר"ת אבק לשון הרע וזה שאמר על אלה ר"ל על אבק לשון הרע אני בוכיה כי רחוק ממני מנחם כי מזה אין שום אדם ניצל כדברי חכמז"ל ועיין בכור שור מסכת ברכות בשם אביו הגאון רמז נאה מפסוק זה על תיקון חצות והוא דאיתא במדרש שי"ב שעות היום כנגד י"ב שבטי ישראל וי"ב שעות הלילה נגד עשו עם י"א אליפיו נמצא אלוף אלה הוא נגד שעה ששית מהלילה דהוא חצות לילה וזה שאמר על אלה ר"ל על אלוף אלה דהוא בחצות הלילה אני בוכי' ע"ש: חמשה קונות הנה בפע"ח לא נזכר כלל שום קינה מהחמשה קינות והנה על קינות הקבצו נרשם בשערי ציון שהוא מאלשיך הקדוש ועל קינות קול ברמה נרשם שהוא מהרב הקדוש ר' חיים כהן מארם צובה ועל קינות עד מתי שהובא מירושלם תוב"ב בניגון שומרים קול תתן אך על קינות בהיכלך ועל קינות על היכלי לא נרשם כלל ועיין בספר מדרש פנחס שם לא נזכר לומר רק קינות בהיכלך וכן נראה מסידר ר' קאפיל שקינות בהיכלך היה עיקר אצלו שעשה פירוש עליו עפ"י דרכו בקודש וכן בסידר ר' שבתי נזכר בקינה זו איזה כוונת משא"כ בשאר קינות ע"ש אך עיין בסדר היום שהמנהג היה אצלם לומר קינות על היכלי וכ"כ בשלה"ק בשם האר"י ז"ל לומר קינות על היכלי וע"ש ג"כ ששם הסדר לומר הקינה קודם פסוקי הבט משמים ע"ש: ועיין בסידר ר' שבתי שם יש שינוי בנוסח הקבצו מבנוסח השערי ציון ששם אחר החרוז אנה הלך דודך נכתב החרוז בבית ישראל ראיתי שערוריה ואח"כ החרוז ידענו ה' רשענו ואח"כ חרוז שכינה מה אומרת וחרוז על זאת מספדה וחרוז עונותיכם הטו אלה ואח"כ חרוז אמרי בת ציון ע"ש וחרוז ויאמר ה' אהבתי אתכם ליתא שם כלל:
התנערי מעפר קומי וכו' הוא בישעיה קפיטל נ"ב (ועיין בשלה"ק ובס' אור צדיקים ובפע"ח נראה שליתא בנוסחאות פסוק התנערי) על חומותיך ירושלים וכו' עד בחצרות קדשי קפיטל ס"ב הטה אלהי אזניך וכו' עד על עירך ועל עמך בדניאל טי"ת (ועיין בספר אור צדיקים שליתא שם פסוקי הטה בתיקון רחל אלא בסוף תיקון לאה וכן נראה מפע"ח) ופסוק אתה תקום תרחם ציון ופסוק שלאחריו כי רצו עבדיך את אבניה הם בתהלים קפיטל ק"ב: תיקון לאה הנה הנוסח בשערי ציון ובסידורים לדוד מזמור. כאיל תערוג. שפטנו. יענך. למנצח בנגינות. אודה ה'. בבוא אליו נתן הנביא. בשוב ה' את שיבת ציון וכן הוא בספר אור צדיקים ובסידורי ספרד ובסידר היעב"ץ ובסידר ר' קאפיל אך נוסח השלה"ה ובס' עבוה"ק מהחיד"א כאיל תערוג. שפטנו. לדוד מזמור יענך. ובפע"ח מביא ב' נוסחאות ניסחת השערי ציון והסידורין ונוסחא אחרת כאיל תערוג שפטנו. יענך. לדוד מזמור ובשערי ציון כתב בשם סידר האר"י וסידר הגאון החסיד ר' זלמן משקלאב שאו שערים ראשיכם וכו' כאיל תערוג שופטנו. יענך. לדוד מזמור ע"ש ואלו ואלו דברי אלקים חיים והבוחר יבחר ועיין בשל"ה ובספר אור צדיקים ובפע"ח שליתא שם מזמור בשוב ה' את שיבת ציון אך הוא בכל הסידורין ע"ש ועיין בשערי ציון שביום שאין אומרים נפילת אפים ידלג יענך ובסידר השל"ה מוסיף שגם מזמור בבוא אליו נתן הנביא ידלג ע"ש: ועיין בסדר היום שאחר תיקון חצות יאמר אני מאמין באמונה שלימה בנחמות ציון ואלקינו ברחמיו ינחמנו מאכלנו ויגאלנו בקרוב ויחדש מלכותו עלינו במהרה בימינו אמן והוא מן הדברים השואלים ממנו צפית לישועה ע"ש והובא ג"כ בשע"ת בשם הברכי יוסף:
ועיין בספה"ק שאחר תיקון חצות יעסוק בתורה שבע"פ עד אור הבוקר כדי לחבר היום והלילה בתורה כמ"ש המג"א בשם השלה"ק ואיתא בכתבי האר"י ז"ל שלימד משניות הוא קודם לכל דבר ועיין בר"ח פ"ז משער הקדושה רמז ע"ז מדברי התרגום בפסוק קומי רוני בלילה שתרגום קומי שכינתא דישראל שריא בגלותא עסיקי במשנה בלילה ולפענ"ד אפשר עוד סמך לזה עפ"י מה דאיתא בספה"ק שפרקי המשניות הם כמנין משיח בן דוד ובזכות משנה יבא משיח לכך יש שייכות למשניות אחר תיקון חצות ומי שאינו יכול ללמוד יעסוק בשירות ותשבחות ועיין בספר נחלה לישראל בשם ספר זכור לאברהם שהביא בשם מקובלים שנמנעו מלומר תהלים בחול כל שלא העיר השחר מטעם אזהרת האריז"ל שלא לקרות מקרא בלילה והוא החזיק במנהג העולם שאין מדקדקין כלל בזה דשאני תהלים שדוד המלך בעצמו יסדו בחצות לילה כמאמר חכמז"ל ריש ברכות דעד חצות היה עוסק בתורה ומכאן ואילך בשירות ותשבחות וגם מצינו במדרש הובא בח"א מהרש"א פ"א דמגילה שיעקב אבינו אמר תהלים בלילה וגם דאומרין אותה דרך תחנה ובקשה ואזהרת האריז"ל הוא דוקא דרך לימוד ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ אחר תיקון חצות כתב שם באר היטב שמותר לומר תהלים ע"ש ועיין בספר אור צדיקים שכתב דאזהרת האר"י אינו אלא קודם חצות לילה אך מדברי שאר ספרים לא משמע כן ואכתוב בזה אי"ה לקמן בסדר לימוד הלילה: