ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר קדושה דסדרא אשרי יושבי ביתך וכו'
הנה מנהג זה לומר (אשרי ולמנצח יענך) ליתא בסידר ר"ע וברמב"ם אך הוא במחזור ויטרי וברוקח ובטור ובזוה"ק פרש' פנחס דף רמ"א והטעם שאומרין אשרי עיין ברוקח ובכל בי משום דאמרינן כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח שהוא בן עוה"ב וג' פעמים הם בג' התפלות אך מחמת שתפלת ערבית רשות ופעמים היו מבטלין אותה מפני הצורך לכך תקנו לאמרה פעמים בשחרית ע"ש ועיין באבודרהם שכתב הטעם של הג' פעמים כדי שיכוין עכ"פ בפעם אחת:
למנצח יענך ה' ביום צרה הטעם שאומרים למנצח יענך עיין באבודרהם משום דאיתא במדרש י"ח מזמורים אמר דוד עד יענך ה' ביום צרה כנגד י"ח ברכות שאדם מתפלל ואומר לו חבירו תתעני צלותך וכו' וגם מפני שמדבר מענין הקץ ישלח עזרך מקודש כי הושיע ה' משיחו לכך אומרים אותו קודם ובל"ג ע"ש:
והנה בר"ח ובחנוכה ובפורים גדול וקטן ובער"פ עיוה"כ ת"ב אין אומרים למנצח גם אין אומרים אותו בבית האבל כן הוא במנהגים ובד"מ (ודעת היעב"ץ שאין אומרים אותו גם בערב שבועות וער"ה ובערב סוכות ובא"ח של פסח שבועות סוכות ובט"ו בשבט ובט"ו באב ע"ש):
ובל"ג הנה פסוק ובל"ג ופסוק שאחריו ואני זאת בריתי הם שני פסוקים סמוכים בישעי' קפיטל נ"ט והטעם לאמירת שני פסוקים אלו עיין ב"ב בשם רש"י והם נזכרים ג"כ בסידר ר"ע וברמב"ם פ"ט מהלכות תפלה:
ועיין בטור סי' תקנ"ט דאין אומרים פסוק ואני זאת בריתי בט"ב מפני שנראה כמקיים ברית על הקינות ועוד לא שייך לומר ואני זאת בריתי שהכל בטלים מד"ת אבל בבית האבל אומרים אותו דאם הוא בטל המנחמין אינן בטלים ע"ש וכ"כ המג"א בסי' קל"א בשם כנה"ג אבל דעת האבודרהם שגם בבית האבל אין אומרים וכ"כ בס, מעבר יעבק ולזה הסכים ג"כ בא"ר ובסידר ד"ח:
ואתה קדוש יושב תהלות ישראל פסוק הוא בתהלים כ"ב ואחריו אומרים פסוק וקרא זא"ז ואמר קדוש וכו' והוא בישעיה קפיטל ח' ופסוק ותשאני רוח וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו והוא פסוק בריש יחזקאל ופסוק ה' ימלוך והם נקראים קדושה דסדרא ותקנו לומר ג"כ התרגום שיעלה ג"כ במקום תלמוד תורה וכפי הנראה בטור ובב"י בשם רש"י שזה המנהג היה עוד בימי הגמ' וע"ז כיוונו בסוף מס' סוטה אלא עלמא אמאי קאי אקדושה דסדרא מפני שיש בו קדושת השם ותלמוד תורה ע"ש והא דתיקנו אותה בסוף התפלה מפני העמי ארץ המתאחרים לבוא לביהכנ"ס בתפלה ראשונה ושומעין הקדושה וכלם באים לשמוע הדרשה שדורשין ברבים בכל שבת ועונים אח"כ יהא שמי' רבה מברך שהוא ג"כ תלמוד תורה וקידוש השם כמ"ש הב"י בשם רש"י ז"ל לכך אין אומרין אותו ועיין במט"מ עוד טעם אחר על קדושה זו שהיה גזירה שלא יאמרו קדושה והיו אורבים להם עד אחר התפלה לכך אחר שהאורבים הלכו להם אמרו קדושה ותרגימו אותה כדי שיעלה עבור השני הקדושות קדושה דיוצר ודתפלה והתקנה במקומה עומדת:
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וכו' הנה לענין אם לומר קדושה זו דסדרא ביחיד עיין מ"ש לעיל בקדושה דיוצר והה"ד כאן ועכ"פ טוב לדקדק כל מה דאפשר ומקבלין דין מן דין ואמרין הנה שמעתי בזה דבר נחמד בשם איש קדוש אחד שהתנצל לפניו איש אחד ובכה על שמוכרח להיות מקבל והשיב לו הרה"צ הלז דהנה איתא בגמ' פ"ק דברכות מה כרום זלות לבני אדם חד אמר אלו דברים שעומדין ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם וחד אמר כיון שנצטרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום ואמר ששניהם לדבר אחד נתכוונו וגם הראשון כוונתו לכך דברים העומדין ברומו של עולם ר"ל שגם גבי המלאכים כתיב ומקבלין דין מדין ובני אדם מזלזלין בהם קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתי' באבודרהם ליתא תיבות (עילאה) וכפי הנראה שגם במחזור ויטרי ליתא וכן היא בביאור על הרמב"ן מהרב ר' מאיר בר' שלמה תלמוד הרשב"א פ' ויצא:
קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא עיין באבודרהם שכתב שט"ס יש כאן וצ"ל (קדיש בעלם עלמי') ושכן הוא בסידר ר"ע ור' סעדי' ע"ש וכ"כ בסידר היעב"ץ אך במחזור ויטרי הוא כנוסח סידורי דידן:
ונטלתני רוחא ושמעית בתרי וכו' הנה ברוב הסידורין נכתב ונטלתני ט"ת בפת"ח ולמ"ד בשו"א ותי"ו דגושה ובפת"ח וכן הוא נוסח הרז"ה אך בסידר היעב"ץ כתב ונטלתני טי"ח קמיצה למ"ד בפת"ח תי"ו רפוי' ובשו"א וכן היא בס' שערי רחמים מהגר"א ע"ש ודע דגירסת היעב"ץ (ושמעית) המ"ם בקמ"ץ ומאן דאמר השי"ן בחיר"ק ומ"ם בשו"א ג"כ לא משתבש ע"ש אך גירסת הרז"ה השי"ן בשו"א והמ"ם בחיר"ק והעי"ן בצר"י ע"ש ה' ימלך לעולם ועד עיין באבודרהם לומר פסוק ה' ימלוך בלחש והטעם מפני שפסוק זה אמר משה וקבעוהו אחרון כדרך סדר הקדושות שהמלכות לבסוף ומפני כבודו של משה אומרין אותה בלחש והא דתיקנו באמת בקדושה זו פסוק ה' ימלך שאמר משה ולא ימלך ה' לעולם. כמו בשאר קדושות לפי שאין תרגום בכתובים אף שיש תרגום יונתן אין לומר תרגום פסוק זה כי יש קבלה שעל תרגום פסוק זה יצאה בת קול מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם ע"ש ה' מלכותי' קאים לעלם ועלמי עלמיא הנה בסידר ר"ע ליתא תיבות (קאים וכפי הנראה שכוונתו למה שהקשה בסידר היעב"ץ על נוסחא זו דהרי מלכות היא לשון נקבה אך עיין בפי' נתינה לגר על התרגום שמיישב הלשון וכן הנוסחא במחזור ויטרי:
יג' ועיין ועיין ברמ"א סי' קל"ב והדברים מבוארים יותר בסי' כ"ט דהתרגום של קדושת ובל"ג אומרין בלחש מפני שדבר של תרגום אין לאמרו ברבים כמ"ש בזוהר תרומה (וסימן ע"ז שנים מקרא ואחד תרגום) וכשאומרים בלחש לא מקרי ברבים אך עיין בשע"ת שהאריז"ל לא היה חושש לזה: ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו וכו' פסוק הוא בדה"י ואח"כ פסוק והוא רחום יכפר עון ופסוק כי אתה ה' טוב וסלח ופסוק צדקתך צדק שהוא בתהלים ופסוק תתן אמת ליעקב שהוא במיכה והנה בסדר התפלה להרמב"ם נכתב כאן גם פסוק מי אל כמוך ופסוק ישוב ירחמינו יכבוש עונותינו וכו' וכ"כ בסידר הרמ"ק שי"א פסוקי מי אל כמוך וכו' ע"ש אך בכל הסידורי דידן ליתא גם במחזור ויטרי ליתא ע"ש ברוך ה' יום יום יעמס לנו וכו' הנה מכאן עד ברוך אלהינו שבראנו הם פסוקי תהלים והנה במחזור ויטרי פסוק זה הוא אחר פסוק ה' הושיעה ע"ש אך בסידר ר"ע וברמב"ם כנוסח סידורי דידן ע"ש:
ברוך אלהינו שבראנו לכבודו הנה במקצת סידורין איתא (ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו) וכן הוא במחזור ויטרי (ונוסח הרמב"ם ברוך אדוננו ברוך בוראינו ברוך שבראנו לכבודו) אך נוסח דידן הוא בסידר ר"ע ובאבודרהם ובכתבי האר"י ז"ל יש כוונה לנוסח דידן והבדילנו טן התועים הנה נוסח הרמב"ם (והבדילנו מן העמים) אך נוסח דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ונתן לנו תורת אמת ברמב"ם היא (ונתן לנו תורת אמת ע"י משה רבינו) אך בסידר ר"ע ובאבודרהם ובמחזור ויטרי כנוסח דידן וחיי עולם נטע בתוכנו הוא יפתח לבנו בתורתו הנה נוסח הרמב"ם (הרחמן יפתח לבנו לתלמוד תורתו) אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם הנה נוסח הרמב"ם (בלבב שלם ובנפש חפצה) אך בכל הנוסחאות ליתא ובנפש חפצה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה עיין בע"ז סי' מ"ז שכאן קבע תפלתו על בניו שיהיה ת"ח יהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו הנה נוסח סידורי ספרד וסידר ר"ע ובאבודרהם (כן יהר"מ) ונוסח הרמב"ם (כן יה"ר ורחמים מלפניך) אך נוסח דידן במחזור ויטרי שנשמור חקיך בעוה"ז עיין מ"ש לעיל בסדר הנחת תפילין בשם הסדר היום שיש חולצין התפילין כאן אבל יותר נכון להמתין עד אחר עלינו והנה נוסח סידורי ספרד ואבודרהם (שנשמור חקיך ומצותיך בעוה"ז) ונוסח הרמב"ם (שנחיה לשמור חקיך בעוה"ז לימות המשיח) אך נוסח סידורי דידן בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ונזכה ונחיה ונראה בסידורי ספרד ובסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות (ונראה) אך הוא במחזור ויטרי וגירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העוה"ב הנה בסידורי ספרד והרמ"ק ובאבודרהם ליתא תיבות (לשני ימות המשיח) ובסידר ר"ע גם תיבות (טובה וברכה) ליתא ונוסח הרמב"ם (ונירש טוב לחיי עוה"ב) ונוסח המחזור ויטרי (ונירש חיי עוה"ב ועם הצדיקים יורשי גן עדן יהיה מנוחתינו) למען יזמרך כבוד וכו' פסוק הוא בתהלים ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכו' פסוק הוא בירמיה קפיטל י"ז הנה בסידור ספרד ליתא פסוק זה וכן נראה מאבודרהם שכתב שמסיים הענין בפסוקים מתהלים ובסידר ר"ע וברמב"ם ליתא מכאן עוד שום פסוק ע"ש אך הוא במחזור ויטרי ובסידור השל"ה בטחו בה' עדי עד וכו' הוא בישעי' קפיטל כ"ו והנה פסוק זה גם במחזור ויטרי ובסידור ליתא ויבטחו בך יודעי שמך וכו' הוא בתהלים ט' ואיתא בסידורי ספרד ובמחזור ויטרי ובסידר השל"ה ה' חפין למען צדקו וכו' הוא בישעי' קפיטל ס"ב ע"ש והנה בסידורי ספרד איתא פסוק זה תיכף אחר פסוק למען יזמרך כבוד ומדברי האבודרהם הנ"ל נראה דפסוק זה ליתא לגמרי אך נוסח דידן הוא במחזור ויטרי ובסידר האר"י והשל"ה:
ה' אדונינו מה אדיר שמך וכו' פסוק זה הוא בתהלים ח' ופסוק שאחריו חזקו ויאמץ לבבכם הוא ג"כ בתהלים ל"א והנה בסידורי אשכנז ובמחזור ויטרי ליתא פסוקים אלו אך הוא בסידורי ספרד:
ועיין בצל"ח פ"ק דברכות דאם יחיד מתפלל בביהכנ"ס בעוד שהציבור אומרין עדיין קדושת ובל"ג מקרי ג"כ בשעה שהציבור מתפללין ותפלתו ג"כ נשמעת ע"ש:
קדיש שלם תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון דבשמיא וארעא ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם (תתקבל צלותהון ותתעבד בעותהון וצלותהון ובעותהון דכל בית ישראל) אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובאבודרהם תתקבל אין אומרים אלא אחר התפלה או אחר הסליחות יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם ויהא שלמא רבא וסייעתא ופורקנא משמיא עליכם ועלנא וכו') ונוסח סידורי ספרד והאבודרהם (יהא שלמא רבא מן שמיא חיים ושובע וישועה ונחמה ושזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורוח וצהלה לנו ולכל ישראל ואמרו אמן אך נוסח דידן בסידר ר"ע ע"ש והנה יהא שלמא רבא וכו' אומרין אחר כל הקדישים חוץ מבחצי קדיש והנה בקדיש דרבנן המנהג לומר וחיים טובים ועיין בסידר דעת קדושים שהוא מבחינת אין טוב אלא תורה אך כתב שהוא אמר בכל הקדישים מבחינת אוצרו הטוב השמים לכך שייך לומר יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים בכל הקדישים ע"ש עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן הנה נוסח הרמב"ם וסידורי ספרד לומר הוא ברחמיו יעשה שלום אך מנהגינו שאין אומרים (ברחמיו) רק בקדיש דרבנן לבד וגם בסידר ר"ע ליתא:
יהללו את שם ה' וכו' הנה יש מקומות שמחזירין הס"ת להיכל תיכף אחר (קרה"ת) ויש מקומות שאין מחזירין הס"ת עד אחר (אשרי ובל"ג) ושני מנהגים אלו הובא בטור סי' קמ"ט ובש"ע סי' כ"ח והנה במנהג השני גופא יש ג"כ ב' מנהגים יש מחזירין הס"ת קודם (הקדיש תתקבל) וכן הוא בכל בו ובאבודרהם ומנהגינו להחזיר הס"ת אחר הקדיש והוא עפ"י האריז"ל עיין במשנת חסידים: