ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר עלינו לשבח
עלינו לשבח הטעם שאומרים (מעלינו לשבח) בסיום התפלה עיין בב"ח שהוא כדי לתקוע בלבינו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים ושיחזק האמונה בלבינו שאז גם כשיעסוק במשא ומתן עם העכו"ם לא נפנה לבבינו אל האלילים וכו' ע"ש ואפשר מטעם זה יש מקומות שאין אומרים אותו בתפלת מנחה (וכ"כ המג"א בשם תולעת יעקב) משום דזה ניתקן דוקא קודם שהולכין לבתיהם משא"כ לאחר מנחה אין נפטרין לבתיהם רק מתפללין מעריב אח"כ ועיין בסדר היום שכתב טעם אחר למנהג הנ"ל שמאחר שאין ק"ש בתפלת מנחה אין מקום לומר עלינו לשבח כי במקום שיחדנו שם אלהינו אנו משבחין אותו שאין עוד מבלעדיו לאמת המיוחד ולקיימו אך מסיק שם שאין טעם זה מספיק ואדרבא ושכן ראה רבים ונכבדים שאמרו גם בתפלת מנחה ע"ש וכ"כ המג"א בשם הכתבים:
ועיין ברמ"א בשם הכל בו לומר (עלינו) מעומד והטעם כתב הכל בו מפני שבפרק דר"א אומר ששבח גדול יש בעלינו לשבח ע"כ יש לאמרו מעומד ורמז ע"ז עלינו בגימטרא ומעומד ע"ש וכ"כ בסדר היום ועיין בא"ר בשם זקנו שאמר עלינו כששמע מן הציבור אפילו הוא לא התפלל עמהם ע"ש וכ"כ במחהש"ק סי' ס"ה ע"ש:
שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם הנה במקצת סידורין איתא כאן (שהם משתחוים להבל וריק ומתפללין אל אל לא יושיע) וכן הוא באבודרהם בסדר תפלת מוסף ר"ה ובסדר היום. וכן נראה מדברי הרמ"א וכפי הנראה שגם בסידורין נשמטו נוסחא זו מחמת יראת האומות ואנחנו כורעים ומשתחוים הנה בסידורי ספרד ליתא תיבות (כורעים) וכן באבודרהם שם ובסדר היום אך הוא במחזור ויטרי ובטור ובכל בו ובמט"מ בשם התשב"ץ ובפע"ח ע"ש והנה נוסח הטור וכל בו ואנו כורעים אך עיין במט"מ שמנהג דידן לומר (ואנחנו) לא ואנו משום דאנו הוא לשון ואנו הדייגים הנכתב בישעי' קפיטל י"ט שהוא לשון אנינות ע"ש וכן הוא הנוסח במחזור ויטרי ועיין עוד במט"מ בשם התשב"ץ והכל בו שטעות לומר (אבל אנו כורעים) רק ואנו כורעים (כי האבודרהם כ' לומר אבל אנו וכו' כדי שלא יהי' כחוזר למעלה על מה שאמר ומתפללין אל אל לא יושיע) לפי שיהושוע יסד שבח זה של עלינו לשבח וחתם בו שמו שעלינו לשבח "שלא שם "ואנו כורעים "הוא אלהינו ר"ת הושע ע"ש (והא דלא חתם שמו כסדרן וג"כ רק הושע עיין בסדר היום שהוא מחמת ענותנותו) אך יש להפסיק מעט קודם ואנחנו כורעים עיין ברמ"א בשם הטור ודע דהמנהג שרוקקים קודם ואנחנו כורעים הובא בט"ז ביו"ד סי' קע"ט ע"ש:
ומושב יקרו בשמים וכו' הנה בס' המנהגים כתב לומר (וכסא כבודו בשמים) דכתיב השמים כסאו ע"ש וכ"כ בספר שערי רחמים מהגר"א אך הטור כתב שלא לומר כן רק (ומושב יקרו) ושכן הוא בס' היכלות וכ"כ המט"מ בשם התשב"ץ שהאומר בענין אחר היא טועה וכן הוא הנוסח במחזור ויטרי ועיין בס' מחזיק ברכה די"א (ומושב הדרו והיא ג"כ טעות רק ומושב יקרו ע"ש הוא אלהינו אין עוד הנה נוסח המחזור ויטרי ובאבודרהם (ואין עוד) אך עיין במט"מ שלא לומר ואין עוד בוא"ו אלא ואין עוד) בלא וא"ו וכן אפס זולתו ולא ואפס זולתו דאלו היה אומר ואין או ואפס הוי משמע כאלו עושה ב' רשויות שהיה אחד שהיה שמו אין או אפס ושכן הוא ברוקח ע"ש והנה במקצת סידורין הנוסחא אין עוד אחר וכן הוא נוסח המחזור ויטרי ובאבודרהם אך כפי מ"ש המג"א בשם התשב"ץ לומר הוא אלהינו אין עוד שכן הוא לשון הפסוק נראה לכאורה שאין לומר תיבות (אחר):
ככתוב בתורתו וידעת היום וכו' הנה באבודרהם מכאן עד ע"כ נקוה לך ליתא ע"ש אך מדברי הסדר היום שכתב שיש מדקדקים שאומרים עלינו לשבח בכל יום ז' פעמים ביושר וז' פעמים למיפרע עוד אין מתחת הארץ ועל ממעל בשמים וכו' והוא מסוגל מכל צרה וצוקה שלא תבא וכו' ע"ש נראה שהיה גרס אותו וכן הוא במחזור ויטרי ובכל בו והנה נוסח המחזור ויטרי הוא (ככתוב בתורתך וידעת היום) אך עיין בכל בו שלא לומר ככתוב בתורתך כי כל הנוסח מדבר בנסתר ע"ש:
על כן נקוה לך הנה במקצת ס' כתב ועל כן נקוה לך וכ"כ בשם ספר יד אהרן ובשם האריז"ל ע"ש אך עיין בס' ש"צ שהברכי יוסף השיג על ס' יד אהרן ושכן הוא באבודרהם על כן נקוה בלא וא"ו ושכן נראה מסדר היום שכתב שיש בו קבלת עול מלכות שמים ויחודו וכמו שיש בפסוק שמע ישראל וכו' עי"ן רבתי של שמע ודל"ת רבתי של אחד לרמז שצריך להעיד על יחודו ית"ש וכן רומז בשבח הזה שמתחיל בעי"ן עלינו ומסיים בדל"ת אין עוד וכן בעל כן נקוה לך שהוא ג"כ מעין שבח של עלינו רמז בו ג"כ ע"ד שמתחיל בעי"ן על כן נקוה ומסיים בדל"ת תמלך בכבוד ע"ש הרי בהדי' דגרס על כן בלא וא"ו ע"ש וכן הוא ג"כ נוסח המחזור ויטרי ע"ש גם מ"ש בשם האריז"ל בפע"ח ובסידר לא נמצא כלל ואפשר שנצמח הטעות ממ"ש הט"ז בסי' קכ"ז בשם האריז"ל לכוין שמתחיל בוא"ו ומסיים בדל"ת והם בגימט' עשרה ע"ש וטעה שעל כן נקוה מתחיל בוא"ו אך באמת זה אינו שהכוונה הוא על הפסוק והיה ה' למלך שמתחיל בוא"ו ומסיים בדל"ת ע"ש:
ככתוב בתורתך ה' ימלך לע"ו הנה מכאן עד הסוף ליתא במחזור ויטרי וכן נראה מדברי הסדר היום הנ"ל:
ועיין ברמ"א סי' קל"ב דאחר עלינו לשבח אומרים קדיש יתום ואם אין יתום בביהכ"נ יאמר אותו מי שאין לו אב ואם ואפי' מי שיש לו אב ואם יכול לאמרו אם אין אביו ואמו מקפידין ועפ"י האריז"ל הקדיש לאחר אין כאלהינו ופיטום הקטורת היא קדיש יתום ואחר עלינו אין שם שום קדיש ע"ש וכפי הנראה שרבינו הרמ"א כתב לפי מנהגו שאין אומרים כלל אין כאלהינו ופיטום הקטורת אחר התפלה לכך לדידי' הקדיש יתום הוא אחר עלינו משא"כ לפי מנהג רבינו האריז"ל לומר אין כאלהינו בכל יום לכך לדידי' הקדיש של אחר אין כאלהינו הוא קדיש יתום:
והנה במקצת סידורין איתא לומר אחר עלינו (ובתורתך כתב לאמור שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד) ועיין בעיון תפלה דלא שייך כאן רק במוסף דר"ה ע"ש אך לפי מ"ש בשם הסדר היום יש לו שייכות וגם לפי מנהג אשכנז לומר ובתורתך כו' קודם ישתבח ג"כ יש לו מקום כמ"ש בסידר היעב"ץ שם כדי להזכיר עול מלכות שמים בכל הד' עולמות ע"ש:
ועיין בספר עבוה"ק מהחיד"א שעלינו לשבח תיקנו יהושע בן נון ור' יוחנן בן זכאי תקנו לאמרו אחר התפלה כמ"ש רבינו האי גאון בתשו' (ועיין בספר מעבר יבק שאין אומרים אותו בבית אבל ר"ל ע"ש ולא ראיתי נוהג כן והיכי דנהוג נהוג) ועיין בא"ר בשם זקנו שאם שמע שהציבור אומרים עלינו אומר עמהם אפי' אם הוא אינו מתפלל עמהם ע"ש אך ממילא מובן דהוא דוקא באם עומד במקום שרשאי להפסיק:
תירא מפחד וכו' פסוק זה הוא במשלי קפיטל ב' ופסוק עוצו עצה ותופר הוא בישעי' קפיטל ח' ופסוק ועד זקנה אני הוא הוא ג"כ בישעי' מ"ז ועיין בט"ז סוף סי' קל"ב דהפסוקים אלו איתא במדרש מגילת אסתר ששאל מרדכי להתינוקות של בית רבן ואמרו לו כל אחד פסוק מאלו הפסוקים ושמח ושבפרובינציא אומרים אותם בכל יום ועיין בט"ז שהוא היה נוהג לאמרם בכל יום בשעה שהש"צ אומר ש"ש ע"ש אך מנהגינו לאמרו אחר עלינו הוא בקיצור של"ה בשם ס' זכרון ציון ע"ש: