ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר אין כאלהינו קוה אל ה'
פסוק הוא בתהלים כ"ז ופסוק אין קרוש כה' הוא שמואל א' קפיטל ב' ופסוק כי מי אלהי מבלעדי ה' הוא בתהלים י"ח והנה בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובמחזור ויטרי וברמב"ם ליתא פסוקים אלו קודם (אין כאלהינו) ובאבודרהם איתא פסוק אין קדוש כה' ופסוק כי מי אלהי מבלעדי ה' אך פסוק קוה אל ה' גם שם ליתא ע"ש אך הוא בסידורי ספרד ובסידר האריז"ל ע"ש ולכאורה מה שייכות יש לפסוק קוה אל ה' לאין כאלהינו בשלמא פסיק כי מי אלהי מבלעדי ה' אין קדוש הם מענין שבח אין כאלהינו משא"כ פסוק קוה אל ה' אך נראה לפענ"ד עפ"י דברי הנוב"י קמא דלכך אומרין אין כאלהינו קודם הקטורת משום דהקטורת מעשרת לכך אומרין תחלה אין כאלהינו לומר שהכל מאתו ית"ש ולא כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה ע"ש והובא ג"כ בשע"ת ולכוונה זו אומרין ג"כ קודם פסוק קוה אל ה' כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר:
ודע דלכאורה דברי הנוב"י הנ"ל הם צ"ע מדברי הרמב"ם דלא מזכיר כלל מאמירת הקטורת ואעפ"כ כתב לומר אין כאלהינו ע"ש אך נראה לפענ"ד דאין כוונת הנוב"י דלכך אומרין אין כאלהינו משום אמירת הקטורת ובודאי באמירת אין כאלהינו יש כוונה בפני עצמה רק כוונת הנוב"י על נוסח סדר דידן לסמכן לאמירת הקטורת:
אין כאלהינו וכו' הנה נוסח סידר ר"ע הוא לומר תחילה החרוז (מי כאלהינו וכו') ונוסחא זו הסכים ג"כ במחזור ויטרי בסי' קל"ד דהוה כמו ששואל מי כאלהינו ומשיב אין כאלהינו וכן דרך המקרא ע"ש אך ברמב"ם ובטור ובאבודרהם כנוסח סידורי דידן ועיין באבודרהם שכתב ששמע סימן שלא יטעה אדם להקדים חרוז אחד לחבירו הר"ת של החרוזים אלו הם אמן ברוך אתה ר"ל כי "אין כאלהינו "מי כאלהינו נודה לאלהינו הם ר"ת אמן ואח"כ חרוז "ברוך אלהינו וחרוז "אתה אלהינו והנה בנוסח הרמב"ם ליתא החרוז ברוך אלהינו וכו' ואפשר מפני שנוסחתו לומר קודם ברוך אלהינו שבראנו לכבודו ברוך אדוננו ברוך בוראנו ברוך אלהינו שבראנו והיא מעין שבח החרוז הלז כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר:
אתה הוא שהקטירו וכו' הנה יש אומרין אתה תקום תרחם ציון וכו' במקום אתה הוא שהקטירו וכן הוא נוסח הרמב"ם אך מרמב"ם אינו ראיה כיון שהוא אינו מזכיר כלל לומר הקטורת אחר אין כאלהינו ממילא אין שייכות לומר אתה שהקטירו אך כן הוא ג"כ הנוסח בסידורי ספרד והרמ"ק ע"ש אך נוסח דידן לומר אתה שהקטירו הוא בטור בשם סידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ולכאורה גם הם אינו ראיה כי מה שאומרין קודם הקטורת ואתה הוא שהקטירו) הוא שתהא נחשב לנו האמירה לעשיי' וא"כ לפי נוסח המחזור ויטרי והטור והאבודרהם שלא הזכירו כלל מאמירת הקטורת קודם התפלה לכך אומרים כאן אתה שהקטירו שתהא אמירת הקטורת זו נחשב לעשיי' משא"כ למנהג דידן שאומרין הקטורת קודם התפלה וכאן אינו אלא להציל התפלה מן החיצונים כמ"ש בכתבי האריז"ל א"כ א"צ לומר כאן אתה שהקטירו וכן מצאתי בס' ש"צ בשם ברכי יוסף שלא לומר כאן אתה שהקטירו מטעם זה אך כתב דבק"א הדר בי' משום דדעת האר"י ז"ל לומר גם כאן אתה שהקטירו ע"ש והנה בסידר הגה"ק התניא נכתב לומר הב' נוסחאות דהיינו קודם אתה תקום ואח"כ אתה שהקטירו ע"ש וכפי הנראה בסידר ר' שבתי יראה שכן הוא ג"כ נוסח האר"י ז"ל ע"ש וע"ש עוד בסידר ר' שבתי ששם הנוסח גם כאן ואתה הוא ה' אלהינו שהקטירו אך נוסח הטור והאבודרהם ובמחזור ויטרי רק לאתה הוא שהקטירו) ובנוסח סידורי דידן והא דבהקטורת דקודם התפלה גם ניסחותינו לומר אתה הוא ה' אלהינו שהקטירו נראה לפענ"ד דאפשר משום דכל עיקר מנהגינו לומר הקטורת קודם התפלה הוא עפ"י מנהג האריז"ל לכך אומרים שם ג"כ נוסח האר"י ז"ל כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת:
פטום הקטורת הצרי וכו' הנה נוסח אבודרהם לומר כאן פ' הקטורת ואח"כ פטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים ושמנה מנים היו בה וכו' וכדרך שאנו אומרין קודם התפלה וכן הוא בסדר היום ע"ש אך נוסח סידורי דידן הוא עפ"י נוסח המחזור ויטרי ובטור בשם סידר ר"ע:
תניא ר' נתן וכו' הנה הב"י הביא נוסח זו דתניא ר' נתן אומר וכו' בשם נוסח קצת סידורין אך כתב דהרד"א לא כתבו וגם רוב העולם לא נהגו לאמרו ע"ש וכעת הוא ברוב סידורי דידן וכן הוא בסדר היום ע"ש ונהרא ונהרא ופושטה אך כראה לפענ"ד לפי מ"ש בפע"ח בשם האר"י שבכל פעם שיאמר הקטורת בין קודם התפלה בין אחר התפלה בין במנחה יאמר הפסוקים ה' צבאות וכו' א"כ אפי' אם אינו אומר ברייתא זו דתניא ר' נתן מ"מ נכון לומר הג' פסוקים אלו:
תדב"א כל השונה הלכות וכו' בסידורי אשכנז ליתא כאן מימרא זו דתדב"א וגם בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ליתא אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד ובאבורדהם ובסדר היום ע"ש ודע דמימרא זו דתדב"א הוא בסוף מסכת נדה: אמר ר' אלעזר א"ר חנינא וכו' מימרא דר"א היא בסוף מס' ברכות ובכמה דוכתי בש"ס ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' וכו' פסוק זה הוא בישעיה קפיטל נ"ד א"ת בניך אלא בוניך שלום רב לאוהבי תורתך וכו' פסוק הוא בתהלים קי"ט והנה בסידורי ספרד איתא פסוק זה לקמן קודם הפסוק ה' עוז לעמו יתן וכן הוא נוסח המדרש רבה בסוף מגילת אסתר אך נוסח סידורי דידן הוא בגמ' ובמחזור ויטרי יהי שלום בחילך וכו' פסוק זה ופסוק (למען אחי ורעי) ופסוק (למען בית ה' וכו') הם בתהלים והנה בסידורי ספרד אחר הפסוק למען בית ה' אלהינו אבקשה איתא פסוק וראה בנים לבניך שלום על ישראל וכן הוא במדרש שם אך בגמ' שם ובמחזור ויטרי ליתא פסוק זה וכנוסח סידורי דידן:
ועיין בב"ח בשם תשו' רש"ל דדוקא למנהג הקדמון שהיו אומרים אחר עלינו אין כאלהינו ופטום הקטורת (וכן נראה מדברי הטור) היו מסיימין באגדה דאר"א א"ר חנינא כדי לומר אחרי' קדיש משא"כ למנהג דידן שאומרים אין כאלהינו ופטום הקטורת קודם עלינו לשבח א"צ לומר האגדה דאומרים קדיש אחר עלינו ע"ש אך המעיין במחזור ויטרי יראה שנוסח שלו הוא ג"כ לומר אין כאלהינו קודם עלינו ואעפ"כ אומר ג"כ האגדה דר"א וכן הוא בסדר היום:
ועיין באשל אברהם על או"ח מהגה"ק מבוטשאטש שמביא בשם שו"ת מאיר נתיבים שתמה על מנהג דידן לומר אין כאלהינו והקטורת אחר השיר של יום הלא הקטורת היה קודם השיר אך הוא ז"ל כתב דמאחר שכבר אמרנו הקטורת קודם התפלה אין קפידא ע"ש:
קדיש דרבנן הנה זה לשון הרמב"ם כל עשרה מישראל שעוסקין בתלמוד תורה שבע"פ ואפילו במדרש או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהם קדיש בנוסח זה (יתגדל ויתקדש שמי' רבא דעתיד לחדתא עלמא ולאחייא מיתיא ולמיפרק חייא ולמיבנא קרתא דירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמיעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא דשמיא לאתרי' בזיוי' ויחודי' (ובאבודרהם והדרי') וימליך מלכותי' וכו' עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן ואח"כ מוסיפין על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמודי תלמודיהם ועל כל מאן דעוסקין באורייתא הנה נוסח סידורי ספרד ואבודרהם (באורייתא קדישתא) אך ברמב"ם כנוסח דידן די באתרא הדין ודי בכל אתר ואחר יהא להון ולכון ונוסח סידורי ספרד יהא לנא ולהון ולנוסח זו הסכים ג"כ בסידר דעת קדושים כי אף שהמתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה מ"מ צריך להיות פיו ולבו שוין ודובר שקרים לא יכון וכו' וידוע דאדם קרוב אצל עצמו ע"ש אך נוסח הרמב"ם להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכא ומזונא רויחא והנה י"א ומזונא רויחא וסייעתא דשמיא וכן היה נוהג הרב הקדוש מזידיטשוב זצללה"ה וסמך לנוסחא זו מרמב"ם שנוסחתו ג"כ וסייעתא ע"ש אך בלא"ה הוא היה כדאי לעצמו והיכי דנהוג נהוג מן קדם אבוהון דבשמיא וארעא ונוסח סידורי ספרד ואבודרהם (מרי שמיא וארעא) ואמרו אמן ע"ש אך עיין באבודרהם שגם אחר תלמוד תורה אנו אומרים ניסח הקדיש כמו בשאר הקדישים רק מוסיפים נוסח על ישראל ועל רבנן וכו' רק כשקוברין המת ר"ל או בת"ב אומרים נוסח קדיש הנ"ל ע"ש ומנהגינו שגם בת"ב אין אומרים נוסח הנ"ל: