אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר סדר הכריעות והזקיפות

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר סדר הכריעות והזקיפות

ח"א סדר ברכת ק"ש שלאחריה

גרסינן בגמ' ברכות דף ל"ד אלו ברכות ששוחה בהם באבות תחילה וסוף (תחילה כשאומר בא"י אלהי ואלהי אבותינו וסוף כשאומר בא"י מגן אברהם) ובהודאה תחילה וסוף (תחילה כשאומר מודים וסוף כשאומר בא"י הטוב שמך) והטעם ששוחה באבות ובהודאה ע' באבודרהם בשם הירושלמי משום דכתיב ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את אלהי אברהם וכתיב ואשחוה למלך ומתרגמנא ומודינא למלכא:

ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות תפלה דקאמר כשהוא כורע בארבע הכריעות כורע ברוך וצ"ע הלא ליכא ד' כריעות בברוך בי הכריעה השלישית הוא במודים ולא בברוך וליכא למימר דדעת הרמב"ם דכורע בברכת המחזיר שכינתו לציון (ולכאורה משמע כן בזוה"ק פקודי רס"א ע"ב) דהרי אמרינן בהדי' בהודאה תחילה וסוף (ועיין בספר אור החמה על הזוה"ק דגם כוונת הזוה"ק לאחר ברכת המחזיר דהיינו במודים ע"ש) וצ"ל דמה שאמר בארבע הכריעות כורע בברוך לאו דוקא אלא ר"ל דבכל אלו הד' כריעות כורע בברוך היכי שיש ברוך והא ללא אמר בג' כריעות כורע בברוך אפשר משום זוקף בשם דהוא דכל הד' כריעות:

ועיין בש"ע סי' קי"ג והוא מדברי הגמ' שם כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בהשם דכתיב ה' זוקף כפופים ע"ש והא דאמרינן בסדר העבודה ליוה"כ כשהיו שומעין השם הי' כורעים ע"ש במג"א ועיין עוד שם בשם הזוהר והשל"ה דכשאומר ברוך כורע בברכיו ועיין בא"ר בשם רש"ל כי ברוך הוא לשון ברך לך תכרע (ובכתבי האריז"ל איתא שכשאומר ברוך יכרע גופי עיין בשע"ת ואפשר שהוא הוא) וכשאומר אתה ישחה הראש עד שיתפקקו החליות ועיין בא"ר שמשמע דבמודים ישחה גופו וראש בבת אחת:

והנה כשכורע כורע במהירות וכשהוא זוקף יזקוף בנחת ראשו תחילה ואח"כ גופו שלא תהא עליו כמשא ש"ע ובכתבי האריז"ל איתא להיפך גופו תחילה ואח"כ ראשו ועיין בבאה"ט וביותר ביאר בא"ר דבכריעות יכוין לאותיות הוי"ה ובזקיפות לאותיות אדנ"י דבכריעה ראשונה שבאבות. יכוין להמשיך י מהוי"ה להביא שפע עד היסוד חי העולמים ובזקיפה יכוין לעלות א של אדנ"י לחברה עם היו"ד ובכריעה שני' לאות ה של הוי"ה ובזקיפה לאות ד מאדנ"י וכן בכלם ע"ש ועיין בבה"ט בשם האריז"ל דקודם שיתפלל ימשמש בתפילין של ראש:

כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו המנהג לומר קודם תפלת מוסף ומנחה פסוק כי שם ה' אקרא אבל בתפלת שחרית וערבית אין אומרים והטעם עיין בטור סי' קי"א דכיון דאינו מתוקן חכמז"ל מתקוני התפלה לכך הוי הפסק בין גאולה לתפלה (ומ"מ גם בשבת לא יאמרוהו אף דאין חיוב כל כך להסמיך גל"ת ל"ח) משא"כ פסוק ה' שפתי תפתח לא הוה הפסק כדאמרינן בגמ' פ"ק דברכות דכתפלה אריכתא דמי ע"ש והנה בטור שם מוזכר ג"כ פסוק שומע תפלה עדיך וכו' ומוזכרה ג"כ במג"א אך לא ראיתי כלל נוהג כן לאמרו וגם במחזור ויטרי ובשלטי הגיבורים על המרדכי לא מוזכרה רק פסוק כי שם ה' וה' שפתי תפתח ע"ש ובסידורי ספרד ור' שבתי ור' קאפיל ליתא כלל גם פסוק כי שם ה' אקרא אף במנחה ע"ש:

ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך הטעם דתיקנו רבנן לומר ה' שפתי תפתח קודם התפלה עיין בתר"י והובא בב"י מפני שדוד המלך בעת שהתפלל על חטא בת שבע שהיה במזיד ואין מביאין קרבן התפלל להשי"ת שיסייעו שיוכל לכוון בתפילתו כדי שיהיה מקובלת וע"ז אמר כי לא תחפוץ זבח ר"ל ע"י מזיד לכך יהיה תפילתו במקום קרבן ע"כ עכשיו שאין לנו קרבן אומרין אותה ג"כ שיהיה תפילתנו מקובלת ע"ש:

ועיין במחזור ויטרי ששם איתא תחילה פסוק ה' שפתי ואח"כ פסוק כי שם ה' אקרא וכן הוא במחזורים הישנים הגדולים אך נוסח סידורי דידן לומר פסוק כי שם קודם פסוק ה' שפתי היא עפ"י פסק המג"א שלא להפסיק בפסוקים אחר פסוק ה' שפתי תפתח דפסוק זה מכלל תפלה הוא ע"ש: בא"י אלהינו ואלהי אבותינו הא דאין מלכות בברכה זו ע' בתוס' ורא"ש פ"ו דברכות והובא ג"כ בטור משום דאלקי אברהם חשוב מלכות שאברהם הימלך אותו על העולם וי"א דהגדול הגבור והנורא חשוב מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן במסכת ר"ה שמע ישראל הוי מלכות ע"ש: אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כן הוא לשון הפסוק בפ' שמות והא דאמר בכל אחד ואחד אלהי עיין בספה"ק מפני שכל אחד עבד השי"ת מצד עצמו ולא מצד מנהג אבותיו וכל אחד עבד השי"ת במדה אחרת אברהם במדת החסד יצחק במדת גבורה יעקב במדת תפארת והא דאמר ואלהי יעקב בוא"ו החיבור עיין ברמב"ן שם עפ"י דרכו בקודש ולפענ"ד נראה בדרך אפשר משום דידוע דמדת תפארת הוא המכריע בין חסד לגבורה לכך כתב ואלהי יעקב שהוא עבד השי"ת במדת תפארת שהוא מחבר מדת אברהם ויצחק ואפשר מזה הטעם כתב נמי דאל הגדול הגיבור והנורא כי ידוע דהגדול הגיבור והנורא הם חסד גבורה תפארת לכך כתב והנורא בוא"ו החיבור כ"ז כתבתי רק בדרך האפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונך אל עליון גומל חסדים טובים אפשר הכוונה עפ"י מ"ש הפרמ"ג דחסדים טובים הם חסדים נגליים כי באמת כל מה דעביד רחמנא לטב עביד רק שאינו כנגלה ע"ש והנה מלך בו"ד לפעמים רוצה לעשות לאדם חסדים ושריו ויועציו מוחין בידו לכך מוכרח לעשות (יוד) חסד חסד נסתר ועיין ברמב"ן פ' לך שאל עליון ר"ל התקוף הגבוה על כל גבוהים ע"ש וזה שאמר (אל עליון) וא"כ אין מוחה בידך וכמו שפרש"י בריש פ' ואתחנן לכך (גומל חסדים טובים) היינו חסדים נגליים כי מי בעליונים ובתחתונים שיאמר לך מה תעשה כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת:

וקונה הכל הנה נוסח ר"ע והאבודרהם קונה הכל בלא וא"ו החיבר וכן הוא בכתבי האריז"ל וכן נראה מדברי הזוה"ק פקודי דף רס"א ולזה הסכים ג"כ בסידר דעת קדושים אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי וכן נראה מר"ח פ"ז משער אהבה וכ"כ הגר"א וכן הוא בסידר היעב"ץ וכ"כ בסידר השל"ה בהג"ה שם וכתב שר"ת גומל חסדים טובים וקונה הם כ"ו כמנין הוי"ה ב"ה ע"ש:

וזוכר חסדי אבות וכו' עיין בטור מ"ש בזה ולפענ"ד להטעים דבריו הקדושים בתוספת ביאר דהנה בפרשת בחוקותי כתב וזכרתי ברית ראשונים וכו' לעיני הגוים ופי' הרמב"ן שלא יתחלל שמו הגדול בגוים ע"ש הרי דיש זמן שח"ו גם זכות אבות לא יועיל רק הקב"ה מוכרח להושיענו למען שמו שלא יתחלל ועיין ברשב"ם פ' בשלח שעיקר חילול שמו ח"ו יהי' מפני שהוציאנו ממצרים בדרך אהבה יתירה לכך כשלא יושיענו ח"ו יאמרו מבלתי יכולת ה' ע"ש וזה שאמר וזוכר חסדי אבות ואם ח"ו גם זכות לא יועיל ומביא גואל לבני בניהם למען שמו שלא יתחלל בגוים באהבה ר"ל ע"י אהבה שראו הגוים כמ"ש הרשב"ם והנה בעשי"ת אומרים כאן זכרנו לחיים וכו' וכן קודם ונאמן אתה להחיות מתים אומרים מי כמוך אב הרחמן (ובמוסף אומרים אב הרחמים) וקודם וכל החיים יודוך סלה אומרים וכתוב לחיים טובים וקודם סיום ברכת השלום אומרים בספר חיים ובכלם אם שכח לאמרו אין מחזירין ונוסחתה אבאר אי"ה בסדר תפלת ר"ה:

מלך עוזר ומושיע ומגן עיין בשלטי הגיבורים פ' כיצד מברכין שמביא הנוסחא (מלך גואל עוזר ומושיע ומגן) אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן: אתה גיבור לעולם ה' עיין בש"צ בשם ספר בית דוד הכוונה לא כבו"ד שאינו גיבור רק בבחרותו ולא בזקנותו אבל ה' גיבור לעולם כי אין זקנה לפניו ע"ש והטעם שמתחיל ברכה זו בלשון גבורה עיין באבודרהם שכל אלו שמזכיר בברכה זו הם בגבורה ולפענ"ד אפשר מפני שידוע שהמינים אומרים שיש ח"ו שתי רשיות פועל טיב ופועל רע לכך כיון שמזכיר בברכה זו הפעולות הטובות אומר בתחילה אתה גיבור ה' לומר שה' אחד והוא הגיבור והוא הפועל טוב וה' ינחני בדרך האמת מחיה מתים אתה רב להושיע הנה במקצת סידורין איתא ורב להושיע וכן נראה בא"ר סי' קי"ד ס"ק י"ב ובסידר ר' קאפיל בתפלת מנחה איתא רמז ע"ז ורב בגימטריא יצחק ע"ש אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן והנה בחורף אומרים כאן משיב הרוח ומוריד הגשם ויש שמדקדקין אומרים הגשם בקמ"ץ תחת הגימ"ל אך עיין בס' מאורי אור שגם עפ"י הדקדוק אי"צ לומר בקמ"ץ רק בסגי"ל וכ"כ בספר זכרון יהודא מהגאון בעל אמרי אש שהיה אומר בסגי"ל ובקיץ אומרים מוריד הטל ועיין בטור סי' קי"ד וברמ"א שם שמנהג אשכנז הוא שאין מזכירין טל כלל בקיץ והטעם עיין בט"ז מפני שטל אינו נעצר לעולם אך מנהג ספרד להזכיר טל בקיץ כמבואר בטור והטעם עיין בב"י ומנהגינו ג"כ כמנהג ספרד והנה למנהג דידן יש שאין אומרים רק מוריד הטל וכן הוא נוסח הרמב"ם וסידר ר"ע וכן נראה מהש"ע אך יש נוהגין לומר ג"כ משיב הרוח וכ"כ הב"ח בשם מנהג ספרד וכן הוא בסידר ר' קאפיל ובס' פרי קודש הלולים מהגה"ק מו"ה צבי הירש זצללה"ה מזידיטשוב ושכן היה נוהג מורו הגה"ק מו"ה משה ליב זצלה"ה והכל אל ישנה מן המנהג כי בדיעבד אין קפידא בכל אופן: דיני טל וגשם הנה אם טעה והזכיר גשם בימות החמה חוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה ואם הזכיר טל בחורף במקום גשם אינו חוזר אבל אם לא הזכיר לא טל ולא גשם מחזירין אותו:

מכלכל חיים בחסד וכו' מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה ע' בסידר ר' קאפיל שיש גורסין (ומצמיח לנו ישועה בקרוב) כדי שיהי' מ"ט תיבות כנגד מ"ט תיבות שיש בפסוקים של תחיית המתים שביחזקאל ע"ש אך בכל הנוסחאות אינו רק ומצמיח ישועה כנוסח דידן:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה