ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר נפילת אפים ותחנה
הנה דיני נפ"א הם בש"ע סי' קל"א וזה לשין הטור שם לאחר שסיים הש"צ חזרת התפלה נופלין על פניהם וכו' בש"ע כתב דאין לדבר בין תפלה לנפ"א והטעם עיין בב"י בשם הגאונים דכעין תפלה אריכתא דמי (מ"מ מותר להפסיק לעבות אמן וקדיש וקדושה וכו' ואפי' באמצע נפ"א שע"ת) ועיין בב"י שכתב שזה פשיט בכמה מקומות בגמ' שניפלין על פניהם לאחר התפלה ע"ש והנה ענין נפ"א מוזכר בגמ' במס' מגילה דף כ"ב ובמס' ב"מ דף נ"ט ובמס' תענית אך לא מוכח משם שצריך להיות סמוך לתפלה דוקא ע"ש (ולכאורה מוכח מדברי הגמ' מגילה שם איכפא דהרי קראי בתורה ואח"כ נפלו על אנפייהו ע"ש אך זה אינו דכיון דבת"צ היה כמבואר שם א"כ אפשר דבתפלת מנחה היה) אך בזוה"ק מפורש כן בהדי' בפ' תרומה דף קכ"ח ובמדבר דף ק"ך ובתוספת לפ' דברים ע"ש:
והנה הטעם שנופלין על פניהם אחר תפלת י"ח כתב הטור ואבודרהם ומבואר יותר בב"ח כדי שיסדר התפלה בג' סדרים ישיבה עמידה נפילה כדרך שעשה משה ואשב בהר ואנכי עמדתי בהר ואתנפל לפני ה' וכן אנחנו עושים תפלת יוצר בישיבה תפלת י"ח בעמידה ואח"כ נפילת אפים ומטעם זה אומרים ואנחנו לא נדע מה נעשה ר"ל שכבר עשינו מה שעשה משה ומעתה אין אנו יודעין מה לעשות יותר ע"ש אך בזוה"ק איתא טעם אחר הובא בב"י דנפילת אפים הוא ענין מסירת נפש למיתה וביאר הדברים עיין בסידר השל"ה משום דתפלה נגד התמידין שמכפרין אך יש עונות שלא ניתנו לכפרה אלא במיתה לכך מוסר עצמו למיתה ע"ש שהאריך בזה:
ועיין בש"ע דאין נופלין על פניהם (וגם לא אומרים תחנונים ט"ז) לא בבית אבל ועיין בבה"ט בשם הט"ז ביו"ד דדוקא כשיש שם אבל אך בשע"ת כתב דאפי' אין שם אבל רק מתפללין שם למנוחת הנפש (והטעם שאין נפ"א בבית אבל עיין בלבוש שלא להגביר, כח הדין ח"ו כי האבל כבר מדת הדין מתוח כנגדו והב"י בשם שבלי לקט כתב הטעם משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל ע"ש) ועיין בט"ז שמסתפק בדבר אם יאמרו הציבור אח"כ תחנונים כשבאו לביתם ובסידר ד"ח פסק כן להלכה דיאמרו אח"כ אך בש"צ כתב בשם מאמר מרדכי דהמנהג פשוט שאין אומרין אח"כ דכיון דאידחי אידחי וכ"כ בח"א ובקיצר ש"ע ע"ש ואם האבל בא לביהכ"נ אומרים נפ"א ותחנה אך האבל אינו אומר א"ר בשם שכנה"ג ולא בבית חתן כל ז' ימים לבחור הנושא אלמנה או אלמן הנושא בתולה וג' ימים לאלמן הנושא אלמנה ובזה אפי' החתן בא לביהכ"נ הציבור נגררים אחריו והטעם עיין בבה"ט בשם שכנה"ג ועיין בבה"ט בשם מהרא"י דביום החופה אפילו אין החתן נכנס לחופה עד לערב אין נפ"א אפי' בשחרית (ועיין בש"צ שכן מנהג עיר טירייא. ובשע"ת כתב שכן דקדק ג"כ מהר"י צמח מהלבוש) אך הפר"ח חולק ע"ז דכל שלא נכנס לחופה נופלין על פניהם ע"ש והש"צ כתב שדעת הרדב"ז דחתן עצמו לא יאמר גם בשחרית והציבור יאמרו ועיין בשע"ת בשם הבר"י להכריע שכל שהחופה סמוכה לתפלת השחר או לתפלת מנחה בתפלה שהחופה אחרי' אין נפ"א וע"ש ג"כ לענין אם חושבין הזיי"ן ימים מעל"ע דלגבי הז' ברכות לא חושבין מעל"ע ולגבי נפ"א חושבין מעל"ע ע"ש ולא ביום המילה עיין בבה"ט דה"ה בנולד מהול ומטיוף ממנו דם ברית ועיין בא"ר דה"ה בבן ממזר והנה יש בזה מנהגים שונים יש נוהגין כן דוקא בביהכ"נ שמלין בו התינוק או שהבעל ברית או הסנדק והמוהל מתפללין שם וזה דעת א"ר בשם שכנה"ג ועיין בשע"ת שיש נוהגים שאם המילה הוא בביהכ"נ הגדולה ואפילו יחיד בביתו שמתפלל בשעה שהציבור מתפללין אין אומר נפ"א ובשם בל"י כתב שהמנהג ווילנא שהמנין הראשון אין אומר נפ"א אפי' הם מתפללין קודם לבעלי ברית ע"ש ועיין בד"מ שמביא בשם מנהגי דורא (והובא ג"כ בעט"ז) שאם יש מילה בעיר אין אומרים נפ"א ותחינות בכל העיר הואיל ואלי' הנביא בא לעיר אך כתב שהמנהג שבעירו אינו כן ע"ש ובמדינותינו המנהג ברוב מקומות כמנהג דורא:
ועיין בספר אשל אברהם שאבי הבן ביום מילת בנו אינו אומר נפ"א אפי' הוא בדרך שלא במקום המילה ואם המילה בכפר חוץ לתחום אם רוב המתפללין כאן דעתם ליסע להמילה אז המיעוט נגרר אחר הרוב ואין אומרים נפ"א וכו' ע"ש ולענין נפ"א בתפלת מנחה אם מתפללין אצל התינוק דעת הרמ"א דאומרים נפ"א אבל דעת הט"ז בשם הב"ח והרש"ל דאין אומרים נפ"א והא"ר כתב דאם מתפללין לאחר ברהמ"ז על הסעודה אפשר שאומרים דיש לסמוך בזה על הרמ"א ע"ש ועיין בח"א ובקיצור ש"ע שעכ"פ הבעל ברית והסנדק והמוהל לעולם אין אומרים במנחה דיו"ט שלהם הוא:
ועיין ברמ"א דאם חל מילה בת"צ (וה"ה חתן בז' ימי המשתה בה"ט בשם שכנה"ג) מתפללין סליחות ואומרים וידוי ואין נופלין על פניהם ואין אומרי' והוא רחום ע"ש והבעל ברית או החתן עצמו א"צ לומר סליחות רק בקריאת פ' ויחל גם הם חייבים שע"ת:
ואלו ימים שאין נופלין על פניהם בט"ו באב משום דאיתא בגמ' ב"ב דף קכ"א שהיה יו"ט גדול בזמן המקדש בט"ו בשבט משום דהוא ר"ה לאילנות כדאיתא בריש מס' ר"ה בר"ח הוא בגמ' בפ' הזהב גבי ר"א בן הורקנס ובחנוכה משום דעשאום ימים טובים בהלל והודאה כדאיתא בפ"ב דשבת בפורים בין פורים גדול ובין פורים קטן כדאיתא בש"ע תרצ"ג ועיין ברמ"א דגם בל"ג בעומר אין נפ"א ובכל אלו גם במנחה שלפניהם אין אין נופלין על פניהם והטעם עיין בביאור הגר"א שמאז התחלת איסר הספד כמ"ש פ"ג דמ"ק וכן אין נפ"א בערב ר"ה ובערב יוה"כ אבל במנחה שלפניהם נופלין על פניהם והמנהג שאין נופלין על פניהם כל חודש ניסן וטעמו אכתוב אי"ה במקומו ולא בט' באב משום דאקרי מועד כדאיתא בסי' תקנ"ט ולא בין יוה"כ לסוכות והטעם עיין בב"י משום דאז נשלם בנין ביהמ"ק ועיין במג"א סי' תרס"ט בשם הסדר היום שיש שאין נופלין על פניהם עד חשון ועיין ברמ"א דגם מר"ח סיון עד אחר שביעות אין נפ"א והמג"א כתב דיש מקומות שאין נופלין על פניהם עד י"ג סיון משום דהקרבנות היה להם תשלומים כל שבעה וע"ין בשע"ת דיש שאין נופלין גם בי"ג משום ספיקא דיומא ודעביד כמר עביד וכו' ועיין בפר"ח שגם בפסח שני אין כפ"א ויש שאין נופלין גם בט"ו באייר משום ספקא דיומא עיין מ"ש בזה בשע"ת ויש מוסיפין עוד שאין נופלין כל ז' ימים ואכתוב בזה אי"ה במקומו הראוי לו ועיין במג"א דמנהג בני אוסטרייך שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין על פניהם משום דדמי לאבילות:
ועיין בש"ע דנפ"א צריכה להיות מיושב דוקא ובשעת הדחק אף מעומד ועיין ברמ"א די"א דאין נפ"א אלא במקום שיש ס"ת ודעת איר דגם שאר ספרים לא מהני ודלא כשכנה"ג שהיבא בבה"ט ע"ש וכן הסכימו האחרונים בסידר דרך חיים ובח"א ע"ש מ"מ מי שנוהג עצמו כשכנה"ג אין למחות בידו כי כפי הנראה בהגהות הח"ס יראה שהסכים ג"כ לדעת השכנה"ג ע"ש ובלא"ה כתב הבר"י דהנהגו לומר נפ"א אף בלא ס"ת ושכן היה נוהג המהרי"ט ושעפ"י הקבלה ג"כ אין להקפיד ע"ש:
והנה י"א כשנופל על פניו להטות על צד ימין וי"א להטות על צד שמאל והכריע הרמ"א דבשחרית שיש תפילין על שמאלו יטה על צד הימין משום כבוד התפילין ובמנחה יטה לצד שמאל ע"ש:
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפילתינו הנה מנהג זה לומר הוידוי קודם נפ"א הוא מדברי הזוהר בתוספת לס' דברים אך בטור ובש"ע ובאבודרהם לא מוזכר כלל ולפענ"ד אפשר דזה תלי בהשני טעמים הנ"ל על נפילת אפים דלטעם הזוה"ק שהוא ענין מסירת נפש למיתה א"כ צריך להתודות קודם שכל הממתין מתודין אבל לטעם הטור והאבודרהם שהוא ענין תפלה א"כ אין שייך הוידוי לזה וכמו שאין מתודין קודם תפלת ישיבה או עמידה והנה בפע"ח ובסידר השל"ה כתב טעמים על הוידוי נופ"י דרכם בקודש ואני לא כתבתי רק בדרך אפשר ובדרך סמך ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונך:
עיין בשע"ת בשם ס' אורח לצדיק שבכל וידוים שמתודה צ"ל בתחילתו אנא ה' ע"ש ובאמת כן היה נוסח וידוי של הכה"ג ביוה"כ וכן אמר משה רבינו אנא חטא העם הזה וכן הוא ג"כ נוסח הוידוי דידן בשומע תפלה וכן הוא נוסח הוידוי שבאגרת ר' יונה אך. בנוסח הוידוי דידן אלהינו ואלהי אבותינו. ואשמנו בגדנו לא מצאנו בשום ניסחא שתהא פותחת באנא ה' עיין בסידר ר"ע בסדר תפלת יוה"כ וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ואפשר כיון דמתחיל אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך וכו' הוא כאנא ה': אשמנו בגדנו וכו' הנה כל נוסח הוידוי אבאר אי"ה בסדר תפלת יוה"כ ועיין במג"א סי' תר"ז בשם השל"ה דישחה בשעת הוידוי כמו במודים והטעם משום דאמרינן כל שאינו כורע במודים שדרתו נעשה נחש משום דע"י הכריעה הוא דומה לנחש ולכן בא העונש מדה כנגד מדה ולכן בשעת הוידוי על חטאיו הבאים מכח נחש יכרע ג"כ כנחש וע"ש ג"כ בשם האריז"ל דבהוידוי יכה באגרוף על החזה ובשם מדרש קהלת כתב שיכה על הלב לומר אתה גרמת לי:
אל ארך אפים וכו' הנה נוסח סידורי ספרד (גדולת רחמיך וחסדיך הודעת לעניו מקדם וכן כתוב בתורתך וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ושם נאמר):
ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון וכו' עיין בס' ש"צ דכשאומר ויעבור ישתוק הציבור ולא יאמרו ויעבור רק יתחילו ה' ה' אל רחום וחנון וכו' וע"ש בשם השל"ה במס' ר"ה דכשאומר הש"צ ויעבור יאמרו הקהל שמע ישראל ואח"כ יאמרו ה' ה' אל רחום וכו' ע"ש (והובא ג"כ במג"א סי' ס"א ועיין מ"ש שם בשם הל"ח) ולא ראיתי נוהג כן וע"ש עוד לומר הי"ג מדות בקול רם כדאיתא בפדר"א פ' מ"ז שמשה רבינו צעק בקול ה' ה' אל רחום וכו'. ועיין בש"ע סי' תקס"ה דאין היחיד אומר ויעבור ולא י"ג מדות דרך תחנה אבל דרך קריאה בטעמים שרי אבל אוסר אפילו דרך קריאה בטעמים וכ"כ באגרת הרמ"ז בשם האר"י כהב"ח ואין ליחיד לאמרה אלא בחילופיהן בא"ת ב"ש וכ"כ בסדר היום שיאמר מצפץ מצפץ אל רחום וחנון וכו':
והנה במקצת סידורין ישינים איתא פסוק ויאמר דוד אל גד צר לי מאוד ניפול נא ביד ה' וכו' קודם נפ"א וכן הוא בקיצור של"ה אך עיין במשנת חסידים שלא יאמרו אותו וכ"כ בס' שערי רחמים מהגר"א מפני שנאמרה על הפורעניות ועיין בשע"ת שבשעה שהציבור נופלין ע"פ צריך לעשות ג"כ נפ"א עם הציבור אף שהוא אינו אומר התחנה שהוא עומד בפסד"ז וכדומה ע"ש ולכאורה צ"ע מגמ' דמגילה הנ"ל דכולי עלמא נפלו על אנפייהו ורב לא נפל ע"ש:
רחום וחנון חטאתי לפניך ה' מלא רחמים רחום עלי וקבל תחנוני הנה נוסח סידורי ספרד והאבודרהם (רחום וחנון חטאנו לפניך רחום עלינו והושיענו) אך נוסח דידן הובא בהקדמה לסידר השל"ה ובלבוש ע"ש: ה' אל באפך תוכיחנו וכו' הנה בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור לא נזכר שום מזמור בנפ"א רק תחינות ובקשות ע"ש ונוסח סידורי ספרד וסידר האריז"ל לומר מזמור אליך ה' נפשי אשא והוא מדברי הזוה"ק במדבר הובא הובא בב"י וכן הוא במחזור ויטרי (וע"ש עוד לומר ג"כ המזמור ה' מה רבו צרי וכו') אך נוסח סידורי דידן לומר מזמור ה' אל באפך הוא בספר המנהגים ובלבוש ע"ש והטעם עיין במג"א משום דהזוהר מסיים שם דאם אמר אליך ה' נפשי אשא בליבא רחיקא גורם עלי' לאסתלקא מעלמא וכו' לכך אין אומרין איתו במדינות אלו ע"ש והא דבחרו דוקא במזמור ה' אל באפך נראה לפענ"ד דאפשר משום דאיתא בזוה"ק דנפ"א צריך להיות במסירת נפש למיתה ממש ולזה תקנו לומר מזמור אליך ה' נפשי אשא עי"ש אך מחמת שאין בנו כח לקבל מסירת נפש באמת לזאת אומרים מזמור ה' אל באפך דכתיב בי' כי אין במות זכרך וכו' ר"ל ע"ד שאמר מה בצע בדמי וכו' היודך עפר וכו' כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחינו בדרך האמת:
ועיין בא"ר שעכ"פ יאמר מזמור אליך ה' נפשי אשא בלא נפ"א ואזהרת הזוהר אינו אלא בנפ"א וע"ש שאמרו בכל יום אינו רואה פני גהינם ועיין בסדר התפלה להרמב"ם שם איתא לומר מזמור אליך ה' נפשי אשא אחר שיר של יום ע"ש:
והוא רחום יכפר עון הטעם שהוסיפו תפלות ותחנונים בשני ובחמישי עיין בטור מפני שהם ימי רצון שבלוחות הראשונות עלה משה בה' וירד בב' ומטעם זה יש נוהגין להתענות בשני ובחמישי ורוקח נתן רמז לזה דרשו ה' בהמצאו ב' ה' מצאו ועיין במג"א סוף הלכות תענית דיש שאין אוכלין בשר בב' וה' ע"ש:
והנה מנהג אשכנז לומר והוא רחום קודם נפ"א וכן הוא בסידר ר"ע ובטור ובאבודרהם ובמחזור ויטרי והטעם נראה מפני שניתקן כנגד תפלת י"ח כמ"ש המג"א לכך סומכין אותו לתפלת י"ח אך מנהגינו להקדים נפ"א הוא עפ"י פשטת לישנא דהזוהר תרומה דאמר בתר צלותי' לא בעי בר נש למשאל שאלתין אלא למינפל על אנפין ע"ש וכן הוא עפ"י האריז"ל ובכל בו מביא הב' מנהגים וע"ש עוד בכל בו שנוסח והוא רחום ג' זקנים תקנוהו עפ"י נס שאירע להם ע"ש וכמעט רוב נוסחת והוא רחום הם פסוקים מלוקטים: והנה בטור מביא בשם סידר ר"ע לומר קודם והוא רחום סליחות אם עונינו ענו בנו וגם וידוי וגם ויעבור ובסידורי ספרד והאר"י ופע"ח איתא ג' סליחות וג' פעמים ויעבור וכ"כ הב"י שהמנהג כן ע"ש אך במדינותינו אין נהוגין לומר שום סליחה קודם והוא רחום וכ"כ הטור שבכל אלו הארצות אין אומרין אלא והוא רחום כאשר הוא בהסידורין ע"ש וגם במחזור ויטרי ובכל בו ובאבודרהם ליתא רק והוא רחום ע"ש ועיין בבאה"ט ס"ק ט"ז שהיה המנהג לומר והוא רחום בכל ת"צ אפילו אינו בשני ובחמישי וכ"כ בלבושי שרד שכן מנהג הספרדיים בעיה"ק צפת ע"ש:
ועיין בש"ע סי' קל"ד לומר והוא רחום בקול רם והוא דעת המחבר אך דעת הרמ"א שם לאמרו בלחש והטעם עיין במג"א מפני שניתקן כנגד תפלת י"א ע"ש ולדברי שניהם צריך לאמרו מעומד דוקא ואם ישב נקרא פורץ גדר. ודע דבנוסח והוא רחום יש כמה שינוים והוספות בנוסח אשכנז מבנוסח ספרד ומחמת זה יש בסידורי דידן כמה דברים מערובבים וכפולים ע"כ אבאר בעזהי"ת כל הנוסח באר היטב הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים כן הוא נוסח דידן וסידורי ספרד והשל"ה והוא פסוק בתהלים ונוסח סידורי אשכנז ובמחזור ויטרי הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים והוא פסוק בדה"י לא כחטאנו תעשה לנו ולא כעונותינו תגמול עלינו כן הוא נוסח סידורי דידן והשל"ה ובמחזור ויטרי ע"ש אך נוסח סידורי ספרד ור"ע לא כחטאנו עשה לנו ולא כעוניתינו גמל לנו והוא פסוק בתהלים יעננו ה' ביום צרה ישגבנו שם אלהי יעקב כן הוא נוסח סידורי דידן והשל"ה ור' קאפיל (ונוסח המחזור ויטרי ענינו ה' ביום צרה שגבנו שם אלהי יעקב) ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק ור' שבתי יענך ה' ביום צרה ישגבך וכו' והוא ג"כ פסיק בתהלים אדוננו אלהינו שמע קול תחנונינו וזכור לנו את ברית אבותינו והושיענו למען שמך בסידורי ספרד ור' שבתי כל זה ליתא ונוסח המחזיר ויטרי אדוננו מלכנו שמע בקול תחנונינו ועננו וזכור וכו' אך נוסח דידן בסידר השל"ה ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת וכו' הנה מכאן עד על עירך ועל עמך הוא פסוקים בדניאל קפיטל טי"ת כי אתה ה' אלהינו ואתה ה' אבינו אתה הנה נוסח סידורי ספרד ור' שבתי כי אתה ה' אבינו אתה ונוסח המחזור ויטרי כי אתה אלהינו הושיענו למען שמך אתה ה' אבינו אתה) אך נוסח דידן בסידר השל"ה וכן נראה מסודר ר"ע למה יאמרו בעמים איה אלהיהם הנה במקצת סידורין איתא (למה יאמרו בעמים איה נא אלהיהם ועיין בסודר דעת קדושים שכתב שם המגיה בשם היד מלאכי שהוא טעות כי מן חוסה ה' עד איה אלהיהם הוא פסוק אחד ושם ליתא תיבות כא ע"ש אך המעיין בסידר הרמ"ק יראה בהדי' שנוסחתו הוא איה נא אלהיהם וכתב כוונה על תיבות נא ע"ש ועיין מ"ש לעיל בסדר לעולם יהא אדם בשם סדר היום שבתפלה אנו מוסיפ"ן על לשון הפסוק וגם שם מוסיפין תיבות עלינו ע"ש חננו מלכנו ועננו בסידר ר"ע ליתא ונוסח המחזור ויטרי (חננו ועננו) אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק עושה נפלאות בכל עת הנה נוסח סידורי ספרד (עושה נפלאות בכל עת ועת) אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי:
הבט נא רחם נא בסידורי ספרד והרמ"ק ליתא תיבות (רחם נא) אך הוא בסידר ר' שבתי והנה נוסח הבט נא שבנוסח אשכנז כמו שהוא כתובה בסידורי אשכנז הוא ממש בסידר ר' קאפיל ובמחזור ויטרי ובסידר השל"ה ור' שבתי וביעב"ץ איתא הב' נוסחאות ע"ש:
אנא מלך וכו' ולמען ישראל אבינו הנה נוסח ר' שבתי (ולמען ישראל אבינו מלכנו) אך בסידורי ספרד ליתא תיבות מלכנו וכפי הנראה שגם בסידר ר' שבתי נשתרב תיבות מלכנו מנוסח אשכנז והנה כל נוסח אנא מלך שבסידורי אשכנז הוא ג"כ בסידר ר"ע ור' קאפיל וכפי הנראה בסידר השל"ה והיעב"ץ יראה שכן היה ג"כ נוסחתם ע"ש:
אין כמוך וכו' הושיענו ורחמנו מרעש ומרוגז הצילנו הנה נוסח סידורי אשכנז ובמחזור ויטרי הושיענו ברחמיך הרבים מרעש וכו' אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק ור"ע אל תפן אל קשי העם הזה אל רשעו ואל חטאתו הנה נוסח סידורי אשכנז ומחזור ויטרי אל תפן אל קשינו ואל רשענו ואל חטאתינו אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק ור"ע כי כן דרכך לעשות חסד חנם וכן הוא בסידר ר"ע ובסידורי ספרד והרמ"ק ונוסח סידורי אשכנז עושה חסד חנם וכן הוא במחזור ויטרי ובסידר השל"ה והנה בסידורי אשכנז איתא חוסה ה' על עמך והצילנו מזעמך וכו' כי ימינך פשוטה לקבל שבים ע"ש וכן הוא בסידר ר"ע והשל"ה ובמחזור ויטרי אך בסידורי ספרד והרמ"ק ליתא וכן נראה מסידר האר"י דקאמר שקל תיבות הם ע"ש כל ברך לך תכרע וכל קומה לפניך תשחתיה וכן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק והשל"ה ונוסח אשכנז כל ברך וכל קומה לך לבד תשתחוה וכן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי:
הפותח הנה נוסח אשכנז קומה והושיענו כי חסינו בך ונוסח ר"ע ובמחזור ויטרי (קומה והושיענו כי חטאנו לך) אך נוסח סידורי ספרד אינו רק קומה והושיענו והנה בסידורי אשכנז איתא אבינו מלכנו אם אין בנו צדקה וכו' חוסה ה' עלינו בארץ שבינו וכן הוא בסידר ר"ע והשל"ה ובמחזור ויטרי אך בסידורי ספרד כל זה ליתא וכן נראה מסידר האריז"ל דקאמר שיש פ' תיבות ע"ש עוררה גבורתך והושיענו למען שמך כן הוא נוסח סידורי ספרד אך נוסח אשכנז עוררה גבורתך וקנאתך על אויבך הם יבושו ויחתו מגבורתך וכן הוא בסידר ר"ע כי לך מיחלות עינינו כי אל מלך חנון ורחים אתה כן הוא בסידורי ספרד אך בסידורי אשכנז ובמחזור ויטרי ליתא וזכור עדותינו בכל יום תמיד אומרים פעמים באהבה כן הוא בסידורי ספרד אך נוסח אשכנז וחון אום המיחדין שמך פעמים בכל יום תמיד באהבה ואומרים וכן הוא במחזור ויטרי ובסידר השל"ה:
ה' אלהי ישראל וכו' הנה בסידורי ספרד ור"ע ליתא כאן כל אלו החרוזים (הבט משמים זרים אומרים חוסה ה' קולינו תשמע עזרנו) רק חרוז ה' אלהי ישראל אך הם במחזור ויטרי ובמט"מ ובמנהגים ובלבוש ועיין במט"מ בשם ר"י תחסיד שתפלה זו חזקי' מלך יהודה יסדה וחתום שמו בראשי חרוזים למפרע מרוב ענוה יתירה שהיתה בו והנה במחזור ויטרי איתא החרוז חוסה ה' קודם חרוז זרים אומרים אך במנהגים ובלבוש כנוסח סידורי דידן: קולינו תשמע הנה במחזור ויטרי אחר החרוז הזה של קולינו תשמע יש עוד חרוז אחד ה' ניתן בעפר פינו וכנפש באפר כחינו כי מאוד שבענו מרורים ורוינו לענה ורוש ולא שב ממנו חרון ובעתה ובכל זאת שמך וכו' אך במט"מ כתב בשם ר"י החסיד שאין לאמרו ע"ש עזרנו אלהי ישענו הנה מדברי המט"מ נראה שלא היה בנוסחתו חרוז זה של עזרנו דקאמר שבחרוז דאחרון אומרין ג' פעמים ה' אלהי ישראל כדי שיהיה בין הכל ז' פעמים ה' אלהי ישראל ע"ש אך הוא במחזור ויטרי ע"ש ולכאורה נראה דלנוסח דידן ראוי ונכון בחרוז הלז לומר שני פעמים ה' אלהי ישראל כדי שיהיה בין הכל ז' פעמים כמ"ש הרמז לזה במט"מ ואם כי במחזור ויטרי ליתא גם בחרוז זה רק פעם אחת ה' אלהי ישראל לנוסח המחזור ויטורי יש בלא"ה ז' פעמים ה' אלהי ישראל כי שם יש עוד החרוז ה' נותן בעפר וכו' כמ"ש ויש ג"כ אחר החרוז הלז פעם אחת ה' אלהי ישראל ע"ש ואפשר דכיון דאנן מוסיפין חרוז עזרנו מה שאינו במט"מ לכך אין אומרים רק וא"ו פעמים ה' אלהי ישראל כדי שלא להוסיף על מנין התיבות שנזכר במטו"מ ע"ש: שומר ישראל וכו' הנה דעת הסידר יעב"ץ ודעת הגר"א בס' שערי רחמים שאין אומרים (שומר ישראל) רק בתענית ציבור ע"ש אך מנהגינו לאמרו בכל יום וכן נראה מהקדמה לסידר השל"ה שהובא נוסח שומר ישראל בין נוסח תפלת יום ביומו ע"ש:
שומר גוי אחד וכו' המיחדים שמך ה' אלהינו ה' אחר ונוסח סידר השל"ה האומרים ה' אלהינו ה' אחר ונוסח סידר ר"ע בסדר הסליחות האומרים בכל יום ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד):
שומר גוי קדוש וכו' המשלשים בשלוש קדושה לקדוש ונוסח השל"ה האומרים קדוש קדוש קדוש ונוסח סידר ר"ע (האומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש) אך עיין בסידר השל"ה שזה נוסח הספרדיים אבל נוסח אשכנז כנוסח דידן ובשל"ה גופא סוף מס' חולין מביא נוסח דידן:
והנה בסידר ר"ע שם ובסידר השל"ה יש עוד חרוז מה שליתא בסידורי דידן והיא שומר גוי רבה שמור שארית עם רבה ואל יאבד גוי רבה האומרין בכל יום אמן יהא שמיה רבה:
מתרצה ברחמים ומדהפייס בתחנונים עיין בט"ז סי' קכ"ז שהוגה בדפוס חדש ומתפתה בתחנונים והוא שלא כדין דהרמב"ן בפרשת משפטים כתב דפתוי הוא על דברי שקר ע"ש ועיין בהגהות ח"ש מומהרש"ק שתמה שהרי כתיב פיתני ה' ואיפת אך כתב שמצא בזוה"ק פרשת בא שרק לפי דעת האומר היה נראה כן שהוא דרך פיתוי:
אבינו מלכנו חננו וענינו כי אין בנו מעשים הנה נוסח סידורי ספרד (כי אין בנו מעשים טובים) ונוסח המחזיר ויטרי בסדר תפלת ר"ה (כי אין בנו צדקה וחסד) אך נוסח דידן בסידד ר"ע עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו הנה נוסח סידורי ספרד (נעשה עמנו צדקה וחסד למען שמך הגדול והושיענו) ונוסח סידר ר"ע (עשה עמנו צדקה והושיענו למען שמך) ונוסח המחזור ויטרי (עשה עמנו למען שמך והושיענו) אך נוסח דידן:
ודע דבסידורי ספרד ובסידר האר"י יש כאן ד' פעמים אבינו מלכנו וכן היא בסדר היום דהיינו אבינו מלכנו אבינו אתה א"מ אין לנו מלך אלא אתה א"מ רחם עלינו א"מ חננו ועננו וכו' אך נוסח דידן הוא בסידר ר"ע: ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו הנה כל נוסח ואנחנו לא נדע הם פסוקים מלוקטים והפסוק הראשון הוא מדה"י והוא חצי פסוק ע"ש וכל שאר פסוקים הם מתהלים ועיין במג"א בשם השל"ה שיאמר ואנחנו לא נדע בישובה ומה נעשה בעמידה והטעם עפ"י סיד והנה בנוסח הרמב"ם יש כאן תוספת ג' פסוקים (קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך אם עונות תשמור יה ה' מי יעמוד כי עמך הסליחה למען תורא) אך בכל הנוסחאות ליתא עזרינו בשם ה' עושה שמים וארץ והנה בסידורי אשכנז ובסידר השל"ה ובמחזור ויטרי וברמב"ם ליתא פסוק זה וכן בסידר ר"ע ליתא אך שם איתא במקום זה נוסח (עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז והנה בנוסח הרמב"ם ליתא פסוק זה אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע והשל"ה ובמחזור ויטרי ברוגז רחם תזכור ברוגז עקידה תזכור ברוגז תמימות תזכור הנה בסידורי אשכנז ובסידר השל"ה ובמחזור ויטרי ליתא תיבות (ברוגז עקידה תזכור ברוגז תמימות תזכור) וכוונת נוסחא דידן נראה שרחם עקידה תמימות הם אברהם יצחק יעקב (ונוסח סידר ר"ע ברוגז רחם תזכור ברוגז רחמים תזכור) ונוסח סידורי ספרד (ברוגז רחם תזכור ברוגז אהבה תזכור ברוגז עקידה תזכור ברוגז תמימות תזכור) ה' הושיעה המלך יב"ק והנה בסידורי אשכנז ובסידר השל"ה ובמחזיר ויטרי ליתא פסוק זה אך הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובסידורי ספרד והרמ"ק עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך וכו' והנה במחזור ויטרי ליתא פסוק זה אך הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובסידורי ספרד והרמ"ק והשל"ה אל ארך אפים ורב חסד ואמת הנה בסידר ר"ע ליתא כלל נוסח זה של אל ארך אפים אך הוא במחזור ויטרי ובכל בו ובאבודרהם והטעם לנוסחא זו קודם קרה"ת עיין במט"מ משום דעברנו עה"ת לכך מתפללין קודם שברוב רחמיו וחסדיו וכו' ויש בו כ"ד תיבות כנגד כ"ד ספרים וכו' (והנה אין אומרים אא"א בר"ח ובחנוכה ובפורים קטן וגדול ובע"פ ובט"ב ובבית אבל מס' המנהגים ולדעת היעב"ץ גם בט"ו באב ובט"ו בשבט אין אומרים ע"ש) אל באפך תוכיחנו הנה נוסח המחזור ויטרי (אל באפך תוכיחנו ואל בחמתך תיסרינו) אך באבודרהם ליתא תיבות אלו (ואל בחמתך תיסרנו) וכן נראה מדברי המט"מ שכתב שכ"ד תיבות הן ואפשר שגם במחזור ויטרי נסתרך תיבות אלו מלשון הפסוק חוסה ה' על ישראל עמך והושיענו מכל רע הנה במקצת סדורין הנוסח בכאן (חוסה ה' על עמך אך במחזור ויטרי ובאבודרהם הנוסחא על ישראל עמך חטאנו לך אדון סלה נא כרוב רחמיך אל הנה במחזור ויטרי ליתא כאן תיבות אדון וכן הוא לפי המנין של כ"ד תיבות אך אותן האומרים רק חוסה ה' על עמך יש להם לומר כאן תיבות אדון והנה באבודרהם מזכה שטרי לבי תרי שנוסחתו חוסה ה' על ישראל עמך וגרס ג"כ (אדון סלח נא) ע"ש אך האבודרהם לשיטתו שאינו תופס כלל המנין של כ"ד תיבות רק שיהיה בין השתי נוסחאות חמשים תיבות שהוא רמז על הי' דברות ומ' יום שעמד משה בהר ע"ש:
אל ארך אפים ומלא רחמים אל תסתר פניך ממני הנה במקצת סידורין הנוסח גם כאן (אל ארך אפים ורב חסד ואמת אל תסתר וכו') וכן יראה מדברי המט"מ ע"ש אך נוסח דידן הוא במחזור ויטרי ובאבודרהם חוסה ה' על שארית ישראל עמך הנה במחזור ויטרי ובאבודרהם הנוסחא גם כאן (חוסה ה' על ישראל עמך) וכנוסח דלעיל וכפי הנראה שנתוסף בסידורי דידן תיבות (שארית) כדי להשלים המנין של חמשים תיבות שזכרתי לעיל בשם האבודרהם ונוסח דידן לעיל אינו רק כ"ד תיבות אך לנוסח האבודרהם לעיל יש בו כ"ה תיבות לכך לא גרס כאן תיבות שארית והצילנו מכל רע הטעם שאומרין בראשונה והושיענו ובאחרונה והצילנו עיין בכל בו ובאבודרהם כי תחילה אנו מבקשין על הגאולה מהגלות ואח"כ מבקשין רחמים שגם בתוך הזמן היותינו בגלות יצילנו מכל רע ע"ש חטאנו לך אדון סלח נא וכו' כאן לכל הנוסחאות צריך לומר אדון סלח נא כדי להשלים שיהיה בנוסח זה כ"ו תיבות:
ודע דמה שנרשם בהסידורין אצל נוסח הא' מנהג אשכנז ואצל נוסח הב' מנהג ספרד אין הכוונה שהספרדיים אין אומרין רק הנוסח הב' רק הכוונה שמוסיפין ג"כ הנוסח הב' עיין במט"מ ולזה נוטה ג"כ דעת הלבוש לומר הב' נוסחאות ועיין בא"ר שבפראג אין אומרים רק נוסח הא' והושיענו ע"ש וכפי הנראה במחזור ויטרי יראה שהש"צ אומר נוסח הא' והקהל אומרים אח"כ נוסח הב' ע"ש ועיין בבאה"ט לאמרה מעומד מפני שהוא וידוי: הנה מי שלא שמע קדיש וברכו וקדושה איתא ברוקח ובמט"מ ובשאר ספה"ק שיאמר ברייתות המדברים מעניני קדיש וקדושה וברכו ע"ש והנה מדברי הס' אור צדיקים ממהר"ם פאפאש ז"ל מבואר שרשאי לומר הברייתות המדברים מענין קדיש וברכו במקומם קודם ברכת יוצר רק שכתב שלא יאריך בברייתות ע"ש אך בקיצור של"ה כתב בהדי' דהוה הפסק ושלא יאמרו אותם אלא אחר נפ"א ותחנה וכן המנהג: