אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר הקדושה

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר הקדושה

ח"א סדר סדר הכריעות והזקיפות

הנה קדושת העמידה מוזכרה בגמ' ברכות דף כ"א ע"ב ובמסכת סופרים ע"ש וכבר כתבתי לעיל ריש סדר הנהגת התפלה בשם רעיא מהימנא פ' אמור שהוא מ"ע לומר קדושה בכל יום וז"ל ונקדשתי בתוך בני ישראל פקודא דיא לקדשא לי' בכל יומא ועיין בבאה"ט שכתב לכוין לקיים מ"ע של ונקדשתי וכו' וכבר כתבתי לעיל שכדי לענות קדושה עם הציבור מותר להפסיק אפילו באמצע ק"ש וברכותי' רק שלא יענה אלא פסוק קק"ק ה' צבאות ופסוק ברוך כבוד ה' ממקומו ותו לא ע"ש אבל בתפלה לא יפסיק אלא ישתוק ויכוין למה שאומר הש"צ ויהיה שומע כעונה ש"ע סי' ק"ד אך אם התחיל להתפלל עם הש"ל כשיגיע עם הש"צ לקדושה יאמר עם הש"צ מלה במלה כל הקדושה אבל יחיד העומד בתפלה וכשהגיע למקום קדושה היו הציבור אומרים קדושה דסדרא (ועיין בא"ר דה"ה קדושת יוצר) אינו אומר קדושה עמהם שאין הקדושות שוות ש"ע סי' ק"ט ואם הוא עומד אצל קדושת שחרית והציבור אומרים קדושת כתר דעת המחבר בהש"ע שם שג"כ אינו אומר עמהם אבל דעת הרמ"א שעונה עמהם דשניהם קדושת י"ח הם וקדושתן שוה:

ועיין בש"ע סי' צ"ה וסי' קכ"ה שיכוין רגליו זא"ז כשאומר קדושה עם הש"ץ ועיין בא"ר עד לאחר האל הקדוש והרמ"א כתב דאין לדבר באמצע הקדושה ובד"מ כתב שהמהרי"ל לא היה מדבר עד לאחר האל הקדוש: נקדישך נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש המשלשלים לך קדושה כן הנוסח בסידורי ספרד ובאבודרהם ונוסח אשכנז הובא בטור נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישין אותי בשמי מרום וכן הוא בתוס' פ"ג דברכות ובפרש"י על הרי"ף סוף פ' אין עומדין ובאו"ז ע"ש:

וכן כתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר הנה נוסח הרמב"ם (כדבר האמור על יד נביאך) אך נוסח דידן הוא באבודרהם ובטור בנוסח אשכנז ע"ש והנה יש אומרים ככתוב ולא וכן כתוב וכן הוא ברוב סידורי דידן ואלו ואלו דברי אלקים חיים כי האומרים (וכן כתוב) הוא כדי שיהיה י"ד תיבות עד וקרא כרמז הטור והאומרים (ככתוב) הוא כדי הגה"ה נקדישך ונעריצך הנה נוסח הרמב"ם (נקדישך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת ונוסח המחזור ויטרי בקדושה לחול נקדש את שמך וכו' כנוסח אשכנז ובקדושת שחרית לשבת (נקדישך ונעריצך כסוד שיח שכל שרפי קודש המקדישין שמך בקודש) ונוסח ר"ע לומר בכל פעם קדושת כתר כ"א תיבות עד תיבות השם כרמז המג"א בשם החזקוני עיין בטור ובב"ח ובמג"א אך לכאורה זה אינו רק לנוסח אשכנז משא"כ לנוסח דידן דוקא יאמרו רק ככתוב ואז יהיה י"ד תיבות כרמז הטור דאלו רמז המג"א מנין כ"א תיבות לא אפשר לנוסח דידן כמובן ומן האבודרהם לכאורה אין ראי' כי הוא אזיל לשיטתו שאין שום מנין תיבות לי"ח ברכות כמ"ש הב"י בשמו בסי' קי"ג ע"ש אך שמעתי מכמה גדולי הדור הנוהגי בנוסח דידן ואמרו (וכן כתוב) ואלו היה להם איזה רמז אחר שעולה המנין לנוסח זה או שחשבו כל הג' תיבות של קדוש קדוש קדוש לתיבה אחת ואז לנוסח דידן אם יאמרו וכן כתוב יעלה המנין כ"א תיבות כרמז המג"א כ"ז כתבתי בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת:

קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ ככודו עיין במג"א בשם התנחומא להגביה גופו ועוקבו כלפי מעלה בשעה שאומר קדוש קדוש ובשם השל"ה כתב לעשות כן גם בברוך ובימלך (ועיין בפרישה דמסתפק בזה באם עומד באמצע התפלת שלא במקום קדושה אם רשאי לקפוץ ולהגביה רגליו ולהראות נפשו כאלו מקבל מלכות שמים דקדושה עמהם) וכבר כתבתי לעיל בסדר קדושת יוצר בשם הקיצר של"ה שיכוין כשאומר (קדוש קדוש קדוש) קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא לעומתם משבחים ואומרים כן הוא ברמב"ם ובאבודרהם אך נוסח סידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובספר חסידים סי' תת"ו לעומתם ברוך יאמרו ולכאורה הלא בקדושת יוצר גם נוסח אשכנז משבחים ואומרים ומצאתי בסידר דעת קדושים שכתב קצת טעם לזה ע"ש (ודע דנוסח סידר ר"ע לומר בכל פעם אז בקול רעש גדול ונוסח הרמב"ם בכל פעם כבודו מלא עולם וכו' אך נוסח דידן באבודרהם ובמחזור ויטרי). ועיין בספר חסידים סי' הנ"ל דאסור ליחידים לומר קדוש קודם שסיים הש"צ לומר וקרא זא"ז ואמר וכן ברוך כבוד קודם שיסיים הש"צ לעומתם ברוך יאמרו וכן בימלך קודם שיסיים ובדברי קדשך כתוב לאמור ע"ש ע"כ יראה הש"צ לסיים קודם ע"ש:

ברוך כבוד ה' ממקומו עיין במג"א שמהרי"ל היה כורע כשאומר ברוך כבוד וזוקף בשם וכן בימלך ע"ש ובדברי קדשך כתוב לאמור הנה נוסח ר"ע והרמב"ם לומר גם בחול ממקומך מלכנו תופיע אך נוסח סידורי דידן הוא במחזור ויטרי ובאבודרהם ע"ש ולכאורה היכן מצינו בדברי קדשך שיאמרו זה עיין בס' עבודת ישראל בליקוטים ימלוך ה' לעולם וכו' הא דאין אומרים פסוק ה' ימלוך לע"ו שאמר משה עיין באבודרהם שהוא כדי להזכיר ציון שבכל התפלות מזכירין ציון או ירושלם:

והנה דעת הש"ע דאין הציבור אומרים עם הש"צ נקדישך רק שותקין ומכוונין עד שמגיע הש"צ לקדוש ואז עונים הציבור קדוש ועיין בט"ז בשם הב"י שגם לעומתם משבחים ואומרים וכן ובדברי קדשך כתוב לאמור לא יאמרו אך עיין בשע"ת בשם האריז"ל דיאמרו תיבות אלו נקדישך ונעריצך בקול רם וכן קדוש קדוש קדוש והשאר יאמרו תיבה בתיבה עם הש"צ: אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה הנה בסידר ר"ע ליתא כלל נוסח אתה קדוש רק נוסח לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש ושבחך אלהינו מפינו לא ימיש לעולם ועד אך ברמב"ם ובאבודרהם ובמחזור ויטרי כנוסח דידן וכן הוא בזוה"ק פקודי ואפשר דנוסח זה דר"ע הוא בהחזרת הש"צ ועיקר ברכה זו נשמטה מסידר ר"ע שבידינו כי אל מלך גדול וקדוש אתה במקצת סידורין ליתא וכן בסדר התפלה להרמב"ם ובמחזור ויטרי ג"כ ליתא וכן נראה מדברי הרשב"א הובא בב"י סי' קפ"ח ע"ש וכן נראה מדברי הזוהר בתוספת לפ' ואתחנן ומטור ומדברי האר"י שכתבו שיש בברכה זו י"ד תיבות ע"ש אך נוסח דידן הוא באבודרהם וע"ש שכן הוא בסידורי הגאונים וכן בסידר תפלה לדוד החזיק במנהג זה לאמרו ע"ש ודעביד כמר עביד וכו':

לדור ודור נגיד גדלך וכו' הנה נוסח אשכנז הוא לומר בהחזרת הש"צ לדור ודור במקום אתה קדוש וכן הוא ברמב"ם ובמחזור ויטרי ובכל בו ובמנהגים והטעם עיין בכל בו משום דאתה קדוש ניתקן במקום קדושה שיש בו ג' פעמים קדוש משא"כ בהחזרת הש"צ כבר אמרנו קדושה לכך אין אומרין אתה קדוש ע"ש ובספר שערי רחמים מהגר"א מצאתי להיפך דנוסח לדוד ניתקן על סדר הקדושה (ולדור ודור נגיד גדלך) הוא ברוך כבוד ה' כי גדול הוא בסוד ברוך (ולנצח נצחים קדושתך נקדיש) הוא קדוש (ושבחך ה' אלהינו מפינו לא ימוש לע"ו כי אל מלך גדול וקדוש אתה) הוא ימלוך לכך במקום שאומרים קדושה אומרים אח"כ לדור ודור ע"ש אך בטוש"ע ובאבודרהם לא מוזכר כלל נוסח לדור ודור וגם בסידורי ספרד ליתא ע"ש והנה למנהג דידן שאין אומרים לדור ודור יש נוהגין שבתפלת מוסף אומרין אותו ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת מוסף דשבת:

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה הנה במוצ"ש אומרין כאן ואתה חוננתנו) ואי"ה בסדר מוצ"ש אכתוב מזה ודע דכל ברכות האמצעיות פותחת בלשון שאלה ובקשה והא דברכה זו מתחיל בלשון שבח עיין בב"ח: חננו מאתך דעה בינה והשכל כן הוא נוסח סידר ר"ע ובאבודרהם ובאו"ז ויש נוסחא חכמה בינה ודעת וכן הוא בסידר ר' קאפיל ובסידר הגה"ק התניא והוא לשון הפסוק בפ' תשא וכן נראה לכאורה מדברי ס' הכוונות שאכתוב בסמוך (ועיין בספר רוקח שורש זכירת השם בשם מדרש תדשא יש מפילין תחנות ובקשות לפני הקב"ה ושואלין ממנו חכמה בינה ודעת וכו') ועיין בסידר ר' שבתי שבשחרית נוסחתו חב"ד ובמנחה ומעריב דעה בינה והשכל וטעמו ע"ז נעלה ממנו. (ועיין בשע"ת בשם ס' הכוונות לומר חכמה בינה ודעת והשכל ונוסח הרמב"ם דעה חכמה בינה והשכל ונוסח המחזור ויטרי בינה דעה חכמה והשכל ושלשה נוסחות אלו עולים למקום אחד והנה יש סמך לנוסח הר"ע והאבודרהם הנ"ל ולנוסח הרמב"ם להזכיר דעה תחילה מירושלמי דקאמר בנוסח ברכה זו וחננו דעה ע"ש):

ועיין בעיון תפלה שכמה אנשים אומרין וחננו בוא"ו והוא טעות רק במוצש"ק יש לומר בוא"י ושכן הוא באבודרהם בלא וא"ו ע"ש ולכאורה נראה כן ג"כ מדברי הב"ח והוא מילתא דמסתבר והסכים לזה ג"כ בסידר דעת קדושים אבל מה אעשה שנוסח ר"ע והרמב"ם והמחזור ויטרי לומר בכל פעם וחננו בוא"ו ע"ש והסכים לזה ג"כ בא"ר וע"ש שכן משמע ג"כ בב"י סי' רצ"ד וכ"כ בסידר היעב"ץ שברוב הנוסחאות הוא בוא"ו ע"ש:

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך הנה נוסח הרמב"ם השיבנו אבינו לתורתך ודבקנו במצותך וקרבנו מלכנו לעבודתך ונוסח המחזור ויטרי השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך ודבקנו במצותך אך בסידורי דידן ובספרד והרמ"ק ובר"ע ואבודרהם ליתא הך ודבקנו במצותך וכן נראה מדברי הטור והכל בו שכתבו שיש ט"ו תיבות בברכה זו ועיין בדברי הרשב"א שמביא הב"י סי' קפ"ח דמנה שם כל הברכות שיש בהם מלכות ובתוך המנויין הוא ג"כ ברכת סלח לנו ולא מנה ברכה זו דהשיבנו הקודם ודוחק לומר דלא גרס בנוסחתו בברכה זו (תיבות מלכנו) וצ"ע): והחזירנו בתשובה שלימה לפניך אפשר הכוונה דהנה בתיקונים אמר צווחין ככלבין הב מזונא וסליחה וכפרה ולא אית מאן דקרא לון בתיובתא דיחזור קב"ה את השכינה לגבי' (היינו תשובה עילאה) ועיין בר"ח פ"ב משער התשובה דמשמע מזוה"ק דאין אדם זוכה לתשובה עילאה אלא ע"י עסק התורה ע"ש ולכך קודם שמתפללין סלח לנו רפאנו ברך עלינו וכו' אנו מתפללין על תשובה עילאה וזה השיבנו לתורתך וע"י עסק התורה והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ר"ל שעיקר התשובה יהיה לפניך היינו תשובה שיחזור קב"ה את השכינה:

סרח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו הא דנקיט גבי חטאנו אבינו וגבי פשענו מלכנו עיין ביערות דבש משום דגבי פשעים משפט הבן קשה משל עבד שהבן נעשה בן סורר ומורה ויוצא ליסקל וכן אם מקלל או מכה אביו חייב מיתה משא"כ העבד אך לגבי חטאים הוא להיפך כי האב אינו מקפיד על בנו בחטא קל לכך אנו מתפללין דלגבי חטאים נהי' בחינת בנים ולגבי פשעים נהיה בחינת עבדים ע"ש:

ודע דנוסח סידורי ספרד והרמ"ק והרמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם מחול לנו אך נוסח סידורי דידן הוא ברשב"א הובא בב"י הנ"ל ובאו"ז הלכות תפלה בשם ר"ח ובסידר ר' קאפיל ועיין בסידר ר' שבתי בשחרית מחול ובמנחה וערבית מחול:

כי מוחל וסולח אתה כן הוא נוסח סידורי דידן וכן הוא ברוקח סימן רי"א אך נוסח סידורי ספרד והרמ"ק וברמב"ם ובאבודרהם כי אל טוב וסלח אתה ונוסח ר"ע (כי טוב וסלח אתה) ונוסח המחזור ויטרי (כי אל מלך מוחל וסולח אתה) (ובסידר ר' קאפיל בשחרית כנוסח ספרד והרמ"ק ובמנחה ומעריב כנוסח המחזור ויטרי ע"ש) והנה להאר"י והכל בו יש בברכה זו כ' תיבות ונוסח דידן וכן דר"ע מכיון למנין הלז אך צ"ע כי כפי הנראה בכתבי האריז"ל יראה שנוסחתו כי אל טוב וסלח אתה כנוסח ספרד והרמ"ק וא"כ כ"א תיבות הם:

והנה בת"צ מנהג אשכנז לומר הסליחות בהחזרת הש"צ קודם סיים ברכת סלח לנו ומנהג דידן שלא לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות עיין בש"ע תקס"ו ואכתוב מזה אי"ה בסדר ת"צ ע"ש:

ראה נא בענינו הנה נוסח סידר ר"ע (ראה בענינו) וכן הוא במג"א בשם רש"ל ובבאה"ט בשם כנה"ג ופר"ח אך נוסח סידורי דידן הוא ברמב"ם ובמחזור ויטרי ובטור ובאבודרהם ובסידר האר"י יש כוונה ע"ז ולזה הסכים ג"כ במג"א וריבה ריבנו הנה ברמב"ן מוסיף כאן (והדן דיננו) אך בכל הנוסחאות ליתא וגם ברמב"ם גופא בהלכות תענית כנוסח דידן ע"ש ומהר לגאלנו גאולה שלימה למען שמך בנוסח הרמב"ם ליתא תיבות אלו (גאולה שלימה למען שמך) אך נוסח דידן הוא מסידורי ספרד והרמ"ק וי"א וגאלנו גאולה שלימה מהרה למען שמך וכן הוא בסידר השל"ה ושתי נוסחות אלו עולין בקנה אחד ונוסח סידורי אשכנז וגאלנו מהרה למען שמך וכן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ונוסח פע"ח (וגאלנו גאולה שלימה) וליתא שם תיבות אלו מהרה למען שמך ונוסח ר' שבתי בשחרית כנוסח ספרד ובמנחה כנוסח אשכנז ובסידר ר' קאפיל להיפך:

ועיין בש"צ בשם ב"ד שמרש"י פ"ב דמגילה נשמע שאין לומר כאן גאולה שלימה דכתב שם דהאי גאולה לאו מגלות הוא אלא מהצרות הבאות עלינו וכו' אך הש"צ מיישב נוסחת גאולה שלימה גם לדברי רש"י ז"ל ע"ש: כי אל גואל חוק אתה הנה נוסח סידורי אשכנז כי גואל חזק אתה וכן הוא בסידר ר"ע ובאבודרהם ופע"ח ונוסח הרמב"ם והמחזור ויטרי (כי אל מלך גואל חזק אתה) אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק וע' בסידר האר"י ובכל בו שיש בנוסח ברכה זו י"ג תיבות ונוסח סידר ר"ע ופע"ח יכוון למנין הלז:

בא"י גואל ישראל הנה בת"צ ויש עשרה שמתענים ומשלימים אומר הש"צ בהחזרת התפלה בין בשחרית בין במנחה עננו כאן אחר גואל ישראל וחותם בא"י העונה וכו' (וטעם קביעת עננו אחר גואל ישראל עיין בב"י משום דכתיב ה' צורי וגואלי וסמיך לי' יענך ה' ביום צרה ע"ש) אבל יחיד אומר עננו בתוך ברכת שומע תפלה ובלא חתימה וג"כ רק בתפלת מנחה ואפילו אם מתפלל בעת שהש"צ חוזר התפלה דינו כיחיד מג"א סי' ק"ט ואם שכח הש"צ לאמרו אחר גואל ישראל כל שגמר ברכת רפאנו דהיינו שכבד אמר בא"י לא יחזור אלא אמרו בשומע תפלה והנה דעת המג"א בשם הגמ' וב"ח דיחתום בא"י העונה בעת צרה ושומע תפלה אך עיין בבאה"ט בשם ע"ת דלא יחתום רק שומע תפלה לחוד כיחיד ושכן משמע בתשובת רש"ל ע"ש ולזה הסכים ג"כ בסידר ד"ח ובח"א ובמטה אפרים וכל דיני ומנהגי ברכת עננו ונסחתה אכתוב אי"ה בסדר ת"צ:

רפאנו ה' ונרפא הנה נוסח הרמב"ם והמחזור ויטרי (רפאנו ה' אלהינו ונרפא) אך בכל שאר נוסחאות כנוסח דידן וגם ברמב"ם גופא בהלכות תענית כנוסח דידן:

הושיענו ונושעה כי תהילתנו אתה בסידר ר"ע ליתא תיבות אלו (כי תהילתנו אתה) אך הוא ברמב"ם ובאבודרהם ובמחזור ויטרי ובכתבי האריז"ל והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו כן הוא נוסח סידורי דידן ובסידר ר"ע ובאו"ז ובסידר ר' קאפיל ויש נוסחא והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו והוא נוסח סידורי ספרד והרמ"ק (והנה נוסח הרמב"ם והעלה רפואה שלימה לכל תחלואינו ונוסח האבודרהם לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ונוסח המחזור ויטרי לכל מכותינו ולכל תחלואינו וי"א לכל תחלואנו ולכל תחלואי נפשינו ונוסחא זו מובא בשע"ת בשם ברכי יוסף כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה כן הוא נוסח סידורי דידן וכן הוא ברשב"א הובא בב"י סי' קפ"ח ובסידר ר' קאפיל ובספר עבודת ישראל בליקוטים ועיין בסוף תשובת הרא"ש שכתב הגאון מהר"י סוריזנה להגאון מו"ה שמואל אזקאלי וז"ל מי יבא אחר המלך מלך רופא נאמן ורחמן ע"ש הרי דנוסחא זו היה שגורה בפיהם (והנה נוסח סידר ר"ע והרמב"ם כי אל רופא רחמן אתה ונוסח סידורי ספרד ובאבודרהם ובסדר היום כי אל רופא רחמן ונאמן אתה ונוסח המחזור ויטרי כי אל רופא נאמן ורחמן אתה) ודע דלטור ולהאר"י ולכל בו יש בברכה זו כ"ו תיבות ע"ש ונוסח סידורי דידן מכוון למנין הלז:

והנה אם רוצה להתפלל בעד החולה איתא בהש"ע שיתפלל בתוך ברכה זו ועיין בזוה"ק בראשית דף כ"ד שהמתפלל צריך להזכיר שם אמו וע' במג"א והוא מדברי הגמ' דאם מתפלל בפניו א"צ להזכיר שם החולה ועיין בספר חסידים שהמתפלל בעד אביו או רבו לא יאמר בתפילתו אבי מורי או רבי כי שלמה אמר בתפילתו דוד אבי ואלישע אמר אלהי אליהו שאין גבהות לפני המקום ע"ש ועיין מ"ש בסדר הרחמן בבהמ"ז:

ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה הנה יש נוהגין לומר בחורף נוסח ברך עלינו ובקיץ נוסח ברכנו בכל מעשה ידינו וברך שנתינו בטללי רצון ברכה ונדבה ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות וכו' וכן הוא בכתבי האריז"ל (ונוסח הרמב"ם גם בחורף ברכנו אלא בקיץ אומר וברך שנתינו בטללי רצון וכו' ובחורף וברך שנתינו ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבע את העולם מברכותיך ורוה פני תבל בא"י מברך השנים) אך נוסח דידן הוא בטור בשם מנהג אשכנז שאין משנים כלל אלא שבקיץ אומרים ותן ברכה ובחורף ותן טל ומטר לברכה ושהכי משמע לישנא דגמ' ע"ש. ותן טל ומטר לברכה ודע הא דשואלין בחורף טל ומטר וגבי הזכרה אין מזכירין טל רק גשם ובקיץ מזכירין טל ובשאלה אין שואלין טל רק ותן ברכה להן אמת שנוסח המחזור ויטרי לומר בקיץ ותן טל לברכה וכ"כ הטור בשם מנהג ספרד אך כתב שמנהג אשכנז הוא רק ותן ברכה ע"ש ועיין בב"ח שהכי משמע בגמ') עיין בב"י טעם הדבר על פני האדמה ושבענו מטובה הנה נוסח סידורי אשכנז ושבענו מטובך וכן הוא במחזור ויטרי וכ"כ המג"א בשם הרא"ש והרש"ל וכן הוא במט"מ וכ"כ בא"ר לומר מטובך דקאי על הקב"ה ע"ש וכן הוא בסידר ר' קאפיל אך נוסח דידן הוא מסידר האר"י ז"ל וכ"כ הגר"א ועיין בסידר השל"ה שהוא נוסחא האמיתי כי אז הר"ת פני האדמה ושבענו מטובה הם הוי"ה (אך כתב שבדרך יאמר מטובך כי אז הס"ת הם יהו"ך והוא השם של שמירת הדרך היוצא מס"ת של הפסוק כי מלאכיו יצוה לך ע"ש) ודעביד כמר עביד וכו'. וברך שנתינו כשנים הטובות הנה נוסח האבודדהם וסידר היעב"ץ ור' קאפיל וברך שנותינו בוא"ו אחר הנו"ן אך בכל הסידורין הוא בלא וא"ו וכן הוא במחזור ויטרי וכ"כ בשע"ת בשם ש"צ שט"ס הוא מ"ש באבודרהם בוא"ו ושכן המנהג לומר בלא וא"ו לברכה כי אל טוב ומיטב אתה ומברך השנים כ"ז ליתא בסידורי אשכנז ובמחזור ויטרי אך הוא מנוסח סידורי ספרד והרמ"ק ועיין בטור ובכל בו שיש בברכה זו למ"ד תיבות ועכ"ח הכוונה עם ותן טל ומטר לברכה ואז מנין הלז הוא מכיון לנוסח אשכנז:

והנה מתחילין לומר טל ומטר בתפלת ערבית של יום ששים לאחר תקופת תשרי ויום התקופה בכלל (ובא"י מתחילין בז' בחשוון) ופוסקין לומר במעריב של מוצאי יו"ט הראשון של פסח ומתחילין לומר ותן ברכה ואם שכח לומר ותן טל ומטר אם נזכר קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר אומר שם ותן טל ומטר ואח"כ מתחיל תקע בשופר וכו' עיין בשע"ת והסכים לזה בסידר ד"ח ובח"א ואם נזכר לאחר שהתחיל תקע בשופר אמרו בשומע תפלה (ואם הוא יום התענית יאמר עננו אחר טל ומטר) ואם לא נזכר גם בשומע תפלה אם הוא קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה ואם טעה ושאל מטר בקיץ לעולם חוזר לראש הברכה ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר לראש התפלה. בא"י מברך השנים הנה דינו דאותן שאומרין כי אל טוב ומטיב ומברך השנים א"כ הוא ברכת שבח ותפלה וצריך לכוין בעניית אמן שהוא אמת ושיאמנו דבריו משא"כ לנוסח אשכנז אינו ברכת תפלה וצריך לכוין רק שהוא אמת עיין במג"א סי' קכ"ד תקע בשופר גדול להורותינו ושא נס לקבץ גליותינו הנה נוסח הרמב"ם (לקבץ את כל גליותינו) אך בכל הנוסחאות כנוסח סידורי דידן וקבצנו יחד הנה בנוסח הרמב"ם ליתא תיבות (וקבצנו יחד) ונוסח סידר ר"ע (וקרא דרור לקבצנו יחד) אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובאבודרהם ובסידורי ספרד והרמ"ק מארבע כנפות הארץ הנה נוסח הרמב"ם (מארבע כנפות כל הארץ) וכן הוא במחזור ויטרי אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובסידורי ספרד והרמ"ק ובאבודרהם לארצנו בסידורי אשכנז ליתא תיבה זו וכן נראה מדברי הטור והאר"י שכתבו שיש בברכה זו כ' תיבות אך נוסח דידן בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם:

ודע דיש אומרין (וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ) וכן הוא באמת בסידורי ספרד ובאבודרהם אך בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא תיבות (מהרה) וכן עפ"י כוונת האריז"ל ג"כ ליתא שכתב שיח"ד מארב"ע כנפו"ת האותיות שלפני האחרונות הם חב"ו והוא השם היוצא מפסוק חיל בלע ויקאנו ע"ש ועיין בשע"ת שמפני כך האומרים תיבות מהרה יאמרו וקבצנו מהרה יחד ע"ש:

השיבה שופטינו ככראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה הנה בסידר ר"ע ליתא תיבות אלו (והסר ממנו יגון ואנחה) אך בכל הנוסחאות כנוסח סידורי דידן ומלוך עלינו מהרה בסידורי אשכנז ליתא תיבות (מהרה) וכן בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי וברמב"ם ובאבודרהם ליתא אך הוא בסידורי ספרד והרמ"ק וכן הוא בסדר היום אתה ה' לבדך בחסד וברחמים בסידורי ספרד והרמ"ק ובאבודרהם ליתא תיבות (בחסד) וכן נראה מדברי הרבינו יונה גבי ברכת הביננו ונוסח הרמב"ם (אתה לבדך בחסד וברחמים) אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאו"ז הלכות תפלה וצדקנו בצדק ובמשפט הנה נוסח סידורי אשכנז וצדקנו במשפט וכן הוא ברש"י מגילה דף י"ז ובמחזור ויטרי ונוסח סידור ר"ע ורמב"ם וסידורי ספרד והרמ"ק ואבודרהם (בצדק ובמשפט) ונוסח דידן נראה שהוא מורכב מהשתי נוסחאות אלו בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט עיין בטור שבפרובנציא אין אומרים רק בא"י אוהב צדקה ומשפט אך טעם נוסחותינו דגבי משפט שייך מלכות והנה בעשי"ת חותמין (המלך המשפט) ואם חתם מלך אוהב צדקה ומשפט אם הוא תוך כדי דיבר חוזר ואומר המלך המשפט ואם הוא לאחר כדי דיבר יש בזה דעות והסכמת האחרונים כהרמ"א דא"צ לחזור אך עיין בפרמ"ג ובמטה אפרים דאם רוצה לחזור ולהתפלל נדבה אין מוחין בידו ואכתוב בזה אי"ה בסדר עשי"ת:

ודע דלפי מ"ש בסידר האר"י שיש בברכה זו כ"ד תיבות נראה שנוסחתו היה כנוסח האבודרהם אף דנוסח הרמב"ם ג"כ כ"ד תיבות אך נוסח הרמב"ם אתה לבדך בחסד ונוסח האר"י נראה אתה ה' לבדך בחסד ע"ש ועיין בכל בו שכתב שיש כ"ז תיבות בברכה זו ונראה שגרס תיבות מהרה ותיבות בחסד ואם כי אעפ"כ אינו רק כ"ו תיבות עיין בש"צ שנוסח הכל בו צרה יגון ואנחה ע"ש אך בכל הנוסחאות ליתא תיבות צרה ואפשר שזה הטעם של נוסח דידן וצדקנו בצדק ובמשפט להשלים מנין כ"ז תיבות כפי הרמז של הכל בו ועיין במט"מ שכתב ג"כ רמז לנוסח אשכנז שהוא כ"ה תיבות ע"ש:

ולמלשינים אל תהי תקוה הנה נוסח סידורי ספרד (ולמלשינים ולמינים אל תהי תקוה) אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובמשנת חסידים ועיין במג"א בשם כנה"ג שנוסח האמיתי הוא ולכופרים אל תהי תקוה ונוסח ולמלשינים הוא מפחד אויב ע"ש ובפע"ח נראה שנוסחתו ולמשומדים ע"ש אך ממשנת חסידים נראה שנוסחא דידן הוא עיקר ע"ש וכל המינים כרגע יאבדו הנה נוסח הרמב"ם (וכל האפיקורסין כרגע יאבדו) אך נוסח דידן מובא ג"כ בס' באר שבע פ' חלק וכן הוא בסידר ר' שבתי וכן נקרא בהפוסקים ברכה זו ברכת המינים ועיין בסידר היעב"ץ טעם ב' נוסחאות אלו והנה י"א וכל המינים וכל האפיקורסין והוא נוסחא מורכבת ונוסח סידורי אשכנז וכל עושי רשעה כרגע יאבדו ובספר שערי רחמים מהגר"א כתב שאין לומר וכל עושי רשעה כי אדם אין צדיק וכו' רק לומר וכל הרשעה כרגע יאבדו ע"ש אך בסידורי ספרד ובכנה"ג ג"כ הנוסחא לקמן וכל עושי רשעה מהרה תעקר וקשה לשבש כל הני ספרים ומ"ש דאדם אין צדיק נראה לפענ"ד משום דלשון עושי הוא הוה ונוסח ר"ע וספרד (וכל הזדים כרגע יאבדו) וכל אויבך מהרה יכרתו הנה ברמב"ם ליתא ונוסח ר"ע וכל אויבינו מהרה יכרתו אך נוסח דידן מובא בס' שערי רחמים מהגר"א ובסידר היעב"ץ וי"א וכל אויבי עמך וכן הוא בסידר ר' שבתי וכ"כ בסידר היעב"ץ בשם הטור ונוסח המחזור ויטרי וכל אויבי עמך ישראל ונוסח סידורי ספרד ובכנה"ג (וכל אויבך וכל שונאך) ונוסח סידורי אשכנז וכלם מהרה יכרתו ונוסחא זו לא מצאתי לשום אחד מהראשונים אך בסידר ר' קאפיל מצאתי וכלם כרגע יאבדו וכלם מהרה יכרתו ע"ש וכפי הנראה שקצרו לשון נוסחא זו מפני יראת האומות והזדים מהרה תעקר כבר כתבתי לעיל שנוסח ספרד וכנה"ג (וכל עושי רשעה מהרה תעקר) ונוסח ר"ע הוא (וכל עושי זדון מהרה תעקר) אך נוסח דידן באבודרהם בתפלת ר"ה בנוסח ובכן צדיקים ובס' שערי רחמים מהגר"א והנה יש אומרים ומלכות זדון מהרה תעקר והוא נוסח הרמב"ם ובאו"ז וביערות דבש ובסידר היעב"ץ ור' שבתי ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו הנה נוסח סידורי אשכנז ובסידר ר' שבתי ותשבר ותמגר ותכניעם במהרה בימינו וכן הוא נוסח האו"ז רק שמוסיף לומר ותכניע איבנו במהרה בימינו וכ"כ בתשו' הרא"ש ובטור שי"א כן והוא כדי שיהיה סמוך לחתימה מעין חתימה אך כתבו דאין לומר רק ותכניעם במהרה בימינו ע"ש ונוסח ספרד (ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו) ועיין בכנה"ג שי"א (ותשפילם) ונוסחא דידן מורכבת מכל הנוסחאות (והנה נוסח הרמב"ם ותשבר במהרה בימינו ונוסח ר"ע ותשבר ותכניע בימינו) בא"י שובר אויבים ומכניע זדים הנה נוסח הפר"ח שובר מינים ומכניע זדים ובספר עבוה"ק מהחיד"א כתב לחתום שובר אויבים ומכניע מינים ושכן הוא בסידר מהר"י כהן ע"ש ונוסח ר"ע והרמב"ם שובר רשעים ומכניע זדים אך נוסח דידן הוא עפ"י דברי המקובלים הובא בשע"ת בשם ש"צ שר"ת שובר אויבים ומכניע זדים בגימטריא שם שד"י ע"ש ועיין בירושלמי פ"ב דברכות דאמר כולל מינים ורשעים במכניע זדים והוא כנוסח דידן ע"ש והנה לדעת הטור והאר"י ז"ל יש בנוסח ברכה זו כ"ט תיבות כנגד כ"ז אותיות התורה ותורה שבכתב ושבע"פ שהמינים כופרים בהם ונוסח דידן ונוסח ר' שבתי מכוין למנין הלז ועיין בכל בו שכתב שיש בברכה זו ל"ב תיבות ע"ש ונוסח ספרד שהבאתי מכוון למנין ל"ב ע"ש והנה נוסח סידורי אשכנז כ"ז תיבות ולנוסח הרמב"ם כ"ב תיבות ואפשר דלדברי שניהם הרמז על אותיות התורה רק לנוסח אשכנז בא הרמז גם על אותיות מנצפ"ך ולנוסח הרמב"ם בלי אותיות מנצפ"ך והנה לנוסח ר"ע הוא כ"ו תיבות ואפשר שהוא רמז על שם הויה ב"ה שהוא היה הוה ויהיה שהמינים כופרים בזה:

על הצדיקים ועל החסידים הנה נוסח הרמב"ם על החסידים ועל הצדיקים וכפי הנראה מפני שמעלת חסיד הוא גדול מצדיק אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ובסדר היום והטעם עיין בסדר היום משום דסמכו ברכה זו לברכת המינים עפ"י פסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (כדאיתא במסכת מגילה) לכך פתחו בצדיקים ע"ש ועל זקני שארית עמך בית ישראל הנה בסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא ונוסח סידורי ספרד והרמב"ם ובסדר היום ועל שארית עמך בית ישראל ונוסח סידורי אשכנז ובמחזור ויטרי ועל זקני עמך בית ישראל ונוסח זו יש לה סמך מירושלמי דקאמר בנוסח ברכה זו וכולל גרים עם זקנים ע"ש אך נוסחא דידן הוא מורכבת מספרד ואשכנז ועיין בסידר ר' קאפיל בשחרית כנוסח ספרד ובמנחה כנוסח אשכנז ובמעריב כנוסח דידן ע"ש:

ועל פליטת סופריהם הנה בסידר ר"ע וברמב"ם ובאבודרהם ליתא ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק (ועל פליטת בית סופריהם) אך נוסח סידורי דידן עיין בעיון תפלה שהוא ברש"י בנדרים דף מ"ט וכן הוא במחזור ויטרי אך מ"ש בעיון תפלה ששמע שנוסח בית סופריהם הוא מש"צ ימ"ש צדקו בזה דברי המגיה בקונטרס עיון תפלה שנדפס בסידר דעת קדושים שהיא שקר ע"ש והרי לפניך שכן הוא ג"כ נוסח הרמ"ק שהיה כמה שנים לפני הש"צ ועל גירי הצדק ועלינו הנה בסידר ר"ע ורמב"ם ליתא תיבות (ועלינו) אך הוא במחזיר ויטרי ובסדר היום ובאבודרהם יהמו נא רחמיך ה' אלהינו הנה נוסח סידורי אשכנז יהמו רחמיך ה' אלהינו וכן הוא ברמב"ם ובסדר היום אך נוסח דידן הוא בסידר ריע ובמחזור ויטרי ובסידורי ספרד ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת הנה נוסח האו"ז בהלכות תפלה סי' ק"ד נותן חלק טוב לכל הבוטחים וכו') אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן ושים חלקונו עמהם ולעולם לא נבוש הנה נוסח סידורי אשכנז ושים חלקנו עמהם ולעולם ולא נבוש וכן הוא בסידר היעב"ץ ובישמח משה פ' תצוה ונוסח ר' קאפיל בשחרית ושים חלקנו עמהם ולעולם ולא נבוש ע"ש אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם כי בך בטחנו הנה בסידר ר"ע ליתא ונוסח סדר היום כי בשמך הגדול בטחנו אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובאבודרהם ובסידורי ספרד והרמ"ק ועל חסרך הגדול באמת נשעננו הנה בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובמחזור ויטרי כ"ז ליתא ונוסח האבודרהם וסדר היום ועל חסדך נשעננו ע"ש אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ועיין בסידר תפלה לדוד שכתב שנרמז כאן האבות הקדושים כי חסדך הוא אברהם הגדול הוא יצחק ויגדל האיש באמת הוא יעקב לומר שאנו נשענים על זכות אבות ע"ש ולפענ"ד להטעים דבריו הקדושים עפ"י דברי המדרש פרשת בחוקותי על פסוק גפן ממצרים תסיע מה גפן וכו' כך ישראל נשענים על זכות אבות וזה שאמר ועל חסדך הגדול נשעננו שאנו נשענים על זכות אבות כדרשת המדרש:

בא"י משען ומבטח לצדיקים עיין בקיצור של"ה לומר הלמ"ד בשב"א ולא בפת"ח דמשמע לא צדיקים וכען שאמרינן גבי זכרנו לחיים לומר הלמ"ד בפת"ח ע"ש אך בכל הסידורין בפתח ובאמת גם שם אמרינן דדוקא בר"ה קפדינן משא"כ בשאר ימות השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת"ח וכן הוא עפ"י הדקדוק עיין בב"ח דהשב"א באה בתחילת התיבה באותיות שאינו אהע"ה ולא בי"ת קורין אותה בפת"ח והנה לדעת הטור והכל בו והאר"י יש בברכה זו מ"ב תיבות ונוסח אשכנז מכוון למנין הזה:

ולירושלים עירך ברחמים תשוב כן הוא נוסח ר"ע והמחזור ויטרי ומדברי הטור נראה שהיה נוסחא להתחיל ברכה זו בונה ירושלים אך הוא מסכים לנוסח דידן וכתב סמך להתחיל ברכה זו ולירושלם ע"ש ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק וברמב"ם ובאבודרהם תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת וכו' וכן הוא נוסח האריז"ל וברבינו יונה פ' ג' שאכלו ואלו ואלו דברי אלהים חיים והכלל אל ישנה אדם מן המנהג:

ותשכון בתוכה כאשר דכרת הנה נוסח סידר ר"ע (ושכון בתוכה כאשר דברת) אך נוסח סידורי דידן הוא בטור ובמחזור ויטרי ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם הנה נוסח סידר ר"ע (ובנה אותה בנין עולם בימינו ונוסח האבודרהם וסידורי ספרד (ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו) ונוסח הרמב"ם (ובנה אותה במהרה בימינו) אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי וכן הוא בב"ח וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכון הנה בסידר ר"ע כל זה ליתא וכן ברמב"ם ואבודרהם ג"כ ליתא וטעמם עיין בס' ש"צ מפני שאין זה מעין ברכת ולירושלם אלא מעין ברכת את צמח אך בכתבי האריז"ל איתא דייקא לאמרו ואם לא אמר אותה אין התפלה שלימה (ודחה שם טעם המדלגין נוסחא זו כי את צמח דוד ניתקן על משיח בן דוד וכסא דוד עבדך וכו' ניתקן על משיח בן אפרים ע"ש) וכן הוא במחזור ויטרי ובתשו' הרא"ש ובא"ז אך שם ליתא תיבות עבדך וגם בסידורי אשכנז ליתא אך הוא בכתבי האר"י ז"ל:

ודע דנוסח תשו' הרא"ש (וכסא דוד וכו' בתוכה תכין) וכן היא הנוסחא בב"ח ע"ש אך נוסח סידורי דידן לתוכה תכין הוא באו"ז ובמחזור ויטרי: ודע דבנוסח ברכת תשכון הוא וכסא דוד עבדך וכו' קודם ובנה אותה בנין עולם והטעם נראה כדי שתהא מעין חתימה סמוך לחתימה אך עיין בב"ח שמיישב ג"כ נוסחא דידן שבקשת וכסא דוד הוא מעין בקשת בונה ירושלים ע"ש והנה בט"ב אומרין כאן בתפלת מנחה נחם ה' את אכלי ציון וכו' ואם שכח לאמרו דעת המג"א לאמרו אצל ועל כולם בלא חתימה ודעת הט"ז לאמרו בשומע תפלה ע"ש ודעביד כמר עביד וכו' וכל דינה ומנהגה ונוסחה אכתוב בסדר ט"ב:

בא"י בונה ירושלים הנה דעת המהרי"ל לשחות כשאומר בוכה ירושלים וכן בולירושלם עירך ובכל מקום שמזכיר ירושלים וכ"כ בא"ר בשם התשב"ץ ותשו' מהר"ם מינץ אבל דעת הד"מ בסי' קי"ג דאינו נכון דאסור לכרוע בסוף הברכות רק באבות והודאה ע"ש אך גם הנוהג כמנהג מהרי"ל עכ"פ לא ישחה רק מעט וג"כ לא בברכה רק בתיבת ירושלים עיין במג"א ובא"ר והנה לדעת הטור והאריז"ל יש בברכה זו כ"ד תיבות ע"ש:

את צמח דוד עבדך הנה בסידר ר"ע וברמב"ם ובאבודרהם גם כאן ליתא תיבות (עבדך) אך הוא במחזור ויטרי ובאו"ז מהרה תצמיח הנה נוסח הרמב"ם (במהרה תצמיח) ונוסח המחזור ויטרי (מהרה אתה תצמיח) אך נוסח סידורי דידן בסידר ר"ע ובאבודרהם וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום ברמב"ם ליתא תיבות אלו (כי לישועתך קוינו כל היום) אך היא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם וכן נראה מדברי הטור וסידר האר"י שכתבו שיש בברכה זו כ' תיבות ע"ש:

ומצפים לישועה הנה בסידורי אשכנז ליתא גם בסידורי ספרד ובסידר ר"ע ואבודרהם ובמחזור ויטרי ליתא ועיין בספר אשל אברהם שכן מבואר במשנת חסידים שאין לומר תיבות אלו רק לכוון בלב ועיין בעיון תפלה שנצמח הטעות מפני שהיה כתב באיזה סידורין כאן יצפה לישועה שכן הוא בשם האר"י וטעו המדפיסים והדפיסו כן בתוך הסידורין ע"ש ובשם מרן הגה"ק מוה' ר' חיים האלברשטאם זצללה"ה מצאנז שמעתי שבזמן האריז"ל היה המנהג כשהיה הש"צ אומר ולישועתך קוינו וכו' היה הקהל עונים ואומרין ומצפין לישועה ומזה נצמח הטעות:

אב הרחמן שמע קולנו ה' אלהינו הנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות אלו (אב הרחמן:

וגם בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא אך הוא בסידר האר"י והרמ"ק והנה יש אומרין שמע קולנו אב הרחמן ובאמת כן הוא הנוסח בסידר הרמ"ק וספרד אך כפי הנראה מכתבי האריז"ל נראה שנוסחתו היה (אב הרחמן שמע קולנו) כנוסח דידן ומ"ש בעיון תפלה הטעם לומר שמע קולנו אב הרחמן מפני דהתחלת האותיות מתפלת י"ח הם מספר אלף ות"ת כמנין מליצי יושר המקבלים תפלת ישראל ע"ש והנה רמז מספר הלז מביא הטור סי' קי"ח אך הלא מוכח מתוכו שרבינו האריז"ל לא השגיח על מספר הנ"ל דהא זה הוא טעמו של רבינו הטור לומר ולירושלים ע"ש ונוסח הארי"זל היא תשכון וגם ספרד והרמ"ק אשר נוסחתם שמע קולנו אב הרחמן מ"מ נשמע דהוא לאו מטעם המספר הנ"ל כמ"ש העיון תפלה דהא גם נוסח ספרד והרמ"ק הוא תשכון ואם כי במדינתינו גם הנוהגין עפ"י נוסח האריז"ל רובם אומרין ולירושלם ולא תשכון מ"מ נראה לפענ"ד דאינו מטעם המספר הנ"ל ועיין בסידר דעת קדושים שכתב ג"כ טעם לומר ולירושלים ע"ש ע"כ האומר (אב הרחמן שמע קולנו) מנהגא וכן שמעתי מפי כמה גדולי הדור שאמרו נוסחא זו וכן הוא בסידר ר' קאפיל ובספר אור צדיקים ואלו ואלו דברי אלהים חיים:

חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו הנה בסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות (חוס) רק ורחם עלינו וכו' ונוסח הרמב"ם (וחוס ורחם עלינו) אך נוסח סידורי דידן הוא במחזור ויטרי כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה הנה בנוסח הרמב"ם ליתא, ונוסח סידר ר"ע הוא (כי אל שומע תפלתנו ותחנונינו אתה) אך עיין באבודרהם שאין לומר כן כי אין להחזיק עצמנו כצדיקים ששומע תפילתנו בכל עת רק לומר כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ע"ש וכן הנוסח במחזור ויטרי ומלפניך מלכנו ריקם על תשיבנו חננו ועננו ושמע תפילתנו הנה בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות אלו חננו ועננו ושמע תפילתנו) ובמחזור ויטרי איתא רק תיבות (ועננו) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ועיין בסידר ר' קאפיל שבשחרית איתא כנוסח דידן ובמנחה וערבית ליתא: והנה יחיד המתתעלה בת"צ אומר עננו בלא סיום ברכה באמצע ברכת שמע קולנו ורק בתפלת מנחה לבד ובתענית יחיד באיזה תענית אומר ענינו אכתוב אי"ה בסדר תענית יחיד ע"ש:

אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי הנה מנהג זה לומר הוידוי בברכת ש"ת מובא במג"א בשם האריז"ל ובסידר השל"ה בשם הרמ"ק וכן הוא בסדר היום והוא מדברי הזוה"ק פ' בלק דף קצ"ה ועיין בסידר השל"ה שם שמביא נוסחות הרמ"ק חטאתי עויתי פשעתי וכזה עשיתי אך עיין בפע"ח שלא יפרש חטאיו ומזה כראה ג"כ מ"ש בבאה"ט בשם הכוונת דאם יש לו עון מחידש מזכיר אותו בתפלה הסמוכה אצלו הוא טעות אם דכן הוא באמת בסדר היום אבל אינו כן דעת ס' הכוונת כי דעת האריז"ל שלא יפרש חטאיו שלא להרבות בוידוים ובתחנונים בתפלת י"ח ע"ש:

והנה נשאלתי דבנוסח תפלה זו שבסידורי דידן איתא רבונו ש"ע תכפר לי על (עוני וחטאי ופשעי) וסדר זה דלא כמאן לא כר' מאיר ולא כחכמים עיין פ"ג דיומא וגם פתח בחטא עון ופשע וגם מסיים כן ובאמצע נקוט סדר אחר והנה באמת בנוסח תפלה זו בסידר האר"י והשל"ה ובסדר היום ליתא סדר זה רק חטא עון ופשע לכאורה היה נראה לפענ"ד שבאמת הוא ט"ס וצ"ל ותכפר לי על (חטאי עוני ופשעי) וכאשר באמת הוא כן בסידר האר"י והשל"ה ובסדר היום אך גם מנוסח התפלה קודם אמירת תהלים איתא ג"כ לטהרנו מעונותינו ולסלוח חטאתינו ולכפר פשעינו והוא ג"כ כסדר דידן ע"ש:

אתה ה' אלהים הזן ומפרנס הנה מנהג זה להתפלל על המזון בש"ת מובא ג"כ במג"א שם בשם האריז"ל ע"ש ועיין בשע"ת דמוכח מזוהר שאין להתפלל על המזון בתפלת מנחה ע"ש ומה דאמרינן והמציא לי מזונותי וכו' בהיתר ולא באיסור לכאורה באיסור מאן דכר שמי' עיין בשו"ת ח"ס שהכוונה שלא יצטרך להתיר את האיסור כי כמה פעמים אנו מתירין לצורך עני וכדי חייו ע"ש ולפענ"ד אפשר עפ"י מ"ש בספר מגיד תעלומה על ברכות דף ל"ב שסיבת חטא העגל היה שהיה בידם ממון של מצרים וכח הרע שהיה בממון הלז החטאו את העם ורבותינו כשהיה הגיע לידן ממון שהבינו שהבעלים הסגילו בו כח הפועל לרע כגון גזל וחמס ריבית חילול שבת וכדומה לא היו נהנים מאותו ממון ועכ"פ יראה ליתנם לעכו"ם במקום המצטרך ליתן ע"ש וזה בהיתר ולא באיסור ר"ל שפרנסתו יבא לו ממון כזה שלא נעשה בו איסור אם כי אצלו לא באת ע"י איסור כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים הנה נוסח סידורי אשכנז כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברחמים וכן הוא בתוס' תענית דף י"ג ובמחזור ויטרי ותדב"א פ' עשרים ונוסח סידר ר"ע וספרד והרמ"ק והאר"י ובאבודרהם כי אתה שומע תפלת כל פה ונוסח דידן הוא מורכבת ועיין בסידר ר' קאפיל שבשחרית כנוסח ספרד ובמנחה וערבית כנוסח דידן ועיין בסידר האר"י ז"ל שיש בברכה זו ל"ה תיבות וכן הוא בכל בו ונוסח אשכנז מכוון למנין הלז אך רבינו האר"י ז"ל גורס אב הרחמן אם כי אינו גורס רק תפלת כל פה אעפ"כ ל"ו תיבות הם ואפשר שאינו גורס תיבות (חוס) ולכאורה נראה כן מדברי פע"ח ע"ש:

רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה הנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות (שעה) גם בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ליתא אך הוא ברמב"ם ובר"ן פ"ג דר"ה ובאבודרהם ובסידורי ספרד והרמ"ק ועיין בעיון תפלה שיש אומרין (ובתפילתם שעה) והיא טעות רק ולתפילתם שעה אך אותן שאין אומרין תיבות (שעה) יש להם לומר ובתפילתם ע"ש ובאמת באבודרהם הנוסחא ולתפילתם שעה אבל ברמב"ם ובר"ן שם הנוסחא ובתפילתם שעה וא"כ מי שעושה כהרמב"ם והר"ן בודאי לא מקרי טועה ועיין בסידר דעת קדושים שכתב ג"כ שאין קפידא בדבר שבי"ת משמש כמו למ"ד ע"ש ודעביד כמר עביד והשב את העבודה לדביר ביתך הנה נוסח סידר ר"ע ובמחזור ויטרי וברמב"ם ובאבודרהם (והשב העבודה לדביר ביתך) אך נוסח סידורי דידן לומר (והשב את העבודה) הוא בתוס' סוף מנחות ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון עיין בטור שבספרד אין אומרין רצה ה' אלהינו וכו' במנחה אלא מתחילין ואשי ישראל ותפלתם וכו' וכ"כ ר' סעדיה וטעם ע"ז עיין בב"ח אך הב"י כתב שעכשיו נוהגין בכל המקומות לומר רצה בכל התפלות ע"ש והנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות (מהרה) וכ"כ במט"ע בשם ר"י הלוי שלא לומר מהרה לפי שעל נשמת הצדיקים קאי (וכמ"ש התוס' בסוף מסכת מנחות לפי' הא') וגרס והשב את העבודה למלאות את החשבון ל"ד תיבות שצריך להיות בברכה זו (וכמ"ש בכל בו ובסידר האר"י והנה בטור גם תיבות באהבה ליתא רק (ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון) וכן הוא ברש"י פ"ק דברכות דף י"א אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ובסידר ר"ע ובאבודרהם ובמחזור ויטרי ובב"י וכן נראה מדברי התוס' במנחות שם שהיה נוסחתם כנוסח דידן ע"ש ודע דלפי הנראה במט"מ יראה שהנוסחא הוא (ותפלתם במהרה וכו') אך נוסח דידן (מהרה) בלא בי"ת הוא בכל הנוסחאות הנ"ל ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך הנה יש מוסיפין כאן נוסח ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצינו והנה נוסחא זו ליתא בכל הסידורין שלנו וגם ברמב"ם ובאבודרהם ליתא ובסידר הרמ"ק מצאתי (ותחפוץ בנו ותרצינו) וכן הוא בסידר ר"ע גבי תפלת ר"ה ע"ש ובמחזור ויטרי מצאתי (ואתה ברחמים תחפוץ בנו ותרצינו) אך נוסחא זו הוא בסידורי ספרד: והנה בר"ח ובחוה"מ אומרים כאן יעלה ויבא ואם שכח לאמרו (וכן הדין בנסתפק אם אמר מג"א) עיין בש"ע סי' תכ"ב דבר"ח בשחרית ובמנחה ובחוה"מ בין בשחרית ומנחה ובין במעריב אם נזכר קודם שהתחיל מודים יאמר יעלה ויבא שם ואח"כ לא יאמר פעם ב' ברכת המחזיר רק יתחיל מודים (והנה דעת הקיצור ש"ע שיחזור לברכת רצה ויאמר יעלה ויבא וברכת המחזיר וכוונתו עיין בהגהות שם גבי משיב הרוח אך עיין בנשמת אדם דכתב ג"כ דבהגר"א ובא"ר מקשין על דין זה ומ"מ לדינא כתב כיון דלא כתבו להיפך וכל קישי' יש לו תירץ ע"כ אין לזוז מדברי הש"ע ועיין בספר שלמי חגיגה דכתב ג"כ דנראה דדעת הרבינו יונה בפ' תה"ש דחוזר לברכת רצה ומ"מ לדינא הסכים לדעת הש"ע ולזה הסכים גם כן בסידר היעב"ץ ובסידר ד"ח) ואם נזכר לאחר שהתחיל מודים עד שלא עקר רגליו חוזר לברכת רצה ומשעקר רגליו חוזר לראש ואם שכח בר"ח במעריב בין שהוא ר"ח יום אחד ובין שהוא ב' ימים אינו חוזר ואפילו לא התחיל עדיין מודים כיון שסיים הברכה גומר תפלתו והטעם לפי שאין מקדשין החודש בלילה ויתר ביאר דינים אלו אבאר אי"ה בסדר ר"ח ע"ש:

והנה דעת היעב"ץ דגם בערבית אם נזכר קודם מודים יאמר יעלה ויבא וכ"כ בא"ר סי' קי"ד בשם מעדני יו"ט ושיש ראיה ברורה לזה מטור סי' קפ"ח בשם ר' יוסף (וכ"כ בס' ש"ח בשם רדב"ז) אך כתב דדעת הב"י והב"ח והט"ז והמג"א דבדבר שאין מחזירין אפילו לא התחיל ברכה שלאחריה אינו מזכיר ושכן מצא ברשב"א ע"כ כתב דשב ואל תעשה עדיף ע"ש ולזה הסכים ג"כ בס' ש"ח הנ"ל ובחיי אדם ובקיצור ש"ע:

ועיין בשע"ת בשם ס' מאמר מרדכי דאם אמר בא"י הוי כאלו סיים הברכה וצריך לסיימה ולומר יעלה ויבא קודם מודים וכן בר"ח במעריב מסיים הברכה וגומר תפלתו אך בשם ס' ש"ח כתב דבר"ח במעריב מסכים לדינו אבל בשחרית ומנחה וכן בחוה"מ בין בשחרית ומנחה ובין במעריב יסיים למדני חוקיך ואח"כ יחזור לרצה והוא עפ"י דברי הריטב"א ז"ל ע"ש:

ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים הנה נוסח המחזור ויטרי (ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים כמאז) וכפי הנראה בסדר היום יראה לכאורה שנוסחתו (ועין בעין נחזה בשוב ה' ציון) אך נוסח סידורי דידן בסידר ר"ע ואבודרהם ובסידורי ספרד והרמ"ק בא"י המחזיר שכינתו לציון עיין ברש"י פ"ק דברכות דף י"א שמביא נוסח ברכה זו ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון או ברוך שאותך לבדך ביראה נעבוד ע"ש אך בכל הנוסחאות כנוסח סידורי דידן וכן הוא בזוהר פקודי דף רס"א ומרש"י ז"ל בלא"ה אינו ראיה כי שם הביא רש"י ז"ל הברכה שהיה הכהנים מברכין אחר העבודה ע"ש ובאמת בשעת נשיאת כפים דמקרי עבודה גם אנו מברכין שאותך לבדך ביראה נעבוד:

ועיין בספר דרך משה הנספח לס' הגן שהתרעם מאוד על שהרבה אנשים תיכף כשהש"צ מסיים ברכת המחזיר שכינתו לציון אומרים מודים דרבנן ואינם עונים אמן ומביא מעשה רב מחסיד אחד שנתגלה לו בחלום שסיבת אריכות הגלות הוא מפני שאין משגיחין לענות אמן אחר ברכת הגאולה היינו אחר המחזיר שכינתו לציון ואחר הפורס סוכת שלם ע"ש ועיין בשלה"ק להפסיק בין אמן למודים כי אמן קאי על ברכת רצה והנה יש מקצת ש"צ עמי הארץ שאין מפסיקין בין המחזיר שכינתו לציון למודים והוא טעות גמור דכיון שהתחיל ברכה אחרת שוב אין לענות אמן:

מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו הנה כבר כתבתי לעיל שבמודים יכרע הראש והגוף בפעם אחת וע' בא"ר שכשאומר ה' אלהינו יזקוף אף שבמודים דרבנן א"צ לזקוף בהשם והטעם עש לעולם ועד הנה בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא תיבות אלו (לעולם ועד) אך ברוקח מצאתי כתוב שהוא מסיים מודים דריבנן על שאנו מודים לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד ע"ש ואלו משם נסתרך גם לישנא דידן צור חיינו מנן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק צורנו צור חיינו אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם על חיינו המסורים בידך הנה נוסח האבודרהם (ועל חיינו המסורים בידך) וכן לעיל (צור חיינו ומגן ישענו) אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ועל נשמותינו הפקודות לך הנה יש אומרין (המופקדת לך) וכן הוא בסידר ר' קאפיל אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ובזוהר פ' פקודי דף רס"ב ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאתיך וטובתיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים הנה בסידר ר"ע ליתא כל זה ונוסח הרמב"ם (ועל ניסיך שבכל יום ויום ועל נפלאותיך שבכל עת ועת ערב ובוקר וצהרים) ונוסח המחזור ויטרי (ועל ניסיך וכו' ועל נפלאתיך וטובתיך שבכל יום ובכל עת וכו') אך נוסח סידורי דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ובאבודרהם הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך הנה בסידורי אשכנז ליתא שם תיבות (כן) וכ"כ בסידר היעב"ץ שתיבות מעולם הוא נקשרת למעלה (כי לא תמו חסדיך מעולם) ע"ד הכתוב זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה ע"ש אך בסידורי ספרד והרמ"ק ובמחזור ויטרי ובאבודרהם כנוסח דידן (ודע דבסידר ר"ע יש כאן תוספת נוסחא אחר קוינו לך (ולא הכלמתנו ה' אלהינו לא עזבתנו ולא הסתרת פניך ממנו) הנה בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים ואם שכח אין מחזירין אותו ונוסחתה אבאר אי"ה בסדר חנוכה ופורים:

מודים דרבנן הנה נוסח מודים דרבנן מוזכרה בגמ' סוטה והטעם שנקרא מודים דרבנן עיין בב"י בשם ע"כ מפני שהוא תקון הרבה חכמים כדאיתא בגמ' שם והנה בנוסח סידורי דידן יש איזה שינוים מבנוסח הגמ' ואבאר בע"ה כל הנוסח:

מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו וע' בעט"ז שלא לומר ה' אלהינו מפני שצריך לומר מודים דרבנן בשחיי' ובשם הוי"ה צריך לזקוף דכתיב ה' זוקף כפופים ובאמת בנוסח הש"ע אינו רק (מודים אנחנו לך אלהינו) ע"ש אך נוסח דידן לומר ה' אלהינו הוא מדברי הגמ' וברי"ף ורמב"ם ואו"ז ורוקח ובסידר ר"ע ובטור וכן הוא ברמ"א ע"ש ועיין במג"א דאין להקפיד משום ה' זוקף כפופים אלא בסוף ברכה וה"ה בתחילת ברכה היכא שזוקף מיד אבל הכא שאינו זוקף עד שגמר כל הברכה וכו' ובשם רש"ל כתב דכשאומר מודים אנחנו לך יכרע ואח"כ כשאומר השם יזקוף מעט (והא דלא יזקוף זקופה גמורה היינו משום שיש אומרין שצריך לומר מתחילה ועד סוף בשחיי' אחת והרמ"א העיד ע"ז דכן נוהגין) ויהיה זקוף כך עד סופו ואז כשסיים על שאנו מודים לך יחזור ויכרע ע"ש ודעת הב"ח לזקוף זקופה גמורה דא"צ לשחות רק תחילה וסוף ועיין במג"א עוד בשם הב"ח דבמודים דרבנן א"צ רק כפיפות הראש (וכן הוא עפ"י האריז"ל) אך העולם אין נוהגין כן ע"ש אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש הנה תיבות (והקדוש) ליתא בגמ' וברי"ף וברוקח ואו"ז ואבודרהם אך הוא ברמב"ם וברמזים:

על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו הנה נוסח הגמ' ובסידר ר"ע וברמב"ם ואבודרהם ובסידורי ספרד (תחיינו ותחננו) אך נוסח דידן ברוקח ובאו"ז ובטור והנה נוסח הרא"ש הוא תחיינו ותקיימנו ותחננו והוא מורכבת מנוסח דידן והגמ' ונוסח הרי"ף תחיינו ותנחמנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך הנה נוסח הגמ' והרי"ף ותקבצנו ותאסוף גליותינו וכו' אך נוסח דידן ברמב"ם וברוקח לשמור חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם הנה בנוסח הגמ' ליתא תיבות אלו (ולעבדך בלבב שלם ונוסח ספרד והרי"ף והרא"ש (ולעבדך ולעשות רצונך בלבב שלם) ונוסח הרמב"ם (ולעבדך באמת ולעשות רצונך בלבב שלם) אך נוסח דידן הוא בטור ובאבודרהם על שאנו מודים לך ופרש"י על שנתת בלבנו להיות מודים לך ועיין בב"י עוד פרושים ע"ז והנה במקצת סידורין (על שאנחנו מודים לך והטעם מובן כמו שכתב הבאה"ט סי' קפ"ז לומר ועל הכל אנחנו מודים ולא אנו דאנו היא לשון אנינות ע"ש אך בכל הנוסחאות שאנו מודים לך: ברוך אל ההודאות הנה בגמ' ליתא כאן שום חתימה וכן הוא ברמב"ם ובסידר ר"ע ובכל בו ובלבוש וכ"כ בא"ר בשם הסמ"ג ורבינו ירוחם ורש"ל ע"ש אך בירושלמי חותם בה בא"י אל ההודאות והעיד ע"ז בד"מ שכן המנהג הפשוט וכ"כ הטור שכן היה נוהג אביו הרא"ש ע"ש אבל דעת הב"י לאמרו בלא שם וכמו דלגבי ברכת בורא נפשות רבות שג"כ בגמ' דידן בלא חתימה ובירושלמי חתם בה בא"י חי העולם והכריע תר"י לחתום בלא שם רק ברוך חי העולמים וכן העתיק בהש"ע וכן מנהג העולם:

והנה כבר כתבתי לעיל שלענות מודים עם הש"צ מפסיק אפילו בק"ש וברכותי' אך לא יאמר רק תיבות אלו מודים אנחנו לך אבל אם עומד בתפלה אינו מפסיק רק אם הוא עומד אצל ברכות אלו ששוחה בהם ישחה ג"כ עם הציבור (אבל אינו מפסיק אלא אומר סיום של אותה ברכה שעומד בה ואפילו עומד במודים אינו אומר מודים דרבנן רק מודים דתפלת י"ח) ואם עומד בשאר ברכות אם הוא באמצע הברכה שוחה עמהם אבל אם הוא בתחילתה או בסופה לא ישחה שאין שוחין בתחילת ברכה או בסופה אלא באבות והודאה ש"ע סי' ק"ט:

ועיין בא"ר בשם לבוש שהש"צ א"צ להמתין עד שיסיימו הציבור מודים דרבנן אלא מתפלל לפניו בעוד שהציבור אומרים והב"י והב"ח כתבו בשם הירושלמי דר' זעירא היה מכוין לומר מודים דרבנן מעט מעט כדי שיסיים עם הש"צ כשסיים ברכת הודאה ונראה כאלו כורע עמו תחילה וסוף והיינו דהיה נוהג עצמו לכרוע תחילה וסוף במודים דרבנן ובשם תשו' הרא"ש כתב שהחזן יאריך בתיבות מודים עד שיאמר הקהל מודים דרבנן ע"ש:

ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובאבודרהם ליתא תיבות (ויתנשא) ונוסח המחזור ויטרי יתברך ויתרומם וישתבח אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק ור' קאפיל (והנה ברוב סידורין הוא הרי"ש של יתברך והמ"ם של יתרומם בצר"י וכן הוא בש"ת אך ביעב"ץ בפתח ובספרד בקמ"ץ) שמך מלכנו לע"ו הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק ובמחזור ויטרי ובאבודרהם תמיד שמך מלכנו לע"ו ובסידר ר' קאפיל במנחה תמיד שמך מלכנו באמת לע"ו ובמעריב כנוסח ספרד ובשחרית כנוסח דידן ע"ש: וכל החיים יודוך סלה (הנה בסידורי ספרד ור"ע ובלבוש איתא לומר כאן בעשי"ת וכתוב לחיים וכו' אך בכל סידורי דידן מקומו' קודם וכל החיים ואי"ה בתפלת ר"ה אבאר הכל) והנה בסידורי ספרד והגר"א הכ"ף של וכל בקמ"ץ אך ביעב"ץ בחולם ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב באבודרהם ובסדר היום ליתא תיבות (לעולם) ובסידר ר"ע כל הנוסח ליתא ונוסח סידורי אשכנז ויהללו את שמך באמת אך נוסח דידן בסידורי ספרד ורמ"ק והשל"ה והנה נוסח המחור ויטרי ויהללו לשמך הטוב באמת ובסידר ר' שבתי בשחרית ויהללו ויברכו את שמך הגדול לעולם באמת כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו האל הטוב בסידורי אשכנז ליתא תיבות (האל הטוב) ובסידר ר"ע והשל"ה והאבודרהם כל הנוסח ליתא ומדברי הסדר היום נראה שניסחתו האל ישועתנו כי האל הטוב אך נוסח דידן בסידורי ספרד והרמ"ק ועיין בסידר האר"י שיש בנוסח ברכה זו פ"ז תיבות ונוסח סידורי אשכנז מכוון למנין פ"ז:

בא"י הטוב שמך ולך נאה להודות עיין בפרמ"ג דבלבוש משמע דכורע כשאומר הטוב שמך ולך נאה להודות וכן משמע לכאורה מפרש"י ברכות דף ל"ד ד"ה תחילה וסוף אבל ברש"י דף י"ב מוכח בהדי' דגם כאן כורע בברוך כמו לגבי אבות ע"ש וכן הוא בהדי' בכתבי האריז"ל עיין במשנת חסידים וכן נראה מדברי הרמב"ם הבאתיו לעיל קודם תפלת י"ח בסדר הכריעות והזקיפות ע"ש:

ברכת כהנים עיין בטור סי' קכ"א שאחר הודאה ברכת כהנים דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת אלמא לאחר העבודה ברכה והעבודה והודאה חדא מילתא היא ע"ש ועיין בטוש"ע סי' קכ"ז דאם אין שם כהן לישא כפיו אומר הש"צ אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה וכו' ועיין ברמ"א סי' קכ"א שהמנהג פשוט שגם יחיד אומר ברכת כהנים אך אינו נראה לו וכן דעת המחבר שם שיחיד אין אומר אך המג"א כתב שם שאין למחות ביד האומרו ע"ש ובמדינותינו המנהג כדעת המחבר (ועיין בטור סי' קכ"ז שאנשי מערב אינם אומרים כלל ברכת כהנים רק פסוק ושמו את שמי אומר הש"צ מפני שאסור להזכיר השם אלא אם היה כהן ע"ש) ועיין בש"ע שם שאין עונים אמן אחר ברכת כהנים אלא לבסוף עונים כיה"ר ועיין במג"א בשם הב"ח דיש עונים כיה"ר אחר כל פסוק ופסוק אבל אותן שעונים אחר שני פסוקים ראשונים רק יה"ר טועין הם ועיין בט"ז שמיישב גם מנהג זה: והנה המנהג שהקהל עונים אחר פסוק ראשין בזכות אברהם ובפסוק שני בזכות יצחק ובפסוק שלישי בזכות יעקב והטעם מפני שג' ברכות אלו הם בזכות שלשת אבות כמ"ש באבודרהם ע"ש:

ועיין במג"א בשם זוהר חדש דכשיאמר יברכך ה' יראה הש"ץ כלפי היכל וישמרך יראה כלפי ימין שלו יאר ה' פניו לצד היכל אליך ויחונך לצד שמאלו ע"ש והנה בסידורין שלנו נרשם ג"כ (ישא ה' פניו לצד היכל (אליך) לצד ימינו (ישם לך) לצד שמאלו (שלום) לצד ימינו ועיין בסידר היעב"ץ שטעות הוא כי לפי דעת הזוהר בפסוק ישא אינו צריך להפוך הפנים לשום צד ע"ש:

(והנה בסידרי ספרד איתא לומר גם פסוק ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם וכן דעת הב"י בשם הרמב"ם ורוקח וסידר ר"ע ורב סעדיה ודלא כדעת הרש"י והמנהיג וכן העתיק בהש"ע לאמרו אך כבר העיד עלינו הרמ"א בד"מ שהמנהג במדינות אלו שלא לאמרו וכ"כ המג"א) ועיין עוד במג"א בשם צ"ה והשל"ה שטוב לומר בשעת ברכת כהנים (אל נא קרב תשועת מצפיך וכו') והיא נדפסה בקצת סידורין:

ועיין ברמ"א שאין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וברכת כהנים אלא בזמן הראוי לישא כפיו דהיינו בשחרית ובמוסף ובת"צ גם במנחה והנה לענין אם אומרים ברכת כהנים בבית אבל ובט"ב שחרית יש בזה דעות לכאן ולכאן אך המנהג שאין אומרים אבל בט"ב במנחה אומרים כבשאר ת"צ ואכתוב בזה בסדר ט"ב:

שים שלום טובה וברכה חיים בסידורי אשכנז ליתא תיבות (חיים) וכן בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא אך נוסח דידן היא בסידורי ספרד והרמ"ק חן וחסד ורחמים הנה בסידר ר"ע ליתא תיבות חן רק (חסד ורחמים) ונוסח סידורי ספרד (חן וחסד צדקה ורחמים) אך נוסח סידורי דידן ברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאבודרהם עלינו ועל כל ישראל עמך הנה נוסח ר' קאפיל עלינו ועל כל עמך בית ישראל אך בסידורי ספרד וברמב"ם ובאבודרהם כנוסח דידן ולכאורה (על כל ישראל עמך ועלינו) הוי למימר דהא המתפלל בעד חבירו והיא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה ואפשר כיון דאמר עלינו ולא אמר לי הוי ג"כ כמתפלל בעד חבירו רק דהוא כולל עצמו עמהם אח"כ מצאתי בסידר תפלה לדוד גבי קדיש דרבנן לומר לנא ולהון כיון דצריך להיות פיו ולבו שוין וידוע דאדם קרוב אצל עצמו ע"ש ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך הנה נוסח סידורי ספרד ור' קאפיל כלנו יחד באור פניך ונוסח הרמב"ם (ברכנו אבינו כלנו ממאור פניך) אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו תורת חיים ואהבת חסד הנה נוסח סידורי ספרד והרמב"ם והאבודרהם וסדר היום תורה וחיים אהבה וחסד ונוסח סידר ר"ע (תורת חיים אהבה וחסד) אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובמט"מ ואפשר כוונת נוסחותינו משום דיש אהבה שהיא תלוי' בדבר דבטל דבר בטלה אהבה לכך מתפללין על אהבת חסד וחסד ה' היא מעולם ועד עולם שאינו בטילה לעולם צדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום הנה נוסח סידורי ספרד והאבודרהם (צדקה ורחמים ברכה ושלום) ובסידר ר"ע ליתא רק (צדקה ורחמים) ותו לא אך נוסח סידורי דידן הוא במחזור ויטרי וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל הנה נוסח סידורי אשכנז ומחזור ויטרי והאבודרהם וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל ונוסח סידר ר"ע (וטוב בעינך לברך את עמך ישראל ברחמים) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוב עוז ושלום הנה נוסח סידורי אשכנז הוא ובכל עת ובכל שעה בשלומך) וכן הוא ברוקח סי' ר"ד ובד"מ סי' קפ"ז ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק ובאבודרהם (ברוב עוז ושלום) ונוסח דידן הוא מורכבת ונוסח המחזור ויטרי ובכל יום ובכל עת ובכל שעה בשלומך) ונוסח סידר ר"ע אינו רק בכל עת ולכאורה הכוונה משום דעת היינו שעה אך עיין בד"מ שם החילוק בין עת לשעה כי עת היא עת הזמן קיץ וחורף ושעה היא משעות היום והמט"מ כתב כי עת היא שש שעות כי ארבעה עתים משתנים מהבוקר עד חצי היום ומחצי היום עד הלילה וכו' ע"ש:

ועיין בהרמ"א שם דהמנהג לומר בשחרית שים שלום וכן בכל זמן שאומרין ברכת כהנים דהיינו במוסף ובת"צ במנחה ובלא"ה אומרין שלום רב ומה ששייך שים שלום לברכת כהנים עיין במט"מ שיש בו מעין ברכת כהנים דהיינו ברכנו אבינו נגד יברכך באור פניך נגד יאר שים שלום נגד וישם לך שלום ע"ש ויש נוהגין לומר גם במנחה (שים שלום) רק בערבית אומרים שלום רב וכן הוא בסידר ר' קאפיל והטעם נראה לפענ"ד כיון דבת"צ אומרין גם במנחה שים שלום וכן במנחה בשבת הביא הרמ"א דיש אומרין שים שלום ע"ש לכך משום לא פליג אמרינן בכל מנחה ודעת האריז"ל לומר גם במעריב שים שלום וכן נראה מסידר ר"ע גבי תפלת ערבית דשבת ע"ש ועיין בכל בו שיש בנוסח שים שלום נ"ג תיבות ונוסח אשכנז מכיון למנין הלז: בא"י המברך את עמו ישראל בשלום הנה בעשי"ת יש חותמין בא"י עושה השלום ואכתוב מזה אי"ה בסדר עשי"ת ועיין בסי' ס"ו בט"ז ובמג"א בשם מהר"י אבוהב שיחיד עונה כאן אמן על ברכתו וכן הוא בסדר היום כיון שהוא סוף הברכות ע"ש אך עיין במג"א שם בשם הלבוש דלדידן דקי"ל בסי' רט"ו דאין היחיד עונה אמן אחר ברכתו רק בברכת ובנה ירושלים בבהמ"ז א"כ גם כאן אין עונים ע"ש אך לפי מ"ש הב"י גבי ברכת צור ישראל דאף אותן שעונין אמן אחר ברכת היחיד אחר סיום הברכות מ"מ לא יענה שם כיון שאסור להפסיק בין גאולה לתפלה ע"ש א"כ הה"ד כאן וכן הוא בהדי' בסידר היעב"ץ ע"ש:

אלהי נצור לשוני מרע זה הוא תפלת מר ברי' דרבינא בתר צלותי' בפ"ב דברכות והנה בגמ' שם יש עוד כמה בקשות אחרות שהיו כל אחד אמר אחר תפילתו והטעם שהעולם ביררו להם בקשה זו דאלהי נצור עיין בשל"ה ובחרדים פ"ו ממצות תשובה ושפתי מדבר מרמה הנה נוסח הגמ' היא (ושפתי מדבר מרמה וכן היא נוסח סידורי ספרד והשל"ה אך נוסח סידורי דידן בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה הא דלא אמר ולמקללי אדום עיין בר"ח פ"ו משער ענוה ובשל"ה עקב ובהלכות תשובה משום דלפעמים אדם שומע חרפתו ושותק אמנם נפשו מרה לו וזה תועבת ה' כל גבה לב אפי' אינו מראה הגאוה רק בלב ע"ז מתפללין ולמקללי נפשי תדום שגם הנפש לא ירגיש בעלבונו וזה נפשי כעפר לכל תהיה ע"ש פתח לבי בתורתך ואחרי מצותיך תרדוף נפשי אפשר הכוונה משום דמדת ענוה לפעמים הוא חסרון לגבי תורה ומצות כי יאמר מי אנכי לברר הלכה לאימתו של תורה או ללמוד עם תלמידים או להניח תפילין דר"ת וכדומה ע"ז מתפללין שאף שיהיה לנו מדת ענוה בכ"ז פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי ובדרך צחות אפשר לומר עפ"י המעשה שמביא בחובת הלבבות פ"ד משער ענוה באחד מהחסידים שדיברו עליו לה"ר ושלח למדבר בו מנחה כלי מזמרת הארץ וכתב לו שלחת לו מנחה מזכיותך ע"כ גמלתיך בזה כי המצות אשר עשה המספר לה"ר נותנין לזה שדיבר בו ע"ש וא"כ מי שמדבר לה"ר אינו כדאי לעסוק בתורה ומצות ולתת לאחרים חילו לכך כאן שהתפלל נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה שלא אדבר לה"ר ע"ז מתפלל אח"כ פתח לבי וכו' וכל פוטפוטין בישין לבר מפוטפיטי דאורייתא:

ודע דנוסח הגמ' היא (ובמצותיך תרדוף נפשי) וכן הוא בסידורי אשכנז ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ונוסח סידר ר"ע (ולמצותיך תרדוף נפשי) אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק והשל"ה והנה בנוסח הגמ' יש כאן תוספת (ותצילני מפגע רע ומיצה"ר ומאשה רע ומכל רעות המתרגשות לבוא בעולם) אך בכל הנוסחאות ליתא וכל הקמים והחושבים עלי לרעה הנה נוסח הגמ' היא (וכל החושבים עלי רעה) וכן הוא בסידורי אשכנז ובאבודרהם ונוסח המחזור ויטרי (וכל המחשבים עלי רעה) ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק וסידר ר"ע (וכל הקמים עלי לרעה) אך נוסח דידן הוא מורכב מנוסח סידורי ספרד וסידורי אשכנז מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם הנה נוסח הגמ' היא (וקלקל מחשבותם וכן הוא בסידר ר"ע ובטור ובאבודרהם ובמחזור ויטרי ובסידורי ספרד אך נוסח סידורי דידן הוא ברוקח סי' רי"א: עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו הנה זה אינו מנוסח הגמ' אך הוא מאגדת שמואל כל הרגיל בדברים הללו זוכה ומקבל פני השכינה עשה למען וכו' והובא בטוש"ע וברוקח סי' שכ"ג והנה נוסח סידורי אשכנז הוא עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען קדושתך עשה למען תורתך והנה אם כי נוסח דידן מבואר בטוש"ע בשם האגדה בכל זה גם נוסח אשכנז בודאי ג"כ יסדתה מהררי קודש וכן נראה מסדר היום ובדברי האגדה הלז יש כמה נוסחאות כי ברוקח איתא נוסח אגדה זו נעשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען משיח צדקך עשה למענך אם לא למענינו למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו) ורבינו הטור גופא אע"פ שהעתיק נוסח האגדה כנוסח דידן נוסח תפילתו בנוסחא אחרינא (עשה למען שמך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך עשה למען מלאכי מרומים עשה למען ימינך עשה למען צדקתך עשה למענך וכו') ובסידר ר"ע יש ג"כ נוסחא אחרינא בזה ע"ש:

והנה במקצת סידורין יש כאן קודם עשה למען שמך תוספת נוסחא יהר"מ ה' או"א שלא תעלה קנאת אדם עלי וכו' מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך וכו' והנה נוסח מלכנו ואלהינו וכו' הוא מסודר ר"ע והובא בטור ובמחזור ויטרי (ועי"ן בסידר ר"ע ששם נאמר לומר נוסח מלכנו ואלהינו קודם אלהי נצור וכן היא במחזור ויטרי אך בטור הוא קודם עשה למען שמך ע"ש) ונוסח שלא תעלה קנאת אדם עלי וכו' הוא בספר אור צדיקים ממר"ם פאפרש ובקיצור השל"ה יהי' לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי הנה נוסח זה לומר יהי' לרצון אחר תפלת י"ח היא מתוקן חכמז"ל פ"ק דברכות והנה דעת רוב הפוסקים לומר פסוק יהי' לרצון קודם אלהי נצור וגם אח"כ אך כבר העיד בנו הרמ"א שמנהג מקומות אלו לומר אלהי נצור קודם יהי' לרצון ודעביד כמר עביד וכו' והנה לענין אם הש"צ אחר החזרת התפלה יאמר וכן יהי' לרצון או לאו דעת הרמ"א בסי' קכ"ג דאין אומר (והטעם עיין בט"ז דאין שייך לומר והגיון לבי דלא התפלל על עצמו והמג"א כתב משום דיאמר אח"כ תתקבל צלותהון) אך דעת השל"ה הובא במג"א לאמרו וכן נראה דעת הב"י שם וכ"כ בס' שערי רחמים מהגר"א אך כל זה לענין פסוק יהי' לרצון אבל פסוק (ה' שפתי תפתח) שאומרין קידם תפלת י"ח מפורש בהש"ע שם דצריך גם הש"צ לומר בהחזרת תפילתו ועיין במג"א שם דאבל שאר פסוקים הנהוג לומר קודם תפלת י"ח דהיינו כי שם ה' אקרא ושומע תפלה עדיך א"צ לאמרם ואפילו בשחרית שלא אמר בלחש ע"ש: והנה איתא בהסידורין בשם השל"ה שקודם יהי' לרצון יאמר פסוק אחד מתנ"ך המתחיל באות ראשון משמו ומסיים באות אחרון משמו (והוא סגולה שלא לשכוח שמו בשעת הדין) ע"ש והנה בשל"ה ליתא וגם בקיצור של"ה לא מצאתי' אך בא"ר מביא זאת בשם איזה ס' ע"ש סוף סי' קב"ב:

עושה שלום במרומיו הנה קודם שיאמר עושה שלום עוקר רגלו השמאלית ופוסע לאחריו ג' פסיעות בכריעה אחת ושיעור כל פסיעה כדי ליתן עקב בצד גודל (ודיני הג' פסיעות שלאחר התפלה ג"כ בש"ע סי' קכ"ג) וקודם שיזקוף משתחוה לשמאלו שהיא ימין השכינה ואומר עושה שלום במרומיו וחוזר ומשתחוה לימינו ואומר הוא יעשה שלום עלינו וחוזר ומשתחוה לפניו השתחואה גדולה כעבד הנפטר מרבו ואומר ועל כל ישראל ואמרו אמן (ואף יחיד אומר ואמרו אמן כנגד המלאכים המציין לשמרו מט"מ) ועיין במג"א דאותן שאומרים עושה שלום בעוד שפוסעים טועים הם אלא כמ"ש שאחר פסע הג' פסיעות קודם שיזקיף יאמר עושה שלום ויעמוד שם ויכוין רגליו זא"ז כמו בתפלה מג"א ולא יחזור פניו לצד הציבור עד שיסיים הש"צ תפילתו ולא יחזור למקומו עד דמטי הש"צ לקדושה ועכ"פ עד דפתח הש"צ התפלה (וכשאומרים פיוטים חוזר כשמתחיל הש"צ התפלה וכן אם בעת שגמר הג' פסיעות הגיע הש"צ לקדושה יכול לחזור תיכף למקומו כדי שיאמר הקדושה במקומו) וגם הש"צ גופא צריך להמתין כדי הילוך ד' אמות וכן מי שמתפלל ביחידות (ודעת המג"א בשם הב"ח דמי שמתפלל ביחידות טוב להמתין כשיעור שיגיע הש"ץ לקדושה) כ"ז עיין בש"ע סי' קכ"ג ובמג"א שם והם מדינא דגמ' מס' יומא פ' הוציא לו ע"ש ואם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו אסור לפסוע ג' פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפילתו (והטעם מפני שאסור לעבור לפני המתפלל בתוך ד' אמות) ש"ע סי' ק"ב ועיין סי' קכ"ג דהש"ל לאחר חזרת התפלה א"צ לפסוע ג' פסיעות והמג"א כתב דאם רוצה לפסוע אין למחות בידו ע"ש:

ודע דנוסח סידורי ספרד היא (עושה שלום במרומיו היא ברחמיו יעשה שלום עלינו וכו') וכן היא באמת בזוה"ק פרשת תרומה דף קס"ט אך נוסח סידורי דידן היא במחזור ויטרי ובטור:

והנה הטעם של הפסיעות שלאחר התפלה עיין במג"א שכתב ששמע מפני שבשכר ג' פסיעות שפסע נבוכדנצר זכה להחריב הביהמ"ק לכך פוסעין ג' פסיעות ומתפללין שיבנה הביהמ"ק ע"ש (והרמ"א כתב הטעם שמתפללין על בנין ביהמ"ק מפני שתפלת י"ח כנגד הקרבנות לכך מתפללין שנזכה להקריב קרבנות ממש) ולפי טעם זה אם רוצה עומד במקומו ואינו חוזר וכ"כ המג"א בשם הכ"מ אך ע"ש בשם הב"י טעם אחר ולפי טעם הב"י צריך לחזור ג"כ ג' פסיעות שיהיה בין הכל ששה פסיעות ומהאי טעמא כתב המג"א דמקפידין שלא יעבור אדם ויפסוק בין הששה פסיעות ע"ש אך מה שנוהגין כשרואין שרוצה אחד לעבור לפניהם מהרין לשוב למקומן ואינם ממתינים השיעור המפורש בהש"ע עיין בבאה"ט ובמחהש"ק שהיא טעות אלא ימחה ביד מי שרוצה לעבור לפניו ואם לא ישמע לו העובר עונו ישא והיא נקי ע"ש:

החזרת הש"ץ הנה דיני של חזרת הש"ץ הוא בש"ע סי' קכ"ד ע"ש והטעם של החזרת התפלה עיין בהש"ע שם שאם יש מי שאינו בקי להתפלל יכוון למה שיאמר הש"צ ובטור איתא כדי שיענו אחריו קדושה ע"ש ובסידר השל"ה בשם הרמ"ק כתב דאין נגמר יחוד העליון אלא בהחזרת הש"צ כל התפלה וכבר כתבתי לעיל שגם בהחזרת הש"צ יאמר הפסוק ה' שפתי תפתח קודם התפלה ולאחר סיום החזרת התפלה אם לומר הפסוק יהי' לרצון אמרי פי דעת הרמ"א דאינו אומר אבל דעת השל"ה והגר"א דאומר ושכן נראה דעת הב"י ואינו צריך לפסוע ג' פסיעות בסיום החזרת התפלה ואם רגיל לפסוע אין למחות בידו ע"ש ולענין הקדושה ומודים וברכת כהנים וכן ברכת עננו בת"צ כתבתי כל אחד ואחד במקומו הראוי לו ע"ש:

ועיין בהש"ע שם דצריך לכוון לברכת הש"צ ולענות אמן ואם אין תשעה מכוונים קרוב להיות ברכה לבטלה ועיין בשע"ת בשם ש"צ שהאנשים הנגשים אל ה' נהגו להיות הסידר פתוח לפניהם בשעת החזרת התפלה ולכוין בכל מלה ושכן כתב השל"ה ע"ש וכ"כ בשערי רחמים מהגר"א לשמוע תפלת י"ח מפי מפי הש"צ מתוך הסידר ע"ש ועיין בהגהות חכמת שלמה ממהרש"ק דמסתפק באם שומע סיום ברכה ממי שמתפלל בלחש אם לענות אמן:

ועיין עוד בהש"ע והוא מדברי ש"ת לרבינו יונה שאם שח שיחת חולין בשעת חזרת התפלה הוא חוטא וגדול עונו מנשוא ועיין בס' דרך משה הנספח לס' הגן שהאריך לבאר דברים אלו עפ"י מה דמצינו בכתבי האר"י ז"ל דע"י הדיבור שמדברים בביהכנ"ס נעשה ר"ל דבר ולכך חטאו גדול מנשוא כמו חטא קין שהרג לאחיו ובזה פי' מאמר חכמז"ל במסכת ב"ק דבר בעיר אל יהלוך יחידי בביהכנ"ס שמלאך המות מפקיד כליו בביהכנ"ס ר"ל שהכליו של המלאך המות היא הביהכנ"ס שבחטא זה הורג את הבני אדם ע"ש:

ועיין ברמ"א שם שכל העם יעמדו כשחוזר הש"צ התפלה ע"ש והעולם אין נזהרים בזה ולכאורה נראה ג"כ ראיה למנהג העולם מדברי הגמ' יומא דף פ"ז דאמר היה קאמינא קמי דשמואל והוה יתיב וכי מטי הש"צ לאבל אנחנו חטאנו קא מיקם ע"ש הרי דגם שמואל היה יושב בהחזרת הש"צ ואלו התם משום חולשא דתענית והנה בבאה"ט כאן מציין לעיין בהלק"ט ואין הספר הלז תחת ידי אך בס' ש"צ מצאתי שמביא הלק"ט דברי המנהג לישב בהחזרת הש"צ ובק"ק ספרדים כלם בעמידה ושהכי מסתבר ע"ש ועיין בפרמ"ג שם במ"ז שבתוך ד' אמות של הש"צ מדינא אסור לישב ע"ש:

דיני ומנהגי אמן וב"ה וב"ש גרסינן בגמ' במסכת שבת פ' כל כתבי כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן וכו' ע"ש והובא בטור וב"י סי' קכ"ד ועיין בד"מ שם בשם הגמ' פ' חלק מאימתי התינוק זוכה לחיי העוה"ב משהתחיל לענות אמן ובמסכת ברכות פ' אלו דברים אמרינן גדול העונה אמן יותר מן המברך והטעם עיין בפרישה סי' קכ"ד בשם מנורת המאור דאמן עולה צ"א כמנין השני שמות הוי"ה אדנ"י ועוד כתב משום דשומע כעונה וגם העונה אמן הוא כעונה א"כ מי שעונה אמן בכוונה וכדינו ששמע ג"כ הברכה יש לו שכר כפול וע"ש עוד טעמים וטעם הא' הוא ג"כ בסידר השל"ה בשם הרמ"ק ובמחזור ויטרי ע"ש ואני שמעתי עפ"י מה דאמרינן ברעיא מהימנא ריש עקב דכל ברכה דאתיבו עלי' אמן דא איהו בקיומא כדקא יאות ע"ש א"כ אמן הוא גמר הברכה ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה) וכנגדו גודל העונש המבטל עניית אמן עיין בזוה"ק וילך דבגהינם אית מדורא בתראה דאקרי שאול תחתית ואבדון ומאן דנחית לשם ההוא אקרי גבר דאשתצי ואתאביד מכלהו עלמין ולההוא אתר נחתין הנהו גברא דמבזי לאתבא אמן וכו' ע"ש וכל דיני אמן וב"ה וב"ש היא בש"ע סי' קכ"ד ועיין מ"ש לעיל אחר ברכת ב"ש שאפילו בפסד"ז מפסיק לעניית אמן אבל ברכת ק"ש אינו מפסיק רק לאמן יש"ר ולאמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה ע"ש:

לא יענה אמן חטופה לחטוף ולמהר לענות אותו קודם שיסיים המברך ולא אמן קטופה דהיינו שמחסר קריאת הנו"ן או האל"ף שאינו מוציאה שתהא ניכרת ולא יענה אמן יתומה דהיינו שהש"צ מברך איזה ברכה והוא חייב באותו ברכה אבל אינו שמעה אע"פ שיודע איזה ברכה שמברך לא יענה אמן ואם אינו יודע איזה ברכה שמברך הש"צ אפילו אינו מחיוב באותה ברכה לא יענה אמן ש"ע סי' קכ"ד ודעת הב"ח להחמיר אפילו איכו מחיוב בה אם הוא ברכה שהוא להוציא רבים ידי חובתן כגון בתפלת י"ח ולא שרי ביודע אלא בבה"ת ובברכת הנהנין והאי עובדא של אלכסנדריא שהובא במסכת סוכה שהיה מניף בסודרין להודיע שסיים הברכה כדי לענות אמן בבה"ת היה ע"ש ולא ימתין עם עניית אמן אלא מיד שכלה הברכה יענה אמן רמ"א (ועיין במג"א דאם החזן מאריך הרבה בניגון ואמרו אמן יענו הקהל אמן מיד ולא ימתינו עליו דהוי הפסק ע"ש) ואם לא ענה אמן עד שהתחיל הש"צ ברכה אחרת שוב לא יענה אמן:

יכוין באמירת אמן שהוא אמת ואני מאמין בזה ש"ע ועיין במג"א וביותר ביאר בש"צ דזה בברכת שבח והודאה כגון ברכת הנהנין וברכת המצות וברכת השחר וברכת ב"ש וישתבח והאל הקדוש וכדומה שהם שבח והודאה אבל בקדיש ובונה ירושלים ואת צמח ורצה וכדומה שהם תפלה יכוין אמן על העתיד שיאמנו דבריו ובשאר ברכות שיש בהם שבח ותפלה כגון ברכת סלח לנו ורפאנו וכדומה יכוין תרוי' ע"ש (ועיין מ"ש בזה לענין ברכת צור ישראל וברכת השנוים) ועיין בתוספת פ' כל כתבי שיכוין שאמן ר"ת אל מלך נאמן:

ברוך הוא וברוך שמו עיין בש"ע שם שעל כל ברכה ששומע עונה ברוך הוא וברוך שמו עיין בפר"ח סי' קכ"ח דכשמזכירין הכהנים השם אומרים ב"ה וב"ש ועיין בספר אשל אברהם שדעתו נוטה שהכוונה דווקא לגבי ברכת כהנים (ובא"ר יראה בהדי' שהכוונה בכל הזכרה ע"ש) אך כתב דאין המנהג כן גם בברכת כהנים רק בברכה:

ועיין בבאה"ט דלא יאמר (ברוך שמו הגדול) רק ברוך שמו ובא"ר כתב בשם ב"ז שבעשי"ת יאמר ברוך שמו הגדול אך כתב דלא נוהגין כן גם בעשי"ת וכבר כתבתי לעיל שבמקום שאסור להפסיק אין לומר ב"ה וב"ש ועיין בדגול מרבבה שכ"ש בברכה שהש"צ מוציאו ידי חובתו כמו בברכת השופר ומגילה דאסור לענות ב"ה וב"ש:

ועיין בסידר ר' קאפיל בכוונת אמן קודם סדר התפלה שכשהמברך אומר (ברוך אתה) יענה השומע (ברוך הוא) וכשהמברך מזכיר (השם) יענה ויאמר (ברוך שמו) ע"ש אך מכל הספה"ק לא נראה כן רק בהזכרת השם לבד יאמר הכל ב"ה וב"ש וכ"כ בהדי' בספר אשל אברהם מהגאון הקדוש מבוטשאטש בסי' תצ"ד:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה