אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר לעולם יהא אדם

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר לעולם יהא אדם

ח"א סדר העקידה

הנה מכאן עד פ' התמיד הוא מתדב"א פ' כ"א ועיין באבודרהם שכתב שיש מקומות שנוהגים לומר רבון העולמים כי לא על צדקותינו וכו' אתה הוא עד שלא נברא העולם ואין מנהגינו לאמרו ובסדר היום נראה שרק בשבת היו אומרים ע"ש אך מנהגינו לאמרו בכל יום הוא עפ"י סידר ר"ע והרמב"ם בסדר התפלה והמחזור ויטרי ובטור סי' מ"ו ע"ש והטעם שתיקנוהו לאמרו קודם התפלה נראה שהוא ע"ד שאומרין קודם התפלה מי אנכי שאזכה להתפלל אלא מפני רחמיו וחסדיו וכו' וכן אומרין בזכות שלשת אבות אבוא להתפלל לכך אומרין ג"כ לא על צדקותינו מפילין תחנונינו כי על רחמיך הרבים וכו' אבל אנחנו בני אברהם וכו' ודע דבסידר ר"ע ובמחזור ויטרי איתא לומר נוסח לעולם יהא אדם אחר פ' התמיד ומשנת איזהו מקומן וכן נראה מדברי האבודרהם שבמקומות שאומרין אותה מקומה אחר איזהו מקומן ע"ש אך נוסח דידן לאמרו קודם פ' התמיד הוא בטור ובד"מ ופע"ח ואפשר טעם נוסח דידן עפ"י מה דאמרינן פ"ק דסוטה גדולה נמוכי רוח לפני הקב"ה כאלו הקריב כל הקרבנות לכך קודם סדר הקרבנות מזכירין שפלותינו מה אנו מה חיינו וכו' כ"ז כתבתי בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת והנה בסדר התפלה להרמב"ם איתא קודם נוסח לעולם יהא אדם (מזמור לדוד ה' מי יגור באהליך ומי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו) וכן הוא בסידורי ספרד ע"ש אך בכל סידורי דידן ובכל שאר נוסחאות ליתא:

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי הנה בסידורי אשכנז ליתא תיבות (ובגלוי) וכן בסידר ר"ע וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובטור ליתא אך נוסח דידן הוא בסידור הרמ"ק ובסדר היום והטעם שהוסיפו תיבות ובגלוי נראה משום דהב"י מביא בשם רבינו שלמה שלא לומר בסתר משום שתוהין לומר וכי בסתר יהיה יר"ש ולא בגלוי והר"ר בנימין מיישב זאת שבא לזרז שאף בסתר יהיה יר"ש ע"ש (ועיין בסדר היום שמטעם זה יש אומרין בסתר כבגלוי ע"ש וכן היא באמת נוסח סידורי ספרד ופע"ח) אך מצינו שלפעמים בגלוי הוא רבותא יותר כמ"ש בטור ריש סימן א' שלפעמים אדם מניח מלעשות מצוה מפני המעליגין ע"ש א"כ מצינו ג"כ אדם שהוא יר"ש בסתר ולא בגלוי ולכוונה זו אומרים בסתר ובגלוי להורות שלעולם יהיה יר"ש בין בסתר ובין בגלוי ומודה על האמת לכאורה פשיטא מי שהוא יר"ש בסתר ובגלוי בודאי הוא ג"כ מודה על האמת אך בפשיטות הוא ע"ד שכתב בפרשת יתרו ואתה תחזה אנשי חיל ירא אלהים אנשי אמת הרי דשני מדרגות הם ובדרך צחות אפשר לומר עפ"י מ"ש באוה"ח הקדוש פרשת וירא על מה שכיחשה שרה לומר לא צחקתי כי עבד הירא מרבו אם ישגג בדבר לא יעצר כח להודות מחמת גודל הפחד ע"ש הרי דלפעמים גודל היראה מביא שלא להודות על האמת ע"ז מזרז כאן שאף שיהיה יר"ש בסתר ובגלוי מ"מ יודה על האמת ופוטפוטי דאורייתא טבין:

ודובר אמת בלבבו לכאורה למה לא חששו גם כאן שיטעו לומר לדבר אמת רק בלבבו ולא בפיו והי' לתקן ג"כ לומר ודובר אמת בלבבו ובפיו או כבפיו עיין בספר ש"צ דמאחר שאמר קודם ומודה על האמת ממילא נשמע שיאמר האמת בפיו רק אח"כ אומר שגם בלבבו יאמר האמת ע"ש וישכם ויאמר עיין בספר ש"צ בשם סי' ב"ד שראה בסידר אחד שני תיבות אלו באותיות קטנות שהוא צווי של המסדר על הקורא שישכים ויאמר רבון העולמים וכו' אבל לא שהקורא עצמו יאמר ב' תיבות אלו שאם כן אין תפילתו תחנונים מה שיאמר רבון העולמים וכו' אלא כמצוה ומלמד איך יאמר והוי כקורא לתינוק טופס ברכות אך הוא השיג עליו שמרמב"ם וטור וב"י וד"מ יראה שהמנהג לומר גם ב' תיבות אלו ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ שמסידר ר"ע נראה שכל הניסח של לעולם יהא אדם עד רבון העולמים לא ניתן לאמרו רק שהוא מהמסדר לזרז את האדם וכו' ע"ש וכפי הנראה שכוונתו משום דבסידר ר"ע בסדר תפלת שבת אינו מזכיר רק רבון העולמים ע"ש ובאמת גם בכל בו ובאבודרהם לא מזכיר ג"כ רק רבון העולמים ע"ש אך כבר נתפשט המנהג לאמרו וכמו שמוכיח בב"י ובד"מ ובסדר היום ואין אחר המנהג כלום:

רבון כל העולמים במקצת סידורין ליתא תיבות (כל) וגם ברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא אך הוא בטור ובשבילי לקט ובסידר ר"ע ואדוני האדונים בסידורי אשכנז ליתא וגם ברמב"ם ובטור ובמחזור ויטרי ליתא ליתא אך הוא בב"י ובסידורי ספרד והרמ"ק כי על רחמיך הרבים בסידור ספרד והרמ"ק ובסידר ר' שבתי ור' קאפיל יש כאן תוספת הפסוק שלאחר זה (ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך) (והם פסוקים בדניאל) וכן הוא במחזור ויטרי אך בנוסח התדב"א שלפנינו ובסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ליתא מה אנו מה חיינו מה חסרנו כן הוא בכל סידורי דידן המ"ם של מה אנו בקמ"ץ והב' ממי"ן של מה חיינו מה חסדנו בסגו"ל ומכאן ואילך בפת"ח והנה בסידורי ספרד גם הב' ממי"ן של מה חיינו מה חסדנו הם בפת"ח ונוסח סידר ר' קאפיל המ"ם של מה חיינו בסגו"ל ומשם ואילך בפת"ח ע"ש אך בנוסח סידורי דידן הוא גם כן בא"ר ע"ש מה צדקותינו הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק והמחזור ויטרי והטור (מה צדקינו) ובסידר ר' קאפיל ליתא כלל אך נוסח סידורי דידן לומר צדקתינו הוא ברמב"ם ובסדר היום ובתדב"א שלפנינו ע"ש ולזה הסכים ג"כ בסידר היעב"ץ משום דמקרא מלא הוא ה' צדקנו והרי זה קרוב לחריף וגדיף אם שיובין ג"כ בדרך אחר מ"מ טוב לומר מה צדקותינו וכן הוא לשון הפסוק וכבגד עידים כל צדקותינו ע"ש מה ישועתנו בסידורי ספרד ליתא וגם ברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא אך הוא בסידר ר"ע ובסדר היום ובתדב"א שלפנינו ובסידר היעב"ץ ועיין בסידר ר"ע ששם הנוסחא מה ישענו אך הסידר ר"ע לשיטתו שגורס ג"כ מה צדקנו לכך גרס ג"כ כאן מה ישענו אבל לפי נוסח דידן מה צדקתינו שייך ג"כ כאן מה ישועתינו כי רוב מעשיהם תוהו וימי חייהם וכו' הנה במקצת סידורין יש נוסחא כי רוב מעשינו תוהי וימי חיינו והוא נוסח סידורי ספרד והמחזור ויטרי והסדר היום ועיין בהג"ה כתבתי שם עוד נוסחאות אך נוסח דידן בחדב"א שלפנינו ובסידר השל"ה והיעב"ץ:

לבד הנשמה הטהורה הנה מכאן עד לפיכך ליתא בסידורי אשכנז הגה"ה מה חיינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתינו מה כחינו מה גבורתינו הנה נוסח סידר ר' קאפיל ומה חיינו ומה חסדנו ומה כחנו ומה גבורתנו ומה ישועתינו ע"ש מה נאמר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו בסידר ר"ע וברמב"ם ליתא תיבות אלו (ואלהי אביתינו) אך הוא במחזור ויטרי ובטור כי רוב מעשיהם תוהי וימי חייהם הנה נוסח סידר ר"ע וברמב"ם (כי כל מעשינו תוהו וימי חיינו (ויש נוסחא (כי כל מעשינו תוהו) והוא נוסח הטור ומהרי"ל ע"ש ומותר אדם מן הבהמה וכו' הנה נוסח הרמב"ם שכך כתב בתורתך ומותר אדם מן הבהמה ונוסח המחזור ויטרי כמו שכתב ומותר אדם וכו' אך נוסח דידן שלא לומר כלל רק ומותר אדם וכו' הוא בסידר ר"ע ובטור:

וברמב"ם ובטור ובסידר ר"ע אך הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ובסידר האר"י ובסדר היום וכל הגוים כאין נגדך אף שלגבי ישראל גם כן אמר לעיל וכל הגיבורים כאין לפניך עיין בסידר האר"י והרמ"ק דלגבי ישראל זולת הנשמה הם כאין מ"מ הם לפניך כי מצילין תיק הספר עם הס' והגוף הוא היכל הנשמה אבל הגוים הם נגדך ודאי ע"ש ומה שאמר שנאמר הן גוים כמר מדלי וכו' פסוק הוא בישעיה קפיטל מ"ם:

אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך במקצת סידורין הבי"ת של אוהבך הוא בסג"ל אך בא"ר כתב לומר בשו"א וכן הוא ברוב הסידורין ע"ש זרע יצחק יחידו שנעקד על גבי המזבח הנה נוסח הרמב"ם וסידר ר' קאפיל זרע יצחק יחידך וכפי הנראה בב"י זה היה הנוסחא הישינה וע"ש שי"א (זרע יצחק ידידך) ויש מדלגין לגמרי ואומרין זרע יצחק שנעקד וכו' לפי שלא מצינו שנקרא יצחק יחיד להקב"ה אך כתב שאין לשנות ופי' יחידך בשמך שקראת לו אבל אברהם ויעקב לא היו יחידים בשם אחד שנשתנה שמם או ע"ש שנתיחד בקרבן ובמקצת סידורין איתא זרע יצחק עקדך והוא נוסח סידורי ספרד וסידר ר"ע אך נוסח דידן הוא בטור ובמחזור ויטרי ובסידר הרמ"ק קראת את שמו ישראל וישורון היינו כמ"ש בישעיה מ"ד אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו. והנה נוסח סידורי ספרד וסידר ר"ע ורמב"ם וטור ובמחזור ויטרי קראת אותו ישראל וישורון ונוסח הסדר היום (קראת את אבינו ישראל וישורון) אך נוסח סידורי דידן הוא בתדב"א שלפנינו ועיין בספר מרגניתא דרב עה"ת מהגאון ר' ברוך פרענקיל זצללה"ה בלקוטים דבר נאה בענין זה דהנה ישראל הוא לשון יחיד וישורון הוא לשון רבים רק דידוע דטבע האדם דאם יש לו רק בן אחד אוהב אותו יותר מאלו היה לו בנים הרבה אבל השמחה יותר גדולה אם יש לו בנים הרבה שירא שמא ח"ו ימות והקב"ה מחמת אהבתו ליעקב וגם מחמת השמחה ששמח בו קראו בלשון ישראל שהוא לשון יחיד כדי שיהיה אהבתו אצלו כמו לבן יחיד וגם קראו וישורון בלשון רבים שיהיה גם שמחתו גדולה ע"ש:

לפיכך אנחנו חייבים הנה נוסח סידר ר"ע וברמב"ם (לפיכך אנו חייבים) אך בכל הסידורין איתא אנחנו חייבים וכן הוא בטור ובסדר היום והנה בסידורי אשכנז איתא גם כן לעיל ומה אנחנו) ולא מה אנו ע"ש ואם כי בודאי גם נוסחתם מהררי קודש יסדתה אך ברמב"ם ובטור ובסידר ר"ע ובסדר היום ובסידר האר"י והרמ"ק והשל"ה כנוסח דידן ע"ש להודות לך ולשבחך ולפארך כן הוא גירסת רוב סידורין שלפנינו וגירסת סידר ר' קאפיל ולשבחך ונוסח סידורי ספרד להודות לך ולשבחך ולפארך ויש סדורין שכתב בהם ולפארך וכ"כ בסידורי סלאוויטא בשם סידר היעב"ץ ע"ש אך לפנינו גם בסידר היעב"ץ בסגו"ל תחת האל"ף וכנוסח דידן ע"ש וליתן שבח והודאה לשמך הנה בסידורי אשכנז ולתת שבח והודאה לשמך וכן הוא בסידר ר' קאפיל אך ברמב"ם ובטור ובסידר ר"ע הוא (וליתן) וכנוסחא דידן ולזה הסכים ג"כ בסידר היעב"ץ וכן הוא בסידורי ספרד ובסידר השל"ה מה יפה ירושתנו הנה נוסח סידורי ספרד וסידר ר"ע (מה יפה מאוד ירושתנו אך ברמב"ם ובטור ובמחזור ויטרי ליתא תיבות מאוד וכנוסח דידן אשרינו כשאנו משכימים הנה נוסח סידורי אשכנז וספרד וסידר ר"ע והשל"ה וברמב"ם וטור ומחזור ויטרי אשרינו שאנו משכימים אך בסדר היום מביא נוסחא דידן בשם יש מי שאומר והכוונה של נוסחא זו דמי שאין משכים ומעריב לביהכנ"ס לא יהיה כדובר שקרים אך עיין שם שאין צריך לשנות נוסחת (שאנו) כי על כל ישראל נאמרו שמשכימין ע"ש ומעריבים בבכנ"ס ובבמ"ד ומיחדים שמך בכל יום תמיד ואומרים פעמים באהבה והוא נוסח סידורי ספרד והרמ"ק ונוסח סידורי אשכנז הוא ומעריבים ערב ובוקר ואומרים פעמים בכל יום וכן הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור וכן הוא בסידר ר' שבתי ור' קאפיל רק שם ניתוסף תיבה אחת (ואומרים פעמים בכל יום באהבה) ע"ש ולכאורה הלשון הוא כי משכימים ומעריבים הם ערב ובוקר וראיתי בסידר לב שמח שהעיר בזה וכתב שם עפ"י דרכו בקודש ולפענ"ד אפשר עפ"י דברי רש"י בפ"ק דברכות דף ח' על מאמר הגמ' שם כיון דאמרי לי' מקדמי ומחשכי לבי כנישתא וכו' ופרש"י מקדמי ומחשכי כלומר מאריכין בביהכנ"ס ע"ש וזה גם כן הכוונה כאן משכימים ומעריבים ערב ובוקר ר"ל שמאריכין בתפילתם ערב ובוקר:

הגה"ה ולפארך ולברך ולקדש הנה בסידורי ספרד ובסידר ר"ע וברמב"ם ליתא תיבות אלו ולברך ולקדש וניסח סידר ר' קאפיל (ולפארך ולברכך ולרוממך ולקדשך) ונוסח הטור (ולפארך ולרוממך ולברך את שמך:

אך נוסח דידן הוא בתדב"א שלפנינו ובסידר השל"ה ע"ש וליתן שבח והודאה לשמך הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק (וליתן שיר שבח והודאה לשמך הגדול ובסדר היום מוסיף עוד לשמך הגדול בשיר וזמרה אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ובמחזור ויטרי אשרינו מה טוב חלקנו הנה ניסח סידורי ספרד ובמחזור ויטרי (וחייבים אנחנו לומר לפניך שירה בכל יום תמיד אשרינו וכו') אך בסידר ר"ע ובטור ליתא הך וחייבים לומר לפניך בכל יום תמיד וכנוסח דידן וכן בסדר היום ליתא ע"ש שאנו משכימים ומעריבים וכו' הנה נוסח המחזור ויטרי (שאנו משכימים ומעריבים ומיחדים שמך פעמים בכל יום ואומרים) ונוסח הסדר היום הוא ומיחדים שמך בכל יום פעמים בבוקר ובערב ואומרים) ע"ש ועיין בב"י בשם הרא"ה נראה שיש עוד איזה נוסחאות:

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד עיין בב"י שהרא"ה קורא תגר ע"ז דנפקי בזה ידי חובות ק"ש דאורייתא וטפי עדיף לצאת בק"ש שעם הברכות ע"כ דעתו לומר ואומרים פעמים ה' אלהינו ה' אחד ועיין בספר שערי רחמים שכן דעת הגר"א ודעת הב"ח דיכול לומר שמע ישראל וכו' אך בשכמל"ו לא יאמר דכשאינו אומר רק שמע ישראל נראה שאינו אלא סיפר דברים שאומרים ישראל אבל כשאומר ג"כ ברוך שם כבוד וכו' נראה שהוא מכוין עכשיו ליחד השם ודעת הרמ"א לומר גם בשכמל"ו משום דלפעמים שוהין הציבור עם הק"ש לקרותה שלא בזמנה ויוצא בזה ועיין מג"א דמ"מ לא יכוין לצאת אלא א"כ ירא שהציבור יתעכבו אבל בלא"ה עדיף טפי לצאת בק"ש עם הברכות וכתב שם דאם ירא שיתעכב אז יקרא גם פרשת ואהבת את ה' אלהיך וכו' אך עיין במשנת חסידים דאפילו אם מתפלל כותיקין יאמר פרשה ראשונה שבק"ש והטעם עפ"י סוד ובס' אור צדיקים כתב ג"כ טעם לזה משום דאומרין אח"כ ברוך המקדש שמו ברבים דכן צריכין לקדש ה' בכל לבבינו ובכל נפשינו והנה בסידורי נהורא השלם כתב כאן בשם האר"י ז"ל שא"צ לסתום העינים בק"ש זו ואני בעיני לא ראיתי בשום מקום בהדי' בדברי רבינו האריז"ל שא"צ לסתום העינים ואדרבא בפע"ח מבואר לסתום העינים בכל ד' ק"ש וכן הוא בהדי' בסידר ר' קאפיל כאן לסתום העינים אך לא ראינו אינו ראיה אלו הוא מבואר באיזה מקום אחר בדבדי האר"י וגם לפי הטעם של האריז"ל בסתימת העינים נראה כן ומי שדעתו רחבה יכריע ואין לי עסק בנסתרות ולא באתי רק לעורר:

אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם עיין בט"ז שיש מקשין על נוסחא זו דמשמע שנברא העולם ע"י אחר ומטעם זה יש מגיהין אתה הוא עד שלא בראת העולם ואתה הוא משבראת העולם ובאמת כן היא נוסח סידורי ספרד והרמ"ק ובסדר היום וכלשון זה נמצא ג"כ במדרש בפסוק אז ישיר ע"ש אך הט"ז כתב דאין לנו לשנות נוסח דידן המיוסד עפ"י תוספת והרמב"ם והטור והוא מירושלמי והילקוט וקשיותם בלא"ה לא קשה שאין הכוונה כאן להודיעני מי הוא הבורא אלא להודיע על נצחת הבורא ית"ש וכן תיקנו בנוסח יגדל אלהים הגה"ה קדמון לכל דבר אשר נברא קדש את הנה נוסח הרמב"ם (אתה הוא קודם שמך על מקדישי שמך וקדש את שנברא העולם ואתה הוא אחר שמך בעולמך הנה בסידר ר"ע שנברא העולם) ונוסח המחזור ויטרי ורמב"ם ליתא רק קדש את שמך (אתה הוא אדון עד שלא נברא העולם בעולמך ונוסח סידורי ספרד והרמ"ק ואתה הוא אדון משנברא העולם)אך ובסידר ר' שבתי (קדש את שמך נוסח דידן הוא בסידר ר"ע ובטור בעולמך על עם מקדישי שמך ונוסח אתה הוא בעוה"ז ואתה הוא לעוה"ב הנה נוסח סידר ר"ע והטור (אתה הוא בעוה"ז ואתה הוא בעוה"ב) ונוסח ספרד והרמ"ק ואתה הוא אל בעוה"ז ואתה הוא אל בעוה"ב) אך נוסח דידן הוא ברמב"ם ובמחזור ויטרי ודע דבסידורי ספרד והרמ"ק ובסדר היום יש כאן תוספת (ואתה היא ושנותיך לא יתמו) ובמחזיר ויטרי ליתא רק ושנותיך לא יתמו אך בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ליתא:

הרמב"ם (קדש את שמך הגדול והקדוש בעולמך) אך נוסח דידן הוא בטור ובישועתך תרום הנה נוסח סידורי ספרד ופע"ח והמחזור ויטרי ובישועתך מלכנו חרום ונוסח סידר ר' קאפיל (בישועתך מלכנו תשוב ותרחם ותחוס) אך נוסח דידן בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ותגביה קרננו למעלה והושיענו בקרוב למען שמך בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ובמחזור ויטרי ליתא רק ב' תיבות אלו (ותגביה קרננו) והנה תיבות אלו והושיענו בקרוב למען שמך איתא בסידורי ספרד והרמ"ק אך תיבות למעלה גם שם ליתא אך הוא בסידר ר' קאפיל וכ"כ בס' ש"צ דצ"ל ותגביה קרננו למעלה ודע דניסח סידר ר' קאפיל והושיענו בקרוב למען שמך הגדול אך בספרד וברמ"ק ליתא תיבות הגדול ברוך המקדש שמו ברבים הנה נוסח סידורי אשכנז בא"י המקדש וכו' וכן הוא בטור והיא מדברי התוס' ברכות דף מ"ו וברוקח אך נוסח דידן שלא להזכיר השם בברכה זו הוא ברמב"ם וכן הוא עפ"י האריז"ל ולזה הסכים גם כן בט"ז ובמג"א רק דבמקום שנהגו לברך כדאי היא המנהג ע"ש ודע דנוסח סידורי אשכנז מקדש שמך ברבים וכן הוא בטור ובמחזור ויטרי אך נוסח דידן (המקדש שמו) הוא ברמב"ם ובסדר היום ולכאורה היה נראה לי דלנוסח אשכנז שמברכין בשם אומרין מקדש שמך משא"כ לנוסח דידן שאין מברכין בשם אומרים המקדש שמו אך אין מוכרח דהרי דעת האריז"ל שאין מברכין בשם ואפ"ה ניסחתו מקדש שמך וג"כ דעת הגר"א לברך בשם ואפ"ה נוסחתו המקדש שמו כמ"ש בספר שערי רחמים:

אתה הוא ה' אלהינו הנה נוסח סידורי ספרד ובטור ובסדר היום (אתה הוא ה' אלהים) אך נוסח דידן בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור אמת אתה הוא ראשון בסידר ר"ע ובספרד וברמב"ם ובטור ליתא תיבות (אמת) אך הוא בנוסח התדב"א שלפנינו ובסידר ר' שבתי ור' קאפיל וכן הוא ג"כ בנוסח עזרת אבותינו קבץ נפוצות קויך בסידורי אשכנז ובר"ע וברמב"ם ובטור ליתא תיבות (נפוצות) אך הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ובסדר היום ובסידר ר' קאפיל כי אתה הוא האלהים הנה הנוסח בסידר ר' שבתי (כי אתה הוא ה' האלהים) וע"ש שהוא ר"ת אהי"ה אך בכל הנוסחאו' הוא כנוסח דידן הג"ה בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים הנה נוסח סידורי ספרד ור' קאפיל וברמב"ם (בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ובשמי השמים שמים העליונים) ונוסח הטור ובמחזור ויטרי לבשמים ממעל ובשמי השמים אך נוסח דידן בתדב"א שלפנינו ובסידר ר' שבתי את הים ואת כל אשר בם כל זה ליתא בסידר ר"ע וברמב"ם אך הוא בסידורי ספרד ורמ"ק ובמחזור ויטרי ובטור ומי בכל מעשה ידך בעליונים או בחחתונים שיאמר לך הנה נוסח סידר ר"ע כי כל מעשה ידך עליונים ותחתונים אין מי שיאמר לך בעבור שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו בסידר ר"ע ליתא תיבות (שנקרא עלינו) ובסדר ר' קאפיל איתא תיבות שנקרא עלינו אך תיבות הגבור והנורא ליתא ובמחזור ויטרי גם זה גם זה ליתא אך נוסח דידן בסידורי ספרד ובט"ר וקים לנו ה' אלהינו וכו' הנה נוסח סידר ר"ע (וקיים לנו מה שהבטחתנו ככתוב בעת ההוא) ונוסח המחזיר ויטרי (וקיים לנו ה' אלהינו מהרה מה שהבטחתנו בקבלה ע"י צפניה חוזך בעת ההיא) ונוסח הרמב"ם אבינו שבשמים עשה עמנו כמו שהבטחתנו ע"י חוזך בעת ההוא וכל הנוסחא עשה עמנו צדקה וחסד בעבור שמך וכו' ליתא שם:

וחסד בסידורי אשכנז ובסידר רמ"ק לבדך עליון בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ור' שבתי וברמב"ם וטור ליתא תיבות (עליון וגם פסוק הוא במלאכים ושם ליתא תיבות עליון אך עיין בסדר היום שמקיים נוסח דידן שאנו מתפללין ע"ד הפסיק ולא בלשונו ממש וכן הוא הנוסח בסידורי ספרד והרמ"ק ור' קאפיל ובמחזור ויטרי לכל ממלכות הארץ כן הוא נוסח סידורי ספרד והרמ"ק ור' שבתי וברמב"ם ובסדר היום ויש נוסחא על כל ממלכות הארץ והוא נוסח סידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובטור בעליונים או בתחתונים כן הוא נוסח הרמב"ם ובמחזור ויטרי ובטור ויש נוסחא בעליונים ובתחתונים והוא נוסח סידורי ספרד והרמ"ק ור' קאפיל ובסדר היום מה תעשה ומה תפעל בסידורי אשכנז וברמב"ם ובמחזור ויטרי ובטור ליתא תיבות אלו (ומה תפעל) ובסידר ר"ע איתא אך תיבות מה תעשה ליתא אך נוסח דידן לומר תרוי' הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ור' קאפיל אבינו שבשמים חי וקיים בסידורי אשכנז ובסידר ר"ע ובטור וברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא תיבות (חי וקיים) אך הוא בסידורי ספרד והאר"י ובפע"ח עשה עמנו צדקה ור' קאפיל ובמחזור ויטרי ובטור אינו רק עשה עמנו חסד ונוסח סידר ר"ע (עשה עמנו פלא) אך נוסח דידן לומר צדקה וחסד הוא בסידורי ספרד ור' שבתי ובמשנת חסידים וקים לנו ה' אלהינו מה שהבטחתנו ע"י צפניה חוזך כאמור בעת ההיא הנה נוסח סידורי אשכנז ובתדב"א שלפנינו וקים לנו ה' אלהינו מה שכתוב בעת ההיא אך נוסח דידן הוא בסידורי ספרד ור' שבתי ור' קאפיל ובטור ודע דברוב סידורי דידן וביעב"ץ הוא וקים היו"ד בסג"ל ובספרד ור' קאפיל בצר"י ובסידר האר"י והשל"ה בקמ"ץ ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה