אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר העקידה

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר העקידה

ח"א סדר הנהגת התפלה

הנה יש נוהגין לומר פ' העקידה אחר התפלה כמו שאר פרשיות שאנו קורין כגון פ' המן וכדומה ובאמת בהש"ע בחדא מחתא מחתינא להו פ' העקידה ופ' המן ועשרת הדברות וג"כ לא לחיובא רק בלשון וטוב לומר ע"ש אך כנוסח דידן לאמרו אחר ברכת השחר היה ג"כ בהסידורין שהיה לפני רבינו הב"י עיין בסי' מ"ו בד"ה ובסידורי אשכנז וכן הוא עפ"י האריז"ל ומשמע שם ג"כ שהוא מסדר התפלה ומכאן הוא מתחיל סדר עולם העשיי' ועיין בסידר ר' שבתי שכתב ותיכף יתחיל העקידה כי מה שמקדים העקידה יותר טוב כ' בשירותא דצפרא מתעורר חסד של אברהם שבאותו שעה הלך לעקוד את יצחק בנו ומועיל לכבוש הדין ע"ש ולפענ"ד אפשר משום דאמירת העקידה הוא לעורר זכות אבות כמ"ש הב"י לכך קודם התפלה אומרין העקידה ע"ד שתיקנו לומר בהכנסתו לביהכ"נ בזכות ג' אבות אבוא להתפלל אח"כ מצאתי כעין זה בסדר היום וב"ה שהנחני בדרך האמת:

והנה אם לומר העקידה בשבת וי"ט ור"ח עיין בסידר ר' שבתי ובס' אור צדיקים ממהר"ם פאפראש שאין אומרין בשוי"ט ור"ח והטעם כי סגולת העקידה להמתיק הדינים כמ"ש לעיל ובשוי"ט ור"ח אין לעורר הדינים אך דעת כמה גדולים לאמרה גם בשוי"ט רק לדלג התפלה שלפני העקידה ושלאחריה ושני מנהגים אלו מובאים בסידר היעב"ץ ועיין בסדר היום שם איתא התפלה גם בשבת וכ"כ במדרש פנחס מהרב הקדוש מו"ה פנחס מקאריץ זצלל"ה לומר התפלה גם בשבת ע"ש ואלו ואלו דברי אלקים חיים: אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו וכו' הנה כפי הנראה בסדר היום ליתא שם התפלה שלפני העקידה רק שלאחרי' ע"ש אך נוסח דידן הוא בב"י סי' מ"ו שם ובסידר האר"י ז"ל והנה בתפלת מוסף דר"ה איתא ג"כ נוסח תפלה זו וע"ש ששם ליתא הך וזכור לנו ה' אלהינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך רק וזכור לנו את הברית ואת החסד וכו' ע"ש והכוונה מובנת כי שם אין הכוונה להזכיר זכות אבות רק זכות העקידה משא"כ כאן עיקר הכוונה לעורר זכות כל הג' אבות כמו שאנו אומרין שבזכות שלשה אבות אלו באנו להתפלל:

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וכו' הנה המג"א מביא בשם רבינו בחיי שאין די באמירת העקידה רק בביאור הפרשה וכו' ואם כי המחצית השקל וה"ד אפרים כתבו שם שדברי רבינו בחיי לא נאמרו נאמרו אלא לענין פ' הקרבנות ופ' העקידה הטעם לעורר זכות אבות ולהכניע יצרו כמ"ש הב"י נראה לפענ"ד דכוונת המג"א דכמו דגבי פרשת הקרבנות אין די באמירה בעלמא כמו כן ודאי גם פ' העקידה הוא בביאור הענין ואחר כוונת הלב הן הן הדברים ואז מעורר זכות אבות ומכניע יצרו כי כאשר ישים על לבו שאברהם אבינו אשר היה מדת החסד ומרבה להטיב עם הבריות ולמען כבודו ית"ש ויתעלה כבש רחמיו ורצה לשחוט בנו יחידו הנחלט לו למאה שנה ולא עוד אלא שאברהם אבינו שהיה יודע שהולך לשחוט בנו בכ"ז הלך בשמחה כמו יצחק שלא הרגיש בדבר ולא עוד אלא שנזדרז למצוה והשכים בבוקר וחבש בעצמו את החמור שאהבה מקלקלת השורה הכל כמו שפי' רש"י ז"ל וגם בביאור שאר הפרשה אז מתעורר לבו ג"כ ויועיל לעורר זכות אבות ולהכניע יצרו כי בלא"ה אינו מועיל זכות אבות כדאמרינן במסכת יומא דף ע"א יהין בני עממין לשלם דעבדין עובדי דאהרן וכו':

ויעלהו לעולה תחת בנו עיין פרש"י שעל כל העבודה שעשה היה אומר יה"ר כאלו בני נשחט כאלו דמו נזרק וכו' ע"ש ולכאורה אין דמיון זה לזה דאם היה מקריב את בנו היה נסיון גדול מה שלאו כל אדם זוכה לעמוד בנסיון גדול כזה משא"כ להקריב חמירתו איל זאת כל אדם יעשה אך הכונה מובנת עפ"י מ"ש בספר דברי אמת בשם הרב הקדוש מניקלשבורק זצללה"ה ובישועות יעקב דכשנאמר לאברהם אבינו אל תשלח ידך אל הנער לא עשה למען הנאת גופו רק למען צוי השי"ת וזה ולא חשכת את בנך יחידך רק ממנו לבד היה המניעה ולא הרגשת שום הנאת הגוף ע"ש לכך אצל אברהם אבינו היה שוה מה ששחט האיל כאלו שחנו את בנו כיון שהיה מוכן ברצון טוב ונפש חפיצה לשחוט את בנו ולא הרגיש שום הנאת הגוף בזה שנשחט תמירתו איל ועפי"ז אמרתי לפרש ג"כ דברי המדרש פרשת שלח דבשעת העקידה יצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמך וכו' כי ידוע דהצדיקים עובדים השי"ת גם באכילה ושתייה כמ"ש בהש"ע בסי' רל"א בכ"ז בשעת אכילתן הם יראין ומפחדין אלו אין כוונתם רצויה אבל כעת שנאמרה לאברהם אבינו אל תשלח ידך אל הנער וזה הוה כאלו היה לו כל תענוגי העוה"ז ובכ"ז עמד בנסיון שלא כיון להנאת גופו כלל רק למען כבודו ית"ש לכך באותה שעה יצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמיך וכו' ר"ל מעתה אין לך לדאוג בשעת אכילה ושתיה שמא תכוון להנאת גופך כיון שעמדת בנסיון גדול כזה ולא נתכוונת להנאתך כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת:

רבש"ע כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו וכו' לכאורה אין הנידן דומה לראיה וכי מפני שאברהם אבינו עשה אכזריות לזאת יעשה הקב"ה רחמים אך כראה לפענ"ד הכוונה עפ"י מה ששמעתי שהרב הקדוש מו"ה מנחם מענדל מרומאניב זצללה"ה הלך לקבל את פני רבו הקדוש מו"ה אלימלך מליזענסק זי"ע ואשתו וב"ב היו צועקים בקול בוכים שלא יעזוב אותם בלי מזון ומחיה והוא לא פנה לדבריהם ואמר לו רבו הקדוש שבזכות זה ישפיע פרנסה לכל העולם כמו כן כיון שכבש אברהם אבינו את רחמיו לכבודו ית"ש בזכות זה יכול להשפיע רחמים וחסדים עלינו ועכ"י אמן:

ויגולו רחמיך על מדותיך וכו' כן הוא ג"כ תפלת ישמעאל כה"ג בפ' קמא דברכות שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וכו' ונוסח דידן במדת החסד ובמדת הרחמים הוא בסדר היום ובסידר האריז"ל וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וכו' פסוק הוא בפרשת בחוקותי והא דהזכיר האבות למפרע עיין בפרש"י שם ולפענ"ד אפשר עפ"י מ"ש השלה"ק דאף זה מהוכחה דבן צדיק אם יחטא חטאו גדול יותר מבן איש פשוט (וכעין זה שמעתי שהרב הקדוש מו"ה מרדכי מקרעמניץ זצללה"ה כשהיה בחור רך בשנים היה רגיל לצער לאיש אחד בתפילתו והיה איש הלז מתנצל עצמו לפני אביו הקדוש המגיד מזלאטשוב זי"ע ושאל אותו אביו הקדוש בני מפני מה אתה מצער לאיש הלז בעת תפלתו והשיב מפני שאני רואה שהוא מתפלל עם מחשבות זרות ואיך יתכן להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה במחשבות זרות והשיב לו אביו הקדוש הלא איתא בגמ' מעשה ברשב"א שמצא לאדם אחד מכוער אמר לי' כמה מכוער אדם זה אמר לי' לך אמור לאומן שעשני ולכאורה איך יתכן שר' שמעון יאמר לאדם בפניו כמה מכוער אדם זה אך ר' שמעון ראה באדם זה שהוא מפנה לבו לבטלה לכך אמר לי' כמה מכוער אדם זה ע"ז השיב לו האיש הלז לך לאומן שעשני ר"ל שאתה בן ר' אלעזר ואני בן איש פשוט) והנה ידוע דסדר התשר"ק מורה על דינים לכך נסדרו למפרע ע"ד תשר"ק כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר ונאמר ואף גס זאת וכו' הנה כל הפסוקים מכאן עד סדר לעולם יהא אדם ליתא במקצת סידורין אך הם בסדר היום ובסידורי ספרד והרמ"ק ובפע"ח ע"ש ואפשר כוונת פסוק זה לכאן דאיתא בתוס' בשבת דף נ"ה דאף אם זכות אבות ח"ו יתמו אבל ברית אבות לא יתמו והנה איתא דזאת הוא נוטריקון "תמה "זכות "אבות לכך אחר שאמרנו העקידה לעורר זכות אמרינן ואף גם זאת ר"ל אפילו אם ח"ו תמה זכות אבות כר"ת של זאת מ"מ לא מאסתים להפר בריתי כי ברית אבות לא יתמו ונאמר על ידי נביאך ה' חננו וכו' פסוק הוא בישעיה קפיטל ל"ג ופסוק ועת צרה הוא ליעקב וכו' הוא בירמיה קפיטל למ"ד והוא חצי פסוק ע"ש וצ"ע ופסוק בכל צרתם לו צר וכו' בישעיה ס"ג והנה בסידר הרמ"ק ליתא הפסוק ועת צרה ע"ש אך הוא בפע"ח ובדרך צחות אפשר לומר כוונת סמיכת ב' פסוקים אלו עפ"י מ"ש בספר אגרא דפרקא דאגה בלב איש ישיחנה משום דאז אחרים יצטערו בצערו ואז מוכרח הקב"ה להושיע לאיש החוטא הלז כדי שלא יצטערו גם האחרים האחרים שלא חטאו ע"ש וז"ש ועת צרה ליעקב וממנה יושע משום ונאמר בכל צרתם לו צר שכביכול עמו אנכי בצרה לכך מוכרח הקב"ה להושיע את עמו ישראל כדי שלא יצטער גם הוא על אין עול בכפו ח"ו כ"ז כתבתי רק בדרך צחות ובדרך אפשר וכל פוטפוטוי דאורייתא טבין ונאמר מי אל כמוך וכו' אפשר כוונת פסוקים אלו אחר העקידה משום דאיתא דע"י העקידה נתעורר הי"ג מדות של רחמים עיין באגרא דפרקא והנה מפסוקי מי כאל כמוך יוצאים הי"ג מדות כמ"ש בזוה"ק פרשת נשא דף קל"א וכאשר מציין בסידר האריז"ל כאן הי"ג מדות ע"ש והנה במקצת סידורין כאן אחר ותשליך במצולות ים כל חטאתם איתא (וכל חטאת עמך בית ישראל תשליך במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם) וכן הוא באמת בפיוטי דיוהכ"פ אך בספר ש"צ כתב דלדעת האריז"ל אין לאמרם רק מר"ח אלול עד ר"ה ובש"ע האר"י ז"ל כתב סתם דאין לאמרם כי אינם מן הפסוקים ע"ש:

ועיין בספר עבוה"ק מהחיד"א שאחר פרשת העקידה קודם רבש"ע יאמר פסוק ושחט אותו על ירך המזבח וכו' והטעם מובן עפ"י המדרש הובא לקמן אחר פרשת התמיד ע"ש וכבר כתבתי לעיל גבי סדר ברכת התורה דבסידורי ספרד והרמ"ק והאר"י ובסדר היום איתא כאן משנת אלו דברים וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה