ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר י"ג עקרים
אני מאמין שהבורא ית"ש הוא יחיד ואין יחידות כמוהו וכו' ביאר דברים אלו עיין מ"ש לעיל בביאר על יגדל בשם הרמב"ם והחובת הלבבות משום דיש כמה מיני אחדות אבל הקב"ה הוא אחד האמתי מכל צד ע"ש וזה ואין יחידות כמוהו בשום פנים:
אני מאמין שהבורא ית"ש אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף עיין בפי' המשניות להרמב"ם בפ' חלק שם שהכוונה שלא ישיגוהו מאורעות הגוף כמו התנועה והמנוחה וכדומה והנה בנוסח היגדל וכן בנוסח סידורי ספרד כאן ליתא הך (ולא ישיגוהו משיגי הגוף) אך נוסח סידורי דידן הוא ברמב"ם שם ע"ש:
אני מאמין שהבורא ית"ש הוא ראשון והוא אחרון הנה נוסח סידורי ספרד הוא קדמון לכל קדומים וכן הוא בנוסח היגדל ראשון ואין ראשית וכו' וכן הוא ברמב"ם שם והך (והוא אחרון) ליתא בכל הנוסחאות:
אני מאמין שהבורא ית"ש לו לכדו ראוי להתפלל וכו' ועיין ברמב"ם שם שר"ל שאין להתפלל ע"י אמצעי ועיין בח"ס או"ח שמטעם זה מיאן המהר"ל מפראג לומר פיוט מכניסי רחמים והנה שאלני מופלג אחד הלא הוא נגד הגמ' פ"ק דשבת אל ישאל צרכיו בלשון ארמי שאין מלאכי שרת מכירין בלשון הארמי ע"ש הרי דמותר להתפלל ע"י אמצעי ומצאתי בכל בו הלכות ק"ש שהעיר בזה וז"ל צריך כל בר שכל להבין ולא יטעו שכוונת הגמרא שם שיכוון השואל לשאל צרכיו למלאך שיצטרף לתפלתו או להקריבה לפני ה' ומה שאמר למלאכי שרת ר"ל כיתת הטובה וכו' ע"ש שהאריך בזה ועיין מ"ש בסדר הסליחות בפיוט מכניסי רחמים:
אני מאמין שכל דברי נביאים אמת הנה בנוסח ספרד כל זה ליתא ולהשלים הי"ג עקרים העיקר שנבואת מרע"ה היה אמת ושהיה אב לנביאים הוא נחלקת שם לשני עקרים וג"כ יש עוד שם שינוי אחת שעיקר הוא"ו הוא שהקב"ה יודע מחשבות בני אדם ואח"כ הוא העיקר שנבואת מרע"ה אמת ע"ש אך נוסח סידורי דידן הוא עפ"י דברי הרמב"ם שם וכן א הוא בנוסח היגדל ע"ש:
אני מאמין שנבואת מרע"ה היתה אמיתית נראה לפענ"ד הכוונה עפ"י דברי הרמב"ם פ"ז מיסודי התורה שכל הנביאים הי' רואין ע"י משל וחידה כמו החיות שראה יחזקאל והמקל שקד שראה ירמיה משא"כ מרע"ה העיד עליו הכתוב פא"פ אדבר בו ובמראה ולא בחידות ע"ש וזה שנבואת מרע"ה היתה אמיתית דאלו שאר נביאים לא הי' נבואתם אמיתית שהיתה רק משל וחידה אבל גבי מרע"ה היה הנבואה גופא אמיתית:
אני מאמין שכל התורה הוא הנתונה למרע"ה עיין ברמב"ם שם שהכוונה שכל התורה ניתנה מפי הגבורה ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים ושם אשתו מהטבאל ותמנע היתה פלגש ובין אנכי ה' אלהיך ושמע ישראל כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת וכו' ובהכל יש פלאים וחכמות וע"ז התפלל דוד המלך גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך וכו': אני מאמין שזאת התורה לא תהא מחלפת וכו' והא דאיתא במדרש חידש תורה מאתי תצא וכן ביוצר לפ' החודש להנתן דת חדשה עיין מ"ש לעיל בביאור על יגדל ועיין בשל"ה שהכוונה כמו שנתגשם האדם כך נתגשם התורה כי אלו היה אדם נשאר בגן עדן היה התורה מובנת בדרך רוחני כי לא שייך לא תחרוש בשור ובחמור בג"ע וכדומה כך לעתיד תתפשט התורה גשמיותה ויתקיימו בדרך הרוחני ע"ש ודברי פח"ח:
אני מאמין שהבורא ית"ש יודע כל מעשה בני אדם שנאמר וכו' הא דלא הביא ראיה מההפסוק לשום עיקר מהי"ג עקרים רק לזה והלא בכל אחד יש ראיות מהפסוקים כמבואר ברמב"ם בפי' המשניות שם ומצאתי בס' קטן נקרא (דרך אמונה) מהגה"ק מו"ה יצחק אייזיק מקאמארנא זצללה"ה שהעיר ע"ז וכתב משום דרבינו הרמב"ם מביא שם מפסוק אחר לראי' ע"ז ע"ש אך לבעל הפייט הלז לא היה ניחא לי' בהפסוק שמביא הרמב"ם כי משם לא נמשך אלא על השגחה הכללית כנראה למעיין לכך מביא מפסוק היוצר יחד לבם שנשמע גם השגחה פרטיות משא"כ בשאר עקרים סמך עצמו על הפסוקים שמביא הרמב"ם ע"ש:
אני מאמין שהבורא ית"ש גומל טוב למי שישמור מצותיו ויעניש למי שיעבור על מצותיו הא דנקיט גבי שכר (גומל טוב) שהוא לשון הוה וגבי עונש נקיט (ויעניש) שהוא לשון עתיד משום דגבי דבר טוב הקב"ה משלם השכר אף קודם שעשה הדבר טוב וכמו שפי' הכלי יקר פ' לך על ואברכה מברכיך ע"ש וגם מקרא מלא הוא בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה משא"כ גבי עונש באשר הוא שם:
הנה יש נוהגין לומר בכל יום פרשת היראה היינו מועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה עד ארץ זבת לב ודבש והוא בפ' עקב ופ' התשובה היינו מוהיה כי יבואו עליך כל הסרים האלה הברכה והקללה עד בכל לבבך ובכל נפשך והוא בפ' נצבים ונדפסה במקצת הסידורין והנה פ' היראה מוזכרה בר"ח פ"ו משער אהבה בשם רבינו יונה לאמרה בכל יום אך בסדר היום בהנהגת הבוקר מוזכרים גם שניהם ע"ש:
פ' המן עיין בטוש"ע ריש השכמת הבוקר שטוב לומר בכל יום פ' המן והטעם עיין בב"י כדי שיאמין שכל מזונותיו באים לו בהשגחה והפרישה הביא הירושלמי דברכות שכל האומר פ' המן בכל יום מובטח שלא יתמעטו מזונותיו ע"ש (ועיין בספר שבט מוסר שסגולת פ' המן לאמרה שנים מקרא ואחד תרגום) ועיין בסידר היעב"ץ שהאריז"ל מנע לרח"ו לומר פ' המן אך כתב שהכוונה דוקא בביהכ"נ ובשעת התפלה ע"כ כתב לומר פ' המן בביתו ויאמר מתוך החומש ע"ש:
ועיין בזוה"ק פנחס דף רכ"ו דאין להתפלל על המזון אלא לאחר התפלה ופרנסה דמארי' דמלכא ייכול בקדמייתא וכו' ע"ש ע"כ כתב בס' מאורי אור דמי שאומר פ' המן קודם התפלה לא יאמר הבקשה דלפני' ודלאחרי' ע"ש ולכאורה המעיין בסדר היום יראה ששם מסודר פ' המן והבקשות קודם התפלה אך לפי דברי הזוהר הנ"ל נראה שהדין עם המאורי אור ולפ"ז גם בשערי ציון ליום שלישי המתחלת בבקשת פרנסה נראה שי"ל ג"כ לאחר התפלה: והנה יש מקומות שאומרים שיר הכבוד שהוא אנעים זמירות בכל יום והובא בב"ח סי' קל"ב ועיין בלבוש שדעתו היה נוטה שלא לאמרו בכל יום כיון שהוא שבח גדול שלא להרגילם בפי הבריות ויהיה בפיהם כמזמור ועכ"פ שלא לפתוח הארון בכל יום וכמו שעושין בעלינו לשבח שאין פותחין הארון לאמירתו רק בר"ה ויוה"כ כדי להגדילו ויאמרו ע"י כן גם בשאר ימות השנה בכוונה יותר גדולה ולולי שחושש שלא להפסיד הצדקות שמוכרין הפתיחה בכל יום בצירוף שיהיה תמי' בעיני הבריות היה מבטל מלפתוח הארון רק בשוי"ט ור"ח היה פותחו על סמך הכתוב ביחזקאל שער החצר הפנימי יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וכו':
ועיין בסדר היום שטוב להתעכב בביהכנ"ס אחר התפלה עד שלא ישארו עשרה בביהכנ"ס שלא לגרום להרוס הבנין להסתלק השכינה שהרי נתעכב עד שלא נשאר מקום לשכינה לנוח ע"ש. והנה המנהג לומר אדון עולם אשר מלך אחר התפלה (ובמט"מ כתב לאמרו אחר קדיש עלינו) והטעם כתב המט"מ כיון שמתחילין באדון עולם לכך אחר שמסיימין התפלה חוזרין ומתחילין שלא יקטרג השטן כמו שאחר שמסיימין התורה חוזרין ומתחילין בראשית מהאי טעמא וע"ש עוד שקודם שיצא מביהכנ"ס ישב ויאמר (אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך) ובשם רש"ל כתב דכשקם לצאת היה משתחוה לפני ההיכל ואומר (כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לע"ו) וביציאתו מביהכנ"ס היה חוזר ומשתחוה בפתח ביהכנ"ס ואמר (ה' נחני בצדקתיך למען שוררי הישר לפני דרכך ועיין במג"א סוף סי' קל"ב שמהרי"ל עשה ג' השתחואות לפני ארון הקודש וכן בפתח הביהכנ"ס וע"ש עוד שכשיצא מביהכנ"ס לא יצא ואחוריו אל ההיכל אלא יצדד פניו וכו' ועיין בגמ' פ"ק דברכות דהיוצא מביהכנ"ס אל יפסיע פסיעה גסה ועיין בכתבי האר"י ז"ל שאחר כל הג' תפלות יאמר (מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וכו' ומזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו וכו'):