אור ברסלב
ליקוטי מהריח חלק א ח"א סדר הקרבנות

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א סדר הקרבנות

ח"א סדר לעולם יהא אדם

הנה דעת המג"א דפרשת הקרבנות צריך לאמרו מעומד דקי"ל דיושב פסול לעבודה אך עיין בשע"ת בשם התב"ש וא"ר דא"צ לעמוד ובסידר היעב"ץ מביא בשם אביו הגאון הח"צ שהיה עומד בסדר הקרבנות דשחרית אבל במנחה היה יושב והטעם עפ"י סוד ועיין עוד בשע"ת בשם התב"ש דגם מ"ש באו"ז שיקרא הקרבנות בביהכנ"ס דוגמת העבודה ג"כ אינו אך הואיל ונפיק מפומי' דר' כרוספדאי לשין ביהכנ"ס וביהמ"ד טוב לעשות כן ע"ש ודברי ר' כרוספדאי הוא במדרש הנעלם בפ' וירא ונדפסה ג"כ בהסידורין בסדר המעמדות ליום ראשון והנה כל הסדר עד פ' הקרבנות יכול לומר גם אם השכים קודם אור חוץ מברכת לשכוי בינה שיש בזה דעות כתבתי לעיל אך סדר הקרבנות עיין בהש"ע סוף סי' א' דצריך לאמרו ביום ע"ש:

ועשית כיור נחושת וכו' הנה בסידורי ספרד ובסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ובכל בו ליתא פ' הכיור ופ' תרומת הדשן רק פ' התמיד ובאמת גם בטוש"ע סי' מ"ח לא מוזכר רק פ' התמיד אך נוסח דידן לומר פ' הכיור ופ' תרומת הדשן הוא עפ"י דברי היש נוהגין שמביא בש"ע סעיף א': ועיין בעט"ז שיאמר קודם פ' הכיור פ' בראשית פ' היום ויום שלאחריו כמו שהיה עושין במקדש ועיין בתוספתא לס' הזוהר בסיף ספר דברים השייך לדף רס"ה שם משמע לומר בכל יום פ' בראשית עד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:

צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וכו' עיין במדרש והובא בבאה"ט מכאן שהמתגאה נידון באש שנאמר הוא העולה על מוקדה ע"ש והרים את הדשן עיין ברוקח הלכות חסידות ובחובת הלבבות פ"ו משער הכניעה שהוא כדי להשפיל עצמו ולהסיר גבהיתו ע"ש ואפשר שלכך נקבע בפרשה זו מדת השפלות שתי פעמים משום דאמרינן פ"ק דסוטה גדולה נמוכי רוח לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות ועיין ברמב"ן שזה עיקר טעם הקרבנות שישפיל עצמו בראותו מה שנעשה בהקרבן שכל זה היה ראוי לעשות בגופו אלא שחס עליו הקב"ה ע"ש והנה איתא באבות מאוד מאוד הוי שפל רוח הרי דלענין שפלות רוח צריכה להזהיר ב' פעמים מאוד מאוד לכך אצל תרומת הדשן שהוא עבודה ראשונה מהקרבנות מזהיר מקודם שני פעמים על נמוכת רוח להודיע שעיקר הקרבן הוא נמוכת רוח כדברי הרמב"ן וכדברי חכמז"ל שגדולה נמוכי רוח יותר מכל הקרבנות כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת: יהר"מ ה' או"א שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו עיין בספר ש"צ שהוא עפ"י דעת הרמב"ם והרד"א (חטא ועון ופשע) ומחילה לחטא וכפרה לעון וסליחה לפשע וע"ש עוד שהביא נוסח הסידורין (ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו) והכוונה של נוסחא זו משום דפשע הוא להכעיס וצריך ב' מחילות לעשות מפשע עון ואח"כ מעון חטא ע"ש ונוסח מקצת סידורין ותכפר לנו על כל חטאתינו ותמחול לנו על כל עונותינו ותסלח לנו על כל פשעינו והוא עפ"י דעת השל"ה עיין במג"א סי' תר"ז ובדגול מרבבה שם ושיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו עיין בשע"ת בשם ברכי יוסף לומר (שתבנה ביהמ"ק) כי המקדש אשר יבנה במהרה יהיה מעשה ידי הקב"ה אך השע"ת כתב שאין לשבש הספרים כי תיבות יבנה גם כן יש לפרש ע"י הקב"ה ע"ש והנה במשנה שבמשניות פ"ה דאבות באמת שם הגירסא שתבנה אך בכל הסידורין גם באבות שם הגירסא שיבנה ע"ש ומי יכיל לעמוד על עומק כוונת בעלי מסדרי התפלות ואפשר שלכך שינהו הלשון ולא כתבו שתבנה מפני שאין זה דרך כבוד למעלה ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדינו הכוונה משום דאמרינן בתנחומא פ' פנחס דתמיד של שחר היה מכפר על עונות הלילה ותמיד הערב על העונות שביום ע"ש:

והנה לענין אמירת היה"ר בשוי"ט עיין בפרמ"ג ובשע"ת ובסידר היעב"ץ שיש נוהגין לאמרו ויש שאין אומרין אותו ונהרא ונהרא ופושטה צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאישי עיין בבאה"ט סי' מ"ח בשם ספר דרך חכמה דנכון לומר התמיד בציבור כי התמיד נקרבת בציבור ע"ש ומדברי הרמ"א שם משמע דאף אם אמרה בביתו יאמר אח"כ שנית עם הציבור אך לא יכוין לצאת בפעם ב' כדי שלא יהא כמוסיף על התמידין ע"ש ועיין בעט"ז שיאמר קודם פ' התמיד בפ' תצוה (וזה אשר תעשה על המזבח עד לדבר אליך שם כי הוא מענין התמיד ובספר שערי רחמים מהגר"א כתב לומר אחר התמיד מפסיק (והפשיט את העולה עד ריח ניחח לה') ע"ש וכל הדברים אלו הוא אם יש לו פנאי נכון לאמרו אך בודאי ידי חובתו נפיק בנוסח דידן עיין בתב"ש:

והנה במקצת סידורין איתא לומר בשבת פסוקי וביום השבת תיכף אחר פ' התמיד וכן היא בסדר היום וז"ל ובשבת מוסיפין פסוקים של מוסף שהם וביום השבת אחר התמיד עם היות שהיה ראוי להקדים הקטורת למוסף אין לחוש כיון שהם מחוברים לפ' התמיד ראוי לקראתה עמה ואח"כ הקטורת אבל המקדים הקטורת אינו מושג ע"ש וכן הוא נוסח סידורי דידן לאמרה אחר הקטורת ועיין מ"ש בזה לקמן אחר סדר הקטורת שהאר"י ז"ל לא היה אומרו כלל:

ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' הנה פסוק זה לא שייך לפ' התמיד אך אומרים אותה משום דאיתא במדרש הובא בב"י ובט"ז סי' א' בשעה שקורין מקרא זו צפונה לפני ה' הקב"ה זוכר עקידת יצחק:

והנה יש שאין אומרין פסוק ושחט כאן אחר פ' התמיד רק אח"כ בנוסח רבון העולמים שאומרין קודם משנת איזהו מקומן כוללין ג"כ פסוק זה וכן הוא בסידורי ספרד וכן נראה מסידר האר"י והרמ"ק והסדר היום אך נוסח סידורי דידן כפי מה שמשמע מפשיטת לשון הש"ע סי' א' דקאמר שיאמר פסוק זה עם הקרבנות ויותר משמע כן מלשון התדב"א פ"ו דקאמר בשעה שישראל מעלין התמיד וקורין מקרא זה צפונה לפני ה' וכו' ע"ש משמע שיש שייכות לפסוק ושחט עם התמיד ובזה מיושב נמי מה שהקשה בשע"ת סוף סי' א' על הבית יעקב ע"ש:

אתה היא ה' אלהינו שהקטירו הנה בסידר ר"ע ובאבודרהם ובמחזור ויטרי ובטוש"ע לא מוזכר כלל לומר סדר הקטורת אחר התמיד אך נוסח סידורי דידן הוא ג"כ עפ"י היש נוהגין שמביא הש"ע סוף סי' א' וכן הוא בסידורי ספרד והרמ"ק ובסדר היום וכן הוא עפ"י האריז"ל הנה נוסח סידר הרמ"ק (אתה הוא שהקטירו אבותינו וכו' ע"ש) אך נוסח דידן לומר הוא ה' אלהינו היא עפ"י האריז"ל:

והנה הא דאומרין קודם הקטורת אתה הוא שהקטירו ולא אומרין ג"כ קודם פ' התמיד אתה הוא שהקריבו וכו' עיין בספר ש"צ משום דאמירת אתה הוא שהקטירו הוא לגלוי דעתינו שאנו קורין אותה בכוונה זו שתהא נחשבת האמירה למעשה לכך גבי התמיד אין צריכין לשום הקדמה דעדיפא מיני' מפרשינן בהדי' בנוסח רבון העולמים שיהיה שיח שפתותינו וכו' כאלו הקרבנו קרבן התמיד וכו' והא דאין אומרין באמת ג"כ שם וכאלו הקטרנו וכו' אכתוב אי"ה לקמן:

ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת והלבנה עיין פרש"י והוא מדברי הגמ' פ"ק דכריתות שלכך מנאה חלבנה בין סממני הקטורת ללמוד שלא יקל בעיניו מלצרף עמנו את פושעי ישראל ע"ש (אך נראה דהכוונה הוא דוקא שלא לדחות אותו ועיין בספר חסידים סימן תשע"ב שלא לעמוד בתפילתו אצל פושעי ישראל וגם במקום אדם רשע אין לישב ע"ש וראיתי בס' קטן על פרקי אבות בשם ס' פרי הארץ שפי' בזה המשנה שנים שיושבים ואין בניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים ר"ל שהתנא אומר שהסיבה שאין ביניהם ד"ת היא מפני שהרי זה היה מושב לצים וטמאו המקום ע"ש) ועיין ברבינו בחיי פרשת תשא שמטעם זה צוי ליקח ערבה במצות לולב רמז לרשעים שיהיה עמנו באגודה אחת ע"ש ועיין בזה בס' אמרי שפר מהגה"צ מו"ה שמואל זצללה"ה מדאראג בפ' אמור שכתב בזה דבר נחמד והיא דהנה הגמ' שם פריך ואימא כופרא (שהן מין קוצים) ומשני דרכיה דרכי נועם כתיב ופרש"י ואלו מסרטין הידים ע"ש הרי מבואר שרק רקנים צוה תוה"ק לאגוד עמנו אותן שאינם מצירין עכ"פ לאחרים אבל אותן שאם יתאגדו יחד עמנו יזיקו לנו בודאי לא צותה תוה"ק שיתאגדו יחד אדרבא מצוה להתרחק מהם ע"ש: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטורת סמים הנה עד כאן היה מפ' תשא ושני פסוקים אלו עד פיטום הקטורת הם בפ' תצוה בפ' ועשית מזבח מקטר קטורת ועיין בתב"ש להתחיל מתחלת הפ' מן ועשית מזבח מקטר קטורת ובאמת כן הוא ג"כ בדברי היש נוהגין שמביא הש"ע סוף סי' א' ע"ש אך כל זה הוא ג"כ רק למצוה מן המובחר עיין בתב"ש שם:

ועיין בסדר היום שכתב שיש מקדימין לומר ענין הקטורת קודם לתמיד (והוא דעת הגהות מימוני הובא במג"א סוף סי' א') וראיה שהקטורת קודמת לאברים אך אין ראיה כלל שהעיקר התמיד היא הדם ודם התמיד היה קודם לקטורת ולכן צריך להקדים התמיד לקטורת וכן נוהגין העולם ע"ש: תנו רבנן פיטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים ושמנה מנים היו בה הנה סדר הקטורת היא ברייתא פ"ק דכריתות ובירושלמי פ"ד דיומא והנה נוסח הגמ' פיטום הקטורת הצרי והציפורן וכו' וכדרך שאומרין אחר אין כאלהינו אך נוסח סידורי דידן הוא מסידר ר"ע גבי סדר מעמדות ובאבודרהם ובסדר היום אחר אין כאלהינו ע"ש ובמחזור ויטרי ובכל בו ובב"י סי' קל"ב בשם נוסח הסידורין וז"ל הסדר היום וענין פטימתו לא נמצא בגמ' במקום אחד רק מפוזר ומפורד א"כ אין אנו הולכין אלא אחר פרט מעשיו ואע"פ שנוסף בו מעט אין לחוש שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה הנה נוסח סידר ר"ע ואבודרהם (שלש מאות וששים וחמשה שבכל יום כמנין ימות החמה) אך נוסח סידורי דידן הוא בב"י ובסדר היום מנה בכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים הנה במקצת סידורין ליתא וגם בסידר ר"ע ואבודרהם ובב"י ליתא אך היא בסדר היום ושלשה מנים יתרים שמהם מכנים כה"ג מלא חפניו ביוה"כ ומחזירן למכתשת בערב יוה"כ עיין בשע"ת בשם רדב"ז לומר (מחזירן למכתשת) והנה נוסח הגמ' הוא (נותן אותם למכתשת בעיוה"כ) אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה הנה יש אומרין כדי לקיים מצות דקה מן הדקה והוא נוסח סידר ר"ע ואבודרהם ובסדר היום ובב"י אך נוסח סידורי דידן בגמ' ובכל בו:

הגה"ה ודע דנוסח הב"י והאבודרהם ושלשה שהיה מוסיף בה כה"ג בעיוה"כ ומחזירן למכתשת ונוטל ממנה מלא חפניו כדי לקיים וכו' ונוסח סידר ר"ע ומחזור ויטרי ושלשה שהיה מוסיף ביוהכ"פ כה"ג מחזירן וכו' ונוסח הסדר היום ושלשה מנים היתרים מחזירן אותם עיוהכ"פ למכתשת לקיים וכו' וכה"ג יכניס מהם מלא חפניו ביוהכ"פ להקטיר בבית ק"ק אך נוסח סידורי דידן הוא בגמ' ובכל בו:

ואחד עשר סמנים היו בה הנה בתורה לא נכתב רק (נטף ושחלת וחלבנה ולבונה) אך השאר למדו רבותינו בגמ' שם והובא גם כן בפרש"י פ' תשא מדכתיב סמנים הרי שנים נטף ושחלת וחלבנה הרי חמשה סמים סמים הרי ג"כ חמשה הרי לך עשרה והלבונה הרי אחד עשר הצרי והצפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה הנה נוסח הגמ' (משקל שבעים של שבעים מנה וכו' משקל ששה עשר של ששה עשר מנה) אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן והא דמאלו היה שבעים ומאלו ששה עשר עיין באבודרהם ובכל בו שלפי חוזק הסממנים וקשיותן היה מרבה וממעיט מן החזק היה ממעיט ומן הקל היה מרבה ע"ש הקושט שנים עשר הנה בכל הסידורין נכתב הקושט בשי"ן ימנית אך עיין בב"ח דצ"ל בשי"ן שמאלית ובסידר האריז"ל נכתב הקסט בסמ"ך וע"ש ג"כ כוונה ע"ז ומדברי האבודרהם נראה דגרסתו בשי"ן ימנית רק דבערבי נקרא קס"ט ע"ש ע"כ יר"ש יוצא ידי שניהם ואומר בלשון שבולת ובלשון סבולת וקלופה שלשה וקנמון תשעה עיין בהגהות רש"ש על מסכת כריתות שמקשה שקנמון היה צריך לכתוב קודם קליפה שיתירה בכמותה ושכן מונה רש"י בהגמ' הסדר י"א סמנים וכן הרמב"ם ע"ש אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן וגם בפרש"י על התורה ג"כ כנוסח דידן ע"ש ומי יכול לעמוד על עומק כוונת חכמז"ל ואפשר כיון שקליפה שלשה הם רמז לשלשה אבות כמ"ש בפרישה לכך לא מנא אותו בסוף מפני כבודם בורית כרשינה תשעה קבין הנה בורית כרשינה אינו נקטר ואינו מי"א סמנים וכן כל אלו דמנה אחרי' ואינן באים אלא לתקן מעשה הקטורת עיין בב"י יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין הנה יש אומרין ואם אין לו יין קפריסין והוא נוסח הגמ' ובירושלמי ובטור סי' קל"ג אך נוסח דידן במחזור ויטרי ובאבודרהם ובסדר היום מביא חמר חורין עתיק ר"ל יין הבאה ממקום ששמו חורין ויש נוסחא מביא חמר חיור ור"ל יין לבן עיין בב"ח ופרישה ולכאורה צע"ק דלמה לא אמר ג"כ (יין חורין או יין לבן) כמו שאמר יין קפריסין ובאמת נוסח המחזיר ויטרי (מביא יין לבן ישן) אך בכל הנוסחאות חמר חורין עתיק או חמר חיור מלח סדומית רובע הקב עיין בט"ז סי' קכ"ז בשם פע"ח שאין לומר רובע הקב רק רובע ובאמת הוא נוסח הגמ' ובסידר ר"ע ובאבודרהם אך נוסח סידורי דידן היא במחזור ויטרי ובטור ובסדר היום ובסידורי ספרד והרמ"ק מעלה עשן כל שהוא ר' נתן אומר הנה נוסח סידורי ספרד והאבודרהם לר' נתן הבבלי אומר) אך בנוסח הגמ' ובטור ובסידר ר"ע ובסדר היום כנוסח דידן ובאמת סתם ר' נתן הוא ג"כ ר' נתן הבבלי: אף כפת הירדן כל שהוא הנה נוסח סידורי ספרד (אף מכפת הירדן) אך בדברי האר"י מפורש יוצא שאין לומר מכפת רק כפת כנוסח דידן והיא אותיות כתף ע"ש וכן היא בכל הנוסחאות ואם נתן בה דבש פסלה היינו משום דאמרינן לקמן אלו היה נותן בה קורטב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ע"ז אמר אם נתן בה דבש פסלה ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה הנה בנוסח הגמ' ובאבודרהם ליתא תיבות (ואם) אך היא בסידר ר"ע ובטור ובסדר היום ועיין בשע"ת סי' מ"ח בשם האריז"ל לומר (חיסר אחד מכל סמניה) ולא אחת ע"ש ובאמת כן הוא באבודרהם אך בגמ' ובסידר ר"ע ובטור ובסדר היום כנוסח סידורי דידן:

רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף הנה נוסח סידר ר"ע (אינו אלא שרף מעצי הקטף וכן נראה מהתוספת פ"ק דנדה דף ח' דכך היה נוסחות הגמ' שלפניו אך בנוסח הגמ' שלפנינו ובטור ובאבודרהם וסדר היום (הנוטף מעצי הקטף) כנוסח סידורי דידן: ודע דנוסח הגמ' שלפנינו ר' שמעון סתם אך מדברי פרש"י כאן ומדברי התוס' בנדה שם נראה שנוסח הגמ' שלפניהם היה ר' שמעון בן גמליאל וכן הוא הנוסח בסידר ר"ע ובטור ובאבודרהם ובסדר היום בורית כרשינה למה היא באה כדי ליפות כה את הציפורן כדי שתהא נאה כן הוא נוסח סידורי דידן וכן הוא באבודרהם ובסדר היום ויש נוסחא בורית כרשינה ששפין כו הציפורן כדי שתהא נאה והיא נוסח הגמ' שלפנינו ובטור ונוסח המחזור ויטרי (בורית כרשינה למה היא באה ששפין בה הציפורן כדי שתהא נאה) ונוסח האריז"ל בורית כרשינה למה היא באה כדי לשפות בו הציפורן וכו' וכן הוא בכל בו ובסידר הרמ"ק יין קפריסין למה היא באה כדי לשרות בו את הציפורן מפני שהיא עזה כן הוא נוסח האבודרהם וסדר היום ונוסח האר"י ז"ל הוא יין קפריסין למה היא כא כדי לשרות בו את הציפורן כדי שתהא עזה ונוסח המחזור ויטרי יין קפריסין ששורין בו את הציפורן מפני שהיא עזה ועיין באבודרהם ששם הנוסחא (יין קפריסין למה היא בא וכו' ואח"כ בורית כרשינה למה היא בא) ועיין בב"י שכן הוא ג"כ נוסח הסידורין שלפניו אך כתב כיון דנוסח גמ' דידן והירושלמי הוא להיפך קודם בורית כרשינה ואח"כ יין קפריסין לא חיישינן לגירסת הרד"א והסידורין ע"ש ובכל הסידורין שלפנינו הוא כנוסח הגמ' והירושלמי וכן הוא בסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובטור ובסדר היום והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מ"ר בעזרה הנה יש נוסחא אלא שאין מכניסין מ"ר במקדש וכן הוא בגמ' ובסידר ר"ע ובאבודרהם ובב"י אך נוסח דידן לומר בעזרה היא בירושלמי ובמחזור ויטרי ובטור ובכל בו ובסדר היום (ועיין באבודרהם דמקשה דמנ"ל דאין מכניסין מ"ר למקדש הלא גם הפרש נקרב ע"ג המזבח ותירץ דלית לן אלא דאמר רבנן ע"ש ודבריו צע"ג בעיני דאנה מצא שקרב הפרש ע"ג המזבח והלא לא קרב הפרש אלא בקרבנות הנשרפים מחוץ לעיר אבל בקרבנות הנקרבים ע"ג המזבח אדרבא כתיב והקרב והכרעים ירחץ במים) מפני הכבוד הנה בגמ' ליתא תיבות אלו מפני הכבוד אך הוא בירושלמי ובכל הנוסחאות ע"ש:

ודע ודע דהמעיין באבודרהם יראה שנוסחתו היה בורית כרשינה תשעה קבין מלח סדומית רובע מעלה עשן כ"ש ר' נתן אומר אף כפת הירדן כ"ש ואם נתן בה דבש פסלה ואם חסר אחד וכו' רשב"ג אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חיור עתיק יין קפריסין למה היא בא וכו' וכן הוא במחזור ויטרי ובסידר ר"ע גבי סדר המעמדות אך בסדר הקטורת אחר אין כאלהינו היא כנוסח סידורי דידן וכן היא בגמ' ובטור ובסדר היום ע"ש: הניא ר' נתן הנה מכאן ואילך ליתא בטור ובאבודרהם ובסידר הרמ"ק אך היא בכל בי ובמחזור ויטרי ובסדר היום ובסידר ר"ע בסדר המעמדות וכן הובא בב"י בשם מקצת סידורין ע"ש ונוסחא זו הוא מלוקט מגמ' פ"ק דכריתות ומירושלמי פ"ה דיומא ע"ש כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק הנה נוסח הגמ' ופרש"י שם (הדק הטיב הדק) ועוד נראה מפרש"י שם שנוסחתו היה להיפך (היטב הדק הדק היטב) וכן הוא נוסח הכל בו ע"ש אך נוסח סידורי דידן הוא בסידר ר"ע ובמחזיר ויטרי ובסדר היום ע"ש מפני שהקול יפה לבשמים עיין בפרש"י שקבלה היה בידם שהבל הדיבר יפה לבשמים ומאלו התיבות הדק היטב היטב הדק יצא הבל שאלו התיבות יוצאין מן הגרון פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו הנה נוסח סידר ר"ע (לשלישית ולרביעית לא שמענו) אך נוסח סידורי דידן במחזור ויטרי ובסדר היום אמר ר' יהודא זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין הנה נוסח סידר ר"ע (כל כמדתה) אך נוסח דידן במחזור ויטרי ובסדר היום ולכאורה צ"ע הלא גם ר' נתן מכשיר לחצאין ולא מסתפק אלא בשליש ולרביע ומצאתי בספר קטן על פרקי אבות ושמו בית אהרן שבירושלמי ליתא לחצאין דס"ל לר' יודא דאם כמדתה כל אחד לפי ערך כשרה לפטם אפילו מנה אחת בכל יום ושכן פסק הרמב"ם ושכן מצא בסידר המקובל ר' חיים כהן מארם צובה שליתא שם תיבות לחצאין והגם בסידר הגאה"ק התניא אשר התפלל בו היה נסגר תיבות לחצאין ע"ש והנה כי דבר נכון דיבר וכן הוא באמת ג"כ במחזור ויטרי ע"ש אך קשה לשבש כל הסידורין ונוסחא השגורה בפי כל ומה גם שכן הוא ג"כ בסידר ר"ע ובכל בו ובסדר היום ע"ש אח"כ מצאתי בסידר התניא שנדפס מחדש כתב שם הרב המוציא לאור שמה שכתבו שבסידר אשר התפלל בו הגה"ק התניא היה נסגר תיבות לחצאין היא שקר ושמצינו שזה הכלל לא להוסיף רק לסימנא בעלמא במגילה דף כ"א זה הכלל כל שיש בו מוסיף וכו' ע"ש ואם חיסר אחת מכל סמניה ח"מ הנה נוסח סידר ר"ע ובכל בו ובמחזור ויטרי (חסר בה מן סימן וסימן או שחיסר אחת מכל סממניה או שלא נתן מעלה עשן ח"מ אמר ר' זעירא משום הכנסה יתירה) אך נוסח סידורי דידן הוא בסדר היום תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין ולכאורה איך אפשר שבס' שנה יעלה השירים לחצאין והלא אפילו כל הג' מינים אינם עולים כל כך עיין בתוס' פ"ק דשבועות ובב"י ובפרישה סי' קל"ג ועיין בסידר היעב"ץ שבאמת לאו דוקא לחצאין אלא קרוב לחצאין ועוד תנא בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש הנה נוסח המחזור ויטרי (אלו היה נותן לתוכה כיתות של דבש) וכן הוא בכל בו וע"ש בכל בו שביתת היא חתיכה כלומר מעט אך שכתב שיש גורסין קורטוב וכן הוא בסידר כ"ע ובסדר היום ע"ש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכו' הנה נוסח סידר ר"ע והמחזור ויטרי ואין אדם יכול לעמוד מפני ריחה אלא שהתורה אמרה כי כל שאור וכו') אך נוסח סידורי דידן הוא בסדר היום: ה' צבאות עמנו משגב לנו וכו' הנה בסידורי ספרד איתא קודם ג' פסוקים אלו הפסיק לה' הישועה על עמך ברכתך סלה אך בדברי האריז"ל ליתא רק ג' פסוקים אלו ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי וכו' ה' הושיעה דמלך וכו' וע"ש עוד לאמרם ג' פעמים אתה סתר לי מצר תצרני וכו' הנה בכתבי האריז"ל איתא שאחר ג' פסוקים אלו לא יפסוק בפסוקים אחרים רק יאמר תיכף פסוק וערבה לה' ובאמת גם בסידורי ספרד ליתא פסוק אתה סתר אך איתא שם פסיק אחר (השיבני ה' אליך ונשובה וכו') אך קשה לשבש כל הסידורין ונוסחא השגורה בפי כל ועיין בקיצר של"ה לאמרו בחול דוקא מפני שהוא סגולה להנצל מסמא"ל ובשוי"ט און לו שליטה ואין לעורר אותו ובס' אור צדיקים מוסיף עוד שבכל ימים שאין אומרים תחנה אין לאמרו ע"ש:

וביום השבת הנה יש אומרין בשבת וביום השבת משא"כ בר"ח אין אומרין ובראשי חדשיכם מפני שקורין בתורה פסוקי מוסף ויש אומרון גם בר"ח כדי לפרסם שהוא ר"ח והעיד ע"ז הרמ"א שכן המנהג (והא דאומרים פסוקי מוסף קודם שחרית עיין במג"א) אך עפ"י האר"י ז"ל אין לאמרו לא בשבת ולא בר"ח:

אביי מסדר כן הנוסחא בגמ' דף ל"ג וכן הוא בסידר ר"ע בסדר המעמדות ובטור סי' מ"ח אך נוסח דידן לומר אביי ה"ה מסדר וכן הוא ג"כ בסידורי ספרד והרמ"ק ובסדר היום ואפשר דלכך היה פו תיבות הוה משום דלשון אביי מסדר הוא לשון הוה וכי השתא הוא מסדר לכך תיקנו הלשון והוסיפו תיבות הוה ואז משתמע לשון עבר ועיין בספר אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש שאין לומר אביי הוה שהוא כהוגה ה' באותיות ע"כ כתב לומר היה מסדר ע"ש ובהקדמה לסידר השל"ה איתא אביי הוי מסדר ע"ש והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד הנה בנוסח הגמ' ובטור הוא (קודם לדם התמיד) וכן לקמן והטבת שתי נרות קודמת לקטורת וקטורת קודמת לאברים בכל אלו בגמ' ובטור הנוסח קודם:

ואברים ואברים למנחה הנה מכאן ואילך ליתא בנוסח הגמ' תיבות קודם וכן הוא עפ"י האריז"ל עיין בט"ז סי' קכ"ט אך נוסח הטור גם כאן (ואברים קודמין למנחה וכן ונסכים קודמין למוספין ומוספין קודמין לבזיכין) רק במנחה ובחביתין ליתא תיבות קודם ע"ש ובסידורי ספרד יש גם במנחה ובחביתין תיבות קודם ע"ש ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערביים הנה בנוסח הגמ' גם כאן ליתא תיבות קודם אך גם דעת האר"י ז"ל לומר כאן קודם ע"ש:

אנא בכח הנה דעת הסדר היום שלא לומר כאן אנא בכח רק קודם ברוך שאמר והיה העולם שם מקומה והטעם מפני שבנוסח זה נרמז השם מ"ב כידוע ובכח השם הזה נברא העולם אך קאמר שם ג"כ טעם לנוסח דידן לאמרו אחר סדר הקטורת ע"ש ולפענ"ד אפשר טעם נוסח דידן משום דידוע שסגולת הקטורת שמבריח הקליפות שלא יאחזו בהתפלות והשם הזה של אנא בכח יש לו ג"כ סגולה זו כמ"ש בר"ח פ"ז משער הקדושה ע"ש לכך אחר הקטורת מזכירין ג"כ שם זה אח"כ מצאתי כעין זה בסידר אור ישר וב"ה שהנחני בדרך האמת ועיין בסידר היעב"ץ דיאמר כל ב' תיבות ביחד ויפסוק חוץ קר"ע יאמר ביחד אך מדברי האריז"ל נראה שגם זה לא יאמר רק ב' תיבות יחד דהיינו שיאמר קבל רנת ויפסוק ויאמר עמך שגבנו. ודע דבסידורי דידן הוא עמך בשו"א תחת המ"ם ובסידורי ספרד בסגל וכן יחודך בסידורי דידן בשו"א ובספרד ובסידר ר' שבתי בסגל תחת הדל"ת וכן צדקתך בכל הסידורין התיו בשו"א ובספרד בסגל חסין בכל הסידורן החי"ת בפת"ח ובספרד וסידר ר' שבתי בקמ"ץ:

בשכמל"ו הא דאומרין אחר אנא בכח בשכמל"ו עיין בסדר היום שהוא מפני קדושת השם הנרמז באנא בכח ומהאי טעמא כתב שנכון לאמרו מעומד וע"ש עוד לאמרו בלחש ולכאורה כאן לא שייך הא דאמרינן פ"ד דפסחים גבי בשכמל"ו שבק"ש ע"ש ובדברי רש"י אך יש עוד טעם לזה הובא בטור הלכות יוה"כ בשם המדרש:

רבון העולמים אתה צויתנו וכו' הנה נוסח רבון העולמים מובא בטור סי' מ"ח וע"ש ששם הנוסחא (לכן יהר"מ שיהיה זה חשוב ומקובל לפניך כאלו קרב התמיד במועדו ועמדתי על מעמדו) ונוסח סידורי דידן (שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ועמדנו על מעמדו) והוא מדברי הסדר היום ועיין מ"ש בזה בשע"ת: והנה במקצת סידורין יש כאן תוספת אחר ועמדנו על מעמדו (ונאמר ושחט אותו על ירך המזבח וכו' ונאמר זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וכו') והוא בסדר היום ובסידר האריז"ל ועיין מ"ש לעיל בפסוק ושחט אחר פ' התמיד ועיין בעיון תפלה שאין לומר (ואתה אמרת ונשלמה להקב"ה ע"כ כתב לומר (ונאמר ונשלמה פרים שפתינו) ע"ש ובאמת כבר קדמו בזה בסידר היעב"ץ לומר ונשלמה אך כנוסח סידורי דידן הוא ג"כ בהדי' בטור ובסידר הרמ"ק ועיין בסדר היום שכתב כמו שכתבת ע"י הושע נביאך ונשלמה פרים וכו' ע"ש א"כ נראה דדברי הנביא הם דבריו של הקב"ה ועוד אפשר משום דאמרינן בגמ' והובא בטור בשם המדרש שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שכל זמן שיקרא בסדר הקרבנות יהיה כאלו הקריב קרבנות ע"ש וכפי הנראה שלכוונה זו אמר ג"כ לומר להקב"ה ונשלמה וכו' משום דכך תבטיח ולכוונה זו גם אנו אומרין ואתה אמרת כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר:

ודע דאע"ג דבנוסח רבון העולמים לא מוזכר רק התמיד וא"כ היה ראוי לאמרו תיכף אחר פ' התמיד אך עיין בתב"ש דטעם נוסח דידן לאמרו אחר הקטורת משום דקטורת ג"כ תמיד מקרי כדכתיב קטורת תמיד ע"ש והא דאין אומרין ג"כ בהדי' וכאלו הקטרנו קטורת עיין בשע"ת משום דיש לחוש שמא דילג. אחד מסממני הקטורת ואם חסר אחת מכל סמניה וכו' ועיין ברמ"א סי' קל"ב דמטעם זה שלא ידלג י"א לומר סדר הקטורת מתוך הכתב דוקא והסכים לזה ג"כ בתב"ש ע"ש:

ועיין בסדר היום שיש מוסיפין כאן קודם איזהו מקומן שני פסוקים פסוק עורי צפון ובואי תימן וכו' ופסוק שלאחריו באתי לגני אחותי כלה מפני שהם על ענין קרבנות ע"ש וכן הוא בסידר הרמ"ק אך עיין בסידר ר' שבתי ובס' אור צדיקים שהאריז"ל לא היה אמרם ובכל סידורי דידן ליתא:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה