ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן
ח"א סדר איזהו מקומן
הנה הא דתקנו אחר סדר התמיד משנת איזהו מקומן אין הטעם משום דמיירי מקרבנות עיין בפרישה דדוקא התמיד שהיה חובה על כל ישראל להקריבו בכל יום שייך לומר שתיקנו לאמרו בכל יום כדי לשלמה פרים שפתינו משא"כ משנת איזהו מקומן שלא נזכר בו קרבנות הנקרבים בכל יום אלא כל אחד לעת הצורך א"כ לא שייך לומר דמשום ונשלמה פרים שפתינו תיקנוהו לאמרו לכל ישראל בכל יום אלא עיקר הטעם עיין בטוש"ע משום דצריך לשלש שנותיו במקרא במשנה ובתלמוד ופ' התמיד הוא מקרא ואיזהו מקומן משנה וברייתא די"ג מדות הוא תלמוד (הוא מדברי התוס' פ"ק דקידושין וע"ש ג"כ שר"ע תיקנוהו לאמרו) אך הא דתקינו דוקא פ' איזהו מקומן הוא משום דמיירי מקרבנות לכך קבעוהו אחר התמיד (ואף שיש עוד כמה פרקים דמיירי מקרבנות בחרו באיזהו מקומן מפני שאין בה מחלוקת והוא הלכה למשה מסיני כ"כ הב"י ובעט"ז כתב רמז ע"ז שיש בו שד"מ תיבות ועם הכולל הוא שמ"ה כמנין משה) וברייתא די"ג מדות מפני שהוא תחילת תורת כהנים שהוא ראש לכל הקרבנות לכך קבעוהו אצל הקרבנות:
ועיין במג"א דצריך להבין הפירוש דאל"כ לא נחשב ללימוד דדוקא בתפלה אף שאינו מבין הקב"ה יודע כוונתו משא"כ בלימוד ע"ש (ועיין מ"ש בזה לקמן בסדר קביעות עתים לתורה ביום) ובשם השל"ה כתב שיאמר בניגון דמשניות והה"ד במה מדליקין ופיטום הקטורת ע"ש:
איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון הטעם דקדשי קדשים שחיטתן בצפון וקדשים קלים שחוטתן בכל מקום בעזרה עיין בסידר השל"ה בשם הריקנטי דקרבנות הבאים על החטא שחיטתן בצפון משום דכתיב מצפון תפתח הרעה וכדי למנוע הרעה הבאה מצפון או מפני שנוגשים שם המקטריגין צוה הקב"ה לשחוט בצפון כדי שכשיבואו לקטרג ימצאו שם שוחד ולא יקטריגו אבל קדשים קלים שאינם באים על החטא לכך שחיטתן בכל מקום בעזרה ע"ש:
פרים הנשרפים וכו' הנה יש שינוי במשנה זו מבמשנה ראשונה ששם כתב ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרוכת וכאן ליתא על בין הבדים ומי שאומרה בע"פ אינו מרגיש בזה ע"כ ראוי לתת לב לזה וכן בשאר השנוים שיש בפרק זה כגון בתודה איתא ליום ולילה עד חצות ובשלמים איתא לשני ימים ולילה אחד וכדומה אלו ואלו נשרפים בבית הדשן הנה במשנה שבגמ' ובפרש"י ותוס' שם איתא נשרפים אבות הדשן אך כנוסח סידורי דידן הוא במשנה שבמשניות ובברטנורה ובאבודרהם:
חטאת הציבור והיחיד ובא לו לקרן דרומית מזרחית וכו' עיין בתוס' יו"ט שבסידר התפלה הנדפס באמשטרדם נחסרו שם כל אלו התווי"ן והטעם מפני שקרן הוא לשון זכר ומשום כך נכתב ג"כ יסוד דרומי (ובאמת במשנה שבמשניות ושבגמ' הוא ג"כ יסוד דרומית ע"ש אך בכל הסידורין הוא יסוד דרומי וכן הוא מאבודרהם) וכן יסוד מערבי מפני שיסוד הוא לשון זכר אך כתב לקיים נוסח דידן הכתיבה במשנה וברמב"ם דהוה כאלו וכתב קרן רוח דרומית מזרחית וכו' ורוח נמצא ג"כ לשון נקיבה כמ"ש רש"י פ' וישלח ע"ש:
יהר"מ ה' או"א שאם נתחייבתי חטאת וכו' הנה דעת הש"ע דגבי עולה ושלמים ותודה יאמר יה"ר כאלו הקרבתי כיון שבאים בנדבה משא"כ גבי חטאת ואשם לא יאמר כיון שאין באים בנדבה אך דעת המהרש"ל דגם גבי חטאת ואשם יאמר היה"ר רק יאמר על תנאי שאם נתחייבתי וכו' ואם לא נתחייב יהיה הקריאה כקורא בתורה (ועיין בסידר ר' קאפיל שכתב שם סתם שאחר חטאת יאמר כאלו הקרבתי חטאת וזה ודאי ט"ס הוא כי הוא נגד כל הפוסקים) ועיין בתב"ש שהכוונה שאם נתחייב חטאת הוא שעבר עבירה ונודה לו ונתחייב חטאת ועכשיו נשכח ממנו ובזה לא קשה קושיות המג"א דהרי חטאת בעי ידיעה בתחילה וע"ש עוד דאפי' מי שיודע בודאי שחייב חטאת' לא יאמר בלא תנאי כי אם הבקי הטיב בפרטיות הדינים עפ"י ש"ס ופוסקים כי דיני הקרבן מרובים הם מאוד ע"ש:
העולה קדש קדשים וטעונה הפשט וניתח וכליל לאשים הטעם דעולה כולה כליל וגם למה אינה נשרפת עם העורה כמו כל הקרבנות הנשרפים נראה לפענ"ד בדרך אפשר משום דידוע דבעוה"ר גם במעשים טובים שאדם עושה יש בהם כמה פניות וגאות ומי יאמר זכיתי לבי (ועפי"ז שמעתי מכבוד אדומ"ר הגה"ק מו"ה יחזקאל שרגא האלברשטאם משינאווא זצללה"ה שפי' בזה דברי רש"י ז"ל בפ' וירא וישקיפו על פני סדום כל השקפה ח"ו אינו אלא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך שגדול כח מתנות עניים וכו' ר"ל דאם משקיף ומביט בתוך פנימיות הדבר ימצא בכל הדברים חסרונות פניות וגאות אך בצדקה אפילו שלא לשמה הוא ג"כ טוב דהא אמר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני וכו' וזה כל השקפה וכו' חוץ מהשקיפה ממעון קדשך שגדול כח מתנות עניים וכו') והנה עולה מכפרת על הרהור הלב ובאה לכפר ג"כ על המצות ומעשים טובים שאדם עשה עם מחשבות רעות דהיינו פניות וגאות והנה ידוע מדברי החובת הלבבות שער יחיד המעשה דמי שעובד השי"ת עם פניות כאלו עובד ע"ז ע"ש והנה קרבן ע"ז נשרפת כולה לכך גם עולה כיון שבאה לכפר על העובד השם ית"ש בשיתוף כמ"ש והוא דוגמת ע"ז לכך ג"כ נשרפת כולה כמו קרבן ע"ז אך מחמת שהעובד השם בשותף הלבוש דהייני החיציניות הוא נאה ויאה רק בפנימיות הוא החסרון דהיינו הפניות שהיה לו לכך ג"כ רק פנימיות העולה נשרפת משא"כ העור שהוא הלבוש כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונך:
זבחי שלמי ציבור וכו' הטעם דזה קרי חטאת וזה קרי אשם אע"ג דשניהם על החטא באים עיין ברמב"ן פ' ויקרא ועיין באבודרהם והובא ג"כ בפרמ"ג דחמשה אשמות הראשונים הם סמוכים לכך נקודה האל"ף בפת"ח אבל הששי שהוא אשם תלוי האל"ף בקמ"ץ שהוא שם דבר ע"ש והנה כבר כתבתי לעיל שגם כאן יאמר היה"ר בדרך תנאי דהיינו שיאמר יהר"מ ה' או"א שאם נתחייבתי אשם וכו' וכדרך שאומרים אחר חטאת רק כאן א"צ לכוין שאם נתחייבתי אשם דהיינו שנודע לו ונשכח ממנו וכמ"ש לעיל גבי חטאת כי אשם לא בעי ידיעה בתחילה עיין בדג"מ ובמחהש"ק התודה ואיל נזיר וכו' עיין מ"ש לקמן שבערב יוהכ"פ ובע"פ ובחוה"מ פסח אין אומרים מזמור לתודה מפני שהתודה אינו באה באותן ימים ע"ש א"כ הה"ד כאן לא יאמר היה"ר אחר התודה באותן הימים ועיין בפרמ"ג שבערב יוהכ"פ לא יאמר היה"ר אחר שום קרבן חוץ מבעולה:
שלמים קדשים קלים וכו' ונאכלין בכל העיר הטעם דקדשים קלים נאכלין בכל העיר וקדשי קדשים רק לפנים מן הקלעים נראה לפענ"ד דאפשר משום דקדשי קדשים באים על החטא וידוע דמכל חטא נברא מלאך המשחית והקרבן באה לבטל המשחית לכך המשחית הלז מתגבר עצמו עצמו לפגל הקרבן ומפני זה נאכלין לפנים מן הקלעים דוקא כי באם יצא לחוץ יש לחוש שמא ישיגיהו המשחית ויפגלה משא"כ קדשים קלים דאינם באים על החטא ואין רודף אותם לכך נאכלין בכל העיר כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחני בדרך האמת:
הבכור והמעשר והפסח וכו' ונאכלין בכל העיר ר"ל משא"כ הפסח אינו נאכל אלא בבית אחד כמ"ש לא תוציא מן הבשר חוצה אך צ"ע דלא חשוב זאת בהדי' בין שאר הדברים שחשוב כאן שחלוק דיני של פסח מבכור ומעשר הפסח אינו נאכל וכו' והוא דלא חשיב ג"כ שפסח אינו נאכל אלא על מצות ומרורים עיין בתוס' דלא חשוב אלא דבר שכנגדו בשאר קדשים והוא חלוק מהם דשאר קדשים נאכלין ביום וכל הלילה ולכל אדם ובכל מאכל ופסח אינו נאכל אלא בלילה ועד חצות ולמנויו וצלי א"נ לא תני מצות ומרורים דאינו מעכבים א"נ לאו מצוה דגופי':
י"ג מדות הנה נוסח הסידורין בי"ג מדות התורה נדרשת וכן הוא באבודרהם אך מביא שם גירסת המדרש השכם ור' סעדי' מי"ג מדות ע"ש מבנין אב מכתוב אחר ונוסח סידורי ספרד ור' קאפיל ובאבודרהם וכל בו מבנין אב וכתוב אחד אך נוסח סידורי דידן הוא בכללי הש"ס ובסידר השל"ה כל דבר שהיה בכלל הנה נוסח ספרד והאבודרהם בכלם וכל דבר ונוסח ר' קאפיל בפעם הראשון כל דבר בלא וא"ו ואח"כ וכל דבר בווי"ן ונוסח הכל בו בפעם ראשון ושני ושלישי כל דבר בלא וא"ו רק בפעם הד' שהוא האחרון גורס וכל דבר בוא"ו לטעון טעון אחד כן היא נוסח דידן ובסידורי ספרד ור' קאפיל ובכללי הש"ס ובאבודרהם ויש נוסחא לטעון טעם אחר והוא נוסח הכל בו ובסידר השל"ה ור' שבתי וכן שני כתובים כן הוא נוסח סידורי דידן ובכל בו אבל נוסח סידר ר' שבתי ור' קאפיל ובפע"ח וכאן שני כתובים אך עיין בתשב"ץ שגם לנוסח סידורי דידן צ"ל וכן בפת"ח כאלו היה נכתב וכאן באל"ף והכוונה של נוסחא זו שגורה הוא בפי כל בשם הרב הקדוש מו"ה צבי הירש מזידטשוב זצללה"ה והובא ג"כ בעיון תפלה עפ"י דאמרינן בגמ' כתיב ונקה וכתיב לא ינקה הא כיצד מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים והיינו מדכתיב הכתוב השלשי ושב ורפא לו נמצא הכתוב השלישי מכריע שלא יסתרו הב' כתובים הנ"ל ואיתא די"ג מדות אלו הם כנגד י"ג מדות דרחמים וזה שאמר וכאן ר"ל במדה זו הי"ג שהוא ונקה הם ב' כתובים המכחישים זא"ז עד שיבא הכתוב השלישי וכו' יהר"מ שיבנה ביהמ"ק הכוונה משום דבעוה"ר אין לנו לא ביהמ"ק ולא קרבן רק ונשלמה פרים שפתינו וע"ז אמרנו פ' התמיד ומשנת איזהו לכך אח"כ מתפללין שיבנה ביהמ"ק במהרה ונקריב הקרבנות בפועל והנה יש נוסחא שתבנה ביהמ"ק וכתבתי מזה לעיל גבי פ' התמיד:
קדיש דרבנן הנה עפ"י האריז"ל קדיש זה הוא חובה כי עד כאן הוא מעולם העשייה ומכאן עד יוצר אור הוא מעולם היצירה ובין עולם לעולם תיקנו לומר קדיש עיין בפע"ח (ועיין בספר אמרי קודש מהרב הקדוש מסטרעליסק שקדיש זה שייך להבעל תפלה ולא כהמנהג שאומר אותו אדם אחר) ועיין בספר זכרון יהודא מהגה"ק בעל אמרי אש דלפי מנהג אשכנז שאומרין קדיש אחר מזמור שיר חנכת לא יאמרו קדיש לאחר איזהו כי לדעתם שם נקרא בין עולם לעולם וכל דיני ומנהגי קדיש אכתוב אי"ה לקמן אחר ישתבח ואחר ובל"ג ואחר אין כאלהינו: