אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא סליק סוגיא דריחא מלתא:

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

סליק סוגיא דריחא מלתא:

בעז"ה סוגיא דריחא מלתא מהדורא בתרא פסחים ע"ו ע"ב.

בעז"ה ענין חשדא לש"ח תרנ"א תחלת החורף.

גמרא חצר שיש לו ב' פתחים מכאן הביאו התוס' ראי' לעיל דמדליקין על פתח החצר ולא על פתח הבית כד' רש"י ואמנם רש"י יישוב קושיא זאת במה שמפרש כאן בתים הפתוחים לחצר ותוס' לא השגיחו ביישוב רש"י משום דקשה להו דעכ"פ לאיזו ענין נקט ר"ה חצר ולא נקט בית אלא ש"מ דעל פתח החצר מדליקין ונראה ד' רש"י דמדקדוק זה דייק רבא דדוקא מב' רוחות ולא מרוח א' וזה דאי הוה נקט ר"ה בית ס"ד דמיירי בבית העומד ברה"ר דעברי גם אינשי דעלמא התם ועיקר טעמא משום חשדא דעלמא ואמנם בבתים הפתוחים לחצר ואנשי דעלמא בחצר מאי עבדתייהו לא גזרו לכך נקט ר"ה חצר וע"כ בתים הפתוחים לחצר מיירי דהרי נ"ח מניחו על פתח ביתו לד' רש"י ר"ל בחצר וע"ז קאמר רבא דבאמת מ"ט גזר ר"ה אפילו בבתים הפתוחים לחצר ש"מ דלאו משום חשדא דעלמא אתיא עלה כ"א חשדא דבני מתא וא"כ ע"כ מב' רוחות דוקא קאמר ר"ה ולא מרוח אחד וא"כ מד' רבא מבואר דחצר ר"ל בתים הפתוחים לחצר ומשום חשדא דבני מתא דאלת"ה מנה לי' לרבא לחלק בין מרוח א' לב' רוחות ולמימר דחשדא דבני מתא קאמר ר"ה דלמא דוקא משום חשדא דעלמא אפי' מרוח א' קאמר ועד"ז יובנו ד' רש"י שכ' כדמפרש טעמא וכו' וזה הטעם שהביא הי' רק דרך שו"ט אבל באמת אין זה הטעם אבל כוונת רש"י דאמאי לא פריך הש"ס מיד אר"ה מ"ט ולזה כ' רש"י דאר"ה ל"ק לן דפשיטא לן דטעמא משום חשדא דעלמא ובאמת אפי' מרוח א' קאמר ר"ה אבל לרבא דקאמר מרוח א' לא ק' לן ממ"נ.

רש"י וב' רוחות א' בצפון וא' במזרח ר"ל דאי הפתחים מכוונים א' במזרח וא' במערב או א' בצפון וא' בדרום א"כ אפילו העומד במזרח יכיר אשר בצד שכנגדו דולק כ"ח א"ו צפון ומזרח וכיו"ב מיירי שאין הפתחים מכוונים והעומד בצד זה לא יראה הנר שבצד האחר בעבר שבצדו דהכותל מפסיק.

רש"י חשדא דעלמא בני אדם העוברים משם לשוק כוונתו ליישב קושית אדם דעלמא בחצר מאי עבדתי' ולזה כתב רש"י דחצר הוא מעבר משוק א' לשוק השני ועוברים מפתח זה לפתח שני ומשם לשוק.

גמרא זמנין דחלפו בהאי נראה ה"פ ודאי מי שרוצה לעבור לשוק ע"כ יעבור שני הפתחים ויראה נ"ח דולק בפתח השני אבל מי שיש לו התעסקות בחצר לבד ולא יעבור דרך הפתח השני ובא לחשוד שלא הדליק גם בפתח השני ומ"מ צריך ביאור אטו לרשיעי נתקן דאדם כשר הרי דן כל אדם לכף זכות ובודאי יאמר שבפתח שני הדליק ולזה נראה פירושו דמלתא דמאחר דכל הרוצה לצאת דרך פתח השני צריך לכנוס דרך הפתח הראשון וכן מי שיש לו עבדתי' בחצר לבד צריך לכנס בפתח הראשון נמצא דבפתח הראשון איכא פרסומא ניסא אם מדליק נ"ח לכ"ע אבל בפתח השני אין כאן פרסומא ניסא רק להעוברים דרך שם לשוק וכיון שיראו דבאתרא דאיכא פרסומא ניסא רבא לא אדליק יאמרו ודבהא דאיכא פרסומי ניסא טובא באידך דליכא כ"א פרסומא ניסא פורתא ודאי לא אדליק ועד"ז נתיישב קושית הב"י דמ"ש מהעובר אחורי ביהכ"נ בשעה שהצבור מתפללין דאי איכא פתחא אחרינא שרי ולמ"ש בשלמא התם חדא היא לי' אי עייל בהאי פתחא או בהאי וכל אדם כשר חייב לדונו לכף זכות דודאי דרך פתחא עייל אבל הכא דעיקר פרסומי ניסא בפתח ראשון וכמו שבארנו שפיר יאמרו מדבהא לא אדליק באידך נמי לא אדליק.

ומייתי מפאה דג"כ יוכל כל האדם לדון חבירו לכף זכות ומ"מ חשה תורה לחשדא.

ויל"ד מאחר דאית לן תרי טעמא ולא תכלה גזל וביטול עניים מנ"ל ללמוד גם חשדא מפיאה וצ"ל דאי משום גזל וביטול הוה די לקבוע שעה שיחלק בעה"ב ולא הי' לא גזל ולא ביטול ומדכתבה תורה לא תכלה דוקא דבשעת כילוי צריך ליתן פאה ש"מ משום חשדא הקפידה תורה ג"כ. ואמנם אח"כ קאמר ר"ש דבלאו חשדא משום רמאים ג"כ צותה תורה לא תכלה אלא דלא מסתבר דמשום רמאים לחוד עבדה תורה תקנתא אי לאו חשדא ג"כ.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה