אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא הדרן עלך פרק יציאות השבת שתים. בעזר הצור השוכן בשמים. ובעזר צור שמים בזרת תכן. נתחיל לבאר פרק כמה מדליקין.

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

הדרן עלך פרק יציאות השבת שתים. בעזר הצור השוכן בשמים. ובעזר צור שמים בזרת תכן. נתחיל לבאר פרק כמה מדליקין.

מסכת שבת

רש"י במתניתין ד"ה לא בזפת צריך ביאור לאיזה ענין אכפל רש"י לבאר כאן במתני' מאי דאמרינן לקמן בגמרא להדיא ונראה דרש"י בא להוציאנו מטעות מאחר דהש"ס מפרש לקמן הך מלתא בתר דפי' תחלה מה הוא זפת ומה הוא שעוה א"כ משמע לכאורה דאשעוה קאמר לזה פירש רש"י דלא היא אזפת ג"כ קאי.

כ' ע"ב תוס' ד"ה בתנא דידן עיין רש"א דמאי בין הטעמים ונראה לענין כרך דבר שמדליקין ע"ד דבר שאין מדליקין דלתנא דמתני' כיון דבצמר ושער טעמא אחרינא י"ל דשרי אבל לתנא דברייתא דגם טעמא דאינך שייך בהו גם האי דינא שייך גבייהו דל"פ חכמים.

כא' תוס' ד"ה למאי נ"מ לכאורה לדברי רש"י לענין שעוה נ"מ דתרי מיני שעוה הן היפה הוא מה שקופחין מן הדבש לאחר שיצטנן ופסולתא דדובשא הוא מה שמוציאין מן הפסולת אבל עכ"פ דבש צריך ליתן לו ולדברי התוס' נותן לו הפסולת בעצמו והדבש על הלוקח להוציא וזה שייך ג"כ בזפת שהקונה יוציאו ע"י האור.

רש"י ד"ה בשמן קיק נראה דכוונת רש"י דשומן קיק הי' לו לקרותו ולזה כתב רש"י שהוא צלול כמו שמן ונותנין אותו בנר אבל אין ראוי' לעשות ממנו פתילה כמו שעושין משעוה ולהכי לא קאמר הש"ס שעוה ושמן אתי לאשמעינן בשמן קיק אין כאן פתילה.

רש"י ד"ה שאינן נמשכין ואתי להטות משמע מדבריו דבשמנים טעמא משום שמא יטה אבל בפתילות הטעם מפני שלם בית שאינן מאירין.

גמ' בעי מני' אביי יל"ד מאחר דאביי בפ' קמא פשיטא לי' דגזרינן בשבת גזירה לגזירה אמאי איבעי הכא ונראה דבשלמא התם כיון דגזרו רבנן אכרוולית עשאוה כעין דאורייתא וגזרו בו כ"מ שגזרו בדאורייתא אבל הכא כיון דהשמנים נמשכין ע"י שמן זה ל"ש שמא יטה ולהכי כתב רש"י לפי שאין מדליקין דגזרו ולא פי' שאין דולקין כראוי.

תוס' ישנים ד"ה היא גופא גזירה ולדברי ריב"ן בתו"י לקמן מיושב תו"י דהכא לא משום שמא יטה כ"א משום כבה דשבת.

ויל"ד אמאי לא פשוט אביי מברייתא דכרך דמ' דוקא כה"ג מותר אבל לא זולת דהיינו עירב שמן שמדליקין ויל"ד דלמא משום מעשה דרשב"ג נקט כרך אבל לעולם ה"ה עירב שמן.

רש"י ד"ה ולא שתהא עולה כוונת דבריו נראה דפתילות שגזרו חכמים עלי' אין להם שלהבת כלל והשמנים הפסולין יש להם שלהבת ע"י הטיי' ובעינן עולה מאילי'. ועכ"פ מבואר מדבריו דגם אשמנים אצטריך קרא והקשה הגאון ר"ע איגר הא בעינן במנורה שמן זית זך ול"ל קרא דעולה מאילי' ואמנם לולי דברי רש"י היינו יכולין לפרש דה"ק דמאחר דאסרו חכמים פתילות אף שהשמן טוב וגזרו על השמנים אף כי הפתילה טובה א"כ אפילו במנורה דאיכא שמן זית זך צריך שתהא הפתילה כשירה.

תוס' ד"ה שמחת עיין מ"ל פ"ג מה' כלי המקדש ביאר דברי תוס' אלו.

ועיין כ"מ שם שכתב דלהכי נקט הרמב' מכנסים לבית השואבה משום שהיו צריכין למנורה וי"ל בזה קו' תוס' בסוכה נ"א ע"א מדוע לא נקט תנא כתנות לבית השואבה ה"ט מפני שהיו צריכין להם למנורה. ומ"מ יל"ד דברי תוס' שם שכ' דלא היו כ"א שש הרי בבית השואבה לא בעי' שש וצ"ע.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה