ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בעז"ה מילי דאגדתא לליל ר"ה תרנ"ג.
גמ' יומא ע"א ע"א "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים שהם של חיים ויש שנים שאינם של חיים ? אר"א אלו שנותיו של אדם שמתהפכות לו מרעה אל טובה. ויל"ד אמאי לא מקשה הש"ס הך קו' ע"פ "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים? ואמנם לשון ירבו ימיך הכוונה כמו שאמרה תוה"ק "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם למען ירבו ימיכם וביאור הדברים ע"ד שאמר ר' נהוראי סוף קידושין, מני אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד אלא תורה שעומדת לו בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו, בנערותו מהו אומר "וקוי ה' יחליפו כח" הענין כי בנערותו של אדם יצרו מתגבר עליו בכל יום ובכל יום יבא לפתות את האדם בדרך אחר ואמנם העוסק בתורה יחליף בכל יום כח אחר להתגבר נגד היצה"ר החדש העומד להפילו:
ובזקנותו מהו אומר "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו" ופי' לן ר' נהוראי כי מי שעברו עליו ימי חייו בהבל ורואה כי עתו קרוב לבא הוא מתאבל לפנים על אבדן תענוגיו ודואג מה יענה ביום החשבון, באמור לו. שבעים שנה היית ע"פ תבל, מה הבאת עמך ממספר ימי חייך ? לא כן מי שעסק כל ימיו בתורה יש לו אחרית ותקוה "כי נוצר תאנה יאכל פריה" ונמצא כי יביא אתו כל יום ויום מימי חייו וכל מה שפעל ועשה במשך ימי חייו הכל נכתב לפני ה' בספר זכרון, ככ' "ויכתב ספר זכרון לפניו" ועד"ז אמרה תורה, אם תלמוד לבנך תורה ירבו ימיו כי כל ימים ספורים אחד אל אחד וכל יום שילמוד בנך תורה נקרא עליך, גדול המעשה יותר מן העושה, כי אתה הסבה להגיונו בתורה, נמצא כי גם הכ' "כי בי ירבו ימיך" מפורש וסי' דקרא מפ' לרישא:
למה ירבו ימיך ? מפני שכל שנותיך חיים לפני הקב"ה, אבל ל' אורך ימים בכ' הנ"ל צריך ביאור, ואמנם הכוונה, האדם אשר כל השתדלותו בעוה"ז בעניני מסחרו או כדומה טרם יגיע מדי יום למטרת חפצו צריך זמן להשתדלותו ולאחר שכלה מלאכתו לא יעלה בידו כ"א מה שהרויח ולא ההשתדלות והיגיעה, נמצא כי אפי' מיום הארוך לא ישאר בידו כ"א שעה אחת לא כן העוסק בתורה, עיקר המצוה כמו שאנו מברכין לעסוק בדברי תורה, כי ההשתדלות והעסק הוא שמצווה בו, נמצא לא לבד שלא יחסר לו מאומה מיום ארוך, כ"א אדרבא לפי רוב העסק ישיג ביום קצר מה שצריך ליום ארוך, ואמנם אחרי שאין יום א' לצדיקים שאינו גדול מיום אתמול לא שייך לגביי' שנה אחרי כי כל יום נבדל לעצמו, ואמנם לתענוגי העוה"ז שייך ל' שנה והיינו דקשה לן מאחר דקרא במאריכי ימים משתעי דהיינו שבכל יום יאריך יותר מיום אתמול וא"כ הכי ק' לן, אם שנות חיים, דהיינו שנים שהם חיים לעולם כדפרשנו, כה"ג לא שייך ל' שנים דהלא הימים אינם דומים אחד לחבירו ואיכה יצורף שנה מהם ? ואי בחיי העוה"ז משתעי קרא, וכי יש שנים שאינם של חיים? כ"ז שהוא אוכל ושותה וודאי הוא חי. ומשני דקרא מיירי בב' כתות, הכת האחת צדיקים מכעורים עליהם שייך אורך ימים והכת השנית בעלי תשובה דלא שייך על הזמן העבר אורך ימים, אמנם ע"י תשובה זדונות נעשו כזכיות וז"ש "ויוסיפו לך שנות חיים" כי ימי נעוריך שלא הלכת בהם בדרך הישר יתהפכו לך מרעה לטובה, תחת הזדונות זכיות.