אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בע"ה מילי דאגדתא ליל ר"ה ש"ק תרנ"ב.

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה מילי דאגדתא ליל ר"ה ש"ק תרנ"ב.

בע"ה דרוש לער"ח אלול פ' שופטים תרנ"א יישוב טארדאשקעד

במסכת יומא ע"א ע"א "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך' וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינם של חיים ? אר"א אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה. ויל"ד בהאי קרא ל' אורך ימים, ולמה לא כתב רבוי ימים כמ"ש, למען ירבו ימיכם וכ"כ כי בי ירבו ימיך. ונרא' הענין עד"ז ההפרש בין האדם אשר רוב השתדלותו בתורה לבין שאר בני האדם, כי האדם התוריי תכלית יאי חייו בעיניו עד"ז דתנן במסכת אבות, העוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין ! ואחרי כי זה תכלית חייו יהיו הנאותים בעוה"ז תכליתם להעמיד גופו בורי' למען יוכל לעסוק בתורת ה' וסדר ארחות חיים בעולם, כהיום כן אחר, לא יתאוה לתענוגים ולא למותרות אדרבא יירא מהם שלא ישחיתו גופו ויהא בטל מד"ת. וכן אמרו בתדב"א:

עד שאתה מתפלל על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיך. התפלל על מעדנים שלא יכנסו לתוך מעיך ! והמנהיג חיותו עד"ז כל ימי חייו דומים ליום ארוך אחרי כי הכל על סדר אחד ולא זה בלבד כ"א אין שינוי בעניניו בין בחרות לזקנה, אחרי כי גם בימי בחרותו לא רדף אחרי תענוגי העולם. וזה מאמר ר' נהוראי סוף מסכת קידושין "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שמשמרתו מכל רע בנערותו ע"י שאינו רודף אחרי תענוגי העוה"ז ונותנת לו אחרית ותקוה באחרית ימיו הוא זקנתו" כי למוד הוא גם בנערותו שלא לקחת מן העוה"ז רק ההכרחי לכלכל חייו, והביא ע"ז הכתוב "שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו' אותן בני אדם עיקר התעסקם רק בבית ה' ובחצרות אלקינו יפריחו, העוה"ז דומה להם לחצרות ה' בו יתקנו נפשם להכנס לטרקלין, הרי עד"ז עוד ינובון בשיבה ודשן ורענן יהי' יען לא יחסר לו מזקנתו להתענג בתענוגים, כי גם בנערותו מנע מהם, וזה ענין "אורך ימים" שאמר הכ' שיהי' חייו דומין ליום, כי אין שינוי והפסק בין יום לחבירו. והנה תיבת שנה פי' הרמב"ן בבראשית מלשון השנות החלום יען בהגיע זמן הנקרא שנה ישנה הזמן העבר ויש עוד לפרשו מלשון שינוי, יען כל שנה ראשונה מחברתה, אחרי כי בכל שנה מושל כוכב ומזל אחר ומכוון זה בפסוק האומר על המאורות "למועדים וימים ושנים" כי בכל שנה יתקרב כוכב אחר אל הירח ולפיהו יהיה השנה גשומה או שחונה. והנה לפי' הרמב"ן אין שנים אלא של חיים כלומר ע"פ האדמה ואמנם לפירושינו יש שנים שאינם של חיים הכוונה שאינם לטובה, אמנם במי שאמר הכ' עליו לשון אורך ימים אין שינוי אצלו יען כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו כי ההכרח אי אפשר לו להבצר ממנו ויותר מההכרח לא יקח מעוה"ז. וזה פי' ד' הש"ס מאחר דכתיב ברישא "אורך ימים" שיהיו כל שנותיו כיום א' ארוך ולגבי איש כזה וכי יש שנים שהם של חיים ויש שנים שאינם של חיים ? ומשני אלו שנותיו של אדם שמתהפכות לו מרעה לטובה, פי' רש"י שהי' בנערותו עני והי' מצפה לשלחן אחרים וחשוב כמת ובזקנותו העשיר וזכה לחיים, וע"ז אמר הכתוב "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" אכי"ר ויש לכוון מאמרינו זה במה שאמר הכתוב "למען ירבו ימיכם, כימי השמים על הארץ" ר"ל כשם שבשמים אין שינוי בין יום לחבירו כן יהי' בכם על הארץ וזה נ' כוונת הספרי שסיים על פסוק זה וכן הוא אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" שאינו משנה מימות עולם עד עתה כן יהי' באוהבי השם וכמ"ש.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה