אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בע"ה דרוש לער"ח אלול פ' שופטים תרנ"א יישוב טארדאשקעד

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה דרוש לער"ח אלול פ' שופטים תרנ"א יישוב טארדאשקעד

ש"ק פרשת שלח תרנ"א.

שופטים ושוטרים וגו' בתנחומא זשה"כ "מגיד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום" ופי' שם בתנחומא:

אעפ"י שנצטוו בני נח על הדינין, כדדרשי' מקרא "דויצו ה' אלקים "אין אלקים "אלא דיין, בכל זאת משפטי תורתינו בל ידעום, וצריך ביאור באמת טעמא מאי לא הודיעום משפטיו ? ונרא' דארז"ל בריש מסכת אבות "הוו מתונין בדין " פי' הרע"ב:

שאם בא לפניך דין אחד פעמים הרבה, בכל פעם אתה צריך לחקור אולי יש חילוק בין דין זה לדין שלפניו דבדבר מועט משתנה הדין. והנה המון עם, שאינם יודעים להבחין בין דין לדין, כשיצא דין אחד מבי"ד זכות לזה וחובה לזה והדין השני הזוכה נתחייב והחייב נזכה יתמהו על כפה מה זה ועל מה זה ? והתשובה להם, כשם שבאי' והיתר תליא בחוט השערה כמ"ש רש"י ס"פ קדושים ע"פ, "והבדלתם בין הטהור לטמאה" בין נמצא סי' טריפה כשירה ובין נמצא סי' כשירה וטריפה כן הוא בדיני ממונות על אחת הרבה והמשפט לאלקים הוא, כמאמר הכתוב אלקים נצב בעדת אל, בקרב אלקים ישפוט והנה תכלית מתן תורה לעיני כל ישראל הי' למען ידעו כל ישראל מקטנם ועד גדולם, כי השי"ת בכבודו בעצמו מדבר עם משה ועי"ז גם "בך" במשה יאמינו לעולם, ועד"ז משה קיבל תורה מסיני ומסרה עם כללותי' ופרטותי' ליהושע ויהושע לזקנים עד אנשי כנה"ג. וידוע כי ההמון שבנו נקרא "יעקב" כמו שדרשו רז"ל ע"פ "ולבית יעקב חטאתם אלו ע"ה זדונות נעשה להם כששגות, וזה כוונת "מגיד דבריו ליעקב" השי"ת הגיד מתן תורתו ליעקב למען יאמינו, כי משה קבל תורה מסיני ואח"כ מסר חקיו ומשפטיו לישראל" הת"ח שבהם למען ידעו כי הן החקים, הן המשפטים לא ראי דין זה לדין זה ומאחר לא עשה כן לכל גוי' שלא היה עדים על מתן תורה על כן ומשפטים בל ידעום, כי המה לא יאמינו בת"ח ויעשו דין אחד כחבירו ונח להם לברר הדין עפ"י שכלם ואמנם הת"ח צריכין לדעת, כי המשפט לאלקים הוא ויראה הדיין עצמו כאלו חרב מונחת על יריכ' ולזה נקראו אלקים, וזה מאמר אסף "אני אמרתי אלקים אתם" כי תדעו כי אלקים נצב בעדתכם ובני עליון כלכם אבל מאחר שתשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה "אכן כאדם תמותון" הכוונה ע"ד שאמר ישעי' פ' ג' "עמי נוגשיו מעולל" ר"ל מלוכלכים כמו שפי' המפרשים תי' עולל שמטפח באשפה ומהיכן באו לידי זה "ונשים משלובו" הרשע הזה לא יקרב עצמו אל הדיין שישא פניו כ"א מדבר על לב אשתו והיא תסיתיהו לעשות עול ועי"ז "עמי מאשריך" ר"ל מנהיגיך" מתעים דרך אורחותיך בלעו" וזה מאמר אסף אכן כאדם שהגיע למיתה ע"י הסתת אשתו כן אתם תמותון ע"י הסתת נשיכם ואמר "וכאחד השרים תפולו" נרא' הכוונה על שרו של עשו מאהבתו לעשו רצה "לנצח ליעקב ונפל בידו עד שבכה והתחנן לו שישלחנו, וכן אתם הנושאים פני רשעים וכאחד השרים תפולו." וסיים אחרי כי הדיינים לא יעשו משפט אין חילוק בין דייני ישראל לדייני גוים כי שניהם הולכים אחרי שרירות לבם ולמה זה מנעת המשפטים מהם וע"ז סיים קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל אפי' בכל הגוים ולמען לא יבא לידי כך שיפול הדין בידי זדים היה מן הראוי שכל הדינין יהיו ע"י בי"ד הגדול בירושלים, אמנם זה דבר שאינו מן המועיל, כי ארז"ל דיין שדן דין אמת לאמתו ופי' תוס' לאפוקי דין מרומה ולצאת מדין מרומה אי אפשר כ"א אם הדיין בקי בטיב הבע"ד ובטיב העדים ואם יפול בין הדיין עצמן ריב בענין זה אזי, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' '' ואז שני הכתות יפרשו טעמם והבי"ד הגדול יכריע אבל מתחלה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" ועי"ז שיהיו בקיאים בטיב המו"מ "ושפטו את העם משפט צדק" ולא דין מרומה אבל הזהר שלא תכיר פנים ולא תקח שוחד ואז צדק צדק תרדוף למען תחי' וירשת את הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה