ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בעז"ה דרוש שני לשבועות.
שבת דף פ"ח ע"א, א"ר חמא בר חנינא מ"ד "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" למה נמשלו ישראל לתפוח ? לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו, חף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. והקשו בתפוח הא תפוח לא מצי מיירי אישראל שהרי מסיים קרא "כן דודי בין הבנים ? האי צדוקי דחזי' לרבא דקמעיין בשמעתא ויתבא אצבעתי' דידי' תותי כרעי' וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתי' דמא, א"ל עמא עזיזא דקדמיתי פומייכי לאודנייכו אכתי בפחזותיכי קיימיתי בריש איבעי לכו למשמע אי מציתו קבליתו, ואי לא לא מקבליתו, א"ל דסגינון בשלימותא, אכן דכתיב בן "תומת ישרים תנחם" הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו "וסלף בוגדים ישדם":
כתב רש"י בשיר השירים ע"פ זה כתפוח, כי התפוח רצה לומר האתרוג עליו מועטים ואין לו צל הרבה ועוברי אורח לא יסתפהו תחתיו כך ברחו האומות מעל הקב"ה ולא רצו לקבל התורה, אבל אנחנו עם בני ישראל "בצלו חמדתי וישבתי'". הענין תקנו לנו מסדרי תפלות בסיום תפלתינו "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו" הענין כמ"ש הרמב"ן בפרשת בחקותי כל הייעודים שיעד השי"ת עלינו הן לטובה הן לרעה ח"ו המה רק בעניני העוה"ז אבל מעוה"ב לא הזכיר מאומה, והטעם כי הייעודים בעוה"ז יתנו עידותן על אמיתת תוה"ק בראותינו בעת נלך בדרך תוה"ק נצליח בכל מעשי ידינו ולהיפך בלהיפך ומיד בצאתינו ממצרים במרה אמר לנו כבוד קדשו "אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים" ואמנם שאר אומות כל תקותם לעוה"ב ובעוה"ז איש לדרכו יפנו. וזה שאנו אומרים, ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים. וע"י מה הבדילנו ? ונתן לנו תורת אמת, ואמיתית שלה יודע ע"י שחיי עולם נטע בתוכינו" ואמר ישעי' "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו" והנה האו"ה שהיו רגילין בע"א בחרו להם ע"א אשר יהי' נגד פניהם תמיד כשמש וירח וכוכבים ומזלות וכאשר נתבקש מהם לקבל אמונת אלקי עולם אשר נעלם מעין כל לא אבי' ואמנם אנחנו עם בנ"י אדרבא אחרי כי כל הברכות יבואו מן השמים טל ומטר אנחנו רואים מכח מעשיו וזה מאמר שהע"ה בצלו חמדתי וישבתי, אף כי אין הצל נראה, אכל פריו כי אני רואה שדן אותי לפי מעשי והיינו ופריו מתוק לחכי' אשר על כן אין אנו צריכין להבין טעמי המצות כשם שהחולה כאשר יראה כי המרקחת שקיבל ע"פ רופא הי' לו להועיל לא ישתדל לחקור על תוכן המרקחת ככה עלינו רק לעשות רצונו ית' וממילא נדע כי מצותיו ישרים וטובים, לא כן או"ה הבוטחים בעניני העוה"ז על כחם וגבורתם ורק בעניני העוה"ב יצפו לתשלומין את אשר יאתה להם ע"פ שכלם יקבלו לא זולת. וזה מאמרם ז"ל, נמשלו ישראל לתפוח מה תפוח זה פריו קודם לעליו כך ישראל ע"י שראו חסד ה' עליהם, ובכל אשר יפנו וילכו יצליחו, אם מעשיו ודרכיו ית' יעשו ואם גם לא יצליחו שלוים וצהלים כי את רצון ה' פעלו כי בטוחים בפריי העץ עץ חיים. וזה שאמרו אבותינו, אין אנו צריכין רק לעשות את אשר צונו וממילא נשמע, זה יהי' לנו הבנה עד בלי די וכמו שהבאתי ממרקחת הרופא. וזה מאמר רבא להאי צדוקי, אנן דסגינון בשלימותא כל אשר יבא עלינו הן טוב הן רע נאמר הכל מאת ה' בא עלינו אכל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו כי לא לבד שהם חסד כי לך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו יען יאמר השם יתברך מי הקדימנו ואשלם מ"מ הם אמת, עדות אמת לנוצרי בריתו ועדותיו, אבל הנך אנשי אתם הצדוקים דסגן בעלילותא שתולין הכל במקרה כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם אכן כתיב בן תומת ישרים תנחם.