ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה דרוש לשבועות.
פרק קמא דקידושין. דרש עולא רבא אפתחא דבי נשיאה מ"ד יודיך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא נאמר כ"א אמרי פיך בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהי' לך אמרו או"ה לכבוד עצמו הוא דורש עיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו לדברות הראשונות. רבא אמר מהכא ראש דברך אמת, ראש דברך ולא סוף דברך ? אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת. אמר הקב"ה בדיבור שני "לא יהי' לך אלקים אחרים על פני" ואח"כ התחיל ואמר לא תעשה לך וגו' ומי הם האלהים אחרים שאמר מתחלה ? ונראה כי הגדולה שבאמונות הנפסדות שיצאו לעולם היא הדעה כי אין לעולם לא בורא ולא מנהיג כי אם העולם נברא במקרה ועומד במקרה, והכת הזאת היא בזמנינו כמעט רוב בני אדם שהמה חכמים בעיניהם ונקראים וואטריאיסטען והכת הזאת גרוע מכל עובדי ע"א כי העובדי ע"א עכ"פ יש בעולם מי שייראו ממנו, לא כן הכת הזאת אמר עליהם חבקוק "ותעש אדם כדגי הים" ודרשו רבותינו שא' בולע את חבירו ואין יראת חטא בלבם, וע"ז אמרו המפ' כי הטבע בגימטריא אלהים ר"ל כי אנשי הטבע שזכרנו כל אלהים שלהם היא הטבע ואנשי הכת הזאת אין להם לא פסל ולא צורה רק לבבם ריק מבורא ומנהיג וע"ז אמר השי"ת לא יהי' לך אלקים אחרים על פני ר"ל אף שלא יראה מכם שום פסל ומסכה אבל אני הבוחן לב יודע מה לבבכם אומר בקרבכם ואח"כ התחיל מעובדי ע"א והקדים אלו בתחלה משום שהם רובא דרובא מבני העולם ולאלו קראו רבותינו ז"ל אומות, אומות שאין להם אלא העולם ואותו יעבדו כמו שנאמר ע"י חבקוק "על כן זבח לחרמנו ויקטר למכמרתו" כי בהמה לפי דעתם חלקם, כי יאמרו ההשתדלות והחריצות יספיק לאדם ולזאת כאשר אמר השי"ת אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ואתה לא פעלת ביציאת מצרים מאומה על כן "לא יהי' לך אלקים אחרים על פני" שלא תאמר הטבע היא האלקים אמנם ע"ז אמרו או"ה, כי מלאך אחד שנברא במקרה כמוני הוא קורא עצמו בשם זה ולכבוד עצמו הוא דורש, אך כאשר אמר השי"ת כבד את אביך ואת אמך" כי הם שותפין בבריאותיך אף שלא פעלו כ"א רגע אחת ואח"כ כי אבי ואמי עזבוני, ולא יצרו אותי בבטן כ"א, וה' יאספנו" ואעפי"כ אתה צריך להודות להם על טובתם, אני שיצרתיך בבטן וגולמך ראו עיני ימים יוצרו כמה אתה צריך לכבד אותי אמרו או"ה, הלא אמת הדבר האיך אפשר אם המקרה הוא הכל למה לא יהיו כל הבריות בצורה אחת כמו הבהמות ושאר הברואים, אשר אין השינוי בין אחד לחבירו ניכר בהם ? חזרו והודו לדברות הראשונות יאמר הכתוב "יודיך ה' כל מלכי ארץ" כי המה רואים אין המלך נושע ברב חיל, שקר הסוס לתשועה ברב חילו לא ימלט ואדרבא זה להם לשירה ולזוורה כי יאמינו בדרכי השם ב"ה כי הוא הנותן להם כח לעשות חיל ויאמרו "כי רם ה' ושפל יראה מגבוה" המה מלכים ושרים "ממרחק יידע' מלשו' "ויודע בהם את אנשי סוכות" כי מאת ה' הרמתם והשפלם. אמנם רבא אמר כי מסוף דברי' נגלה כי לא לכבוד עצמו הוא דורש, שהרי חתימת עשרת הדברות הכל לטובת האדם:
לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד אשת רעיך, ולא כל אשר לרעיך הרי כי תכלית התורה לעולם מגעת ליושבי תבל והיינו גם "ראש דברך אמת" שהרי לעולם כל משפטי צדקך.