אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בעז"ה דרוש לש"ק פרשת וישלח.

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בעז"ה דרוש לש"ק פרשת וישלח.

בעז"ה דרוש שני לשבועות.

ב"ר פ' זו ע"פ וירא יעקב מאוד ויצר לו, ר' פנחס בשם ר' ראובן שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו, הבחור שבאבות והבחור שבנביאים, הבחור שבאבות זה יעקוב שנאמר כי יעקב בחר לו יה, ואמר לו הקב"ה ואהי' עמך ולבסוף נתיירא שנאמר ויירא יעקב מאוד ויצר לו הבחור שבנביאי' זה מרע"ה שנאמר משה בחירו ונתירא, שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו א"א אל תירא אא"כ נתירא. והפלא בענין זה כי יעקב בתפלתו אמר ה' האומר אלי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואטיבה עמך ובתוך הדברים אמר הצילנו מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים ומהענין שני הכתובים זה אל זה ומה לשון אם על בנים, ונראה לבאר בנבאר תחלה ענין הרמאות שצותה רבקה על יעקב והסכים הקב"ה עמה כמו שתרגם אונקלוס הפסוק עלי קללתך, "עלי אתאמור בנבואה דלא ייתון עלך לוטין ברי' ולמה הוצרך יעקב אבינו לזה כי ראינו בשעת ששלח יצחק את יעקב לפדן ארם ברכו יצחק ואמר לו "ויתן לך את ברכת אברהם" ולאיזה צורך הי' הרמאות הזה. אמנם בבראשית רבה באותה פרשה תולדות אמר "וירח את ריח בגדיו ויברכה" מפ' לי' הרבות שם בגדיו מן בוגדיו, כלומר שיצחק קודם שבירך הי' מרגיש כי האיש אשר יברכהו יצאו ממנו בוגדים, וזה נראה ג"כ פירוש הכתוב "ולא הכירו" ר"ל לא ידע שמברך את יעקב הצדיק כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות, ואעפי"כ ויברכהו" ולבסוף כפל הענין ואמר לא די שלא הכירו כי אם וירח את ריח בגדיו ואעפי"כ ויברכהו. והנה כאן נתגלה לנו סוד הענין, כי לולא שבירך יצחק את יעקב ע"י שהיה איש תם ויושב אוהלים היתה הברכה מגעת רק לכיו"ב צדיקים כיו"ב ומאחר שצופה הקב"ה עד סוף כל הדורות ידע כי מחזקי' יצא מנשה ומשבט אפרים ירבעם בן נבט וגם זה לעומת זה עשה אלקים והי' רצונו שגם על הרשעים שיצאו מיעקב תחול ברכת יצחק סיבב השי"ת ענין זה שיעקב יהי' מתלבש בדמות עשו למען יהי' בדעת יצחק לברך את עשו ואם גם באמת בירך את יעקב מאחר שהי' דעתו שתחול הברכה על היודע ציד איש שדה אם יצא ממעי יעקב ברבות הימים כמו כן יודע ציד איש שדה וגם עליו תחול ברכת יצחק, ולזה אמר "ולא הכירו לא ידע שהוא יעקב ואעפי"כ ויברכיהו" וכפל לבסוף אמר "וירח את ריח בגדיו, בוגדיו צפה ברוח הקודש אשר בוגדים יצאו מחלצי המתברך ואעפי"כ ויברכהו, ובזה כבין ענין המלאך שהי' שרו של עשו ונתאבק עם יעקב ולבסוף כאשר ראה כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו ופירשו רז"ל נגע בדורו של שמד, ופירש הרמב"ן הכוונה נגע ביוצאי יריכו ולבסוף ויברך אותו שם, פירש רש"י הודה על הברכות. הענין המלאך הזה הבין מה היתה הסבה מדוע הוצרך יעקב להתלבש בעשו לקבל הברכות אלא שהי' סבור כי יעקב עצמו כלול מטוב ורע והחל לחפש אחרי חולשותיו למצוא תואנה בל יחולו עליו הברכות ואחרי כי ראה כי נ פל ביד יעקב כנפול החלש ביד הגבור עד שאמר הנביא "וישר אל מלאך ויוכל בכה והתחנן" ידע כי יעקב כלה אמת, הבין כי על יוצאי יריכו היתה הנבואה לכך נגע ביוצאי יריכו ושם הי' נכון ולכך "ותקע כף ירך יעקב" והנה יעקב הבין סוד ברכתו וחפש ע"ז הלא מקרא מלא הוא כתוב "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו' וכתב הרמב"ן פרשת נצבים ע"פ פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה אם האב מעולם לא בא לידי הרהור אמונתו אי אפשר שיצאו לתרבות רעה והי' תולה דבר זה בנשיו, שהיו מגודלים על ברכי לבן הארמי יכול להיות כי הם יגרמו לצאת מיריכו אנשי שוא וז"נ הענין "ויחץ את העם ואת הילדים לשני מחנות. ויאמר "אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והי' המחנה הנשאר לפלטה" פירש רש"י על כרחו כי אלחום עמו. הכוונה אחרי שחשב כי מכח יצאו ילדים שאינם מהוגנים חצם לשני מחנות ואמר אם יבא עשו אל המחנה כוונתו במה שאמר "האחת" בלשון נקבה אף כי על המחנה אמר "והכהו' לשון זכר, כמ"ש רש"י אמנם האחת לא קאי על המחנה כ"א על האם ואם יבא עשו בלי ספק יבחר לו חלקו הילדים שהם מבני גילו ואשר יכה מהם נתקיים בהם מוטב שימות זכאי ואל ימות חייב והמחנה הנשאר יהי' לפליטה וז"ש פן יבא והכני' "אם על בנים' פירוש בגלל החסרון האמונה שהי' באם יכה גם הבנים, והביאו לספק זה יען השי"ת לא אמר לו כ"א "ואהי' עמך" י"ל עמו ולא עם ילדיו ונשיו ולזה סיפר דבריו ה' האומר אלי שוב וגו' ואהי' עמך אבל הזכיר ג"כ לפני השי"ת ההבטחה על זרעו, באמרו והי' זרעך ופרצת וגו' ואותה הבטחה ג"כ שמור לו.

סיומא פ' ע"פ קי"ח ע"ב, ארז"ל מאי דכתיב מושיבי עקרת הבית אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע! עשאינו בניך כחולדה שדרה בעקרי הבתים. ונראה בעזרת השי"ת לבאר, אמר שהמע"ה משלי ט' חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" וד' רז"ל במסכת שבת דקאי על שבע' ספרי תורה כי ספר במדבר נחלק לג' חלקים ואמר "טובח" טבחה מסכה יינה, אף ערכה שלחנה, שלחה נערותי' תקרא על גפי מרומי קרת, מי פתי יסיר הנה חסר לב אמרה לו לכו לחמו בלחמו ושתו ביין מוסכתי" ואמר "אשת כסילות הומיה פתיות ובל ידעה מה וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת לקרא לעוברי דרך המישרים אורחותם, מי פתי יסיר הנה וחסר לב ואמרה לו ומים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם', הענין התוה"ק בכל ספר וספר מז' ספרי תורה היא מספקת להאיר עיניכו בשלש עשרה עקרים, תעיד לנו עד אדה"ר שהי' יחידי בעולם וספר, כי טרם שחטא ישב עם אשתו בגן עדן ולאחר שחטא נגרש ממנו ובשנת אלף תרנ"ח העיד נח שנשאר כמו כן עם בניו יחידים בעולם כי ע"י שרבה רעת האדם ובא מבול ושטף את הכל ונח עם בניו ונשותיהם לבד נשארו בחיים ובעת מות נח כבר הי' אברהם אבינו ע"ה בן נ"ח שנה ואבינו אברהם זה בחר בו ה' הטוב והבטיחו להיות לו לעזר לו ולזרעו וגילה לו מה יעבור על זרעו טרם יירשו את הארץ ארץ כנען, בספר שמות נודענו בעדות כל אבותינו ששים רבוא הגברים מבני עשרים ומעלה לבד הטף ניסי יציאת מצרים וקריאת ים סוף והורדת המן ועמוד ענן ואש והגלות השם יתברך לעין כל על הר סיני וקבלת הלוחות והקמת המשכן שהי' ענן ה' עליו יומם וליל בכל מסעיהם ובספר ויקרא סיפר לנו על איזו דרך נתקדש המשכן הזה והאיך נענשו השני צדיקים בקרבתם לפני ה'. ובספר במדבר סיפר לנו ממסעי בני ישראל האיך היו אבותינו חלוצים כעורכי מלחמ' עד שאמרו האומות עליהם מי זאת עולה מן המדבר ובעת הלכו לרוח ה' לא אירע להם תקלה עד התאוו לבשר והתלוננו ונענשו בקברות התאוה ואח"כ ע"י חטא המרגלים נגזר עליהם למות במדבר העם היוצאים ממצרים מבני עשרים ומעלה ועונש עדת קרח ובחירת שבט לוי ע"י המטה ובספר הקטן הנטפל לספר במדבר דהיינו ויהי בנסוע ובנחה יאמר סיפר לנו כי המסעות היו כלם מסוכנים לולי שהתפלל משה ואמר בעת נסוע הארון "קומה ה' ויפיצו אויביך" ובנוחם חזר ואמר בתפלתו שיהיה שלום במחנותם וביאר זה ע"י שסיפר לנו אחר הספר הקטן המעשים הנ"ל שאירע להם בקברות התאוה ובמרגלים ובעדת קרח ואח"ז בספר הששי הנטפל לספר במדבר חטא משה ואהרן במי מריבה ועונשם ועל כל אלה ענין הנורא מבלעם בן בעור אשר תחת שאבה לקלל אה ישראל סיפר בגדולתן ומה יעבור עליהם טובה עד בא משיח צדקינו ואח"ז מעשה שטים ומלחמת מדין ומלחמת סיחון ועוג ובספר דברים התוכחות שהוכיח משה לאבותינו והעמידם לעדות על כנסי מצרים ונסי המדבר ומתן תורה ועונש המרגלים ועדת קרח וברכתו שבירך אותם משה קודם מותו ונבואתו עד סוף כל הדורות בשירת האזינו ואשר לו עינים לראות ואיננו חסר לב אי אפשר לבא ספק בלבו על אמתת תוה"ק ואין תוה"ק צריכה להביא עצות מרחוק להעמיד על דרך המופת עמודיה כ"א "בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה" אלו שבעה ספרי תורה שזכרנו וע"ז אמר "טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה" היא בעצמותה תספיק להעיד על אחדות בוראינו יתברך ועל השגחתו בעולמו ועל יכלתו יתברך ועוזו ועל בחרו אותנו מכל עם ולשון שנהי' ממלכת כהנים וגוי קדוש להגיד ליושבי תבל עוצם וכח יחודו וע"ז אמר "שלחה נערותיה, המה עדת ישראל, תקרא על גפי מרומי קרת מי פתי, שאין בו אמונה" יסיר הנה ואשר לא ישמע חסר לב אמרה לו, ומה הן אמריה לכו לחמו בלחמי, אל תפנו בדרך כרמים בלחמי לבד מזון לכל חי, ושתו ביין מסכתי' ואמנם זה לעמת זה עשה ה' גם האפיקורסים, לא תנוח ולא תשקוט שעה אחת ותשב וע"ז אמר "ואשת כסילות הומי' פתיות, אבל ובל ידעה מה" וכי תוכל להכחיש את אשר נעשה בפומבי' ואמנם תבטח על העושר אשר עמה וע"כ אמר "וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת" להגיד מגדולת' אף שתפנה עורף לתוה"ק ותרמוס ברגלים אף העשרת הדברות. ואמר כל השתדלותה לקרא לעוברי דרך העמלים לחיות נפשם אף שמישרים אורחות ואומרת להם, מי פתי יסור הנה וגם אם הוא חסר לב שלא תוכל לווכח עמו ע"ד הפילוסופיא, ואמרה לו נסא נא פעם וחלל את השבת אף כי לא תעשה מיד בפהסיא כ"א כגנב בחדרי חדרים תטעום"כי מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם" והנה החולדה הזאת נבראת לדור בעקרי הבתים ושם תבער את המזיקים לעיקר הבתים העכברים וכיו"ב אבל כל מעשיה רק בסתר וארז"ל כי המון עם יבקשו מכנסת ישראל שלא תשב לפתת ביחה ולא תקרא בקול גדול לפרסם מה בין אמונתינו לשאר אמונות כ"א הת"ח יפוצו מעיני חכמתם בסתר לבאים לשמוע בקולן אבל אין השי"ת מסכים לזה כ"א יקרב יום אשר עליו נאמר "והלכו גוים לאורך והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' בית אלקי יעקב כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וז"ש מושיבי, השי"ת יושיבינו אשר הייתי ע"ע רק כחולדה הדרה בעקרי הבית, אם הבנים שמחה, כי יפוהך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם האל' ! כי"ר בב"א.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה