ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בעז"ה דרוש לשבת ראשון דחנוכה.
בבראשית רבה על פסוק וישב יעקב א"ר לוי משל לנפח, שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים נכנסו למדינה אמור אנה יכנסו כל החבילות הללו הי' שם פקח אחד אמר מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך וגץ א' משל בנך ואתם שורפין אותן. כך כיון שראה יעקב אבינו עשו ואלופיהם נתיירא מהם א"ל הקב"ה גץ אחד יוצא משלך והגץ אחד משל בנך ואתם שורפים אותם הדא הוא דכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקום בהם ואכלום. נרא' בעז"ה לבאר, תנן במסכת אבות ספ"א רשב"ג אומר על שלש' דברים העולם קיים', על הדין ועל האמת ועל השלום. הנה הדין עינינו רואות שמקיים העולם דאלמלא אימת הדין הי' מתקיים ביושבי תבל ותעש אדם כדגי הים שאחד בולע את חבירו, ואמנם אימתי הדין מתקיים כשהוא אמת בעולם אבל אם העדים מתעים את הדינים ומחזיקים ידי בעלי דין המשקרים בטענותיהם, אדרבא הדין מחריב העולם והנה צריך לדין אם יקיים העולם אמת ואמנם אמת זה היקר מפז מ"מ אינו שוקל כנגד השלום כ"א מותר לשנות מפני דרכי השלום ועד"ז אמר הכתוב "תתן אמת ליעקב" הכוונה אם הצדיק עומד רק על רגלי האמת ואפילו מפני דרכי שלום אינו רוצה לשנות א"א לו לקיים אל תתחר במרעים ואמנם יעקב אף שמדתו מדת אמת בכל זאת ידע בחכמתו להתגורר בבית לבן עשרים שנה ובבא עשו עם ארבע מאות איש להלחם נככע לפניו והשתחוה ארצה שבע פעמים עד שנכמרו רחמי עשו עליו וזה ענין תתן אמת ליעקב לאיש אשר בחכמתו יודע להנהיג עם האמת והשלום יחדיו לזה נותן השי"ת האמת במתנה לא זולת. ותראה רמז נפלא לענין זה, והי' בית יעקב איש' ר"ת אמת" שלום' אמנם אם מתנהג האדם תמיד מול רשעים במדה זאת בנקל יתקיים הכתוב "מעין נרפש, מקור משחת צדיק מט לפני רשע" כמו שדרשו רז"ל על יעקב אבינו ע"ה על שהכניע עצמו יותר מדאי לפני עשו, אכן יוסף הצדיק מדה אחרת היתה בו, ולו הי' והאמת אהוב מכל ואף שראה כי ע"י שסיפר לאביו כל אשר רואה מאחיו שהי' מתנגד מול ד"ת שלמד מאביו אחיו שנאוהו, הי' אומר לאביו אבא אחיי בניך לא יתנהגו על דרך שלמדתי ומכח זה לא שכח דבר א' מתורת אביו שלמד עמו וזה הי' אהבת אביו אליו וזה שסמך הכתוב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ת"א ארי בר חכים הוא לי' ע"י הדבות ידע יעקב האיך תורתו שגורה בפי יוסף. והנה כשראה יעקב עשו ואלופיו ועל כולם אלוף מגדיאל אשר עליו כתב רש"י זה רומי שראה ברוה"ק מלכות של רומי ופירש הרמב"ן כי תיבת מגדיאל רמז על מאמר דניאל "ועשה והגדיל ועל אל אלים ידבר" נתיירא יעקב אם עוד יכניע עצמו מול מגדיאל זה מה יהי' בסופו, וא"ל הקב"ה אתה עמוד מל עודך כאש בלא להבה אבל משיח בן יוסף יבא עם להבה שיש ביוסף ויגדע קרני רשעים ואז תרוממנה קרנות צדיק וז"ש גץ אחד יוצא משלך שגרת עם לבן ולא למדת ממעשיו הרעים אף שלבן הי' קשה מפרעה שביקש לעקור את הכל ואמנם הלהבה אשר תצא מיד יוסף בכך ע"י שניכם יהי' בית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ואז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ואז והיתה לה' המלוכה.
סיומא בילקוט תהלים הים ראה וינוס מה ראה ? ראה ארונו של יוסף אמר ינוס מפני הנס שנאמר יעזב בגדו בידה וינס. ובב"ר בפרשה זו, הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף שנאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה, ראוך מים יחילו כצ"ל הגירסא משובשת, עו"ש ע"פ "פסים" רשב"ל בשם ראב"ע לכו וראו מפעלות אלקים הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו אחיו כדי שיקרע הים לפניהם פסים פס ים כצ"ל. ארז"ל בפ' ע"פ קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו וסמיך לי' נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ונראה לבאר בעז"ה אמר הכתוב "הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאני לרויה" הנה אם נתבונן הפסוק על ענין הפרנסה נאמר אשר בעו"ה בני אדם כל אחד עומד על חבירו ולטובת עצמו יורד לפרנסתו, וארז"ל כי יורד עמו עד לחייו, אבל באמת הענין הוא רק נסיון כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו ומ"מ ע"י איזה חטא אבדה פרנסתינו והאיש היורד לפרנסת חברו ומפסידו הוא שליח מאת החותך חיים לכל חי ואם יקבל הנפסד עונש זה באהבה ירחם ה' עליו וז"ש הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים" האש כינוי לבושה אשר תכסה את האדם המחוסר פרנסה והמים הלא היא הסכנה אשר מחוסר פרנסה נתון בה אבל הסוף יהי' אחרי שאנו מאמינים שהכל מאתך ומקבל זה באהבה יהי' הסוף שתוציאני לרויה' ואף כי הסכנה עצומה הלא אינה מסוכנת ביותר מהסכנה בשעה שירדו אבותינו לים והקב"ה קרע הים לגזרים כן יהי' הישועה מאתו יתברך לכל הבוטחים בו. ואמנם זה שנגזר הים לגזרים פירשו רבותינו, כי כל שבט ושבט הי' לו מעבר בפ"ע והענין כי בפ' זו ספרה לנו תוה"ק מהיכן נתהוה השנאה מהשבטים ליוסף והיו ב' סבות א' היתרון שעשה לו אביו מכל בניו בעשתו לו כתנת פסים והשנית הדבות רעות שהביא יוסף על אחיו ומדברי רש"י משמע כי ח"ו סיפר שקר עליהם אמנם הרמב"ן כתב כי כ"מ דכתיב אצל "דבה" הבאה אין כאן שקר כי על שקר נאמר מוציא דבה" ואף דגם החלומות היו סבה לשנאה וכי מה פשע יוסף על שחלם כאלה ומה שסיפר אותו לאחיו הי' שיפשרו אותו כי חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא ובפ"א באמת פתרו אותו ובפעם הב' שתקו ופתר אותו יעקב אביו ואמנם הכל הי' סבה מן השמים וע"ז אמר הכתוב לכי חזו מפעלות אלקים כורא ן אם עושה עלילה על "לכי אדם" ולולי זאת לא היו מגיעים בני יעקב לשנוא אחיהם עצמם ובשרם ובעת גזר השם הים לגזרים שיהא לכל שבט מעבור בפ"ע בתאות כי כלם אהובים לפניו יתברך, ומאתו היתה סבה והפירוד בין אחי יוסף הי' שלא כדרך הטבע כשם שקריעת ים סוף הי' שלא כדרך הטבע ולמען הראות צדקת יוסף צוה לאחיו שיקחו ארונו עמהם ויקברוהו בשכם כאשר עשו וז"ש בעת הפך ים ליבשה וגם בנהר ירדן אם גם לא הי' יבשה אבל ברגל עברו שם כשמחה ביוסף שזכו לקיים צוואתו וז"ש "גאלת בזרוע עמך, כלומר בחוזק יד בני יעקב וגם יוסף סלה" כי אז נודע צדקתו לעיני הכל וע"י מה ע"י שהי' לארונו גזרה בפ"ע וע"ז אמר "ראוך מים יחולו" ואמר האי תנא, כי פסים ר"ת פס ים כלומר בשעה שנקרע הים הי' ליוסף כתונת פסים והנה העדות על צדקת יוסף שניצל מאשת פוטיפר, ע"י שנס החוצה וז"ש על הים כם מפני ארונו לתת לו עדות על צדקתי כי ע"י שנס מאשת פוטיפר נודע שהוא כדי שינוס הים מפניו.