אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בעז"ה דרוש לשבת הגדול.

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בעז"ה דרוש לשבת הגדול.

בע"ה דרוש לש"ש פרשת האזינו תרנ"ג.

חכם מה הוא אומר וכו' כבר עמדו המפרשים לדקדק ע"ד החכם, אם שואל על החוקים הדין עמו אבל מה יבקש על העדות והמשפטים ? ובפרשת ואתחנן בתשובת התורה על שאלת החכם לא הזכיר הכתוב רק לעשות את כל החקים האלה וגם דקדקו למה אמר "אתכם" ולא "אותנו"? ועל הכל מוקשה, למה ברשע ותם הציע הבעל הגדה התשובה הכתובה בתורה וכאן בדה לו אין מפטירין אחר הפסח וגו' והניח התשובה שבפרשת ואתחנן, ומה תועלת בתשובה זאת ונראה לבאר, אמר שה"ר ע"ה במשלי "גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו" הנה בחינת צדיק הוא סור מרע, ואם זוכה אדם לבן צדיק שאינו צריך ליסרו גילה אחר גילה יש לו, הגילה האחת שא"צ להתאכזר על בנו האהוב לו, והשנית כי תפארת בנים אבותם, כי הבריות ייחסו צדקת בנו לאביו שהוליכו בדרך הישר, וזה כוונת הכתוב "גיל יגיל אבי צדיק" גילה כפולה כדפרשנו, אבל מה שאמר "ויולד חכם ישמח בו" הכוונה, אם הבן מלידה ומבטן נולד לחכם שנגזר עליו קודם יצירה שיהא חכם בלי ספק בצדקתו ברך אותו בבן המשכיל וברכת ה' לא תוסיף עצב עמה ובודאי ישמח בו. ואם זכה לבן חכם צוה עליו שהמע"ה חנוך לנער עפ"י דרכו, גם כי יזקין לא יסיר ממנה כיוון בזה לסידור בעל הגדה בן רשע יגער בנזיפה, בן תם יקצר עמו, אבל הבן החכם ישביעהו מחכמתו עד מקום שידו מגעת. ועל איזה דרך תהי' הדרכת הבן החכם ? ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה בספר דברי הימים "ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין, אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד" ר"ל במה שאמר את אלקי אביך ר"ל אל תבטח אל בינתך לאמור, הן חכמתי מכל ברואי תבל ואפילו מבשרי אחזה אלקי ואיננו צריך לחזור תמיד ערב ובקר על לשוני יציאת מצרים להשיג אמת ואמונה, אמת ויציב לא כן, בפרשה שנאמר יציאת מצרים שאנו אומרים פעמים בכל יום דהיינו פרשת ציצית, ושם נאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ופירשו רז"ל במסכת ברכות לבבכם זו מינות, עיניכם זו זנות שסמוך לו אשר אתם זונים אחריהם דלא שייך על לבבכם כ"א אחרי עיניכם. אמנם בענין על לבבכם אמר "אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים' וכפל עוד הפעם ואמר שאני ה' אלקיכם" הכוונה ממה שראו אבותיכם בארץ מצרים בהוצאתי אותם משם אהי' ה' אלקיכם ולא מצד חקירות לבבכם שאין שכל האדם כהיום כן מחר, וכמו שהביא הגאון בספר חיי אדם, כי אחד מגדולי מחקרים קאנט הציב תחלה שלשה מופתים שיש ע"כ לעולם בורא ומנהיג ולאחר שנתקבלו דבריו בעיני מתקרי זמנו הציב שלשה מופתים שאי אפשר שיהי' העולם נברא ושיש לעולם בורא ומנהיג וגם אלו חקירות של הבל נתקבלו אצל מחקרי זמנו, הרי כי ע"י חקירה האנושית אין לסמוך וע"כ צותה לנו תוה"ק לומר בכל יום אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית על סמך מה שראו אבותינו במצרים בצאתם מכור הברזל אשר על כן כל חוקר אין לבו שלם עם ה' ובכל עת ההרהורים בלבו, ע"כ אמרו חכז"ל אחרי לבבכם זו מינות, כי העובד השי"ת מצד חקירת לבבו סופו לבא לידי מינות ואף בזמן שלא יצא עדין לתרבות רעה כיון שרעיונו מפקפקים לא יוכל לעבוד השם בנפש חפצה מה שאין כן המאמין מפאת אמונת אבותיו אשר ראו האמת ביציאת מצרים בעינים פקוחות והן הן דברי דוד אל שלמה בנו. בני אל תסמוך בעניני האמונה על בינתך כ"א "דע את אלקי אביך" שלא הי' עוסק בחקירה כ"א באמונת אבותיו, ואומר אם כה תעשה תעבדיהו בלב שלם שלא יבא הרהור בלבך ועי"ז העבדיהו "בנפש חפצה" וביאר לו, כי כל לבבות דורש ה' צוה עלינו בכל לבינו כאמור בכל לבבך, בכל לבבכם ואם יהי' לבך אפילו רגע אחת מפוקפק באמונתך, דע כי כל יצר מחשבות תבין, שם רק התחלת להיצר לך מחשבה רעה וזרה "ה' יודע מחשבות אדם" כי המה, כמו כאשר המה הבל, וע"ז סמך ואמר לו דברי מרע"ה בפרשת ואתחנן שהאומות אמרו עלינו "ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו" וז"ש לו אם תדרשנו בלב שלם ובנפש חפצה ומצא לך ותראה השגחתו ע"ד שראו אבותינו בימי קדם, ואמנם אם תעזב אלקי אביך כ"א תסמוך על בינתך יזניחך לעד ולא יהי' לך למשען כמ"ש "אני ה' אלקיך מלמדך להואיל" ותפול בסבך ים הספיקות, והנה הבן החכם אשר שנו משתוממים על שאלתו ותשובת אביו לו, תמיהתו על חכם העליון המלמד לאדם דעת ולאביו המבאר לו ד' תוה"ק באר היטב יאמר אבי זו הקשה לו בתוה"ק אשר מקורה מדוד העליון ה' ב"ה, הנה הוא נתן לנו מצות העדות, אשר יעידו על דבר למען לא נשכח אשר פעל ועשה השי"ת בעולמו מני דור דור והחקים לעצור תאותינו והמשפטים לאנשים בוערים ממשפט וצדק והנה לבני אדם כמוני מעוטי הדעת הם צריכין לעדות שיש לעולם בורא ומשגיח וצריכין לחקים לעצור יצרם וכן למשפטים, אבל אתה אבי דברת באזני אפילו כלנו חכמים כלנו נבונים מצוה עלינו לספר ביצי"א, וכן חיוב החקים והמשפטים על החכמים והנבונים, ולזה אני שואל אותך אבי מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם לחכמים ונבונים כמוכם, אמנם האב ישיב לו ע"ד שאמר דהמע"ה לבנו החכם, ואתה בני דע את אלקי אביך וע"ד שבארנו למעלה כי עיקר עמוד ויסוד האמונה הוא יצי"מ וכמו שתקנו לנו רבותינו ז"ל אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית כי ע"ד זה אין מקום למין ואפיקורס לטעון נגדינו, כי מול עדות שבתורה או ששים רבו אבותינו שראו בעיניהם כל הנסים האלה אין טענה בעולם, וזאת תשובתו של אביו לבנו החכם, לא כדעתך דעת תורתינו הקדושה אתה חושב, כי דרך החקירה מעולה מדרך הקבלה, לא כן כי החקירה רבים חללים הפילה ע"י מטעמיה האנושיות אשר תתהפך כחומר חותם, לא כן הסומך על קבלת אבותיו, ואף שהוא חכם ונבון מרבה לספר ביצי"ו, לאיש כזה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן מטעמים ומעדנים, להטותו מדרך האמת והישר, וזה כמו כן כוונת הכתוב בפרשת ואתחנן על שאלת החכם מה העדות והחקים והמשפטים פתח הבן בשלשה והכתב השיבו אחרי סיפור יצי"מ "ויצוינו ה' לעשות את כל החקים האלה" ולא הזכיר לו העדות והמשפטים, והכוונה שיהיו בעינינו גם העדות והמשפטים כחקים בלי לחקור ולשאול אחרי טעם כל דבר אשר לא יובן ברעיונינו רק לקיים בהם גזירת מלכו של עולם ועל דרך זה נלך לבטח כל ימי חיינו, וזה שאמר לטוב לנו כל הימים וע"י שנשמור חקיו בעוה"ז נזכה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא וע"ז סיים וצדקה תהי' לנו כ"ז לפני ה' אלקינו כי נשמור לעשות כל החקים האלה אכי"ר.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה