ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה דרוש לש"ש פרשת האזינו תרנ"ג.
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ובתנחומא ישעי' אמר להיפך "שמעו שמים והאזינו ארץ" משה ע"י שהי' קרוב לשמים אמר "האזינו" דהיינו מקרוב, ישעי' שהי' קרוב לארץ אמר "האזינו ארץ" ועדיין יש לדקדק, למה בשמים אמר ואדברה ובארץ אמרי פי ? ועוד אמר "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי" יש לדקדק דבמטר שייך כזילה כדמצינו "נזלו מים" ובטל בתיב "אף שמיו יערפו טל? אמר שהמע"ה אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחת בער" הענין, מי שאהבת התורה בלבו וידע בנפשו, כי אין אדם אשר לא יחטא הוא משתוקק למוכיח שיורנו מדרך העקש אל דרך הישר כאשר ישתוקק החולה אחרי עצת רופא בקי, וע"ז אמר "אוהב מוסר הוא משום שהוא אוהב דעת" ר"ל תוה"ק, אבל מי שאין לבו מן התוה"ק כ"א כבער ממנה ואנשים כאלו אחרי כי לא ידעו מה ה' מבקש מהם יחשבו עצמם לצדיקים ולתמימים ואם יבוא מוכיח ויגלה להם מומם ישנאו תוכחתו וז"ש "ושונא תוכחת עדות שהוא בער" כי הוא בער מתורה ולא ימצא בעצמו חסרון וכשם שאין אדם בריא משתוקק לרופא כן האיש הבער הזה לבריא ושלם יחשב עצמו ואין לו תשוקה אחרי מוכיח רופא חלאת הנפש. והנה מרע"ה טרם אמר לישראל התוכחה הגדולה בפרשת האזינו הזאת החזיר עמהם תחלה על כל התורה למען ידעו כל איש חסרון שלימותיו לזה טרם התחיל דברי התוכחה הקשה הזאת, אמר אני סומך עצמי שאין בכם בער שישנא תוכחתי, ולמה ידמה לי כן כי הנני סומך על לקח התורה שהחזרתי עמכם שעשאה בנפשכם רושם ע"ד שהמטר עושה רושם בצמחי האדמה ואמרו רז"ל במסכת תענית, עורפילא דהיינו גשם דק דק אפילו לפרצודי דתיתי קלא מהני, פירש גרעיני זרע שעדיין לא יצאו מן האדמה, ולזאת אמר "יערוף כמטר לקחי" אקוה כי תורתי אשר החזרתי עמכם משכה את נפשכם אשר אפילו מי שהי' נבער מדעת וזרע שכלו עוד טמון תחת עפריות חמרו כפרצודא שזכרנו נתחכם ועם חכמים ונבונים אני מדבר, ולזה סיים ואמר אפילו תהי' אמרתי כגשם ניזל יהי' נעים עליכם כטל. וסיים אח"כ, ידוע אדע, כי אעפי"כ אתם נחלקים לשתי כתות, הכת האחת עדיין לא הרחיקו משרשם בארץ והם הקרוים דשא לדברי הרמב"ן בפ' בראשית, והכת השנית אשר כבר הגביהו עצמם מן הארץ והם הנקראים עשב וע"ז יודע אני כי התוכח' שאני אציע לפניכם למי שהיא נדמה לדשא, קרוב לאדמת החומר תהי' תוחכתי זאת לו כמטר סוחף הנקרא שעירים (שטורמרעגען). אבל הכת הנדונית לעשב אם גם התוכחה הקש' לטל לא תדמ' אבל לפחות כרביבים יהי' תוכחתי עליהם. והנה ארז"ל במגילת איכה ג' נתנבאו בלשון איכה, משה, ישעי', ירמיה, ממשל למטרונ' שהיו לה ג' שושבינים אחד ראה אות' בשלות', ואחד בפחזות', ואחד בנוולה. משה ראה את ישראל בשלותם ואמר "איכה אשא לבדי' ישעי' ראה אותם בפחזותם אמר "איכה הית' לזונ' " ירמי' ראה אותם בנוולותם אמר "איכה ישבה" ועד"ז יש לפרש מדרש הנ"ל, מרע"ה הי' קרוב לשמים ר"ל לצדיקים אשר שם שמים ראוים להם ומעט הי' בהם שהיו ארציים אמר לשמים הסמוכים לו, ידעתי כי נאמר "אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" ע"כ אומר לכם האזינו השמים הטו אזנכם, אף כי "אדברה" ואין דבור אלא לשון קשה, וגם הארץ אשר בכם שהם ארציים, אם גם לא אומר להם האזינו, בכל זאת אקו' "ותשמע הארץ אמרי פי"' הרכים שאתחיל בהם בגדולתן של ישראל, אבל ישעי' אשר בימיו עמד אחז והסגיר דלתי בתי כנסיות ואמר, "צור תעוד' חתום תור' בלימודי" היו הצדיקים מתחבאים ממנו ונתקיים בישעי', סביב רשעים יתהלכין ע"כ אמר על הרשעים אנשי הארץ הקרובים לו "האזינו ועל הצדיקים לשון שמיע".
סיומא אשרי נשוי פשע כסוי חטא' ! אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמי' ! ובמדרש תהלים אשרי נשוי פשע אשרי מי שגבוה מפשעיו ואין פשעיו גבוהים ממנו, ארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד. והביאור עפ"י חובת הלבבות שהביא, חסיד אחד אמר לתלמידיו לולא ידעתי לכם עון יראתי לכם ממה שהוא יותר מעון, וא"ל ומהו יותר מעון ? ואמר הגבהות, ואמר עוד שם יש חטא אחד, מועיל יותר לאדם מכל צדקת הצדיק, כי הצדיק שלא חטא לעתים יגבה לבו על זאת ותועבת ה' כל גבה לב. נמצא כי הבע"ת האמיתי, האומר עם דוד המע"ה "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד" בא לומר עי"ז "זבחי אלקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" וזה כוונת המדרש "אשרי מי שגבוה מפשעיו" ע"י פשעיו נעשה שפל רוח ובכ"מ שהולך חטאתו נגד פניו וזה ענין כסוי חטאה, ואמנם לפעמים יארע לצדיק מכשול אשר ע"ש מכשול יקרא רק ע"י שהוא צדיק ועליו לפרוש ק' שערים מן ההיתר שלא יבא לשער אחד מן האי' וזה נקרא אצל חכמינו ז"ל חילול השם, ואר"י ה"ד חילול השם כגון אנא דמסגינא ד"א בלא תפילין ואמר רב כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא והדר יהיבנא דמי דהיוצא מן החניות ורואה רב נטל בשר ולא שילם יבא לחשוד אותו ועל כגון זה נאמר וסביביו כשערה מאוד הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, וע"ז אמרו במדרש דעדיף הבע"ת יותר מהצדיק אף כי הצדיק לא חטא כ"א בערוך צדקתו ולזה קראו מי שפשעיו גבוהים ממנו ר"ל ע"י צדיק הפשע גבוה ובאדם אחר לא הי' נחשב לעון ועד"ז סיים הכתוב "אשרי איש אשר לא יחשוב ה' לו עון" אפילו לפי צדקתו לא ימצא לו עון אבל אימתי אשרי לו אם "אין ברוחו רמיה" ר"ל רמות רוק והשי"ת ישים חלקינו מצדיקים יראי ה' אשר לא יחשוב ה' להם עון א"ס.