ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט
בעז"ה דרוש לפרשת דברים ז' אב תרנ"ג ובו הספר על הגאון מו"ה שלמה שפירא אב"ד במונקאטש והגאון מו"ה הילל פאללאק בסאס רעגען והמאור הגדול מו"ה מנחם וויינבערגער אב"ד בניעגרעשט והרבני היקר מו"ה מרדכי שלעזינגר מיסד חברת " לא אלמן ישראל" בעיר יאנאשהאזא
ברבות דברים פרשת דברים על פסוק אלה הדברים זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון אר"י בר סימון אמר הקב"ה כביכול משה הוכיחני אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי לישראל אמר אתם חטאתם חטאה גדולה, להקב"ה אמר למה ה' יחרה אפך בעמיך, מהו למה ? א"ר יצחק כשעשו ישראל את העגל ביקש הקב"ה לכלות שונאיהם של ישראל אמר לי' משה העגל טוב לסייע א"ל הקב"ה מה מסייע לי אמר לו משה אם אתה מוריד גשם הוא מפריח טללים אתה מוציא את הרוחות והוא את הברקים. א"ל הקב"ה אף אתה טועה בעגל אמר לפניו רבש"ע אלא למה ה' יחרה אפך בעמך ולישראל אמר אתם חטאתם חטאה גדולה. הנה הצדיקים הנ"ל הגאון מו"ה שלמה שפירא צוה שלא להספידו ע"כ לא ארשה להעריך שבחו מרגניתא דלית לה טימא ואומר בקיצור וי לספינה שאבדה קברניטא וי לעולם שאבד מנהיגו הגאון מו"ה הילל פאללאק היה שני בשני להגאון מו"ה הלל בקאלאמעא ולמד ממדותיו והיו כשני אחים ובבואם פ"א בערב יוה"כ למרן הגאון ח"ס זצול"ה לקבל ברכה קרא עליהם קודש "הילולים" לה' והצדיק זכה להשיא בנותיו לת"ח ולגדל בניו לת"ח והיה ענותן מנעוריו ונתקיים בו ולענוים יתן חן. הרהמאה"ג מו"ה פנחס ווייכבערגער היה אחיו הצעיר של הגאון מו"ה אהרן צבי ווייכבערגר שהיה אב"ד במארגארעהטן והלך בדרכי אחיו בתורה ויראה וזכה לבן חביב ונחמד אב"ד בקערעסטור חתנו של הגאון מקאלאמעא זי"ע. הרבני מו"ה מרדכי שלעזינגער היה מתלמידיו של ר' חייא שהיה קורא על עצמו אלמלא אני נשתכחה תורה מישראל וכן היה מעשה מו"ה מרדכי הנ"ל ראה כי תינוקות של בית רבן בטילים וציון התוה"ק דורש אין לה עמד והתקין בעיר יאנאשהאזא חברת לא אלמן והיה זקן וסגי נהור ונסע מעיר לעיר לקבץ חתומים לנדבות לחברה הזאת וחפץ ה' בידו הצליח וממנו למדו אח"כ בעיר פרעסבורג ובעיר נייטרא וטאפאלנושאן ושאר קהלות ויסדו להם חברות יסודי התורה ותנוקות של בית רבן יפריחו בחצרות אלהינו ועליו נאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ארז"ל במס' ערכין ט"ז ע"ב תניא אר"ט תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה אם אומר לו טול קיסם מבין שיניך (כך גרס רש"י ופירש רש"י עון קטן שבידך) הוא אומר לו טול קורה מבין עיניך (פירש רש"י עון גדול) הלכך אין יכולין להוכיח שחוטאים אמר ראב"ע תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח פירש רש"י בדרך כבוד שלא יהיו פניו משתנים. ונראה לבאר אמרו רז"ל במסכת שבת לא חרבה ירושלים אלא על שלא הוכיחו זה את זה והענין כי התוכחה מצוה מסוכנת מאוד ולזה אמרה תורה הוכח תוכיח את עמיתך אבל התבונן שלא תשא עליו חטא ות"א ולא תקבל על דלי' חובה ורש"י פירש שלא תלבין פניו ונראה כי רש"י ביאר פירוש התרגום אם לא תלבין פניו לא תשא עליו חטא לא תקבל על דילי' חובה ומי לנו גדול ממשה רבינו ע"ה שדרשו עליו רז"ל המקרא "בתוכחות על עון יסרת איש" ע"י שאמר לישראל שמעו נא המורים יסרת אותו "ותמס כעש חמודו" שחמד לכנס לארץ ישראל "אך הבל כל אדם סלה" ותוכן הענין דברי רז"ל על הכתיב בנים משחיתים אעפ"י שמשחיתים בני הם ואם האב כועס על בנו עבור מעשיו הרעים בכל זאת ירע בעיניו אם יבואו אחרים ויגדילו עוד העון על בנו ולזה אמר ר"ט כי המוכיח אינו רוצה להלבין פני החוטא ואומר לו בני הנה אתה חשוב מאוד אבל לפי חשיבותיך אמר הכתוב זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח ע"י הריח הטוב שיוצא משמן הטוב יתאספו אל תוכו זבובים ובאשם יגדל מהריח הטוב כן יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט כך עונותיך דומים לאדם שאין בו דופי רק קיסם תחוב לו בשיניו ומשכיאו בעיני הבריות, וזה משיב לו אמר ישעי' הנביא הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם ודעת רז"ל והגד לעמי אלו ת"ח ששגגות נעשו להם כזדונות ששגגת תלמיד עולה זדון וכריב"י דאמר חבר א"צ התראה אבל לבית יעקב חטאתם אצלם יש שגגות דאומר מותר שוגג היא וזה שמשיב לו קיסם שלי הוא קורה אצלך כי אני שוגג ואתה מזיד עכ"פ וע"ז אמר ראב"ע תמה אני אם יש מי שיודע להוכיח ואמנם רבותינו במסכת הנ"ל למדינו דרך המוכיח בעצמו טרם יביע תוכחות ימליץ תחלה בעד החוטא אצל השי"ת ויאמר לפניו הלא כתבת בתורתך כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואמרו רז"ל עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה ויפייס על החוטאים אצלו יתברך ואם אח"כ יאמר להחוטאים אתם חטאתם חטאה גדולה כבר כבה האש טרם העבירו ויהי' מרוצה בעיני השי"ת ולא יענש כמשה רבינו ע"ה במי מריבה כ"א כמשה במעשה העגל שאמר תחלה למה ה' יחרה אפך בעמך ואח"כ אמר לישראל אתם חטאתם חטאה גדולה ולא יצטרך להחליק לשון ע"ד שאמר ר"ט וז"ש ר"י בר"ס מוכיח אדם אחרי שהוכיח להקב"ה חן ימצא ממחליק לשון.
סיומא במסכת ר"ה דף י"ח ע"ב ע"פ כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים צום הרביעי זה תמוז דהיינו ט' תמוז בבית ראשון ולדידן י"ז בתמוז וצום החמישי זה ת"ב שבו נשרף בית אלקינו צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליהו בן אחיקם ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו ובמדרש איכה איתא קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית אלקינו דאלו בשריפת בית אלקינו כתב ותרד פלאים ואלו בסילוקן של צדיקים הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר ונראה לבאר דמצינו בענין מיתת צדיקים בתורה ג' סיבות הא' היא לכפר על עון הדור וכן אמרו רז"ל נסמכה מי"ל ליוה"כ לומר לך מה יוה"כ מכפר כך מי"צ מכפרת וכן מצינו במרע"ה בפרשת כי תשא שאמר ועתה אם תשא לעם הזה פירש רש"י הרי טוב ואם לאו מחינו נא מספרך לכפר עליהם הסבה השנייה וזרח השמש ובא השמש עד ששקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע ואמרו רז"ל על פסוק הן קרבו ימיך כבר הגיע זמנו של יהושע ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא וכמ"ש ויתמו ימי בכי אבל משה והאיך היה אפשר שיתמו ימי בכי אבל משה וע"ז אומר הכתוב ויהושע מלא רוח חכמה כי סמך משה ידיו עליו ומסבה הג' שלא יראה ברע וכן אמר משה הרגיני נא הרוג ואל אראה ברעתי וכתב רש"י ברעתם הי' לו לומר אלא שכנה הכתוב ואמנם באלה הג' הסבות לא יודע העדר הצדיק כי דורו אחריו עדין יחזיקו בטעותם ואמר הכתוב ויודו שמים פלאך ה' ופירש מרן זי"ע כי מי"צ נקראת פלא והנה בשמים בשוב צדיק אל צרור החיים יש שמחה גדולה בביאתו כבן ששב אל חיק אביו אחרי ימים וזה ויודו שמים פלאך ה' אבל אף אמונתך בקהל קדושים כי גם לאחר העדרו לא יהי' חסרון אמונה ואמנם גילה לנו ישעי' הנביא ע"ה כי יש עוד סבה למי"צ וזה אם הדור כלו חנף אמר ישעי' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר שיקימו אנשי הדור להם מנהיגים חנפים כמותם ולא די שלא יוכיחום על מעשיהם לא טובים עוד ישבחו ויפארו אותם על שלא השליכו התורה כלה אחרי גיוום ואמרו רז"ל במסכת סוטה ע"פ ותהי האמת נאדרת מלמד שנעשית האמת עדרים עדרים והלכה לה הכוונה בדורות הראשונים לא עלה ע"ד מנהיגי הדור לברר להם פסוקים וכיו"ב להורות בהם את העם כ"א הוכיחום ביד רמה על עונותיהם נתקלקלו הדורות ובררו להם דרך המדרשים והי' מכסים תוכחתם וביארו הכתובים ע"ד שיהיו כוללים עונות הדור נתקלקלו עוד הדורות ולא האזינו למוכיחיהם אפילו ע"ד המדרשים כ"א בחרו להם בעלי לשון ובילדי נכרים יספיקו ובחרו תחלה בלשון האשכנז הברור ובאתרא דליעול בשרא וכוורי אערל ירקא הזמן שהיה להתלמידים למלאות כריסם בש"ס ופוסקים היו מבלין אותו בשפה אחת ודברים אחדים ולעת עתה בארצינו גם זאת אינו כדאי להם על הרוצה להביע חכמתו פני העדה צריך להציע אמרותיו בלשון שרים ושופטי ארץ למען יודע כי הוא בקי בלשון ארצותיו והנה ארז"ל כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם ומה יעלה באיש העומד ואחוריו אל היכל הקודש וכל מחשבתו שלא לדבר ח"ו דיבור אחד בלשון אשר יציע שאינו מדוקדק וזה שאמרו נעשה האמת עדרים וכמו שאמרנו העדר הראשון היה תוכחת מגולה והעדר השני תוכחת מלובש והעדר השלישי תוכחת בלשון לאומים אבל עכ"פ היה לשון שפתינו והעדר הרביעי לשון זרים לשון שרים ושופטי ארץ ועי"ז שהיה כוונת המוכיחים לכבוד עצמם ולהראות מעלתם בלימודים אחרים וזה העיקר אצלם וחכמת סופרים ארז"ל במסכת סוטה שם תסרח ר"ל יהי' מלשון תסרח על אחורי המשכן ותהי האמת נעדרת לגמרי. והנה הג' הסבות הראשונות למיתת צדיקים המה כתובים בתורה כמ"ש לעיל אבל הסבה שאמר ישעי' אינה כתובה בתורה ולזה ד' רז"ל גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה בספר התורה ודעת רבותינו ז"ל זו מיתת צדיקים וקשה וכי מיתת צדיקים לא כתובה בתורה אבל כוונת חכמינו ז"ל כי בסבות הכתובות בתורה הקדושה יתקיים אף אמונתך בקהל קדושים אבל בסבה אשר לא כתובה היא הסבה שהביא ישעי' יתקיים ואבדה חכמת חכמיו ומכה זו אינה כתובה וזה ענין ההפלא ופלא שאמר ישעי' שיסתלקו הצדיקים למען תשתכח תורה מישראל ח"ו.
ועתה בכלל מיתת צדיקים הוא במותו לאחד מג' סבות הנזכרים למעלה ומיתתו מזבח כפרה כמו שגלה הכתוב בפרשת אחרי הרי הוא כשריפת בית אלהינו שהיה ג"כ מזבח כפרה אבל בסילוקן של צדיקים שלא נתקיים וזרח השמש ובא השמש כי אם ואבדה חכמת חכמיו זה קשה יותר משריפת בית אלקינו והיה רגיל בפי מרן זי"ע דברי המחצית השקל שהביא בנו בשמו בספר מאמר אסתר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך כ"ז שהי' ביהמ"ק קיים והיו מקריבים ב' תמידין בכל יום כבש אחד בבקר לכפר על עונות הלילה וכבש אחד בין הערבים לכפר. על עונות היום אמר הכתוב העם היושב בה נשוא עון משא"כ לאחר חורבן בזמן שעונות הדור מרובים ח"ו הצדיקים מתיראים מנפשם שלא יהיו מזבח כפרה ואמנם שאלו שלום ירושלים ואז ישליו אוהביך יהיו הצידיקים בשלוה אמן כי"ר.