אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בעז"ה דרוש לז אב ואתחנן תרנ"ב.

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בעז"ה דרוש לז אב ואתחנן תרנ"ב.

בעז"ה דרוש לז אדר פרשת תצוה ובו הספד על הגאונים מו"ה אהרון צבי וויינבערגער רב במארגע-רעטהען, שמואל יונגרייז רב בפעהער דיארמאטה עקיבא קארניצער ראש ב"ד בקראקא, ברוך עקפעלר רב בטשוס, שמואל גינס הרב באב- ראהאם, יוסף פריינד רב בקאלאטשא, אליעזר ליב רב באלטאנא, יצחק פאללאק תושב באני-האד, והרבני מו"ה יחיאל שלעזינגר תושב פ"ב,והרבני הקצין מו"ה ליב הירש קאנן בפ"ב והיקרים ה' חיים צבי אברוין, ושמואל פריעדלענדער תושבי שוראן.

בתנחומא פרשת ואתחנן הרבה שמות נקראת התפלה, ואלו הן, תפלה, תחנה, זעקה, שועה רננה עמידה, נפילה, פגיעה, ולמה לא התפלל משה באחת מהן, אלא בלשון תחנונים שנ' ואתחנן אלא בשעה שעמד משה ואמר לפני הקב"ה "הראיני נא את כבודך" אמר משה הודיעני נא באיזה מדה אתה נוהג עולמך שנ' "הודיעני נא את דרכיך" א"ל הקב"ה הן אני מראה לך אני מעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, א"ל איני חייב לכל בריה כל מה שמעשה האדם מצוה, חנם אני עושה לון לא שאני חייב לכל בריה כלום אלא חנם אני נותן להם שנאמר וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם א"ל א"כ עשה לי מצוה ותן לי חנם, לפיכך כתיב ואתחנן. ובמסכת ברכות ז' ע"א בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה, א"ל רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו, ויש רשע ורע לו, ? הכוונה, דלולי יש ג"כ צדיקים וטוב להם, כ"א כלם רע להם, היה מובן הענין, שהקב"ה עושה אוצר ממעש"ט של צדיקים, וכמ"ש "כי ה' אלהיך שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור" וכן אם היה טוב לכל הרשעים, כבר אמר הכתוב ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו, אבל מאחר שגם בצדיקים יש טוב להם וגם ברשעים יש רע להם מהו פשר דבר ? ומסקינן שם, צדיק וטוב לו, צדיק גמור, צדיק ורע לו, צדיק שאינו גמור, רשע ורע לו, רשע גמור, רשע וטוב לו, רשע שאינו גמור, ופליגי דר"מ דאר"מ שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו, שנאמר "וחנותי את אשר אחון" אעפ"י שאינו הגון "ורחמתי את אשר ארחם" אעפ"י שאינו הגון, ודברי המאמר שהצענו מתנחומא הוא דעת ר"מ ונראה לבאר בספ"ק דתענית ארנב"י לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, אלא צדיקים לאורה וישרים לשמחה שנאמר "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" ביאור דברי רנב"י עפ"י מסקנת הש"ס, דצדיק גמור טוב לו וצדיק שאינו גמור רע לו, אלא שר"נ ביאר לכו ענין צדיק גמור עפ"י מאמר ר"י הגלילי ברכות ס"א ע"ב צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר "לבי חלל בקרבי" פירש רש"י היצר הרע אשר הוא בקרב לבו הרי הוא כמת, רשעים יצה"ר שופטן שנאמר זכאום פשע לרשע' פירש רש"י היצה"ר אומר לרשע "אין פחד אלקים לנגד עיניו" בינונים זה וזה שופטן שנ' "להושיע משופטי נפשו". והענין, כי הצדיק גמור הוא כופה את יצרו ע"ד שלא יתגבר בו ולא יתגרה בו כלל וכלל, והיינו "לבי חלל בקרבי" ואחרי כי השם יתברך רואה אשר הצדיק הזה נעקר יצרו הרע מקרבו ואין לדאוג ממנו, אשר אם ישפיע לו השי"ת טובה יבעט בה אחרי כי חמדת עוה"ז נעקר מקרב לבו וע"ז מסקי' "צדיק גמור צדיק שטוב לו" גם בעוה"ז. ואמנם יש כת צדיקים שלא הגיעו למדרגה זו כ"א מקיימין בעצמן לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר וענין הרוגז שיהי' בכל עת בפחד מהיצה"ר ולא יאמין בעצמו וע"ז נאמר "רגזו" כלומר פחדו מהיצה"ר "ואל תחטאו" ולצדיק כזה יסגור ה' בעדו שלא יפול ברשת היצר הרע ולא ישפיע לו טובה שאינה צריכה כי אם צריך להשקיט תאות היצה"ר גם ייסורין יבאו עליו, ככתוב "וה' חפץ דכאו" וד' רבותינו זה צדיק שבאו עליו ייסורין וזה צדיק כי אינו חוטא אבל עדין אש היצה"ר לא כבה ממנו ונקרא צדיק שאינו גמור וזה גם בינונים זה וזה שופטן כי היצר טוב עם יצה"ר נלחמים בקרבו ומה"ט רבה, דאמרינן במו"ק שהיה מלומד בייסורין שונים, עוני ורש ושכול בנים, וקרי אנפשי' כגון אנו בינונים, וזה מאמר רנב"י "לא הכל צריכין לאורה" שיאיר ה' יתברך עליהם למלט נפשם, ע"י מניעת טובה "ולא הכל לשמחה" שישמחו בהשפעת טובו" אלא צדיקים שאינם עדין ישרי לב ואינם יכולים לקחת על נפשם "לבי חלל בקרבי" המה צריכים לאורה, ועליהם נאמר "אור זרוע לצדיק" ויש רמז לדברינו בשם היוצא מפסוק הזה ס"ת קרע, כי ע"י העוני נקרע השטן, הוא היצה"ר, אבל לישרי לב שאין עקמימות בלבותם המה הצדיקים גמורים אשר טוב להם שמחה. וברשעים הוא להיפך, הרשע גמור שעליו נאמר "נאום פשע לרשע" ואבד היצר טוב הוא רשע גמור, ורשע כזה מאחר שהוא כופר בעיקר אין לו זכות גם אם ירבה מע"ט כי אין כוונתו במעשיו לעשות נ"ר ליוצרו שהרי לא מאמין בו, אבל הרשע שעדין פחד אלקים נגד עיניו ישפיע ה' לו טובה אולי ישיב אל לבו וישיב אל ה' וירחמהו וז"ש "וחנותי את אשר אחון' היינו הרשע שאינו גמור אבל בכל זאת רשע הוא' והקב"ה יתן לו חנינה, "ורחמתי את אשר ארחם" מלשון "ארחמך ה' חזקי" לשון אהבה והיינו ורחמתי, את אשר אוהב הוא הצדיק גמור שיאהבהו ה' ית' ואמנם אם זה באור הכתובים כאשר הצענו, אנו צריכין לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה, כי אין אנו יודעין לדון בין צדיק לרשע כ"א ה' לבדו האל' דעות, כי אם לפעמים יש זכות ששוקלת כזכיות הצדיק וכן עבירה אחת אצל הצדיק אה יש בה חילול השם שוקלת כרשעתו סל רשע ומה"ט קאמר ר"מ "אחת לא הודה לו" ר"ל אם גם אודיעך דרכי בכל זאת לא תבין מאומה, כ"א נקוט בידך וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אעפ"י שאינו הגון וביאר המאמר הנ"ל. כי עפ"י דעת זאת תפס משה בלשון ואתחנן ואמר חנני אעפ"י שחטאתי לפניך לא אגרע מהרשע שאינו הגון שתרחם עליו.

סיומא בפסיקתא איכה רבתא, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה, תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, ועכשיו שאין אתם זוכים אתם קוראים תבא כל רעתם לפניך. אמר הכתוב "והביאתים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" וארז"ל במסכת כתובות ה' ע"א דרש בר קפרא גדולים מעשי צדיקים ממעשי שמים וארץ, דאלו במעשי שמים וארץ כתיב "אף ידי יסדה ארץ וימינו טפחה שמים" פירוש ביד אחת, ואלו במעשי צדיקים כתיב "מקדש ה' כונני ידיך" שתי ידים, הענין ע"ד שכתב החו"ה, אשר אם יתבונן האדם בארץ יראה בעיניו ובלבבו יבין כי הכל מחשבת בורא אחד, כי ארץ ושמים כבית ועלייה, הארץ הוכנה להשפיע ליושבי תבל מאדם עד בהמה כל מחסורם, אבל ההשפעה הזאת תלויה בשמים ומשם קר וחם, קיץ וחורף, מטר ויובש, ולזה אמר בארץ "ידי יסדה" מצד עצמה מימי בראשית השמינה היא אם רזה, אבל מה יקרא בכל עת עלי הארץ הזאת וימיני טפחה שמים שמה ימיני בטפחות לפי חסדי הנקרא ימין תמדוד להם כפי פעלם, אם לטעות אם לעקר, אם לזול אם ליוקר וקרא הנביא לזה יד אחת, כי אף אשר עפ"י השכל הישר ישפוט האדם הישר, אשר הארץ וגם שמים לא נתהוו במקרה, בכל זאת יש אלפי רבבות המכחישים וכופרים בזאת, אמנם בהיות המקדש בנוי על מכונו וענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה ובבית שבנה שהמע"ה כמו כן כתיב "יה' אמר לשכון בערפל", אז היתה האמת נגלה ועל עת כזאת אמר הכתוב "מקדש ה' כוננו ידיך" שתי ידים, והיה נגלה כבוד ה' יותר, אף שהיה רק מעשה צדיקים ממעשי שמים וארץ, ואמנם לשון הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך" יש לפרש עד"ז, כי אם גם בב' בתי מקדשות, המשכן ובית שבנה שהמע"ה היה גילוי שכינה, בכל זאת אשר בא והביא היה מאמין, אבל לא בהם כח להשפיל הכפירה לגמרי שהרי עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום, וירבעם בן נבט העמיד עגלים אף שהיה ביהמ"ק קיים, לא כן בבית הזה שאנו מקוים ומיחלים לו כתיב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" ואמר "ואני אהי' לה חומת אש סביב" ואז יתקיים "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכל הרשעה כלה כעשן וגו' וזשה"כ "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" אבל לפי שעה לא יהי' כ"א "מכון לשבתך פעלת ה". גד החזה צוה את דוד לבנות בית בהר המורי' ועליו נאמר "אל המקום אשר יבחר ה' והיינו פעלת ע"י אחרים, אבל הבית האחרון יהיה "מקדש ה' כוננו ידיך", ואז ה' ימלוך לעולם ועד"! ואמנם היום ההוא בידינו לקרבו, כמו שכתיב "היום אם בקולו תשמעו" ואיתא בירושלמי מסכת מעשר שני בנין ביהמ"ק יהיה קודם ביאת המשיח, ולכך אמרו רז"ל מהרה יבנה בית המקדש, ולא אמרו מהרה יבא משיח, והיינו כי ע"י בנין ביהמ"ק יתקיים וראו כל העמים את כבודו, וז"ש המאמר אלו זכיתם הייתם קוראים "תביאמו ותטעמו עד מקדש ה' כוננו ידיך" ואמנם כשאין אנו זוכין ח"ו הבטיחנו תוה"ק "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם" ואמתי יהיה זאת ? "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" מעצמם, אז יקבל השי"ת לפניו רעות שונאינו ויקוים "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום" וזה סוף המאמר, ועכשיו שלא זכיתם אין לכם תקוה כי אם לומר "תבוא כל רעתם לפניך" ואמנם ע"י ביהמ"ק יתקיים "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא בשם ה' ויתקיים "ה' אחד ושמו אחד" וז"ש והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפלתי וע"י מה יהי' השמחה ? "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" ומאחר שכל העמים יכירו האמת תהיה האמת קיימת לנצר אמן כי"ר בב"א.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה