אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים יא בע"ה דרוש לשבת חנוכה פרשת מקץ

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה דרוש לשבת חנוכה פרשת מקץ

מסכת שבת

ברבה פרשה זר על פסוק והנה עומד על היאור אמר פרעה מי מתקיים על מי ? אני על אלהי או אלהי עלי ? אמר לו אתה על אלהיך הה"ד והנה עומד על היאור, עיין מתנת כהונה שם. כראה לפרש, אמר הנביא ירמי' כה אמר ה' אל יתהלל חכם וגו' עד כי באלה חפצתי. אמרו חז"ל בברייתא המחוברת למסכת אבות, כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי וגו' ואומר ה' ימלוך לעולם ועד. כראה לבאר הנה חפץ ורצון הבורא ב"ה בבריאה יוכל לשפוט עליו השכל האנושי על ב' אופנים הא' כי תכלית הבריאה רק לכבודו יתברך כי אין מלך בבא עם וכל אשר צוה ה' ב"ה את עם קרובו הוא רק להמליכו ולעבדו ואמנם לא זו הדרך כ"א האופן הב' עיקר, אשר תכלית הבריאה היא, כי השי"ת חפץ חסד הוא ורוצה להטיב וכל אשר יצוה לברואיו הוא רק לטובתם וזה יש לבאר מפאת מצותיו בשני פנים הא' כי לולא חפץ השי"ת רק בעבודת ברואיו למה זה עליהם כ"כ אזהרות שאין ניכר בהם עבוד' כלל אם לא כי רק טובת ברואיו ידרוש ולטובת ברואיו הסיר רע קודם עשה הטוב כי בתחלה צריך להתפשט מפחותיות החמר ואח"כ להתקרב בעבודת הקודש ואמנם האיש החושב כי רק בעבודתו נחת רוח ליוצרו ומיקל באזהרותיו הלא זה מובן ממעשיו כי ישפוט אשר השי"ת לטובת עצמו מבקש עבודותיו וכי הוא כביכול שייך אצלו תועלת עצמו. וזה ענין מ' שמואל ע"ה לשאול, אתה חושב כי העבודה היא לצורך ה' ולזה דמית כי היא העיקר וע"כ לא היית זריז לא כן הדבר כ"א אדרבא שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים כי הנזהר בשמוע יסר מרע ויודע לכל כי הוא מבין חפץ הבורא במצותיו כי כלם $ציור בספר$ לטובת האדם הנה ואמנם הממרה ומסרב על האזהרות אין לבו שלם עם ה' ולא ישיג ממנו השגה שלימה, וז"ש כי חטאת קסם המורה כי אין מאמין אשר הכל ביד ה' זה הוא מרי ואון ותרפים ר"ל כעבודת התרפים הפצר כי גם זה האיש המסרב עובד גם בעבודתו דבר זולת היחיד השלם. וזאת שנית, אחרי כי עינינו רואות אשר חלק גדול בתוה"ק הוא ממצות שבין אדם לחבירו הנכללים באהבת לרעך כמוך ומה תועלת למצוה בהם אם לא אשר לתועלת עבדיו מצותו וגלל $ ציור בספק$ כן הרגיל במדת החסד מורה בזה כי הוא מבין ומכיר רצון הבורא לטובת ברואיו ולא כן הרגיל בקרבנות כי הוא יכול לשפוט אשר קרבנותיו לבוראו לתועלת וז"ש הכתוב, כי חסד חפצתי ולא זבח חסד חשוב בעיני יותר מזבח והטעם כי האיש חסד לו ידיעת אלקים ולא המקריב עולות וז"ש ודעת אלקים הוא נבחר מעולות. והנה לפי"ז ודאי קשה טובא על מאמר רז"ל הנ"ל אשר הקב"ה ברא הכל לכבודו אמנם באמת כוונו הדברים ע"ד שאמר דוד המלך ע"ה כבוד מלכותך וגו' אמור מה שבראת עולמך מלא נפלאות היא למען יכירו ברואיך אומץ גבורותיך וחכמתיך וידעו כי אין סוף ליכלתך ולא ידמו כי בצדקתם יועיליך וז"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו דהיינו מעשיך כלם יחד וזה להודיע לבני אדם גבורותיו של השי"ת וכבוד הדר מלכותו ולמען ידעו כי מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור הן טרם בראת את עולמך הן אם הדור חייב לא יפעלו בך מאומה ומעתה זה ג"כ מאמרם, כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו הכוונה למען יכירו ע"י מעשיו כבוד גדלו וז"ש ואומר ה' ימלוך לעולם ועד, דלא תימא דר"ל הכבוד הזה מעלה ומוריד אצלו כ"א אדרבא הכבוד הזה יורה, כי ה' ימלוך לעולם ועד ואין בו שינוי מאומה, והנה אם יחשוב האדם אשר בעבודתו יועיל לבוראו א"כ יש מקום להחכם והגבור והעשיר להתגאות כי כלמו יוכלו לעבוד יותר את יוצרם משאר בני אדם ואמנם באמת לא כן הדבר, כי אם השי"ת נותן לאדם חכמה עושר וגבורה למען יוכל לקנות שלימות עי"ז וידע האדם כי כל הטוב שמקבל מהשי"ת בתחלה הוא חסד מהשם בזה ואם יחטא מול ה' בטובתו יעשה בו משפט ואם שומר דרכי השם יהיה לו לצדקה לפני ה' וזה תכלית השי"ת בעולמו, וז"ש אל יתהלל החכם בחכמתו והגבור בגבורתו והעשיר בעושרו לאמור כי הוא בזה לתועלת יוצרו, כי זה לסכלות יחשב לו ויודע ע"י כי לא ידע את ה' אמנם זה ראוי להתהלל המשכיל ויודע את ה' ויודע כי השי"ת עושה תחלה חסד ואח"כ משפט או צדקה וכמ"ש לעוברי מצותיו משפט לעושי מצותיו צדקה כי באלה בטובה הברואים חפצתי לא זולת. והנה כל מה שאמרנו הי' פרעה חושב ומתבונן גם על הע"א אם "הוא לתועלת ע"ז או הע"ז "לו" לתועלת ולא לה ואמנם באמת אחרי כי ע"ז היא אחת משמשי תבל ולצורך האדם קים כל מה שיוסיף האדם שלימות גם בשמשי תבל ניתן שלימות וז"ש רז"ל שהראו לו כי הוא עומד על היאור ר"ל חשוב ממנו והיאור מתקיים אודותיו וזה עליו.

במסכת שבת ת"ר מצות כ"ח, נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד והמדרין מן המהדרין ב"ש אומרים יום א' מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובי"ה אומרים ליל א' מדליק א' מכאן ואילך מוסיף טעמייהו דבי"ש כנגד פרי החג א"נ כנגד ימים הנכנסים טעמייהו דבי"ה כנגד ימים היוצאים א"נ משום מעלין בקודש ואין מורידין. נראה לבאר דהנה כל צרה שלא תבוא שנתונים בה עם בנ"י יש בה שתים רעות הא' גלות הגוף וזאת שנית גלות הנפש ר"ל החילול השם המתרבה עי"ז כמו שאמר הנביא וירא אל הגוים ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו וע"ז קבלו דורו של מלאכי באמרם ועתה אנחנו מאשרים זדים וגו' גם בחנו אלקים וימולטו ואמנם השיב להם הנביא כי אמנם מתוך הרעה הזאת תצא טובה נצחית לצדיקים העומדים באמונתם אף כי רואים הצלחת הרשעים ושפלת הצדיקים ואמר ע"ז אז ר"ל כשנבנו עושי רשעה אם נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון ר"ל מעמד ומצב כל הדור יכתב ספר זכרון לטובת יראי השם ולחושבי שמו ועד"ז אז"ל במסכת אבות אין לי אלא שנים מנין אפילו אחד הקב"ה קובע לו שכר שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו, הכוונה בזה כי בודאי כ"ז שצדיקי הדור יכולים עכ"פ להשפיע מחכמתם לאחרים ודאי ישיגו כ"ט אמנם אם אין דבריהם נשמעין מה תועלת להם וע"ז אמר אם בכל זאת הצדיק סובל ובאמונתו יחי' יקבל שכרו עת כי ישב בדד ובכל זאת ידום אשר נטל עליו. והנה בבא יום הגאולה מי שאין עינו פתוחה לא ישמח כ"א בגאולת הגוף לא זולת לא כן מי שלו עינים לראות עיקר שמחתו בשם שמים שתתקדש, וזה כוונת אנשי כנה"ג במה שתקנו לומר שירה חדשה שבחו גאולים וגו' הכוונה כי עד אחר קריאת ים סוף לא הי' עיקר שמחתם כ"א בגאולת גופם אמנם אחרי שהשיגו על הים אמונה שלימה בה' חזרו ממה ששוררו עד עתה על גאולת גופם כ"א שררו שירה חדשה לשמך ועיקר שירתם הי' כמו מהיום והלאה ה' ימלוך לעולם ועד כי יתקדש שמו יתברך ע"י נס של קי"ס וע"פ מ"ש נבין ג"כ ענין הנס הזה בשמן המנורה למען ידעו כי עיקר שמחתם תהיה אשר מהיום והלאה נר התורה יאיר הלאה כאור בוקר ולקבוע כן בלב עם בנ"י עשו בית חשמונאי עיקר מנס המנוחה ולא מנס המלחמה והנה החילוק שבין גלות הגוף לגלות הנפש כי גלות הגוף ברבות הימים לא ירגיש הגולה בגלותו ואמנם בגלות הנפש החילול השם מתרבה בכל יום ועד"ז יש לפרש הפסוקים בספר ישעי' משא דומה עלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר הנביא כי אנו אומרים להשי"ת מארץ גלותינו מה יהי' מב' הלילות דהיינו חשך הגוף וחשך הנפש ואמנם השיב אלינו כי באמת בעוה"ר אין אנו מרגישים הגלות כי אילו היינו מרגישים היינו שבים בתשובה והיום אם בקולו תשמעו וז"ש אמר שומר אתא בקר וגם לילה הלא בגלות האיר הבקר לכם כי אינכם מרגישים בגלות כלל, אם תבעיון בעיו מלשון אם לא בעי ישלח ידי ומלשון בעים רוחו, ר"ל אם יכבד עליכם כובד הגלות שבו אתיו הלא עליכם רק לשוב בתשובה וממילא תגאלו. והנה דברי בי"ש אף דתקנו לנו אנשי בית חשמונאי שיהא עיקר שמחתינו בהרמת קרן התורה בכל זאת עלינו לעשות זכר לגלות הגוף ג"כ וזה ע"י פוחת והולך וי"א דלא היא כ"א הטעם כנגד ימים הנכנסין כלומר בתחלת הנס הי' אור גדול וברבות הימים ימעט תוקפו ובי"ה סברי כי לנו לכוין בנ"ח כי אם להוסיף ולהעלות נר התורה או כדי להבין כפי מה שנתמעט בגלות אור התורה צריך בימי הגאולה להוסיף אחת על אחת האור שנתמעט ועד"ז יש להמליץ הפסוקים בהלל, אודך כי עניתני ותהי לי לישועה ר"ל כל הודי' שלי אם אתה לי לישועה היא יען אבן היא תוה"ק שנתנה על לוחת האבן ובגלות מאסו הבונים ועכשיו היתה לראש פנה ואמר מאת ה' היתה זאת היא נפלאות בעינינו כאשר מה' נהיתה נפלאות לא נגיל ונשיש בישועתינו כ"א נגיל ונשיש בו, ועד"ז יש לפרש הפסוק בהפטרת היום, הנה האבן אשר נתתי לפני יהושיע על אבן אחת שבעה עינים, הנה אנכי מפתח פתוחה ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד הכוונה בזה דהנה ראשית צרעת המינות אשר פשתה בעוה"ר בתוך עמינו היא שהיו אומרים לא נתן הקב"ה כ"א עשרת הדברות והשאר מרע"ה מפי עצמו אמרן וכמ"ש בקשו לקבוע עשרת הדברות בק"ש ומפני המינים לא קבעוה עיין רש"י שם שהיא כמ"ש וכבר הכה על קדקוד אנשי הדעת הזאת החסיד בחו"ה בשער קבלת העבודה ותו"ד וכי הקב"ה יעשה נסים למי שיכזב ויאמר בשמו את אשר לא צוהו ואמנם באמת קבלה בידינו כי בעשרת הדברות כלולה התורה כולה וכבר עמדו על זה הגאון רב סעדי' בפיוט לשבועות וראב"ן בספר מאמר השכל, והנה לע"ל יגלה הקב"ה בעצמו ענין זה ויבאר באר היטב האיך נכללים בעשרת הדברות כל התרי"ג מצות ואז יוסר מינות הזאת וכשם שלא ימצא בקירוב עבריין על יוד הדברות כן יהי' לאחר גילו זה של הקב"ה עם כל התורה כולה והנה אז"ל ע"פ חצבה עמודיה שבעה אלה שבעה ס"ת כי ספר במדבר נחלק לבד לג' ספרים והנה ידוע כי התורה היא עיני ישראל וז"ש הנה רח"ל הלוחת אשר נתתי לפני יהושע אינו רוצה בזה יהושע כה"ג דהו"ל למכתב כמו בכל הפרשה בן יהוצדק כ"א קאי איהושע בן נון על אבן אחת ר"ל על הלוחת האלה כי אבן אחת היו יש בו כל השבעה עינים ר"ל כל שבעה ס"ת אלא שהיא סתום לע"ע אמכם הנני לע"ל מפתח פיתוחה כלומר מבאר מה שהוא חרות עליהם ועי"ז ומשתי את עון הארץ ביום אחד כי לא יהי' ראשית המינות והחטאת בארץ עי"ז אמן כי"ר בב"א

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה