ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט
רא"ש מסכת שבת פ"א סי' כ"ה
לא חשיב כיום זה עיי' בראש תענית פ"א סי' ט"ז.
שם סי' ס"ג ומותר לתת גחלים לכאורה היינו נר ובקיצור פסקי הראש באמת לקט נר. פ"ב סי' כ"ג לענין יחיד עיי' קרבן נתנאל ומ"ש שם על הגליון. פ"ב סי' א' ולענין צמר צ"ל צמר גפן. פ"ג סי' ט' נגד המדורה ולמ"ש התוס' יש לחלק. פ"ד סי' ט' בהג"א בסו"הד להכשיר צ"ל להנשיר. פ"ז סי' ט' וטעמא לא דכיר לן ולכאורה התם מיירי שנפלה הדיו על האותיות ומה"ט חייב דהו"ל כמוחק האותיות ע"מ לכתוב. קיצור פסקי הראש פ"ב סי' י"ז ובב"המז מז צריך ובר"ח. פי' המשניות להרמב"ם פ"ז מתני' ועוד כלל הדבר חסר אלו מ' דמפ' אעפ"י ששניהם חסרים חייב המצניע. להיות ר"ן מסכת שבת:
ליקוטי חבר חלק שני ר"ן פ"א דף ג' מפני שאילו שבות צריך להוסיף וצ"ע בתוס' ר"ה ר"פ יו"ט שהביאו מפ' מפ' כסוי הדם ראיה ברורה ועיי' לקמן ס"פ במה מדליקין תוס' ד"ה והתני':
שם דף י"א פי' ע"י שמושך הפתילה וכ"כ הרמב"ם בה' תמידין ומוספין גבי מנורה בהדיא. שייך לעיל מנר חנכה לנר חנכה שם מצינו בנר מערבי אולי משום דצריך לקיים מצות הטבה. דף י"ג ע"ב ברי"ף טעמא דר"א שאין מדליקין כצ"ל. פ"ב י"ד ע"ב מתני' כחס על הנר שהוא מתכוין ממש צ"ע דהא כחס על הפתילה תנן וחייב לר"ש משום פ"ר. פ"ג כ' ע"ב במלחמות ה' איתא לדר' יוחנן צ"ע מאן חכמים ר"ש וגם כר"ש לא קיי"ל. כ"ב ע"ב בר"ן ד"ה אמר ר' יודא וכ"נ מד' רש"י צ"ע. שם רמב"ם פ' כ"ו כצ"ל. כ"ה ע"ב בר"ן ד"ה ונוטלין בשבת אלא צנון. פ"ו ל"ג ע"ב טומאת מגע צ"ע בגמרא. ל"ד ע"א במתני' ע"י שגגת הרבה צ"ל שבת. ל"ה ע"ב בריף ואי קפיד אמשחתא לפי גירסתינו ברי"ף צ"ע מאי קפיד אמשחתא שייך ועיי' ברא"ש גי' אחרת ברי"ף. פ"ח ל"ז ע"ב ברי"ף כגון סמרטוטין וצ"ע מאי מקשה הש"ס בתר הכי. פי"ט נ"ט ע"ב שחיטה ביו"ט מצוה קבועה לכאורה מה"ית יהא כסוי דוחה יו"ט דהא יו"ט עשה ול"ת וא"כ תדחה מצות כסוי ושפיר אין שוחטין. פ"ב ס"ב ע"ב כגון האי לא אמרינן בי' לשון זה מ' דשבות דשבות באמירה לנכרי שרי וצ"ע פרק השואל לא יאמר אדם לחבירו נכרי לשכור לו פועלים ופריך ר' אשי פשיטא אמירה לנכרי שבות הא שכירות פועלים ג"כ שבות היא והו"ל שבות דשבות. ע"ג ע"ב בר"ן כלאי זרעי' צ"ל כרם: