אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים י מילי דהספידא ודרושים דרוש לפ' דברים בז' אב תר"ן

ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט

מילי דהספידא ודרושים דרוש לפ' דברים בז' אב תר"ן

מילי דהספידא ודרושים דרוש לז' אדר פ' תצוה

ובו הספד על הגאון מו"ה נתן כ"ץ אדלער שהיה רב בלאנדאן ועל הרב המא"הג מו"ה מאיר לעהמאנן רב בקהל יראים מיינץ והרב המא"הג מו"ה משה ליב כ"ץ דיין בעיר ניקאלסבורג והרבני מו"ה יוסף לעווי בסאלטשאן. בתנחומא בפ' דברים:

אלה הדברים אשר דבר משה:

אמרו ישראל אתמול אתמול אמרת לא איש דברים אנכי ועשנו אתה מדבר אמר ר' יצחק אם אתה כבד פה שנה את התירה ותתרפא משה כבר למד את כל התורה אמרו רז"ל במס' עירובין נ"ד ע"א חש בראשו יעסוק בתורה שנ' "כי לוית חן הם לראשך" חש בגרונו יעסוק בתורה "וענקים לגרגרותיך" חש במעיו יעסוק בתורה שנ' רפאות תהי לשריך חש בעצמותיו יעסוק בתורה שני ושקוי לעצמותיך חש בכל גופו שנ' ולכל בשרו מרפא ויל"ד לימא דבתרא והכל בכלל ונ' דארז"ל בברכות אם רואה אדם ייסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה ופי' רש"א בחי' אגדות דע"י שבאו ייסורין על אבר מיוחד בקל יוכל לפשפש איזו חטא חטא באותו אבר ואם בכל זאת פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה וי"ל דר"ל יתלה מה שלא מצא "בביטול תורה" דע"י שלא למד כל צרכו לא מצא החטא ומעתה פי' הש"ס בעירובין עד"ז חש בראשו ובוודאי חטא בראשו אלא דלפי שעה לא ידע במה חטא אמנם יעסוק בתורה ויגיע אליו על מה חטא ויתקיים בו:

כי לוית חן הם לראשיך וכן הענין בגרונו ובמעיו ולבסוף קאמר לא תימא דדווקא בראשו דבנקל יחטא ע"י מחשבות זרות ובגרונו ע"י דברים בטלים כדרשי' ע"פ:

מנעי רגליך מיחף וגרוניך מצמאה, מנעי גרוניך מדברים בטלים שלא יבא לידי צמאה ובמעיו מאכלות אסורו' אבל בשאר גופו מה ימצא בתורה וע"ז קאמר חש בכל גופו יעסוק בתורה כי עון ביטול תורה מביא ייסורין על כל גופי והנה הרמב"ן בפ' שמות הק' למה לא ריפא הש"ית למשה כשבא לשלחו אל פרעה ורמז לד' הרמב"ן מרע"ה בעצמו קו' זאת שאמר לא איש דברים אנכי מתמול שלשום גם מאז דברך אל עבדך ר"ל אעפ"י שדברת עמי לא רפאתני מחסרון זה ועיי"ש מה שתי' ואמנם י"ל דמאחר שחטא משה בעת ההיא במ"ש והן לא יאמינו לי ואמר מתחלה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים אשר ג"כ בא עליו הנחש והיד המצורעת כמ"ש רש"י שם לא רצה השי"ת לרפאותו עד שיתקן החטא הזה והנה ארז"ל מה תקנתו של עון לה"ר יעסוק בתורה וזה מאמר ר' יצחק אם אתה כבד פה שנה את התורה שהרי משרע"ה קודם ששנה את התורה היה כבד פה על דבר שדבר לה"ר על ישראל והוצרך לומר לא איש דברים אנכי ואחרי שלמד את התורה נתרפא שנ' אלה הדברים אשר דבר משה:

סיומא. במ' איכא ע"פ טומאתה בשוליה:

כד דמך ר"י ממלחיא סליק ר"י ור"ל למגמל חסדא וסליק עמהון ר"י פסאקא והוה תמן חד סב בעי למיעל ומפתח עלוי' א"ל ר"י פסאקא קדם אילין אריותא דאוריי' את פתח פומך א"ל ר"י שבקא דהוא גברא סב ייעול וישתבח באתרי' עאל פתח ואמר:

מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחרבן בי"המק דבחורבן כ' ותרד פלאים אבל בסילוקן של צדיקים כ' הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא א' ר"י פסאקא ליהוי דין גברא בריך פומא א"ל ר"י אילו לא שבקוני' מנן הוה שמעי' דא מרגליתא ואכתי ק' וכי משו"ה דריש מקמי דר"י ור"ל ועוד שדרשתו נגד הגמ' ר"ה י"ח ע"ב דדרשו "צום השביעי" זה ג' תשרי שבו נהרג גדלי' בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתני'. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו הרי דלא אמרי' אלא ששקולה אבל לא קשה ממנו אמנם יל"ד מאי בעי הש"ס. במה שאמר. מי הרגו. ונ' דבקידושין פ"ק דרש אבימי ברא דרב אבהו מ"ד מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתיך ופי' רש"י:

קינה מבעי' לי' א ודרש. אסף עשה מזמור ששפך הש"ית חמתו על עצים ואבנים ועי"ז כלה חמתו וק' הא בהדי' כתיב שם בצדו:

נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים וגו' וצ"ל דזה בכלל חורבן בי"המק דדרשי' מ"ד:

בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי אלו ת"ח שעוסקין בה' עבודה וכאלו מקטירי' ומגישי' ועכ"פ מכלל ישראל כלה ה' את חמתו. וא"כ גם גבי גדלי' בן אחיקם יל"פ כן. אבל זה אם אותן שהחריבו את המקדש הרגו אותו אבל ישמעאל בן נתני' מזרע המלוכה הרגו ולמה נמנה כאן. א"וו ללמדך ששקולה מי"צ כשריפת בית אלקינו אבל כ"ז אם הצדיקים מתו ע"י רשעי' אמנם אם הש"ית בעצמו מסלק הצדיקים אין זה ענין אלא שמה שמת י"ל "וזרח השמש ובא השמש" עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה. זרחה כבר שמשו של צדיק אחר ואין מלכות נוגעת בשל חברתה אפי' במלא נימא כמו שדרשו רז"ל בסוטה ע"פ "רב לך", רב יש לך ומנו יהושע שהגיע זמנו למליך אבל אין קרוי סילוק כי הצדיק הממלא מקומו של הצדיק הנפטר יחזיק בעד כל מה שתיקן הראשון אבל אם הדור לא יעלו על לבם להושיב על כסא הצדיק צדיק כמותו כ"א בהפקירא ניחא להו ואעפי"כ הקב"ה בעצמו סילק את הצדיק וע"כ לקיים:

ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וסילוק זה וודאי קשה מחורבן בי"המק והנה ר"י ור"ל לא היו בקיאים באנשי מלחיא והיו מתנחמין שבוודאי סילק הקב"ה צדיק זה מפני מילי דהספידא על מות הרבני מו"ה בנימין זאב ליכטענשטערן מורה הילדים בקהל יראים ג"ה כי יקרא קן צפור עד למען ייטב לך והארכת ימים. אף שדרשו חכז"ל:

שקל הכ' קלה שבקלות לחמיר' שבחמורות להודיעך שאין אתה יודע מתן שכרן ש"מצ מ"מ רשות לחפש אחר רמז שנרמז במצוה זאת ונבא תחלה לבקש רמז על מעלות הרבני דשכיב לעינינו. אמר יעקב אבינו ע"ה:

"בנימין זאב" יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל ותרגם אונקלוס דהכוונה על בי"המק ומ"מ ל' יטרף ק' ונ' לפ' יטרף מל' טרף, ע"ד שאנו אומרים בסוף מוסף יו"הכ:

באין ארוחת אב תמיד בכן בטן בנים תחסר כי הבי"המק היה משפיע שפע פרנסה בישראל אל "ויטרף" כאלו כ' יטריף ועד"ז נרמז בפסוק זה ענין המלמד תינוקות הראוי לטרוף טרף התורה לתנוקות של בית רבן אשר בנערותו יגע ומצא בידיעת תו"הק על נכון ועי"ז ראוי' בזקנותו להשפיע מתורתו לילדי ישראל ועד"ז נמליץ בנימן זאב הלזה יטרף כמו יטרוף יזון מתורתו לילדי בני ישראל כי בבקר יאכל עד כמו אכל עד בנערותו שימש גדולי ישראל ושאב מהם מדע בתו"הק ועי"ז ראוי' לערב לעת זקנותו יחלק שלל לאחרים ואמרו רז"ל בפ' השותפין ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד מצדיקי הרבים אלו מלמדי תנוקות הכוונה כי נמשך לתחלת הכ' והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ר"ל המשכילים אלו המנהיגים אבל מוסרם ותורתם לא יעשה פרי כ"א שהגיע זמנו של אחר ולא יעלה על לבם לעורר את העם שלא ישמעו לקול מסיתים ומדחים כ"א ימהרו לשום עליהם ראש אחר ומה"ט טרם דרשו ר"י ור"ל נחת ההוא סבא ודרש דרוש זה קשה סילוקן של צדיקים למען יבינו ר"י ור"ל מעמד ומצב אנשי מלחיא ושפיר קאמר ר"י פסאקא ליהוי האי גברא בריך פומי' וגם ר"י שבחו במה שגלה סוד אנשי הקהלה: יראים נ"ה אם לב העם אשר מדברים אליהם הוא מוכן לקבל תורה ומוסר ודומה זה לזהר הרקיע דהיינו הרקיע בטהרתו אשר לא יחשיכו עננים בעד זהרו ואמנם מיד מי יבואו העם למדה זאת ע"י מלמדי תנוקות אמתיים שחקקו דברי התורה בלבם בילדותם והמה המה המצדיקי הרבים ואמר כי הישכיל בעם אם ירצו אמריו וזהיר כזהר הרקיע אבל המלמד תנוקות אף שהוא החוקק יסודות התורה בלב תלמידיו לא יחזיקו לו טובה והוא כנגד זהר הרקיע ככבים בלילה אף שיאירו לעובר אורח לא ישמח באורם כבאור הירח וארז"ל הזהרו בבני ע"ה כי מהם תצא תורה ואמרו כל המלמד בן ע"ה תורה אם הקב"ה גוזר ח"ו גזירה מבטלה בשבילו שנ' אם תוציא יקר מזולל כפי תהי' ויש לרמז ענין זה בפ' שילוח הקן כי בזמן שהאב עני ועליו לחזור על הטרף ומכ"ש כשהוא ע"ה ואינו מוכשר להורות מוסר לבנו ועי"ז רק האם רובצת על האפרוחים כל חינוך הילדים על האם ומה בצע בהוראתה אשר ע"כ על הציבור לפרוש האם מהבנים ולמוסרם למלמד הגון וז"ש כי עם ב"י קרוים צפור כמ' דהע"ה גם צפור מצאה בית וכאשר תראה כי האם רובצת על האפרוחים ולא האב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וע"ז נאמר למען ייטב לך והארכת ימים:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה