אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים י מילי דהספידא ודרושים דרוש לז' אדר שני פ' ויקרא

ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט

מילי דהספידא ודרושים דרוש לז' אדר שני פ' ויקרא

מילי דהספידא ודרושים דרוש לז' אדר ראשון פ' תצוה ת

שנת תרנ"א לפ"ק בבי"המד שלי מחמת חולשא וזה טעם הקיצור בעו"הר ובתוכו הספד על הרב המא"הג מו"ה ישעי' רובין אב"ד בקהל מיהאלפאלו והמא"הג מו"ה נתן מיללער אב"ד בסעטעין והרב הגאון מו"ה יונה צבי בערנפעלד אב"ד בדעברעצין והגאון מו"ה שמעון פריעד מאן בגאלאנטא והגאון המפורסים מו"ה מנחם כ"ץ אב"ד בצעהלים והרב המופלג מו"ה דוד ברילל בפ"ב והרבני החסיד מו"ה דוד פיגעלעם באוגגוואר. בתנחומא פ' ויקרא ריש הפ' זש"ה ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ר' תנחום בן חנילאי אומר ללמדך שגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת אינם יכולים לשמוע קולו שנ' וה' נתן קולו לפני חילו אלו המלאכים שנ' כי רב מאוד מחניהו ומי קשה מהם הצדיקים כי עצום עושי דברו הצדיקים שעושין רצון יוצרם. זה משה שאמר לו הקב"ה עשה משכן ועמד ונזדרז ועשה משכן ועמד לו מבחוץ שהי' מתירא לבא שנ' ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד אמר הקב"ה אינו דין שיהא משה עומד מבחוץ ואנו בפנים אלא הרני קורא אותו שיכנס לפיכך כי ויקרא אל משה. אמר דהע"ה פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי פתח דבריך יאיר מבין פתיים הענין הש"י לא גילה טעמי מצות בתורה חוץ ממצות המלך שאמר ולא ירבה לו נשים פן יסורו את לבבו וע"י טעם זה בא מכשול לשהע"ה שאמר אני ארבה ולא אטה וכ' עליו נשיו הטו את לבבו והענין ע"ד שכ' רש"י על מה שפתח הש"י בהר סיני אנכי ה' אלקיך אמר הקב"ה קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזירותי כי אין משפט המלך לגלות לעמו טעמי חקותיו וז"ש דהע"ה ע"י שפלאות עדותיך שלא גלית טעמם על כן נצרתם נפשי שאין לי מבא להקל בצד מן הצדדים וביאר דבר זה כי הפתי המבקש אחר טעם המצות כבר סגרת הדלת בעדו באמרך בפתח דבריך אנכי ה' אלקיך אני מלכך וז"ש פתח דבריך יאיר מבין פתיים שלא יחקרו אחר טעם מן הטעמים והנה מרע"ה אף שא"ל הש"י ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת והי' לו דין להתיר מעצמו לכנס שם ומ"מ כ"ז שלא קראו ה"ית לבא לא נכנס עד שקרא לו ה' ית' כי אולי יהי' הדבור כך חזק אשר אפי' בחוץ ישמע הדברים כמו בקריאה ראשונה כאן וז"ש גבורי כח כי איזהו גבור הכובש את יצרו עושי דברו אבל וצפו בכל עת לשמוע בקול דברו וזה הי' מרע"ה עד שבאו למריבה וא"ל הש"י ודברתם אל הסלע והוקשה למרע"ה קו' הרמב"ן א"כ מטה זה ל"ל ודרש כי ודברתם לאו דווקא כ"א הכאה תהי' על הסלע כמו בפעם הראשונה במסה ומריבה וכמ"ש הרמב"ן וע"ז א"ל הש"י יען לא האמנתם בי להמתין עד אשר אצוה להכות וזה נראה כוונת הכ' אשר נסיתו במסה שם צוית להכות ואחרי למדו שם גם במריבה להכות תריביהו על מי מריבה: סיומא במס' מגילה ברבות צדיקים ישמח העם זה מרדכי שנ' והעיר שושן צהלה ושמחה ובמשול רשע יאנח העם זה המן שנ' והעיר שושן נבוכה אבל מדוע אמר הכ' אצל הצדיקים ברבות ואצל הרשעים ובמשול אחז"ל במ' מו"ק כי נח נפשי' דרבינא פתח עליו ההוא ספדנא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים על משים לילות כימים. אמר דהע"ה בתחלת פ' תהלים כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח וק' מה יעשה יצליח שייך באיש כזה מדי בתדב"א עליהו אלו בעלי אמונה ע"ד שאמרו רז"ל ליבעי רחמי אתכליא על עליא הת"ח על המחזיקין דאלמלא עליא לא מתקיימי' אתכליא ארז"ל אם אין קמח אין תורה אם הת"ח אין לו מחזיקין אין תורתו מתקיימת אבל אם אין תורה אין קמח אם ת"ת מתמעט גם פרנסה מתמעטת כמו שעינינו רואות בעו"ה ואמר הכ' על תו"הק עץ חיים היא למחזיקים כי החכמה תחי' בעליו ותומכיה מאושר אבל הת"ת לבד אינו מספיק כ"א צריך להיות עוסק בתורה לשמה ולא להשתעשע בחכמתה כ"א יען היא תורת ה' ואם עושה כן אזי הת"ח כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו הכוונה על מה שדרשו רז"ל כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה והעוסק בתורה לשמה ינצל משתיהם ולא עוד אלא ועליהו המחזיקין אותו לא יבול אבל השפע שיקבלו לא יהי' ח"ו להם לתקלה כי אם ברכת ה' תעשיר ולא יוסיף עצב עמה וז"ש וכל אשר יעשה יצליח כל מי שנזון בזכותו יצליח ועד"ז נבין מה שדרשו רז"ל ורצוי לרוב אחיו שפי' ממנו מקצת סנהדרין על שלא עסק בתורה כמו למבראשונה והם אמרו גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות כוונתו כי ע"י עסק שעסק מרדכי בתורה ג"כ הי' הצלת נפשות ע"ד שארז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ועתה זה מאמר רז"ל אצל הצדיקים א"צ ממשלת כי מרדכי אף קודם שהי' מושל הי' העולם ניזון בשבילו וע"כ ברבות צדיקים בלבד ישמח העם אבל הרשע דווקא ע"י ממשלתו יאנח העם כי כ"ז שאינו מושל הצדיקים מבטלין כל מחשבותיו להרע וז"ש התמרי' היינו הצדיקי' שעושין ג"כ פירות ואמנם ברבות צדיקים ישמח העם וע"י העדר הצדיקים גם הטובה מתמעטת ואמר נשים לילות כימים לבכות על העדר הצדיקי' שהי' מבטלין ע"י תורתם כל גזירות רעות והיו משימין לילות ימי אפילה של צרות לימים:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה