ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי ר"ן שבת מהדורא בתרא
פ"א ברי"ף כי אתא רב דימי' עיי' בר"ן דלא גרים לי' ברי"ף. ור"א בן יעקב צ"ע. פ"ב ברי"ף שאין מדליקין בפתילה. פ"ח מתני' ברי"ף חסר שם במתני' צרור כדי לזרוק בעוף ראב"י אומר כדי לזרוק בבהמה. פי"ג מתני' בר"ן דאפי' לצורך כצ"ל. שם דהויא משאצ"ל. פט"ו סו"פ בר"ן קניבת ירק לפנינו ליתא בפי' רש"י. פט"ז בר"ן ושמואל אמר שפסק מנהג כצ"ל. שם בר"ן ד"ה נשברה מן האור צ"ל מן האויר. שם בר"ן טעמא דשרי ובסמוך מן הירושלמי טעם ואולי היינו עגמת נפש. פי"ט ברי"ף סו"פ לא מהלה צ"ע מצפורה. פ"כ משום מרקד ואוכל מלמטה כצ"ל. פכ"א דכשאינו מטונף לא אמרי' כצ"ל. פכ"ג הלואת יו"ט בר"ן דידי' לדידי' צ"ע א"כ מ"פ הש"ס משביעית דהתם לא יגוש כ' אפי' בינו לבינו. שם בשם ועל הכוס צ"ע. הערות בקרבן נתנאל:
פ"ב סי' ד' וודאי ק' ונ' דכיון דמותר להשתמש לאורה ל"צ להדליק נר אחר ודווקא אם מניחו על שלחנו צריך נר אחר ונ' דזה תליא בפלוגתת הרז"ה והרמב"ן. שם סי' כ"ג והוא עד צאת הכוכבים לק"מ דהתם לאפוקי תחלת שקיעה קאמר והרי גם בין השמשות הוה צאת הככבים דככב א' יום שנים בין השמשות. באו"ד לענין תענית יחיד דבריו צ"ע דפ' מקום שנהגו הל' פסוקה דדווקא בט"ב ות"צ ביה"ש אסור ומהתם קאמר הראש למלתי'. רש"א מס' שבת ח' ע"א בתוס' ד"ה רחבה דהא מקום פטור ר"ל ותניא ד' רשיות לשבת ואחד מהם מקום פטור. ט' ע"ב בד"ה בגמרא ד"ה ולבטל התפלה אבל רש"י כתב יגמור ואח"כ יתפלל ש"מ דמוקי לה דאיכא שהות. באו"ד בסו"הד כיון שהתחיל צ"ע א"כ מאי מק' רב ששת לוקי הכי ולצלי דעכ"פ הרי אתה מטריחו שלא לאכול וצ"ל דהקו' דאין זה דומה לאינך התחלות דהרי לוקי הכי ולצלי:
ל"ו ע"ב בד"ה חמין באו"ד בסו"הד ויש ליישב, נ' כוונתו דסמיכה על הקרקע כפי' רש"י והתם דיוטא עליונה ותחתונה קאמר מ' ע"א בד"מ גמרא לא שמיע לי' יל"ד א"כ מאי מק' הש"ס אי לא שמיע לי' וודאי עביד הא רבה שמיעא לי' וצ"ל דר"י לא שמיע לי' דהק' לרבה. מ"ג ע"ב בד"ה כבר תרגמה ולא ניחא להו וכן הוא לפנינו בתו"י. מ"ד ע"א בתוס' בד"ה לדברי המתיר בסו"הד ר' יודא דבעי תרתי צ"ע הא ר' יודא אוסר בנר ישן א"כ סגי במיאוס לחוד ותוס' משום ר"מ נקטי לה. מ"ו ע"א תוס' ד"ה הורה בסו"הד דאין טעם א' לשניהם כצ"ל. ס"ג ע"ב בד"ה בירות בכבלים כצ"ל. ס"ד ע"ב בד"ה ר' ענני באו"ד והשתא ניחא צ"ל אי נימא. באו"ד ומה שכתבו צ"ל וממה שכתבו. ע"ב ע"א בד"ה בעל ה' בסו"הד להביא אשם תלוי ר"ל דספק חמור מן הוודאי וכמ"ש תר"י ריש ברכות. ע"ה ע"ב בד"ה חלב באו"ד שיעור כדי גמיעה השיב תלמיד א' דלמא משום מגבן ומחבץ נקט גרוגרות ואולי י"ל מאחר דממוציא ידעי' ה"ה חולב ואי הכא והתם חד שיעורא לשבוקי לחולב לגמרי:
פ"ד ע"א בד"ה בפי' רש"י מגע שרץ, צ"ע מאי ק' לי' הא כולי מלתא דפשוטי כלי עץ טהורים משק ילפי' דכתיב גבי מגע שרץ. צ"ד ע"ב ד"ה גמרא יותר מכדי הוצאה כצ"ל. צ"ה ע"א בד"ה שרא זילחא התם לרבנן ועיי' תוס' פסחים שם רמזו דלרבנן הוה אסור דירושלים אינה כלה מרוצפת היתה ואי לאו דאין שבות במקדש עיי"ש וכ"כ רש"י גופי' בפסחים שם. ק' ע"א בד"ה אחזתו דר' יוסי צ"ל דר' יודא: