ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט
הערות שניות על משניות סדר זרעים
ברכות:
פ"ו מ"ב תוי"ט שכן הר' יונה, צ"ע דעכ"פ ד' הר' יונה מתנגדים לש"ס דידן. פ"ז מ"ה עיין הגהת הגאון מווילנא הנדפס בסוף המשניות. פ"ח מ"ב עיין הגהת הגאון מווילנא הנדפס בסוף המשניות. פ"ח מ"ד ברע"ב פרורין שיש בהן כזית כצ"ל. שם מ"ה עיין הגהת הגאון מווילנא הנדפס בסוף משניות. פאה:
פ"א מ"א תוס' רע"א אות א' היינו אסמכתא וכן כ' הרמב"ן בחומש פרש' ראה ע"פ עשר תעשר. פ"ב תוס' רע"א אות כ"ג הפרי חדש בספר מים חיים כצ"ל. דמאי:
פ"ז מ"י תוי"ט פ"ק דתרומה, צ"ל דתמורה. כלאים:
פ"ה מ"ה ונמצא שתשבורת כצ"ל כאן וכן לקמן. פ"ז מ"ח תוי"ט אלא הסברה כצ"ל. פ"ח מ"א בהרע"ב זה אצל זה שני מינים כצ"ל. פ"ט מ"ח בתוי"ט הכי נמי תני אריג כצ"ל. שביעית:
פ"ד מ"ב בהרע"ב שנתחרשה היטב כאן שייך תוס' רע"א אות כ"א. פ"ז מ"ד בתוס' חדשים מיירי כאן במשנתינו כצ"ל. תרומות פ"ג מ"ז תוי"ט כדתנן בסוף, צ"ע דאדרבא התם תנן דמזתים וענבים מביא מן התורה הרי אין כאן חיוב בפירות לתרומה כ"א זתים וענבים ומה בין ביכורים לתרומה ומכ"ש למ"ד תירוש ויצהר דווקא חייב. פ"ה מ"ו בתו"ח התוס' בתמורה פ"ו תוס' רע"א אות מ"ג ניתוסף עליו אי' הנאה עיי' פי' המשניות להרמב"ם מס' כריתות מתני' יש אוכל אכילה א' בנקודה נפלאה וצ"ע שם אות מ"ו שהקדימו בכרי כצ"ל. מעשר שני:
פ"א תוס' רע"א אות ח' אבל תמוה עיין תו"ח כאן. חלה:
פ"ג מ"ד בהרע"ב אין גלגול הנכרי פוטרת כצ"ל ערלה:
פ"ב תוס' רע"א אות ט' ובתוס' וכו' וא"כ ד' הטור כתוס' ול"ק קו' השער המלך. שם אות י' ועיין תו"ח. בכורים:
פ"א תוס' רע"א אות ח' כבר קדמו התוס' חדשים. פ"ג מ"ח תוי"ט לא תקנו י"ל משום זה אלי ואנוהו לא רצו לתקן. שם מי"א תוס' י"ט חומר בתוס' י"ל מדתנן נאכלת בטהרה ממעט לה. הערות שניות על משניות סדר מועד: שבת:
פ"א מ"ג תוס' רע"א אות י' אולי לרמז על בדיקת כלי מאכל כדאמרינן בשמש שאינו קבוע. שם מ"ד רע"ב הט"ו והט"ז אין פולין ואין קורין ובחי' הר"ן למסכת שבת דבר מהני תרי גזרו י"ח דבר. מ"ג תוס' רע"א אות י"א ויש ליישב נ' כוונתו דלמא משום דלכ"א טעם אחר לא רצו התנא להאריך והשמיט ב' הטעמים. פ"י מ"ו תוי"ט ותימא על הרב בגליון הש"ס שגם הערוך לא הביא כ"א כותבת צובעת. פי"א מ"ד בהרע"ב כמו אין מקיפין בבועי דבריו צ"ע. פי"ב מ"ה וכ' שני דיינין כאן שייך תוס' רע"א אות קכ"ג. פי"ג מ"ג תוי"ט אלא כשמתקן צ"ע ממילה דקרי לה מתקן ואולי משום דמותר לאכול בקדשים. פי"ד מ"ב תוי"ט עיבוד באוכלין עיין תוס' מכלתין ע"ה ע"ב ד"ה אין עיבוד. פ"ז משנה ג' תוס' רע"א עיי' פי' המשנה להרמב"ם דאין זאת ו' מחלקת כ"א בא לומר אף שאין כשר ואין מצניעין מ"מ חייב המצניע. פ"ח מ"ה תוס' רע"א אות ק"ד בסוה"ד עיי' תוס' חדשים. פי"ח מ"ב תוס' יו"ט אדדם עד בית מלכי צבאות ידדון. פי"ט מ"ב כאן שייך תוס' רע"א אות קנ"ח. פט"ז מ"ו תוס' רע"א אות קמ"ח בפלוגתא דר"ש ור"י לכאורה מתני' כר"י דלר"ש אפי' עושה ע"ד אביו כיון דכבוי דרבנן למה יהא אסור להפוסקי' דאי' דרבנן מותר לה להאכיל בידים ועיין תו"ח שם. מס' עירובין:
פ"ב מ"ו הרע"ב ואני שמעתי צ"ע דהיינו חרחבינא דפ' כל שעה או תמכא כגי' הר"ב שם ואמאי לא מצא לו חבר. פ"ה מ"ד והמזבח היה ל"ב כצ"ל. מס' פסחים:
פ"ב מ"ו הרע"ב ותמצא אלקערצא בערבי חרחבינא סיב הגדל וכו' כצ"ל ועיי' תוי"ט מס' שקלים:
פ"ג מ"ג בהרע"ב בעומר מגל זו אבל מפני הצדוקים היה. פ"ז מ"ז בהרע"ב מחזירו לו, צ"ע למאי נ"מ מחזירין לו הא כבר חל עליו קדושת הגוף. מס' סוכה פ"ה מ"ד בהרע"ב אצל המזבח אצל לאו דווקא כי הלוים לא היו רשאים לכנס שם. מס' תענית:
פ"א מ"ב תוי"ט ומוריד הטל עיי' בגמ' דאמרי' בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו ש"מ דלכתחלה אין לומר כ"א מוריד הטל וכ"כ הרמב"ם. מס' מגילה:
פ"ג מ"ה ברע"ב לא ביאר הרע"ב סדר הקריאה ביום ז':
פ"ד מ"א ברע"ב שהרי כל היום צ"ע דאמרי' בפ' כל כתבי אין קורין בכתובים מן המנחה ולמעלה מפני ביטול בי"המד מ' דעיקר דרשא אחר מנחה ועיין מג"א סימן תקכ"ט. סדר נשים:
יבמות:
פ"ב מ"י תוס' רע"א אות כ"ח ואני אומר דהתוי"ט סמך אמה שסיים ועיי' מ"ה פט"ו וכ"כ שם בהדיא דגם שם אם נשאת לא תצא והתם בעי' ברי לי. כתובות:
פ"ב מ"ב תוס' רע"א אות י"ז וצ"ע אמאי לא ק' לי' ג"כ ע"ד הרמב"ם בפי' המשנה ומזה ראי' דגרסתו ברמב"ם היה דאינה יכולה לטעון וכמו שבארתי שם בהרמב"ם. באו"ד לא נתבטל צ"ל לא נתקבל. נדרים:
פ"ו מ"א תוס' דרע"א נ' דבהאי פרשה כתיב צאן ובקר וקאי אחגיגת י"ד ולמ"ד אין דינה כפסח א"כ שפיר קאי ורשלת אחגיגה אבל בדה"י כתיב ויבשלו את הפסח. סוטה:
פ"א מ"ו תוי"ט חבל שבמדינה לכאורה משנתינו בבית שני שלא היו כנענים עוד בא"י:
קידושין:
פ"ו מ"ט כל מצוה ובירושלמי גריס ברישא אינה תלויה ובסיפא תלויה ואתי שפיר טפי ל' חוץ. סדר נזיקין בבא קמא: פ"ג מי"א תוי"ט כ' המגיד עיין מ"ש הש"ך ססי' ת' ע"ד תוס' יו"ט אלו: סנהדרין:
פ"ז משנה ה' תוי"ט צריך שיאמר ממש ובאמת צ"ע לפי ד' הירושלמי למה קרעו הדיינים. עדיות:
פ"ב מ"ג ברע"ב אין טומאת ידים, נ' דליטמא בדעיבד דווקא אבל עיקר טומאת ידים שהע"ה בקדש גזר כדאיתא בסוגי' די"ח דבר. פ"ו מ"א ברע"ב שפעם א' ובמדרש כשנשא שלמה את בת פרעה אותה הלילה היו מפתחות בי"המק תחת ראשו והיה ישן עד ד' שעות ביום וע"ז שנינו ועל תמיד של שחר שהקריבו בד' שעות:
אבות:
פ"ב מ"י כבוד חבירך זה עיקר הגרסא דכן איתא בברכו' שא"ל תלמידיו לר"א למדיני' אורחות חיים א"ל הזהרו בכבוד חבירכם פ"ה מ"ו ברע"ב ואילו של א"א, פי' כן לפי תרגום אונקלוס שפי' אחר לא על האיל כ"א בתר אילן אבל במעשי ה' פי' שהיה איל משונה שנברא ע"ש ביה"ש ונ' דהת"ק דלא חשיב איל מפ' כת"א וי"א מפרשין כפי' מעשי ה'. סדר קדשים: זבחים:
פי"א מ"ו ברע"ב שיחזיר שם כלי, וצ"ע מ"ש מסכין שנפגם דלא משחזי' לי' ואולי רק לקיים מצות מריקה:
חולין:
ספ"א ברע"ב ואין הל' כר"ד ויעו"ל דיו"ט מקרי גבי קרבנות מקודש זבחים פרק כל התדיר. בכורות:
פרק א' משנה ג' בתוי"ט הרמב"ם שם וכ"כ הרמב"ן בחומש פ' אמור: מעילה:
פ"ב מ"ג תוי"ט הבשר חלול נ' דהיינו ג"כ בעלמא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך דהקול הנשמע בעת הבישול הוא מהחלל הנעשה ע"י הצימוק. סדר טהרות:
כלים:
פ"א מ"ט ברע"ב כי כל איש וצ"ע סוכה ד' מ"ד ע"א כהנים בפ"מ נכנסין וכו' ואולי מה"ט פליג ר' יוחנן התם. פכ"ד מט"ז ברע"ב שבנות של זונות עיי' מ"ש רמב"ן בזה פ' וישב ע"פ כי כסתה פניה. נדה:
פ"ד מ"ג תוס' יו"ט משמע שסוברים אי אמרי' בב' סדרים אין סדר למשנה י"ל דמחלוקות ואח"כ סתם היא וסתמא בדוכתא עדיפא וכר"י. וכן כר"א לקמן:
פ"ט מ"ט בתוי"ט קרא אסמכתא וד' האחרונים דווסתות דרבנן והטעם דשמא מת לא חיישי' ואוקמא בחזקת טהורה אבל קרא קאמר דשמא ימות חיישי' ומה"ט צריך פרישה סמיך לווסתה:
מכשירין:
פ"ו מ"ד תו"ח לענין קבלת טומאה אבל מאן דאית לי' טומאת משקין לאו דאוריי' מוקי לקרא אהכשר כדאיתא פ"ק דפסחים. זבים:
פ"א מ"ה ברע"ב מלכי ע"א ע"ז צ"ע למה נקטה מתני' ע"א לסימן מ"ש מהמתן לי בצד ע"א דאסור. עוקצים:
פ"י מ"ב בר"ב אם היא מחוברת ע' מ"ש בתוס' רע"א סוף מסכת שביעית ע"ד הרב אלו: