ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין אלמנת עיסה
מקו' תוס' מוכח דס"ל דלר"ג אפי' דיעבד תצא דאי לכתחלה דווקא, א"כ לעולם ר"י כר"ג ולענין דיעבד קאמר למלתי' ולולי הי' ד' תוס' אלו בשטת ר"ת הייתי אומר דה"ט משום דס' א' בגופו וס' א' בתערובות לא הוה ס"ס משו"ה אפי' דיעבד תצא וכ"נ ד' הטור סי' ז' וא"צ להגיה כהגהת הבי"ש בשם רש"ל סי' ב' ע"ש כ"א דד' הטור דס' א' בגופו וס' א' בתערובות אפי' בדרבנן לא הוה ס"ס אלא דבאלמנה משום חזקה דידה אם נשאת לא תצא כמ"ש הבי"ש סי' ב' משא"כ בבת:
ומה שהביא הבי"ש ראי' מרש"י בדר"ג כ"כ שם דאדרבא לרש"י וודאי העיקר משום חזקה הוה וכן הוא לר"י לשטתו מכו"ע:
ובענין מ"ש רש"א לד' תוס' דלמא מיירי רשב"א לרחק לא הבנתי דלרחק כל עיסה נאמנת וע' ברמב' וראב"ד בעדיות פי' אחר במשנה וגם ל"ג הראב"ד לאסור ולהתיר:
לד' רש"י דצווח ושתיק חדא מלתא מיתרצן ב' קו' התוס' דהא דלא קאמר שתק והא דאצטריך כלל למחר ממזר צווח אב:
ובענין ד' ר"ח בתוס' נ' דק' לי' אגי' רש"י קו' הרא"ה דלמא רשב"א לר"ג קאי ע"ש: