ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
סיומא ברבית פ' שופטים
זש"ה עשה משפט וצדקה נבחר לה' מזבח כזבח אין כתיב אלא מזבח כיצד הקרבנות לא הי' נוהגת אלא בפני הבית אבל הצדקה והדינין בין בפני הבית בין שלא בפני הבית הקרבנות אינן מכפרין אלא בשוגג והצדקה והדינין בין בשוגג בין במזיד הקרבנות אינן נהוגות אלא בע"הז והצדקה והדינין בין בעו"הז בין בעו"הב:
בילקוט תהלים כ"ה שאלו לחכמה נפש החוטאת מה תהא עלי' אמרה חטאים תירדוף רעה לנבואה אמרה נפש החוטאת תמות לתורה אמרה יבא קרבן ויתכפר לו שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה הה"ד טוב ישר ה' על כן יורה חטאים בדרך הענין אמר הכ' ושם דרך אראנו בישע אלקים וד' רז"ל כל השם אורחותיו בעוה"ז זוכה ומקבל פני השכינה הכוונה ע"ד שאמר משכיל אל דבר ימצא טוב הענין אם את הדבר אשר האדם עושה או דבר שהוא מדבר יבחין תחלה תועלת יצא ממעשה או מדבר זה ועד"ז יתקיים אם האדם עובד ה' רק בעניני עבדתו אותו אבל בעניני העו"הז לא יבחין מה עושה עי"ז יפול ברשת היצר ואמנם אם ע"י יסורין יעורר השי"ת איתו כ"כ, כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך ממילא יפקח עיניו ויטה לדרך טובה וז"ש החכמה חטאים תיכף רעה ואמנם הנבואה אומר אחרי שהאיש הזה אינו שם דרך ואם ירבה ימים יהי' עונותיו מרובין מזכיותיו ונוח לו שימות זכאי ולא ימות חייב אכן תוה"ק אמרה כל העובר עבירה ומתבייש מוחלין לו כל עונותיו ולזה ילך לבי"המק ויאמר לכהן העובר אמנה אוי לי כי חטאתי ומתחרט על העבר וזה קרבנו עליו אבל השי"ת אף בזה לא חפץ כ"א יתחרט בלב כמ"ש בפיך ובלבבך לעשותו והיינו יעשה תשובה ויתכפר לו ואמנם השם דרך בעו"הז שיודע בעצמו ויבין ויכיר שכל אשר לו היא מתנת חנם משי"ת וכשם שהי"ת מרחם עליו וגומל עמו חסד חנם ככה ירחם הוא על העניים ועל האביונים וזה יעורר אותו שלא יכפור בטובת ה' עליו ושלא לבעט בה והשני מאחר שכל מזונותיו קצובין לו מהשי"ת למה זה יעשה עול לחבירו אחרי כי אומר השי"ת כי תועבת ה' כל עושה עול ואמנ' אין אדם רואה חיבה לעצמו ובאו"ה ילך בן ישראל לשאול אם מותר אי אסור אבל במ"ומ כ"א ינהג עצמו כפי שיצרו יורה לו אמנם באמת לא כן הדבר כ"א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם כלומר ילמדו לאדם משפט וצדקה וזה נבחר מזבח כי א"צ לזה ביה"מק ואם הרע בזדון בין אדם לחבירו גזילה ישיב לו ויועיל לו אפי' במזיד בין בעו"הז בין בעו"הב כמו שאמרו רז"ל מה יעשה אדם ויתעשר ישא ויתן באמונה ויתן צדקה שנ' בה בגלל הדבר הזה יברך ויועיל לו בעוה"ז ובעוה"ב ככ' צדקתו עומדת לעד:
סיומא אמר ר"ש בר חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום כתב רש"י בפ' הפלגה ואיזו קשה זו של הפלגה או של דור המבול אלו פשטו ידיהם בעיקר ואלו לא פשטו, ואלו נשטפו ואלו לא נשטפו ע"י שהיה שלום ביניהם שנ' שפה אחת ודברים אחדים ללמדך שגדול השלום ושנוי המחלוקת:
הענין הנה בדור אנוש כתיב אז הוחל לקרא בשם ה' תרגום אונקלס ביומיה חלו בני אנשי מלצלאה בשמא דה' הענין כי אז עלה על דעתם לאמר עזב ה' את הארץ ולא מצינו נביא מאדם ועד נח והנה לאדם ציוה ה' על ע"א כמ"ש רז"ל אין צו אלא ע"ז ועל עריות ודבק באשתו ועל הגזל מפרי עץ הגן ומאחר שכפרו בנבואה פרקו מצות מעלי' ועברו על ע"א ועל עריות כמ"ש רש"י על כי השחית כל בשר ועל הגזל כמ"ש כי מלאה הארץ חמס אמנם בעת המבול שנגלה הקב"ה לנח קודם המבול ואחר המבול שוב האמינו בנבואה אמנם עמדו ע"ד אריסטוס היוני היינו כי השי"ת הוא נפש העולם והעולם כלו הוא גוף לנפש וכשם שאנו מבריחים את נפשינו ללכת בדרכי חושך ככה אמרו לעשות תחבולה אשר לפי דעתם תוריד להם ע"כ שפע מלמעלה וזה ענין נעלת לרקיע ונעשה לנו שם כמ"שכ רש"י אמנם מאחר שהאמנו כל העולם כולה גוף אחד והש"י נפש לכולם הי' ביניהם אהבה ואחוה וריעות והיו כלם שפה אחד לא בפה ולא בלב ודברים אחדים ולא הי' גזל ולא ע"ז כי לא האמינו בצבא השמים ולא עריות מפני שידעו שזה ישנא להש"י וזה שחוסך עלי' שלא נשטפו מן העולם והנה ארז"ל דרש להו רבא לבני מחוזו עושו לכו אהדדי כי היכי דתיהוי לכו שלמא ממלכותא שנאמר מעשה הצדקה שלם הענין כי כ"ז ששלום על ישראל אין אומה ולשון שולטות בהם ועיקר ביטל השלום לפי שהעשירים מתגאים על הענים ואמנם בזמן שאנו מאמינים לה' הכסף והזהב וזה אשר חנן העשירים לחונן העניי' וכמ"ש אומר ר"ע אל טרנוסרופוס לזכות בהם את הבריות ממילא אין אומה ולשון שולטות בהם אמנם כ"ז אם הצדקה חובה עליהם עד שמעשין זא"ז על הצדק' והיינו עושו אהדדי כי היכי דת היוי לכ' שלמא ממלכות' שנאמ' והיה מעשה הצדקה שלם וז"נ כוונת הכ' ועבדת הצדקה השקט ובטח כ"א גם יעשו צדקה אבל לא יהי' כוונתם לעבוד בזה השי"ת ללא וחשב והנה אמר הכ' וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וכ"ז שאדם מאמין בזה יאמין כי אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו ויהי' עם כל הבריות בשלם ואשר הוא כן הוא כדאי שלא ימנע ה' ברכה מאתו וז"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה שיהי' עי"ז כדאי להחזיק בברכה ולא תמנע הברכה ממנו כ"א השלם כי השלם המופת שהאדם מאמן כי נותן לו כח לעשות חיל וזשה"כ ה' עוז לעמו יתן שאנו מאמיני' כי הכח והעוז מהי היא לנו ה' וברך את עמו בשלום: