ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לש"ש פ' האזינו תרמ"ו לפ"ק.
ברבות ר"פ זו הל' אדם שהיה חושש באזנו מה' שיהא מותר לרפאותו בשבת כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת אזן אם סכנה היא מרפאים אותו בשבת רבנן אמרי מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא בא' אבריך הטה אזנך לתורה ואתה נוחל חיים מניין שנ' הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם א"ר חנינא בר פפא כל מי שמסיר אזנו משמוע תורה תפלתו נמאסת שנ' מסיר אזנו משמיע תורה גם תפלתו תועבה ד' לי' אמר האזן וגוף כקינק' לכלים שכן הקינק' כמה כלים נותנים עליו ואתה נותן מוגמר תחתיו וכלים מתעשנים כך מאתים וארבעים וח' איברי' שבאדם הזה ע"י האזן כלם חיין אמר הקב"ה אם תטה אזנך לתורה כשתבא לפטור בד"ת הכל משתתקים לפניך ומהיכן אתה למד ממשה רבינו שע"י שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו העליונים והתחתוני' והאזינו דבריו מניין ממה שקרינו בענין האזינו השמים וגו' מהחמשה חושים שחנן הבורא בהם עיקרם וחשיבותם הם שנים ה"ה הראות והשמע אמנם הראות היא חשוב כל כך עד כהחסר ח"ו ממנו אמרו רז"ל עליו סומא חשוב כמת ודעת רי יהודה במ' מגילה פ"ק שאינו מברך יוצר המאורות ור' יוסי פליג משום דאחרי' מוליכין אותו ע"י אור היום וטעמא דר' יוסי הרי גם ע"י אבוקה מוליכין אותו כמו שסיפר ר' יוסי עצמו במשנה שם וד' ר' יוסי דאי לאו אור היום אם הולך באפילה באבוקה לא יבינו שהוא סימא ולא יחזיקו בידו אבל לאור היום וכירוהו ועד"ז יצ"פ הקרא במשלי דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו דהול"ל כבאפלה אמנם הענין ע"ד שאמר שהע"ה במקום אחר היא ימות באין מוסר וברוב אוילתי ישגה ר"ל אחרי כי רואה הרשע עד היכן בא ממעשיו הרעים והיה לו לשום אל לבו מאמר הנביא ודעי וראי כי רע ומר עזבך ד' אלקיך מ"מ אינו מתנחם על רעיתו כ"א אדרבא מתנכל להוסיף עוד על חטאתו פשע עושה מלאכה בחו"המ ואינו מצליח תולה החסרון משום שלא עשה מלאכה גם ביום טוב ואח"כ גם בשבת וכש"כ רש"י דנסמך שבת אצל מועדות כדי לומר לך המחלל יו"ט כאלו חלל שבתות כי בוודאי יבא גם למדה זו וז"ש הוא ימות באין מוסר כלומר לא יקח מוסר וברוב אילתו חלף שהיה לו להיטיב דרכיו יתנכל עוד להשחית והנה גם ביום יכשל האדם לפעמי' אבל אחרי כי רואה במה נכשל יזהר פעם אחר מה שאין כן באפילה אם אדם נכשל יסיר מדרך זה וילך בדרך רע עוד מזה וז"ש דרך רשעים כאפילה כי ע"י האפילה לא ידעו כמה יכשלו כן ע"י דרך הרשעים לא ידעו במה יכשלו וזה ג"כ הכוונה במה שאמר ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום ר"ל באור נוגה עמוד השחר שעדין אינו רואה היטב אבל אם יכשל עכ"פ ידע במה יכשל ויהא נזהר עד שלא יכשל כלל וכן בצדיקי' דרשו רז"ל ע"פ והמכשלה הזאת תחת ידך אין אדם עומד על ד"ת עד שיכשל בהם ואח"כ אחר שידע במה נכשל ידע להזהר שלא יכשל עוד והיינו הולך ואור עד נכון היום ואחר הראות היא השמע והחילוק בין מתת הראות למתת השמע כי ע"י מתת הראות אם אין מקיר האדם משחת לתור אחר יצרו הרע לא יבא רעה על ידי הראות מצד עצמו לא כן השמע אשר אמרו עליו רז"ל האזן נכוית תחלה לאיברים ר"ל לולי השמע לא נטה אדם מעולם על הדרך אשר הורהו הבורא ית' בתו"הק אמנם ע"י שיכנסו דברי מינות ודברי פיתוי באזניו בתחלה יטה אזן להסתפק בתורה שבע"פ ואח"כ בתורה שבכתב עד שיכפר בעשרת הדברות ומתן תורה ובתחלה יעשה מלאכ' ע"י בהמתו ולבסוף יבעיר הציגארי בפיו בעצמו והנה כשם שאם יחטא האדם ע"י אכילה גסה על מעיו או ע"י הקרירות על הריאה ירגיש בגופו החסרון כך בתחלת החטא בנפשו ירגיש חרדת הנפש בקרבו לאמור מה עשיתי ואמנם כשם שאם מרגיש החסרון במעים או בריאה ימהר לדרוש אצל רופא מומחה ככה על האדם בהרגישו חרדת נפשו על חטאו ללכת אצל חכמים למען ישוב למוסרו ואיתנו הראשונה ואם לא יעשה כן ילך כמו שארז"ל עבירה גוררת עבירה וז"ש אזן שומעת תוכחת חיים כאשר האזן תשמע התוכחה מלבו הסמוך לו כאשר היא בטבע החיים ואז מיד בלי איחור בקרב חכמים תלין וז"ש הכ' הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם אמנם העומד להתפלל חנינו מאתך דעה בינה והשכל ולמען לא אחטא לך החזירני בתשובה שלימה לפניך ולא ילך אל חכמים לשמוע מוסר השכל הוא כהולך אל רופא לאמר הנה חטאתי בגופי ע"י מאכל רע ורצוני להרפא מהחולי הנמשך עלי ובאתי להגיד לך אבל תרופה לא אקבל כי אני קץ בתרופות ואיך ירפא הפתי הזה הכי ע"י שהגיד לרופא חליו ככה האיש הזה הצועק כלפי הרופא שבשמים החזירני בתשובה שלימה לפניך אבל אל החכמים ללמוד דרך הטוב והישר לא אלך כי נח לי לקרות בשבתות וי"ט מגידי חדשות משמוע ד"ת ואיך ירפא זה וז"ש רז"ל המסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו נמאסת שנאמ' מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה וזה כוונתם במשלם האזן אל הקנקיל שאם יתנו בתוך הקנקיל מוגמר יקבלו הבגדים ריח טוב ואם יתנו בתוך הקנקיל חלבנה בזה יקבלו הבגדי' ריח רע כך אם יכנסו לאזן ד"ת כל גופו יפיח ריח טוב ואם יכנסו לאזן דברי מינות ליצנות ודברים בטלין יפיח כל גופו ריח רע והנה המופתים אשר בקרב האדם הם שנים כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם זה מינות ואחרי עיניכם זה זנות והנה המינות היא השחתת הנפש השמיני והזנות הוא בא מתאות החומר הארציי תו"הק תבלין לשני' וע"ז כיון דהע"ה באמרו תורת ה' תמימה משיבת נפש מי שלא הי' נפשו תמימה עם אמונת ה' תורת ה' תמימה משיבת נפש עסק וידיעת התורה תשיב נפשו תמימה נקי ממינות ואמר עדות ה' נאמנה מחכימת פתי כי הנפחה אחרי זנות היא הנקרא פתי וז"ש המ' המטה אזנו לד"ת הכל משתקים לפניו ר"ל הן המינות הן הזנות וביאר כי ז"ש מרע"ה האזינו השמים ואדברה כלפי המינית הנוגע לנפש השמימי ותשמע הארץ אמרי פי כלפי תאוות החומר הארציי: