ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
לפני תקיעת שופר ר"ה זמר"ת לפ"ק.
בר"ה ט"ו ע"א אמר הקב"ה אמרי לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכיני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר הנה ענין השופר אין לפ' שהוא רק לזכר אילו של יצחק דהתנן כל השופרות כשרים חוץ משל פרה וה"ה שור שנקרא קרן ושופר של איל רק מנהגא למעליותא הוה ואמנם הפייטן ביוצר ליום ב' דר"ה פי' הענין כאמרו שפרו מעשיכם וברית לא תופר נאקתכם יאזין שחקים שפר ותיטב לה' משור פר, הענין מכל אלפי בהמות וחיות שברא הקב"ה לא התיר לנו לאכול כ"א מעלי הגרה ומפריסי פרסה והוא אמת כי היוצר הכל עשה בבהמות הטהורות סי' זה למען בנקל נדע להבדיל בין הטהור ובין הטמא כדרך שאנו עושין סימן בין חלבי לבשרי בכלי בישול אבל מדוע זכו סימני' אלו לכך הענין שתים הנה קוראותינו אשר על ידיהם אני סרים מדרך הישר הא' מותרות האכילה כמ' הכ' צדיק אוכל לשובע נפשו בעת אכילה יתבונן אם על ידי האכילה הזאת לא ישחית נפשו וזאת שנות ע"ד שאמר החובה"ל עמוד בר הלבב אהבת הבדידות כי כ"ז שהאדם מתבודד לא יפער פיו לא בלה"ר השקול כנגד ע"א גילוי עריות וש"ד וספרה לנו התורה הקדושה עד היכן כוחו של לה"ר כי מרים הנביאה שלא ספרה כ"א לאחיה אהרון לאמור כי אחיהם מתחסד ביותר וראה מה עלתה בה וצותה אותנו תו"הק לזכור מעשה זה בכל יום כמ"ש זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים וכן ניצל ע"ו התבודדת מחנופה ומכ"ש מדבר שקר וזה נ' לנו מאז פי' מאמר הש"ס במ' פסחים ימכר אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו פי' לנו חז"ל כי הנעל בגד הרגלים יקרא ככה על שהוא מנעל לרגלים שלא ימהרו ללכת וכן פתח דהע"ה את ספרו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעי' במקום שמתיעצים למרוד במקום וע"י שלא הלך לא עמד בדרך חטאי' ולא ישב במושב לצים ולזה בחר השי"ת בסימנים אלו לאמור לך כי אף הבהמות אינם טהורות אם יאכלו במרוצה כ"א צריך להיות האכילה קשה עליהם מעלה הגירה אשר כבר נגר וככה לא נהיה על לחמינו כעוט על השלל וכן המה מפריסי פרסה אשר עי"ז ההוליכה קשה עליהם ע"י חולקות הפרסה שוסעת שסע ואמנם הקפידה תורה על שני הסי' וחד ואסרה עלינו בהמות בס"א כי שני הסימנים אנו צריכים והנה ידוע כי המעלה גרה בא' מחסרון השניים העליונים אשר עי"כ לא יוכלו ללעוס אבוסם בפעם א' ומותר הלחה שהיה להתהוות מהם השניים נוצרו מהם הקרנים וע"כ ארז"ל גמלא קרנא בע"י אחרי שהוא מעלה גרה ואין לו שניים העליונים ביקש שיהיה לו קרנים אבל יש לו תרתי נובי תחת זה ועשה כן היוצר יען איננו מפריס פרסה אבל זולת זה תנן כל שיש לו קרנים יש לו טלפו' דהיינו שהוא מפריס נמצא דקרן זה שהוא השופר היא לסי' כ"י בהמה זאת טהורה כי הוא מעלה גירה ומפריס פרסה ולזאת תקע הש"י בעת מתן תו"הק בשופר לאמור אל תהיו כסוס וכפרד לא מעלה גירה ולא מפריס פרסה כ"א היו כבהמות טהורות אשר לא יעטו על האוכל ולא ימהרו בהליכתם וכן בעת יבא משיח צדקינו כ' ומל ה' אלקיך את לבבך יתקע בשופר גדול וגדליתי הוא כי השופר של מ"ת לא תקע יתד נאמן בלבינו אבל שופר של משיח יתקע ילד נאמן ואמנם הפרה ומינה כ"כ הקרן סימן לטהרתם אבל אחרי כי שוב יזיקו בקרן הזה לא בחר הש"י ולזה ארז"ל כל השופרות כשרים חוץ משל פרה שנקרא קרן ושופר הוא ע"ש שפרו שעשיכם וע"ז אמר דהע"ה ותיטב לה' משיר פר מקרן מפריס ופי' רז"ל דקאי על אדה"ר שהקריב שור שהיו קרניו קודמת לפרסותיו כי מעשה בראשית בצביוניו נבראו ויש רמז בענין כי קרניו לא צמחו ממותרות הלוחה כי אם בציביון זה נברא וזה שאמר הפייטן תכלית שופר זה ללמד ממנו מוסר השכל ועי"ז שפרו מעשיכם ולא תפרו תורה הן במאכלות אסורות הן בדבור פה וזה וברית לא תופר ועי"ז שפיכ' נקו משני אלו נעקתכם ואזון שחקים שפר ותוטב תפלתינו לפניו משור פר שהקריב אדה"ר והן הן דברי' אמר אמרו לפני מלכיות שתקבלן גזירותי עליכם ולא תאמרו אי אפשי בבשר חזר כי אם אפשי ואבי שבשמים גזר עלי ואח"כ זכרונות שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה כשלקחו מוסר משופר: