ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לשבת החנוכה תרמ"ו.
גמ' פ' במה מדליקין והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרי' יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובי"ה אומרי' יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר"י בר אבין ור"י בר זבדאי חד אמר טעמא דבי"ש כנגד ימים הנכנסין פ' רש"י העתידין לבא וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין פ' רש"י שיוצאין כבר וזה שעומד בו נמנה עם היוצאין וח"א טעמא דבי"ש כנגד פרי החג פ' רש"י מתמעטין והולכין וטעמא דבי"ה כנגד מעלין בקודש ואין מורידין אמר הכ' נתת ליריאיך נס להתנוסס מפני קושט סלה מלת' קשט מצינו במשלי כ"ב הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת להודיעך קושט אימרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחיך פ' הכ' ע"ד שפ' רש"י בשיר השירים וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים פ' רש"י ענין הכתוב על הוויכוחים שיש לישראל עם מכחישי התורה שהוויכוח יהי' כיין הטוב אשר ימתק לחיך ואח"כ יעלה על המות כן תהי' תשובותיך תשובות המוצאין בעיני ה' חן והיינו הולך לדודי למישרים וגם המכחיש על כרחו יענה אתן והיינו דובב שפתי ישנים וזה כוונת הכתוב במשלי ג"כ כתבתי לך שלישים במועצות ודעת ר"ל ע"ד שכ' החו"ה כי אמרי תו"הק כוללים שלשה ענינים יסודי האמונה אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים פנים בפנים דבר ה' עמכם מתוך האש המצות שבהם יזכה האדם להשלים נפשו הסיפורים אשר כלם מוסר השכל והנה תכלית הקישוט השלישים האלו להודיעך קישוט ר"ל קשט אמרי אמת אשר האמת איננו ערום מבלי לבוש אשר לא יקנה לב השומע כ"א הכל יהי' בתכלית הקישוט אף שהיא אמת למען לא תצטרך לבדות מלבך ענינים אינם אמתיי' כ"א להשיב אמרים אמת לשולחיך עד"ז אמר דהע"ה ג"כ כי תכלית הנסים הגלויים אשר בהם יראי ה' מתנוססים היא רק מפני קושט סלה להראות לבני העולם יופי הדר התורה והירא' והנה זה ענין נס שנעשה במלחמה יוכל המכחיש לטעון כי כבר קרה מקרה כזה שנצחו מועטין את המרובי' אבל הנס שנעש' במנורה שדלק פך שמן שלא היה בו כ"א להדליק יום א' ודלק ח' ימים גם המכחיש על כרחו יודה כי מאת ה' היתה זאת יען היא נפלאת בעינינו ואין זה שום טבעות ומזה נדע כי זה היום שיצאנו מאפילה לאורה ג"כ עשה ה' ולא בכחינו ונגלה ונשמח' בה' כי לא קבעו ימי חנוכה לאכול ולשתות כ"א להלל ולהודות והנה הב"י הק' למה קבעו חנכה ח' ימים והלא ביום ראשון לא הי' נס שהרי להדליק יום אחד היה פך שמן ונ' כי קו' זו ק' להו לבי"ש וע"ז אמרו כי ביום ראשון מדליק שמנה כלומר מה שדלק פך קטן הלזה שמנה ימים זה הי' עיק' הנס והיינו דאמר כנגד ימים הנכנסין ביום ראשון מדליק מיד מה שדלק שמנה ימים ואמנם די' בי"ה דמאחר שבכל היום היה השמן מתמעט והולך וא ואעפי"כ דלק שמנה ימים נמצא עיקר הנס ביום השמיני שהיה אז מן השמן דבר מועט ודלק כיום ראשון וז"ש מוסיף והולך כנגד ימים היוצאין ואמנ' אידך מ"ד דאמר טעמי' דבי"ש כנגד פרי החג הכוונה ע"ד הכ' תהלים מ"ז אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזיך והנה תכלית הניסים שאתה עושה המה רק שיכירו העמים עוזך כמ' הכ' ה' עזי ומעזי אליך גוים יבאו ופי' רז"ל במדרש בכל עת שעשית לנו ניסים הגוים הודוך במצרים וגם ערב רב עלה אתם בימי מרדכי ורבים מעמי הארץ מתיהדים וז"ש אתה האל עושה פלא ע"י פלא זה הודעת בעמים עוזיך ואמר גאלת בזרוע עמיך בני יעקב ויוסף סלה ראוך מים הכוונה על האומות שנמשלו למים כמ"ש רש"י בש"הש מים רבים לא יכלו לכבות וכן ביציאת מצרים שמעו עמים ירגזון והיינו ראוך מים יחילו אף ירגזו תהומות האמות החזקי' כמ"ש נמוגו כל יושבי כנען וזה ג"כ ענין הכ' אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים בשעה שהשי"ת אומר קיל ה' אל מים רבים אל הכבוד הרעים ה' אל מים רבי' על אומות רבים והנה המקדש עם השראת השכינה שהי' שם הי' תכליתו למען יתקיים כל גוים אשר עשית יבאו ויכבדו לשמיך כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך אבל לא לצרכינו כ"א גם בעת שונאינו ימשלו בנו אנו אומרים הן הן נוראותיו וז"ש אנחנו עמך וצאן מרעיתיך אנו מאמינים אשר גם בין האומות אתה רועינו כי לולי כן שה אחת בין אלף זאבים אינ' מתקיימות ואנחנו לדור ודור והי' הדור ברוחה או חלילה הפך נספר תהילותיך וזה ענין פרי החג שהי' מכחישי האמת מתממטין והולכין וזה כוונת בי"ש פוחת והולך למען ע"י הנס מכחישי האמונה יהי' מתמעטין ובתחלה צריכין ניסים גדולים לקרבן אל האמת ובסוף מעצמן יכירו. ואמנם ד' ב"ה כי תכלית הניסים כמ"ש הרמב"ן ע"י הנס נודע כי יש אלקי' שופטים בארץ וכל מחייתינו וכל בריאת גופנו וכל מצעדינו הכל נסיי כמ"ש למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך זה מ' בי"ה מעלין בקודש כי בכל יום יהי' בנו אמונה יתירה עד שלא ניצטרך לנס כלל ואין מורידין שלא נאמר אתותינו לא ראינו כי אם על נסיך שבכל יום עמנו ועי"ז יקיים בנו יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך לפי אשר יחלנו ע"ד שאמר הכי ברוך הגבר אשר יבטח בה' ומה הוא ברכתו והי' ה' מבטחו אמן כי"ר:
שבת פ' נח ור"ח מרחשון תרמ"ו על הברית מילה של הילד דוד בן ה' טוביה ברוין יחי' ביישוב אודווארד.
אלה תולדות נר דקדק רש"י דהו"ל למכתב שם חם ויפת היה בדורותיו כ' רש"י יש דורשין אותו לגנאי וגו' וצ"ע למה נידרוש לגנאי את אלקים כ' רש"י שהיה צריך לסעד לתמכו וכו' אמר הש"י לא"א ע"ה קודם שכרת עמו ברית על המילה התהלך לפני והיה תמים הענין ע"ד שכ' הרמב"ן פ' נצבים ע"פ שורש פורה ראש ולענה כי כ"ז שהאב אין בו ספק באמונתו בה' ובתורתו גם בניו ילכו בדרך תמים ואמר שהע"ה מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו והנה אם האב תמים בעת שימול את בנו ומכניסו בברית מעיד על עצמו כי הוא בתמימותיו הוליד בן זה ויקוה שילך בעקבותיו וזה מכלל ענין המילה ולזה התנה השי"ת עם אברהם להיות תמים והנה נח זה שחי בדור המבול לא היו עתותיו שוות כ"א פעמים בתימות ופעמים בתרעומת לפי הצלחת ומפלת הרשעים אלא שהש"י לא הניח למוט רגליו ומ"מ לפי דעתו בעת אשר הוליד את בניו כך היו בניו א' צדיק וא' רשע וא' בינוני וז"ש אלה בני נח משום שלפעמים הי' צדיק תמים ופעמים רק בדורותיו הי' צדיק ועכ"פ הוצרך סעד שלא יפול ברשת היצר והיינו את האלדים התהלך נח שהיה צריך סעד לתומכו ומ"ה יולד נח שלשה בנים כמו שלשה מיני בנים דהיינו את "שם" שהי' צדיק ואת "חם'' שהי' רשע ואת "יפת' שלא הי' צדיק כשם ולא רשע כחם: