ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליל ר"ה תרמ"ו כימי השמים על הארץ בספרי וכה"א ואהביו כצאת השמש בגבורתו:
בקידושין ל' ע"ב ת"ר ושמתם סם תם נמשלה תורה בסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטייה על מכתו וא"ל בני כ"ע שרטייה זו על מכתך אכיל מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי הוא מעלה נומי כך א"ל הקב"ה לישראל בני בראתי יצ"הר ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנ' הלא אם תטיב שאת ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו שנ' לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנ' ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנ' ואתה תמשל בו:
וצריך לבאר וכי לישראל לבדם נברא היצ"הר והלא כל האדם יצר לבו רע מנעוריו ונ' כוונת רז"ל כולל עוד אחת וגדולה הנה הגדולה והקשה שבכל מצות התורה הוא ההבדלה מן העמים כמ"ש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ופי' רש"י אם אתם מובדלים מהם אתם שלי ואם לאו אתם של נבוכדנצר וחביריו והנה בעת עונותינו גורמי' להיות גולה ביני' לא נמצא רחמים בלבבם עלינו ואם נשאל פיהם מדוע ישנאונו ישובו יען אנו מובדלים מהם וכן אמרו רז"ל במ' איכה ע"פ כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית משל למלך שנשא מטרונה והתנה עמה שלא תתערב עם שכינותי' מכל וכל לימים קצף המלך על המטרונה וגורש אותה ואין אחת משכינותי' מאספת אותה הביתה חזרה לפלטין של מלך א"ל אקשית אפיך וחזרת א"ל אדוני המלך אתה גרמת לי להיות שנואה מכל שכינותי' יען צויתה עלי שלא להתערב בהם כלל וכלל כך אמרה כ"י כל אויבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית ע"י שהבדלתני מהם במאכל ומשתה ובנישואין ולמה זה אמצא חן בעיני' נמצא דבענין זה בעו"ה היצ"הר מסית אותנו תמיד להתקרב אל שכינינו ואמנם אדרבה הדרך הזה הוא המסוכן ביותר כמ"ש רש"י ע"פ הנ"ל אם אין אתם מובדלים מהם הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו וכ' רש"י עוד ס"פ שלח לך אני ה' אלקיכם שנית למה נאמר שמא תאמרו אין אנו עושין ואין אנו מבקשין שכר ת"ל אני ה' בע"כ אמליך עליכם וכן אמר הש"י ליחזקאל הנביא והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אמרתם נהיה ככל הגוים חי אני נאום ה' אם לא ביד חזקה ובחיתה שפיכה אמליך עליכם וזה כוונת רז"ל משל לאב שהכה את בנו מכה גדולה כי ההבדלה הזאת מכל יושבי תבל היא מכה גדולה לאומה ישראלית ואמנם התורה רטייה עליו אמר הכ' לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויבי' אכניע' ועל צריהם אשיב ידי משנאי ה' יכחשו לו ככ' בתו"הק ויכחשו אויביך לך ועד"ז אנו שמורים משנאתם ואויבותם אבל בזמן שאין רטייה זו על מכתינו כ"א אנו מדמי' ע"י שנתקרב עמהם תסיר שנאתם אנו כקוצים בעיני' כמו שהי' לאבותינו במצרים אף שלא ניתנה להם תורה עדן וזה ענין הכ' במ"ת אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים כי בחפזון יצאת מארץ מצרים ואבוא אתכם אלי ועתה אם שמע תשמעו בקולו ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי כל העמים יכבדו אתכם כמ"ש יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך כי לי כל הארץ וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי שאינם מתערבים עם אנשי העולם וגוי קדוש פרוש כמ' החו"ה כי הפרישות הכרחית הוא בעולם ללמד בני האדם לסור מתאות העולם ואמנם ענין זה צריך להיות חקוק על לבינו ע"י התפילין ובין עינינו ע"י תפלין של ראש ונלמד ענין זה לבנינו בכל עת ובכל שעה והוא הסמיכות למ"ש תחילה ואבדו מהרה מעל הארץ הטובה לאמור כי בגולה צריכן אנו לסם חיים זה ביותר וע"ז אמר למען ירבו ימיכם על האדמה שירחם ה' על גלותינו וירבו כי מי השמים על הארץ ופי' בספרו דזה שאמרה חנה כן יאבדו כל אויביך עי"ז יאבדו אויבינו אם ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שיראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עלינו ויראו ממנו: