אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט הדרן עלך פ' אלו מציאות. בעזר נותן עוז ותשועות ובעזר הוא לבדו שליט ופקיד. נתחיל לבאר פ' המפקיד.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

הדרן עלך פ' אלו מציאות. בעזר נותן עוז ותשועות ובעזר הוא לבדו שליט ופקיד. נתחיל לבאר פ' המפקיד.

בענין אבדת אביו ורבו ס"פ אי"מ

תוס' ד"ה או שאבדו נ' להסביר דברי' דאי לא תני כ"א דטוען נגנבו או דידעי דניגנבו א"כ וודאי אקני לי' כפילא משא"כ היכא דהנפקד טוען אבדו ס"ד דמצי המפקיד טעין לו ידענא דנגנבו לא הייתי שוקל הכסף ומקני לי' כפילא קמ"ל:

וע' בנ"י שכ' לתרץ בע"א ולדברי' הא דנקט אבדו אף דענין יוקרא מ"מ מכפילא ידעי' לאשמעי' דיוקרא וכפילא לאו חדא דינא אית להו דביוקרא בעי' לא אטרחי' לבי דינא אם לא שילם ממש משא"כ בכפילי' ומד' הפוסקים ל"מ כן וע' מ"ש בס"ד לקמן:

תוס' ד"ה נגנבו אפשר למסקנת הפוסקים דאם יש עדים שפשע דלית לי' מגו א"כ שפיר נקט נגנבו כלומר אעפ"י שיש עדים שנגנבו אא"כ גם אידך דינא דהרשב"א ליתא ע' בנ"י:

ד' וה' נ' דס"ד דדוקא כפל ע"כ אקני לי' דכיון דאיהו חשידי שהוא גנבו א"כ הו"ל למנקט דווקא שבועה מני' כי היכי דיצטרך לכשיגלה שהיא גנב לשלם לו כפל א"וו אקנויי לי' משש"כ ד' וה' לא אקני לי' כלל קמ"ל דל"ש:

ועד"ז יש להסביר סברת רבא פר' הגוזל ק"ח דס"ל אפי' נשבע ושלם קני כפילא ולכאור' מ"ש ממ"ש הרשב"א דאם יש עדים שנגנב הואיל והוא פטור לא קני כפילא ולמ"ש התם אדרבא כיון דכבר נשבע לא הו"ל למנקט זוזי כי היכי דאם יתגלה יקח ממנו כפל אלא וודאי אקנויי אקני לי' ועי':

דנפיש טרחי' מכאן נרא' יצא לו לרש"י לקמן דאפילו ללי"ב בשעת מסירה אקני לי' דבשעת גניבה מאי נפיש טרחי' שיייך וכ"ת באמת למה זה יקנה לו בשעת מסירה תיכף כיון דעיקר הקנין בשעת גניבה ה"ט דהני ב' לשונות רק בסברא טעמא מאי אמרינן נעשה קמפליגי לי"ק סבר דה"ט אמרי אינשי קבע מארעא ולא כורא מאיגרא וממילא שפיר מיד בשעת מסירה נימא לי' כיון דאמר חוץ מגיזת וולדות שיהא לו אצלו כסף פרתי משא"כ לי"ב ס"ל דנעשה דלא ניחא לי' לבעלים כיון דהוה שו"ח שיפסד על ידם ויצטרך לשלם מביתו ולא יהא לו אח"כ אפילו הכפל ואמנם די סמוך לגניבה ומ"מ העיקר משום דקיבל עלי' שמירה בחנם. וא"כ התחלת הנותן משעת מסירה:

רש"י ד"ה דלמא נגנבא כיון לד' התוס' ד"ה ואפי לר"מ והתוס' מאינו מתחלה משום דהוה דקל לפירותי':

חוץ מגיזותי' עי' ש"ך חו"מ רצה שכ' דללי"ק כ"ע ל"פ אד' הרמב"ם דגיזות דלאחר מכאן לא אקני לי' וי"לד לפי"ז למה לא קאמר הש"ס א"ב גיזות וולדות דלאחר מכאן ולזה נ' דגם ללי"ק מי יקנה ממנו פרה והגיזות יהיו שלו אע"כ ה"ק כ"ז שלא תהא קנוי' לך שלא תתן המעות עבורה יהא הגיזות שלי ואמנם כיון דלאחר הגניבה שילם לו שפיר הוה הגיזות שלו:

תוס' ד"ה אלא מהא אפשר לומר דברישא קאמר אף דהמפקיד רצה שבועה דווקא והא שילם לו בע"כ וא"כ נימא דלא אקני לי' כפילא קמ"ל ובסיפא קמ"ל דשילם לאו דווקא:

ולד' התוס' צריך להוסיף דהרי גם אפכא נוכל לומר נעשה אלא דמסתמא רישא דווקא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה