ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין שוכר הספינה וטבעה בחצי הדרך.
תוס' ד"ה אלא בספינה בסוף דברי' מדניחא לי' הא דקתני ע' רש"א מה שנתקי בדברי' ולי נ' דאין כוונת התוס' דלשון לא יתן ולא יטיל מ' ע"כ אכולא דאיכא למימר ג"כ דאשכר חצי הדרך קאי אמנם פי' דברי' בין בדיבור זה ובין בדיבור שלפנינו הוא דמנ"ל להש"ס להק' אאידך שכר חצי הדרך דלמא ברייתא בחדא שכר חצי מיירי אלא ע"כ פשיטא לי' להש"ס בקו' ראשונה דלא יטול מ' לגמרי ובקו' שנייה דלא יתן מ' לגמרי וא"כ שפיר כ' תוס' דלפי ד' המק' גם אפכא הוה לי' לאקשוי:
גמ' כולי' אגרא בעי שלומי ע' בלח"מ פ"ה מה' שכירות מה שכ' ליישב בזה ד' ה"ה החולק ע' תוס' דס"ל דר"ל שכרו משלום ולי אין דברי' מספיקין דמש"כ כי בעל הספינה לא ישב בטל מ"מ הרי יחזיר לביתו ומרויח חצי הדרך הליכה ולי נ' כוונת ה"ה דבשכירות כלים לא שייך פועל בטל והכא שכירות כלים היא ואהא ק' לי' ולעיל בטבעה הספינה אמאי נותן לו כפועל בטל ע"ז תי' דלעול דאבד' ספינתה והוה לן למימר אתא מיטרא פסידא פועלים ולא אמרי' כן משום דאבדו ספינתה ואית לי' פסידא כמו שכ' תוס' א"כ די ליתן לו כפועל בטל:
רפסתא דספינתא הק' הראב"ד על הרמב"ם למה לא כ' דכה"ג אית לי' דינא ונ' דלכאורה הוה מצי הש"ס למימר דמיירי דאין לשני זה שום משא כגון בהולך לקנות וא"כ ליכא רפסתא דספינתא אלא דמאחר דלא ידעי' עדיין משינוי דעתא יוקש' שוב מה תרעומת אית לי' עלה ולהכי ע"כ משני שנוי' אחריתא משא"כ למסקנא דמסקינן לשנוי דעתא שפיר כתב הרמב"ן דאפי' היכא דליכא רפסתא דספינתא אית לי' תרעומת עלי':
תוס' ד"ה דפרקי' לטוענוה לכאורה בפשיטות הו"ל הק' על ד' רש"י כיון שהתנו עמו מה שינוי דעת' שייך ונ' דהא לא ק' להו דדרך כל שוכר עגלה או ספינ' לומר למשכיר כי לעת עתה כך וכך משא ואמנם אם יהי ' לו יותר משלם לו יותר למען אם יזדמן כך שלא יהי' קטטה עמו אמנם אין המשכיר סומך ע"ז וע"כ שפיר שייך שינוי דעתא:
תוס' ד"ה אשה נ' כוונת ד' דבאנשים גדולים שכיחי טפי ההולכי' למשאות מקטני' דסתם איש השוכר חמור גדול אמנם בנשים לא שכיחי גבייהו משא כלל ואם יזדמן להם כך הוא שכיח לקטנים כמו לגדולים:
והנה בענין מה שהקשה ה"ה פ"ה מהלכו' שכירות על החולקים על הרמב"ם שכ' דאין השוכר את הבית רשאי להשכיר הבית לאחרי' משום דלמא השוכר השני יפסיד את הבית יותר והקשה ה"ה אם יפסיד ע"כ הוא משלם ונ' טעם החולקים דאין המשכיר מוכרח לקבל שוכר בתוך ביתו אשר יצטרך למיקים עמו בדינא ודיינא: