אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין רוב נכרים שם.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין רוב נכרים שם.

בענין כלי אנפוריא פ' אלו מציאות.

תוס' ד"ה ברוב נכרים בסו"ד ואפי' כי משכח לי' ישראל נ' דק' להו בסוף הסוגי' לקמן דאמרי' ישראל סכרי וישראל כרו וק' ישראל סכרו למאי אצטריך כיון דידע דישראל משכח לה לא מייאש אלא ש"מ דברוב נכרים אפי' כה"ג מייאש ומטעם שכ' תוס':

ד"ה ברוב ישראל ולא בעי למימר משום דאיכא תרי מיעוטי מיעוט ישראל דלא מעלי ומיעוט נכרי' משום דא"כ בבהכ"נ אכתי אמאי יהא שלו הא התם למאי דס"ד אפי' מיעוט נכרים ליכא:

פליגי לי' ברוב נכרי' ע' בשי"מ שכ' כך תקני חכמי' להכריז כל דבר שיש בו סימן ויש להסביר בד' תוס' לעיל דבעי' ג"כ דמייאש אפי' אי משכח לה ישראל וכיון דישראל חייב ב"כ להכריז ממילא לא מייאש:

תוס' ד"ה פליגי הנה ראי' ראשונה דחה בשי"מ וראי' שניי' נ' דיש ג"כ לדחות ע"ד שכ' תוס' לקמן ד"ה ותפשוט דמאחר דאי מוקמי' לה בטמון אתי' כרשב"א וליכא למפשט מידי דלא שייך כאן תי':

תוס' ד"ה ותפשוט הל' כרשב"א אפי' ברוב נכרי' מכאן ראי' לד' הרי"ף משום דברישא הל' כרשב"א מיבעי' לן אי ה"ה בסיפא:

רש"י ד"ה אימר מישראל נפל ע' רש"א ולי נ' דק' לי' לרש"י למאי הל' אהדר הש"ס כיון וכיון הרי כבר קאמר ישראל סכרו ישראל כרו א"וו דס"ד דכיון דמ"מ איכא רוב נכרי' משום הני דסכרו וכרו ליהוי מע"מ ואכתי יניח לזה קאמר דוודאי מישראל נפל ואמרי' יטול ויכריז:

רש"י ותוס' ד"ה בתר רובא ק' להו דאדרבא הכא לא אזלינ' בתר רוב:

תוס' ד"ה תריסר ירחי שתא בסו"ד כוונתם דלא תימא דרש"י דייק לי' מקדחי בי' חילפא כמ"ש בשי"מ דש"ה דידע המוצא שכבר נאבד מזמן ארוך משא"כ בהני חמרי ואמנם רש"י ברכות נ"ח ע"ב כ' ראי' ברורה לדברי' מדאמרי' דלאחר י"ב חדש המת משתכח מן הלב וילפי' מככלי איבד ונ' ד' תוס' ג"כ עד"ז דלמה לא כ' כשה אובד כמ"ש במק"א אלא ש"מ דבכלי דווקא שניכר בחלודה וכיוצא אם נתיישן באשפה הוא דהוה אובד לאחר יב"ח משא"כ בשה ושאר כיוצא באלו ואין ראי':

ד"ה לפני' משו"ה כוונת דברי' דהיכא דהוציאה תורה א' מן הכלל אי אתה יכול להחזירו לכלל עד שיחזירנו הכ' בפי':

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה