ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין פועל בטל.
כבר הארכנו בענין זה בפ' אי"מ ועתה לא באנו כ"א להוסיף איזו דברי' הנה לפי' רש"י פ' א' מרובה וא' מועט שאמר ר"מ הכל לפי מה שפוסק עמו וכן כ' הרמב"ן דמפ' הרי"ף וכן ר"ח הכי מפ' אלא שלד' הרי"ף ור"ח הפסק צ"ל לפי אדם בטל כמו שפי' לר"ח ולפי' התוס' תלי' בפלוגתת הטור והב"י להטור פי' בין אם הי' לו מלאכה מרובה או מועטת ולהב"י בין אם עושה במלאכה מרובה או מועטת:
ואמנם אף לד' הרמב"ן עדן לא נתיישבה קו' הרז"ה מפ' האומני' דמ' שם כפי' רש"י דשכרו משלם היינו פועל בטל וצ"ל דהתם באמת היינו שכרו משלם דהרי לא עשה מלאכה משא"כ בשמעתין דעשה מלאכ' ל"ש למימר על פועל בטל שכרו משלם:
והנה תוס' פ' ע"כ הק' על ר"ח ג"כ מפ' האומנין ונ' דד' ר"ח כמ"ש הנ"י דהכא באיז"נ ה"ט דאנו נותני' לו כבשעה שאין לו מלאכה דהרי יש לו מחצית שכר ג"כ ובהשבת אבידה ודיין משום מצוה והכוונה דלא ליוכו' לי' שכר מצוותו בשכר שניטל ומיטב שיפסיד מידי ואמנם לקמן בחמרים ופועלים למה לא ישלם להם כל מה שמגיע להם: