אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין משכנתא פ' איז"ב.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין משכנתא פ' איז"ב.

בענין מחילה בטעות פ' איז"נ

ארעא הדרא פירי מאי יל"ד הרי הא גופא תניא לעי' בבריית' לכשיהי' לי מעות החזירם לו ואמאי לא קמבעיא להש"ס התם ולזה נרא' דהתם בין הלוקח בין המוכר יכולי' לבטל המקח כשהי' ללוקח וכמ"ש הכ"מ שם והוה הלואה גמורה ולא מס' להש"ס משא"כ הכא הא גופא מיבעיא לי' מאי קאמר רבה בר"ה אם דוקא המוכר סמוך דעתא ולא הלוקח והוה מכר מצד א' והוה א"ר או דלמא כיון דסמכי' דעתי' דמוכר גם הלוקח יכול לבטל והוה ר"ק ולבתר דפשיט רבה בר"ה שוב איבעיא לי' לאביי מ"ט פשיט הכא אי מטעם דקץ או מטעם שכ' דהוה זביני ועד"ז יש ליישב קו' תוס' מרבינא ארבינא דהתם מיירי במשכנתא שאין המלוה יכול לתבוע חובו ולא הוה כ"א אבק רבית משא"כ בשמעתין ס"ל לרבינא דתרוויי' יכולין לבטל ושפיר הוה ר"ק וגם ד' הרי"ף יש ליישב עד"ז:

משכנתא מאי כתב רש"י משכן לו שדה דאלו בבית פשיטא לי' לרש"י דבלא נכייתא הוה ר"ק וכמ"ש גם לעיל גבי בדיני' אין מוציאין וע' בלח"מ פ"ו ממלוה בד' רש"י:

תוס' ד"ה פירי מאי והוה מחילה בטעות ע' ברא"ש שכ' דהוה כמוכר דבר שאינו שלו והק' המע"מ מ"ט לא קאמר בפשיטות משום הלואה דאיסורא כמ"ש לעיל גבי אסמכתא ותי' דהתם ל' הרי"ף נקט ולנפשי' אזיל בשטת תוס' לעיל ודברי' ק' להולמן דאדרבא ד' התוס' אינם כד' הרא"ש דלד' התוס' העיקר משום דליקו בהימנותי' והרא"ש כי ענין אחר ובאמת יק' לד' התוס' מ"ט קרי להך מחילה בטעות לפי סברתם לעיל ואמנם גם ד' הרא"ש צריכי ביאור והרמב"ן במלחמות הרעיש על סברת תוס' דמאי מחילה בטעות שייך כאן ונ' ליישב עם ד' הג"א דלעיל דאלו ידעי הלוקח והמוכר שיש במקח זה איסור רבית אנן סהדי דמעיקרא לא הוה עבדי האי מקחא וז"נ כוונת ד' הרא"ש דכשם שאם מכר אדם דבר שאינו שלו לא הוה מכר ה"נ כיון שאינו רשאי לעשות מקח זה משום רבית אנן סהדי דלא הוה מקח:

ובענין קו' הרמב"ן מהש"ס במגילה ממילא מיושב בדברינו דהכא טעמא מאי משום אי' רבית משא"כ התם לר' יהודה דס"ל צ"א ברבית מותר ל"ש מחילה בטעות ואמנם מבתי ערי חומה מה שהקשה הרמב"ן אפשר לדחוק דהתם כיון דגזירת הכ' היא לגאול אחר י"ב חדש לא סמכא דעתא דתרוויי' ולא גמרי ומקני משא"כ כאן שהלוה העני אתעשר ולא תעשר ולא יעלה ע"ד שיבא לידו פדיון. ולא שייך ר"ק:

רש"י ד"ה וביתמי נ' כוונת דברי' דהא דאבק רבית אינה יוצאה בדייני' משום דמדעתי' מחול ליה ובדאורייתא הוא דלא מהני מחילה משא"כ בדרבנן ואמנם במשכנתא דעדן לא חלה המחילה עד לבסוף דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף שפיר טוענים הב"ד עכשיו הקרקע ברשותינו ואין אנו מוחלין:

לא מסלקא לי' בלא זוזי כן הוא גי' הרמב"ם ולכך מפ' בלא זוזי כלל דווקא ורש"י לא גריס כן:

א"ד כל בלא נכיי' וכו' נ' דלהאי לישנא בצורבא מרבנן פליגי והן ד' ר"ת לקמן דרבינא לא רצה ליטול את השם. מידי דהוה אשדה אחוזה י"לד בשדה אחוזה אמאי לא מקרי משכנתא דסורא וצ"ל דע"כ אכתיבה תלי' מלתא והכא הוה משכנתא דסורא ואין כאן שדה אחוזה:

הביא המ"ל בשם הש"ך דבאתרא דמסלקי לא מצי לאתנויי לענין נכייתא דלא מסתלק והניחו המ"ל בצ"ע ונ"ל טעמו משום קושי' הרא"ש דמאי מק' ואלא היכא נוכל לימא בלא סילוק א"וו משום דמיירי באתרא דמסלקי א"נ אתנו דלא מסלק לא ידעי לי' כ"ע ואיכא זילותא וה"נ לעניין נכייתא לכ"ע:

כ' הרשב"א דתמדא דאבו דייאלא נ"מ לדידן וע' בנ"י ואמנם הרמב"ם כ' דמיירי בדעיבד ובאי' ונראה דהרמב"ם לטעמי' דמ"ל בשדה וכרם אפי' באתרא דמסלקי בלא נכייתא הוה א"ר וא"כ שפיר מיירי בלא נכייתא ומבואר מה דחקו להרמב' לפ' דמיירי בדיעבד דרצה ליישב קו' הרשב"א:

כ' עוד הרשב"א בנ"י שם דאיזיל ואייתי זוזי מיירי באתרא דלא מסלקי יע"ש ורש"י כ' באתרא דמסלקי ונ' דמ' לי' דמיירי בלא קבע זמן ולבתר דמשלם שתא דכל יומא זמני' הוא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה