ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין מחילה בטעות פ' איז"נ
הדרא ארעא מל' זה מ' כד' הרא"ש לפי מה שפירש הטור דברי' דמה שאכל תוך ג' שנים לא מהדר וזה דההיא הדרא ארעא ל"ל אלא לאו ה"ק משעתא דהדרא ארעא דהיינו לאחר ג' הדרא פירי:
כ' רש"י הכא הל אה ומחזי כרבית כוונתו דבאמת לאו רבית הוא כיון דבתורת מחילה בטעות דסבר מכיר' הוה בא לידו אבל כיון דבאמת הלואה הוה מחזי כרבי' וכ' רש"י דהוה רבית קציצה כיון דמכר מעיקרא לא הוה מכר אא"כ ק' אמאי נקט רש"י לעיל לאחר ג' שנים הרי לד' רש"י גם תוך ג' חייב להחזיר ונ' ליישב קו' תוס' ממשכנתא בלא נכייתא דהתם מלתא אחריתא הוה דבאמת המלוה אינו רשאי לעולם לתבוע מעותי' אלא שיש רשות ביד הלוה לפדות וא"כ מצד המלוה מכר הוה ולהכי לא הוה כ"א אבק רבית משא"כ בשמעתין כיון דאסמכתא לא קניא לא הוה מכירה אפי' לגבי מלוה ושפיר הוה רבית קציצה ומעתה התינח לאחר ג' משא"כ תוך גי כיון דעל ג שנים עכ"פ הלוהו ואינו יכול לתבוע חובו דמיא למשכנתא בלא נכייתא קצת ויש להשיב ודוק:
והנה בהג"א תי' דאנן סהדי דאי הוה ידע דהוה רבית לא הוה יהיב לי' ואמנם לד' הטור דמיירי גם תוך ג' יהיב לי' ל"ש זה וצ"ל לפי"ז אידך סברת הג"א ע"ש:
והנה בענין קו' תוס' מרב ענן דב"ב ומקנין בטעות בגיטין לכאורה רה הי' בנקל ליישב דע"כ קאמר ר"נ בשמיט ואכיל וליתא בעינא משא"כ היכא דאיתא למעות בעולם כל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא אלא דתוס' לטעמיי' שכ' לקמן גבי איילונית דאין לה פירות אפי' הם עדן בעין א"כ מ' דאפי' כה"ג קאמר ר"נ ואמנם נ' דהש"ס בב"ב בלא"ה יישב קו' תוס' דר"נ א"ל לרב ענן את אי ידעת וכו' כוונתו דבקנין בטעות דשמעתין הקונה הרי רוצה לקנות אפי' בטעות והתקנ' הוא דרוצה לחזור וכל כמה דלא הדר הוה מחילה משא"כ התם דגם רב ענן לא רצה לקנות בטעות ולא הוה לא ד' קונה ולא ד' מקנה וכה"ג מיירי ג"כ ההיא דגיטין וא"כ שפיר מסקי' דלא הוה קנין:
ומהך דשומא שהקשו בתוס' וודאי יש ליישב דהתם הנפקד לא שילם מדעתו והבי"ד ירדו לנכסי' דסברו דפושע הוא ומאחר דאשתכחי הני כופי ולא הוה פושע מעולם לא הי' רשות לב"ד לירד לנכסי':
וכן מההיא דהקדש כיון שההקדש עדן לא זכה בו אף דאמירה להקדש מהני לענין דלא יוכל לחזור אבל לא מהני דליהוי כזכה כבר ועי' בזה. ובהג"א הק' על ד' ר"ת ב' קושיות היאיך טעה רבא ור"נ מ"ט לא אהדר לי' מטעותי' וקו' שניי' תי' תוס' בב"ב בסו"ד שם דהק' לי' ר"נ לדברי' שלא הבנת דבריי תקשו לך איילונית אאונאה וע"כ תבין דברי ועד"ז יש ליישב גם קושי' ראשונה דהנה מהנך מימרות ל"ק דלמא לא ידע רבא ואמנם מהקדש טעות כי היכי דאהדר לי' ר"נ מאוילוני' ה"נ מהקדש הו"מ למיהדר לי' וכי היכי דנעלם איילוני' מרבא נעלם הקדש ממונו:
ובעניין מ"ש הרא"ש על הא דשטר שנמכר בלא כתיב' דהמוכר יוכל לחזור ולגבות ואף דהלוה הרי קיבל שטרו מיד הלוקח ומצי טעין פרעתי ויהימן במגו צ"ל דכאן ל"ש מיגו כיון דעכ"פ איהו גופי' מודה דשלא כדין דשילם לשמעון במקום ראובן מיחייב ראובן לשלם: