ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין ס' הינוח פ' אלו מציאות.
כ' רש"י דאין זו בכלל לא תוכל וכו' כוונתו דכיון דסתם כלי יש בו סימן יטול ויכריז לזה כ' רש"י דכיון דוודאי הנוח הוא אין זה אבדה שמוזהר עלי':
כ' עוד רש"י לא יחזיר דליכא דיהיב סימנא וע' תוס' ואפשר ד' רש"י דאפי' בא מעצמו ונתן סי' מקום לא מהני:
ואמנם באמת נ' ד' רש"י כהרמב"ם דיעכב לעצמו וסברת הרמב"ם נ' דס' הינוח הוה ס"ס ס' של ישראל ס' נפולה ול"ד לייאוש שלא מדעת אלא דמ"ל דס"ס ל"מ ובממונא עד דמוחזק ג"כ ולכך בעי' ואם נטל דווקא:
כ' הש"ך דוודאי היניח לא יטול אפי' במקום שאינו משתמר וק' דא"כ מאי קאמר באשפה אבדה מדעת כיון דהוה וודאי הינוח וצ"ל דאשפה העשוי לפנות שאני ואמנם באמת אין ראי' לדעתו מד' הרא"ש שהביא הש"ך דהרא"ש ה"ק דברה"ר הוה אבדה מדעת ואת"ל דבכריכות ל"ש אבדה מדעת דדלמא שכחן מ"מ שוב הוה וודאי ייאוש: