אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין מציאת קטן ב"מ פ"ק

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין מציאת קטן ב"מ פ"ק

בענין חצר ב"מ פ"ק

כ' רש"י דבתו מבנעורי' ילפי' והתוס' לקמן בשמעתין הקשו עלי' הרי הש"ס בכתובות דחה זה דממונא מאי' לא ילפי' ונ' דרש"י הוכרח לפ' כן אליבא דשמואל דהנה כ' תוס' לקמן דשמואל לא בעי לאוקמי טעמא דמתני' משום איבה משום דמ' לי' דמתני' אפי' בקטן שאינו סמוך על שלחן אבי' והנה נחזי אנן דשמואל לא קשיא לי' כ"א קטן אבל קטנה ניחא לי' ואס"ד דשמואל כש"ס דידן בכתובות ס"ל דבתו משום איבה וד' רש"י בכתובות שם דאיבה היינו ג"כ איבה דמזונות א"כ בתו ע"כ מיירי ג"כ בסמוכה על שלחנו וא"כ מ"ש בתו דניחא לי' ומ"ש בנו דלא ניחא לי' א"וו שמואל לנפשי' ס"ל כס"ד בכתובות דמבנעורי' ילפי' וא"צ להיות סמוכה:

ועד"ז יש לחלק ג"כ קו' הר"ן בכתובות שם ורמז עלי' נ"י במתני' דידן אד' רש"י בכתובות דאיבה היינו איבה דמזונות א"כ מאי קאמר לקמן בשמעתין באמה אי דלא אתיא שתי שערות דאבוה היא הרי אין אביה נותן לה מזונות ולמ"ש א"ש דד' רש"י דסוגי' לקמן לשמואל אזלא ג"כ ולשמואל דיליף מבנעורי' אף דלא יהיב לה מזונות מציאתה לאבוה:

ועד"ז יש ליישב כמו כן מה שדקדקו התוס' בכתובות אד' רש"י דצ"ל דמתני' לצדדין קתני ר"ל מתני' דכתובו' בקטנה אף דאינה סמוכה ונערה בסמוכה ולמ"ש דלרש"י מבנעורי' יליף א"כ גם נערה באינה סמוכה וכן מה שהק' שם דלשמואל למה בגדול לא חששו לאיבה ובנערה חששו ג"כ מיושב וכמ"ש דלשמואל לית לי' סברא דאיבה כלל:

ואמנם מה שהק' בתוס' ממציאת הבת לאחין י"ל לעולם כמ"ש רש"י דהתם דבע"כ ל"ש איבה ואמנם במעשי ידו אלמנה שאני דאשה בחיי בעלה מע"י לבעלה והבעל נותן תחת מע"י המזונות ואם אי אתה אומר כן באלמנה וודאי איכא איבה דלמה וגרעו היורשין משא"כ בת דאין האב חייב כלל לזונה ואחין הוא דמחייבי לזונה א"כ מהי"ת יבקשו מציאתה כיון דחוב מוטל עלייהו:

מרוצה אצל אביו ע' רש"י אין לפרש דר"ל מטעם מגביה מציאה לחבירו דא"כ ע"כ זכי לנפשי' ג"כ דאל"כ לא שייך מיגו דזכי וכו' והש"ס דבאמת לא מפ' הכי מלתא דשמואל היינו מדאמר מפני מה אמרו מ' דלא הוה כ"א דרבנן ואמנם כוונת רש"י דלשמואל הך דרכי שלם דתנן במציאת קטן ע"כ אאביו דהרי לשמואל אפי' באינו סמוך מציאתו לאביו ולמה יהא שייך דרכי שלם לגבי אבי' כ"ז שלא זכה בה אבי' אלא ש"מ משום דאמרי' דמיד לצורך אבי' הגביהה:

גמרא למימרא דסבר שמואל קטן לית לי' וכו' י"ל דמה עלה ע"ד הש"ס למימר דיסבור שמואל דקטן אי' לי' זכיי' מדאוריית' הרי בין רבנן בין ר' יוסי בהניזקין לית להו במציאת קטן כ"א גזל מדברי' ונ' דס"ד דשמואל פליג אדר"ח וס"ל דלר' יוסי הוה גזל גמור מדאוריי'

ילקט בנו ואשתו אחריו נ' דנקט ר"י אשתו כלומר כי היכי שאתם מודים לי' באשתו משום דמדאוריי' זכיא לנפשה ומדרבנן לבעלה ה"נ כן בבנו ומהכא אפש' דדייק להש"ס דר"י דאורייתא ס"ל דומי' דאשתו דנקט דאל"כ אשתו דנקט ל"ל ומיושב קושי' תוס' דלמא מדרבנן וכו':

השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו נ' דס"ד דיהא אסור מטעם חשד שיאמרו הפועל עושה לקט בידים דקיימ"ל שנים נקט ג' אינן נקט והוא מתכווין להפיל לארץ ב' ב' קמ"ל דלא נחשדו ישראל על כך:

והנה הביא הב"י בשם הרשב"א סי' ע"ח דבדעת אחרת מקנה קונה קטן קנין גמור והוא מבואר בגיטין פ' התקבל שהקשה תוס' מהא דצרור וזורקה זוכה אהך דמציאות חש"ו ותי' דד' אחרת מקנה אותן שאני ע"ש:

והנה הנ"י בשם הרנב"ר כ' דאם האב בעצמו נותן מתנה לבן ל"ש איבה והביא ראיה ע"ז מבעל שנתן מתנה לאשתו ואמנם הרמ"א בחו"מ הביא בשם נ"י דבכל מתנה ל"ש איבה וזה לא נמצא בנ"י וצ"ע:

וכן מ"ש הפוסקים בד"מ סי' ע"ח שם דאם האב לא תבע מבנו בחיי' המציאה אין הבנים יכולין לתבוע לאחר מיתת האב ע"כ הני פוסקי' בשטת הרנב"ר הנ"ל אזלי דטעמא מאי משום דאמרי' דהאב נתן לו מציאה זו במתנה מדלא תבע ממנו ואמנ' להחולקין על הרנב"ר מ"מ לא זכה בו דהרי אין לו יד:

מאי בעי' גבי' ע' תוס' ומסוגיא זו יש לתמוה על הרמב"ן בפ' משפטים דמ' מדברי' דבת ישראל גדולה יכולה למכור עצמה וא"כ מ"פ הש"ס הכא וצ"ע:

תוס' ד"ה שמואל בסו"ד נרא' טעמא דשמואל לשטת תוס' דמ' לי' בנו דומי' דבתו ובתו אפי' אאינה סמוכה מ' דטעמא דלמא מסר לה וא"כ ה"ה בנו:

רש"י ע"ב ד"ה ופליגא נ' דרש"י בא ליישב מ"ט לא קאמר שמואל כר"י דלכ"הפ מתני' בקטן הסמוך ודי' לפליג בגדול הסמוך אבל בקטן הסמוך מצי עכ"פ למוקמי' מתני' וע"ז כת' רש"י דממ"נ אי נימא דדווקא בקטן תקינו הכא רבנן וע"כ טעמא מאי משום דלית לי' זכיי' וכיון דלית לי' זכייה מסתבר תו כשמואל ור"י דאמר דאפי' בגדול הסמוך דינא הכי היא דמחלק בין סמוך לאינו סמיך:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה