אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין יוקרא שומא פ' המפקיד.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין יוקרא שומא פ' המפקיד.

בענין שבועה דר"ה.

תוס' ד"ה ואותביני' נ' דמקו' זו של תוס' נפקא לי' להראב"ד לחלק בין יוקרא לכפילא דמ' לי' דבאמת יוקרא כגופא הוה וא"כ כגיזות וולדות דמי ואמנם ס"ל גם בגיזות וולדות דלאחר תשלומין או קבלת תשלומין הן שלו וא"כ שפיר כ' דהוקר אחר תשלומין מיירי וממילא א"ש דהרמב"ם לטעמי' שכתב גם גיזות וולדות דאף לאחר תשלומין הם של הנפקד וא"כ ע"כ צריך לתי' של התוס' ולא מחלקים בין יוקרא לכפילא וממילא מוכח דד' תוס' כהרמב' בין בגיזות בין ביוקרא

ואמנם מה שהק' ה"ה מדאמרי' בכפילא דלכ"הפ סמוך לגניבה נקנה לשומר נ' דלק"מ דדווקא כפולא דהוה פירות דקל בעי' דלקני כ"ז שהוא ברשותו משא"כ ביוקרא דהיינו הפקדון עצמו וכמ"ש א"כ שפיר אקני לי' בשעת תשלומין או קבלת תשלומין הפקדון בכ"מ שהוא והיוקרא ממילא אתי:

ובפרקין המפקיד הוה ע"ד כי קאים בהאי מס' לא תשיילי' במס' אחריתא:

תוס' ד"ה אטרחי' נ' לתרץ בתי' קו' במתני' למה נקט נגנבו דבפשעתי דמדינא משלם הי' צריך תנא לחלק בין אטרחי' לבי דינא או לא אטרחי' משא"כ בשו"ח שאמר נגנבה דבכ"ג כיון דשילם קנה הכפל וא"ש ג"כ דמנ"ל לחלק בהא מלתא והיכא רמיזא א"וו משום דק' לן מתני' וש"מ דנקט נגנבו משום דהתם הוא דאין חילק בין אטרחי' ללא אטרחי' וש"מ דיש חילק:

עד תריסר ירחי אפשר טעמי' משום דלאחר י"ב חדש כבר נתייאשו הבעלים ממנו:

בעני מ"ש ה"ה כ"ב ממלוה דאי השבח של מלוה הוה רבית וודאי לא ר"ל דהוה רבית גמור דא"כ ק' ליכול פירות א"וו כעין רבית ונ' דד' הרמב' וסיעתו דכי הדרה ללוה לא בעי שטר מכירה והרא"ש דפליג סבר דבעי שטר מכירה מחדש וא"כ אפי' מחזי כרבית אין כאן:

ואמנם מ"ש הש"ך דמ"ש הריטב"א דבקטן לא הדרא שומא עד שיגדיל ה"ט משום דס"ל ג"כ דבעי מכירה חדשה י"ל גם טעם אחר דטעמי' דועשית הישר והטוב לא הוה כ"א מצוה וקטן לאו בר מעבד מצוה הוא וע':

תוס' ד"ה לא מהדר כוונת דברי' ליישב דאל"ה נימא גבי לוה ג"כ משום פסידא עשאוהו כיורש ואמנ' לשטת הרא"ש דס"ל אורתא היינו מתנת שכ"ח וכן מ' מדנקט הש"ס אורתא בין זבנא ליהבא במתנה צ"ל כמ"ש תוס' ב"ב דפסידה דלוה לא חשיב פסידא דאין כאן כ"א ועשית הישר והטוב:

ועד"ז נ' ליישב מ"ש המחבר בא"הע הי' צ' האי דינא במתה אף דבחו"מ כ' במחייב כהרמב"ם דס"ד דווקא מחיים לא מהדרי' דלא שייך בי' יורש כמ"שכ ה"ה משא"כ לאחר מיתה עשאוהו כיורש דטבא ליה עבדי' ומהדרי' וכיון דאצטריך לאשמעי' דלא מהדרי' לי' א"כ מ' לכאורה משום פסידא דמלוה וס"ד דה"ה דמהדר לאחר מיתה משום פסידא דלוה ומחייב דווקא דל"ש דין יורש לא מהדר לזה הוצרך לאשמועי' תרוויי'

ובענין זבנא שהק' בתוס'

ובענין זבנא שהק' בתוס' מה מכר וכו' דהוצרכו חכמים לתקן כך דאל"כ לא ישכח המלוה קונה מעולם על שדהו כיון דעל הלוקח למהדר ואין סברא דמשום שמא יגיע המלוה ברבות הימים למעות יפסיד ע"ע המלוה וכיון שנתנו לו כח למזבן ה"ה לענין ירושה ומתנה דלא חלקו חכמים בדבר:

ראיתי לפי' הרא"ש באורתא מדנקטא הש"ס בין זבנא ליהבא במתנה דמכחו קאתי:

כ' הרי"ף ר"א ורבינא הלכה כד' המיקל ר"ל לקולא דמוחזק:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה