אור ברסלב

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין טרשא.

בענין מקח שישו בו רבית פ' איז"ג

נ' דלשטת רש"י ותוס' מלת טרשא כפשיטו קשה כדאמרי' ולא בקרירי דמטרשי לי' וה"נ קרי טרשא מקח שהוא ק' ללוקח שצריך במקח משום דלית לי' זוזי וע' ברמב"ן במלחמות:

הביא כאן הרא"ש קו' תוס' מקיראי לעיל ותי' ועמ"ש שם ואמנ' לכאור' למ"ש הג"מר הובא בב"י דדווק' אם על הרוב בזמן הפרעון יהא השער בכך התיר רש"י וכוונתו לדעתי דליהוי לכ"הפח נשך בלא תרבית דלא משכחת בדאורייתא ודרך מ"ומ דהוה דרבנן ג"כ לא החמירו ל"צ לפי"ז לתי' דלמא קיראה לא הוה כה"ג וכן למ"ש הריטב"א בבד"ה שם בב"י דלחנוני דווקא התירו וטעמו נראה ג"כ דלחנוני כיון דאי הוה יהיב לי' שכר טרחא וקיבל ע"ע אחריות הוה שכר א"כ לא הוה שוב כ"א רבית דרבנן ומשכר תקנת הלוקחים לא גזרו כמ"ש הרשב"א בנ"י ועכ"פ גם לפי"ז נוכל לומר דבקיראה לא מיירי בחנוני ואמנם מ"מ צריך לתי' התוס' משום קו' דכותנא בירושלמי בנ"י דמיירי בממרי' דומי' דחנוני ומיירי ג"כ בענין דבפוריא יתייקר השער ומ"מ אסור בירושלמי וע"כ כמ"ש תוס':

ובענין כוונת ר"פ נ' דהוה ס"ל דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקון וכיון דאוריי' לא משכחת לה נשך בלא תרבית גם רבנן לא גזרו ורשב"א פליג עלי' בזה ואמנם אפשר דפליגי בפלוגת' הפוסקים אי גם בלוה גזרו אא"כ הובא במ"ל דלר"פ ס"ל דבלוה לא גזרו ורשב"א ס"ל גם בלוה לא גזרו ועד"ז י"ל דהוה כוונת ר"נ לעיל שאמר כל אגר נטר לי' אסו' ר"ל דדוק' אם המלוה מקבל אגר אסור ואי לא שרי אף דאי' לי' ללוה פסידא שרי:

והנה הרמב"ן במלחמות הק' על הרז"ה דלדברי' לר"פ ק' מתני' ונ' לי לתרץ דל' קץ להרז"ה משמש ב' לשונות קץ בתחלה דהיינו מעכשיו בכך וקץ בסוף דהיינו קציבת דמים וכשם דלר"נ ל"ק דמתני' דקץ בתחלה ולר"פ ל"ק דמתני' בקץ בסיף דהיינו קציבת דמים:

ובענין הקושי' על הרז"ה בדרב חמא ממתני' דאין מושיבין חנוני אא"כ נותן לו שכר טרחא נ' דה"ט דבחנוני האחריות על החנוני דהוא שו"ש משא"כ בברייתא לקמן דהאחריות על המוכר וכן בדרב חמא אף דהאחריות לד' הרז"ה על הלוקחים ושכר הלוקחים לא עדיף משכר החנוני ה"ט דהלוקחים הו"ל האי שכר טרחא מיד בהא דשבקי להו מכסי' ולחנוני דמי. וכן בהא דכ' הרמב"ן בשם הר' יצחק אלברגליני דלקמן מיירי שהלוקחי' הי' מרויחי' בסחור' זו צריך ג"כ להוסיף הרי בחנוני צריך לתת לו שכר טרחו וצ"ל דהתם דהחבילה שהלוקחי' בלא"ה הלכו למקום הממכר ומשו"ה הי' כזה נהנה וזה לא חסר מאחר שהמוכר מקבל עליו אחריות דאי באחריות הלוקח הרי חסר טובא משא"כ בחנוני כי רק משום דידי' מטריח מטורח:

ובענין מ"ש הב"י בשם חכמי לוניל דקרקע כ"ז שלא החזיק שרי לומר אם מעכשיו וכו' לולי דברי הב"י נ' לי כוונתם עד"ז אם אתה נותן לו מיד המעות תוכל מיד להחזיק בקרקע בעד י' מנה ואם לשנה לא תחזיק בה עד לשנה וגם בכפלים וכה"ג לכאורה וודאי שרי דכיון דלא הוה לוה דידי' עד לאחר שנה ל"ש כלל אגר נטר וכ"ת פשיטא ה"ט דס"ד דכיון דעשה לו הבטחה מקרי כאגר נטר ואסור קמ"ל ומ"מ אין מקום לד' הב"י:

ובענין ד' מהר"ם ברא"ש נראה כוונתו דס"ד משום דעכ"פ אף דהאחריות על המלוה מ"מ קאי הלוה מטרח בדינא וליתסר קמ"ל כיון דנותן לו שכר טרחו שרי:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה